גיליון 17 – איכות הסביבה, ינו' 06

מי שתייה וקולחים – תקנות, מניעה וטיפול בבעיות, שלום גולדברגר

שלום גולדברגר, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות.

איכות המים בישראל, אלו המשמשים לשתיה ואלו המשמשים להשקיה בחקלאות, נמצאת לא פעם בראש מהדורות החדשות.

מדינת ישראל היא מדינה מפותחת וצפופה מאוד, בה הפעילות האנושית הכוללת תעשייה, חקלאות, תחבורה ומבנים, להם מערכות ביוב, נמצאת על אותו תא שטח קטן שבו נמצאים גם מקורות המים.

חורף שחון משליך באופן מיידי על מצב מי התהום, וכתוצאה מכך גם על איכותם. אין זה סוד, כי מעת לעת נאלצות להיסגר בארות שאיבה בשל איכות בלתי מספקת של המים, או שמתרחשים אירועי זיהום, המצריכים הנחיות להרתחת מים המשמשים לשתייה.

מאידך, בגלל מצוקת המים, אחוז הקולחים המטופלים הממוחזרים לחקלאות הוא בין הגבוהים בעולם! איכות המים בישראל, אלו המשמשים לשתיה ואלו המשמשים להשקיה בחקלאות, נמצאת לא פעם בראש מהדורות החדשות. מדינת ישראל היא מדינה מפותחת וצפופה מאוד. הפעילות האנושית הכוללת תעשייה, חקלאות, תחבורה ומבנים, להם מערכות ביוב, נמצאת על אותו תא שטח קטן שבו נמצאים גם מקורות המים, וכל דליפה מהם מזהמת מקורות מים.

חורף שחון משליך באופן מיידי על מצב מי התהום, וכתוצאה מכך גם על איכותם. אין זה סוד, כי מעת לעת נאלצות להיסגר בארות שאיבה בשל איכות בלתי מספקת של המים ויש אירועי זיהום המצריכים הרתחת מים המשמשים לשתייה. מאידך בגלל מצוקת המים אחוז הקולחים המטופלים הממוחזרים לחקלאות הוא בין הגבוהים בעולם!

הטיפול באיכות המים המשמשים לשתייה, ובקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים בישראל נמצא באחריותה של המחלקה לבריאות הסביבה בשרותי בריאות הצבור.

במסגרת זו הותקנו תקנות פורסמו הנחיות ומתקיים מעקב מקיף אחר איכות המים בקידוחים ובמערכות ההספקה.

רק בחלק ממקורות מי השתייה יש פלואוריד ברמה מספקת ולכן מחיבות התקנות תוספת פלואוריד למי השתייה כדי להגיע לערך המיטבי. תכולת יוד במים משתנה גיאוגרפית: במקורות מים המרוחקים מהים כגון רמת הגולן, הגליל וההר רמת יוני היודיד נמוכה, ואילו בדרום הארץ ובמישור החוף רמת היודיד גבוהה יותר ומספקת

מי שתייה איכות המים המשמשים לשתייה ולבישול נמצאת מכח פקודת בריאות העם באחריות וסמכות משרד הבריאות. משרד הבריאות התקין תקנות לנושא איכותם התברואית של מי השתייה (1).

בתקנות אלה מוגדרים התקנים לפרמטרים השונים העלולים לזהם את מי השתייה, מוגדרת תדירות הדיגום ומקומות הדיגום וכל המערכת המסדירה את אחריות הגורמים המטפלים.

ברשימות הפרמטרים המופיעים בתקנות מופיעים פרמטרים מיקרוביאליים, וכן פרמטרים כימיים, רדיולוגיים ופיזיים.

איכות מיקרוביאלית מי השתייה חייבים להיות נקיים מחיידקים מחוללי מחלות. התחלואה כתוצאה משתיית מים מזוהמים בחיידקים, וירוסים וטפילים היא מידית. המחלות השגרתיות הן מחלות מעיים ודלקות. התקן נקבע בהתאם לכך על אפס חיידקים קוליפורמים ממוצא צואתי. החיידקים מקבוצת הקוליפורמים הם חיידקים אינדיקטורים בלבד. הופעת חיידקים כאלה משמשת כהתרעה לחדירת זיהום למערכת.

משנת 1989 מופיעה בתקנות חובת חיטוי כל המים המשמשים לשתייה. כתוצאה מהכנסת החיטוי וכתוצאה משיפור כללי בתפעול המערכות, מקצועיותם של העובדים באספקת מים ובשיפורים הטכנולוגיים הכלליים, אחוז החריגות המיקרוביאליות הולך ויורד בהתמדה. לפני עשור היה אחוז החריגות כ- 8% מכלל בדיקות המים ובשנת 2004 ירד אחוז החריגות ל- 0.5% שהוא אחוז נמוך מאוד בכל קנה מידה קיים בעולם (2).

חריגה מיקרוביאלית מקורה מחדירת מזהם לתוך מערכת מי השתייה. החדירה יכולה להתרחש במקור המים – לבאר או המעין – או לתוך המערכת, כפי שקורה במקרים של פיצוצי צנרת או נקיון לקוי של בריכות מי השתייה.

זכור המקרה של זיהום קידוח "אפק 2” בקריות משנת 1985. הזיהום התרחש כתוצאה מפיצוץ בצינור ביוב ראשי שעבר מטרים ספורים מהקידוח. כתוצאה מהמקרה לקו אלפי אנשים במחלות מעיים. הלקחים בעקבות המקרה הביאו לתקנה המחייבת חיטוי כל מי השתייה וכן הביא לתקנות בדבר איכותם התברואית של קידוחי מים (3). בתקנות אלה מוגדרים רדיוסי מגן מסביב לכל קידוח מי שתייה וברדיוסים אלה חל איסור על פעילות בעלת פוטנציאל זיהום כגון מתקני ביוב, קווי ביוב, תעשיות, דלקים וכו'. הרדיוסים מחושבים לכל קידוח בהתאם לתנאים הסביבתיים שלו ובהתאם לכמות שהוא שואב. כך מחושב לקידוח השואב הרבה מים רדיוס גדול ואילו לקידוח עמוק ומוגן מפני השטח רדיוס ההגנה קטן.

מקרים נוספים של חריגות מיקרוביאליות מתרחשים לעתים כתוצאה מפיצוצי צנרת ותפעול לא נכון של המערכת. מקרים אלה מטופלים באופן מידי ע"י ספק המים ובהנחיית משרד הבריאות ע"י הגברת חיטוי, ניקוי ושטיפה של המערכת ותיקונים נדרשים. במקביל, במקרה שכזה, נקרא הצבור להרתיח את המים המשמשים לשתייה ובישול. הודעות הרתחה כאלה מפורסמות בתקשורת.

הבדיקות המיקרוביאליות מתבצעות במקורות המים וברשתות האספקה העירוניות. תדירות הבדיקות תלויה במספר התושבים והיא נעה מפעם בחודש בישובים הקטנים לבדיקות כל יום בערים הגדולות. סה"כ מבוצעות בישראל כ- 100,000 בדיקות מיקורביאליות בשנה (2).

איכות כימית בשונה מהאיכות המיקרוביאלית השפעת המזהמים הכימיים היא השפעה לטווח ארוך. המזהמים הכימיים הם מחוללי סרטן, פגיעות כרוניות בעצמות ובאברים פנימיים וכו'. מאחר ומדובר בחומרים המצטברים בגוף הפגיעה מתרחשת גם בריכוזים נמוכים ביותר. מאידך חריגה לזמן קצר אינה גורמת נזק בריאותי.

בתקנות איכותם התברואית של מי השתייה מופיעים כ- 80 פרמטרים כימיים (1). חלק מהחומרים הם מלחים ויסודות הקיימים בטבע ומומסים ע"י המים. חלק אחר הם תוצרי הפעילות האנושית – התעשייתית, החקלאית והמסחרית. חומרים כמו חמרי הדברה, ממיסים תעשייתיים ותוצרי דלק מתפזרים בסביבה, מומסים ע"י המים ומגיעים למקורות מי השתייה ולמערכות המים.

לכל החומרים יש ערך מותר מקסימלי. ערך המקסימום נקבע לאחר מחקרים ונסיונות תוך עמידה בהנחיות ומקדמי הבטחון הבאים: א. צריכת יומית מותרת של חומר כימי בערך הנקוב לכל החיים – יום יום במשך 70 שנה. ב. צריכת מים כנ"ל תביא למקרה תחלואה אחד נוסף לכל 100,000 תושבים במשך 70 שנה. ג. למי השתייה מוקצים בין 10% ל- 20% מן הצריכה היומית המותרת. השאר נקלט בגוף מהמזון או מהאוויר. ד.מקדם בטחון נוסף של פי 10, פי 100 או פי 1000 נכלל בהתאם לרמת המובהקות של המחקרים. לדוגמא במעבר מניסויים על חיות מעבדה לבני אדם מוסיפים מקדם של פי 10.

נוכחות חומרים כימיים שהם תוצרי הפעילות האנושית, גם ברמות נמוכות הרחוקות מהתקן, מצביעה על תהליך זיהום וכתוצאה מכך גדלה תדירות הבדיקות.

נוכחות חומרים מעל לתקן מחייבת סגירת מקור המים. במקרים כאלה יוצאת הודעה לספק המים ולנציב המים שהמים אינם ראויים לשתייה ויש לחפש מקור אחר. על ספק המים למלא אחר הוראות משרד הבריאות בענין. ההתייחסות לחומרים פולטי קרינה רדיואקטיבית זהה, לכל חומר נקבעה רמה מותרת בהתאם לאגרסיביות של הקרינה אותה הוא פולט.

מינרלים חיוניים במי השתייה ישנם מינרלים ויסודות טבעיים התורמים לבריאות ושלגביהם נדרשת גם רמת מינימום. אציין שלוש דוגמאות:

סידן – במתקני התפלה כמו זה שהתחיל לעבוד השנה באשקלון מסולק הסידן באופן כמעט מוחלט. המלצות הועדה לעדכון תקנות איכות מי השתייה שמונתה לפני כשנתיים ע"י מנכ"ל משרד הבריאות הן ל"החזיר" סידן למים המותפלים, ובכך לשפר את יציבותם ולתרום לבריאות.

פלואוריד – המים הם מקור עיקרי לפלואוריד. חוסר בפלואוריד מגביר את הסכנה לעששת בשינים. ישנו ערך מיטבי של כ- 1 מיליגרם בליטר המומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי (4). רק בחלק ממקורות מי השתייה יש פלואוריד ברמה מספקת ולכן מחיבות התקנות תוספת פלואוריד למי השתייה כדי להגיע לערך המיטבי.

יודיד – היודיד חיוני לתפקוד בלוטת התריס. סקר ראשוני שנעשה בארץ מצא שבמקורות מים המרוחקים מהים כגון רמת הגולן, הגליל וההר רמת היודיד נמוכה, ואילו בדרום הארץ ובמישור החוף ריכוז יוני היודיד גבוה יותר ומספק (5).

המנה המומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי היא צריכת 80-150 מיקרוגרם ליממה.

בצפון הארץ במקומות הרחוקים מהים נמדדו ריכוזים של פחות מ-10 מיקרוגרם בליטר ואילו בדרום הריכוזים מגיעים ל- 100 מיקרוגרם בליטר. אין בינתיים החלטות אופרטיביות בנושא.

בשונה מהאיכות המיקרוביאלית, השפעת המזהמים הכימיים היא השפעה לטווח ארוך. המזהמים הכימיים הם מחוללי סרטן, עלולים לגרום לפגיעות כרוניות בעצמות ובאברים פנימיים. מאחר ומדובר בחומרים המצטברים בגוף הפגיעה מתרחשת גם בריכוזים נמוכים ביותר

קולחים מי שפכים העוברים טיפול במתקן טיפול נקראים קולחים. הקולחים יכולים לשמש למטרות שונות – לחקלאות, לתעשייה, מגדלי קירור ועוד. בישראל בה מצוקת המים הולכת וגדלה קיימת החלטת ממשלה ואסטרטגיה של שימוש מקסימלי לקולחים המטוהרים, על מנת לחסוך בשימוש במים שפירים. השימוש העיקרי בקולחים הוא לחקלאות, וקיים תהליך ברור של המרת מים שפירים בקולחים ושל הגדלת השימוש בקולחים לחקלאות.

בשנת 2004 השתמשו בכ- 300 מיליון מ"ק קולחים על פני כ- 500 אלף דונם (6). למשרד הבריאות יש תקנות המגדירות את רמת הטיהור הנדרשת ע"י יצרני השפכים – תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים) (7) וכן תקנות המסדירות את נושא ההשקיה בקולחים – כללים לטיהור מי שפכים המיועדים להשקיה (8).

רמת הטיהור הנדרשת התקנים התקפים כיום מחייבים כל ישוב מעל 10,000 תושבים לטהר את שפכיו טיהור שניוני במכון מכאני ביולוגי לרמה של 20 מג"ל צריכת חמצן ביולוגית ו- 30 מג"ל מוצקים מרחפים.

אלה מדדים המתארים את מידת הפירוק של החומר האורגני הקיים בשפכים . פירוק החומר האורגני נעשה ע"י בקטריות צורכות חמצן וככל שצריכת החמצן גבוהה יותר זהו מדד לכך שעדיין יש הרבה חומר אורגני הדורש פירוק.

ועדה בין-משרדית שמונתה ע"י הממשלה (ועדת ענבר) נמצאת בשלבים אחרונים של עבודה שתחייב שדרוג מכוני הטיהור לרמה שלישונית – 10 מג"ל צריכת חמצן ביולוגית ו- 10 מג"ל מוצקים מרחפים, וכן התייחסות לשורה ארוכה של חומרים כמו זרחן, חנקן, כלוריד ובורון, ומתכות ורעלים שונים העלולים להשפיע על הבריאות, על הסביבה ועל היבול החקלאי.

שימוש בקולחים לחקלאות הכללים המסדירים את ההשקיה בקולחים מחייבים מתן היתר שנתי לכל גידול ולכל שדה ע" משרד הבריאות. השיקולים של משרד הבריאות במתן ההיתר הם שמירה על איכות היבול – שלא יגיעו לשווקים יבולים מזוהמים ונגועים – ושמירה על בריאות החקלאים ועוברי האורח.

הנחיות "ועדת הלפרין" (9) קובעות מדרג של גידולים המותרים בהתאם לאיכות הקולחים והטכניקה של ההשקיה. ישנם קולחים ברמה גבוהה מאוד המותרים לכל הגידולים בלי מגבלות.

אלה קולחים שעברו טיפול שלישוני, הכולל סינון וחיטוי. רמת הקוליפורמים הצואתיים פחות מ-10 ב- 100 מ"ל, מצוי כלור נותר ואין תרכובות טוקסיות במים. בקצה השני – אפשר להשקות כותנה בהמטרה עם קולחים ברמה נמוכה כי אין בגידול זה, שאינו לצרכי מזון, סיכון בריאותי.

האכיפה בשטחים נעשית בעזרת פקחים של רשות הטבע והגנים שעימה נחתם חוזה. כאשר יש שימוש בקולחים בניגוד לתנאי ההיתר, או במקרים של תקלות, מושמדים היבולים ולא מגיעים לשוק. כך היה במקרה של שדה אבטיחים בצפון הארץ שהוצף בביוב כתוצאה מתקלה, וכך היה במטע אפרסמונים שבגלל כובדו של הפרי, הוא נגרר עד הקרקע והיה במגע ישיר עם הקולחים המשקים.

הידע הקיים מצביע על כך שאין חדירת של חיידקים ווירוסים דרך השורשים למרקם הצמח והפרי. ביחס לחומרים כימיים ידוע שהם מצטברים בפירות. בעולם ובארץ קיימים תקנים וידע חלקיים בלבד בנושא. ההחלטות מתקבלות אד הוק לאחר ניתוח טוקסיקולוגי. לדוגמא – לאחר שנתגלה החומר פרכלורט בבארות מים ברמת השרון נקבעה רמה מותרת למי שתייה, ונושא השימוש במים מזוהמים בפרכלורט לחקלאות נבדק. משהתברר שהחומר חודר לצמח ולפרי, נקבע שתקן מי השתייה יאומץ גם למים המשמשים לחקלאות של גידולי מאכל (תות שדה!).

לסיכום קיימות תקנות מי שתייה של משרד הבריאות המחייבות מים נקיים לחלוטין מזיהום מיקרוביאלי ועם רמות שאינן מסוכנות לבריאות של חומרים כימיים. ישנה מגמה של קביעת ערכי מינימום לחומרים הדרושים לבריאות האדם.

הקולחים עלולים לגרום לזיהום היבולים המגיעים לשווקים. טיפול בקולחים לסילוק החומרים האורגניים והמיקרוביאליים והרחקת המתכות והחומרים הטוקסיים מאפשרים שימוש נרחב בקולחים להשקיה – גם כפיתרון לסילוק הקולחים וגם כתרומה למצוקת המים המדינה.

המחלקה לבריאות הסביבה בשרותי בריאות הצבור עוסקת במגוון רחב של פעילויות שמטרתן מניעת תחלואה וסיכונים בריאותיים ביניהם הטיפול במים המשמשים לשתייה, ובקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים.

References:

1. תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה) התשל"ד 1974.

2. י. רפל, ע, הן – דו"ח בדיקות מיקרוביאליות וכימיות ברשת ההספקה. משרד הבריאות, אוגוסט 2005.

3. תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה) התשנ"ה – 1995.

4. Guidelines for Drinking Water Quality- W.H.O. Geneva 2004

5. בדיקות רכוזי יודיד במי שתייה – ל. מדר, ע. הן. משרד הבריאות, 2003.

6. דו"ח פעילות מסכם לשנת 2004 – משרד הבריאות רשות הטבע והגנים, מרס ‏2005.

7. תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים) התשנ"ב 1992.

8. כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה) התשמ"א 1981.

9. דו"ח ועדת הלפרין – עקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים, אוגוסט 1999.