גיליון 17 – איכות הסביבה, ינו' 06

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר התקיים ב- 5 לינואר 2006.

האירוע החגיגי במרכזו של הכנס היה, כפי המסורת, טקס חלוקת מלגות המחקר לשנת 2005, בנוכחות מר אריק רייכמן – מנכ"ל תנובה, מר ליעד כהן- מנכ"ל תשלובת החלב, גב' ורדה פולק- CIO תנובה, ופרופ' זמיר הלפרן – יו"ר הועדה המדעית של מכון תנובה למחקר.

מדי שנה מעניק מכון תנובה למחקר מלגות וקרנות סיוע, שייעודן הוא קידום המחקר בתחומי התזונה והטכנולוגיה של המזון בישראל.

תקצירי המחקרים שקבלו מלגות בשנים קודמות רוכזו בחוברת, בה מפורטים מהלכי המחקרים ותוצאותיהם.

בחודש ספטמבר 2005 יצא קול קורא לחוקרים להגשת בקשות למילגות מחקר בתחומי המזון, התזונה והטכנולוגיה.

למכון תנובה למחקר הגיעו הצעות מחוקרים, תזונאים, רופאים וטכנולוגים ממוסדות מחקר ורפואה שונים בארץ. ההצעות נבחנו ע"י ועדה מדעית בראשותו של פרופ' זמיר הלפרן, ומתוכן נבחרו לקבלת מענקי המחקר שתי הצעות, האחת מתחום התזונה הקלינית והשניה טכנולוגיה של מוצרי חלב.

בנוסף הוענקו 4 מילגות לימודים לתלמידי מוסמך בתזונה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון. מימון המילגות מדמי ההרשמה לכנס המדעי.

מענקי מחקר 2005

חוקר ראשי

נושא המחקר

מוסד

ד"ר מוסק אמנון

השפעת מרכיבי התזונה על רמת הסרוטונין בפלסמה במבוגרים הסובלים ממיגרנה

המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב.

ד"ר הלפרן מלכה

איפיון חיידקים פסיכרוטרופיים בחלב גולמי והשפעותיהם האפשריות על איכות החלב

המחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

 

 

 

 

 

 

מילגות לימודים לתואר מוסמך

תלמיד

נושא המחקר

ג'ולי קראקו

השפעת אורח חיים והרגלי תזונה של אמהות וילדיהן על השמנת ילדים

מיטל לוי

השפעת מדדי תזונה על יציבה ונפילות בגיל המבוגר

אילנה גרינברג

הקשר בין התמדה בדיאטה להצלחה באיבוד משקל בשלושה סוגי דיאטה שונים

רחל גולן

התאמת סגנונות דיאטה שונים לבני הזוג של המשתתפים

 

תקצירי ההרצאות

המלצות תזונתיות- תחזית לעשורים הבאים ד"ר דוד פסיג, עתידן, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת, אוניברסיטת בר אילן

ההרצאה תציג בפני השומעים מבוא קצר לחקר תעשיות וטכנולוגיות מתפתחות. ההרצאה תעשה אבחנה בין שתי קטגוריות של מתודולוגיות בחקר העתיד. הקטגוריה הראשונה עוסקת בניסיון לזהות מגמות שכבר נולדו והקטגוריה השניה עוסקת בחקר מגמות שטרם נולדו. ההרצאה תמחיש בדוגמאות את שתי הגישות הללו בחקר העתיד. מטרת ההרצאה לזהות עבור השומעים כיווני מחקר וטכנולוגיות מסיטות שטרם נולדו שיהיה בכוחם לשנות פרדיגמות מוכרות בתזונת המין האנושי בעתיד. אנחנו ננסה לזהות את אופי ההתפתחויות וניתן הערכות מתי טכנולוגיות אלו יהיו זמינות בשוק ומה יהיו השלכותיהן על תעשיות המזון בטווחים של 20 שנה בעתיד

 

תזונה ומיקרו דלקת פרופ' שלמה ברלינר, מנהל מחלקה פנימית ד', המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

בשנים האחרונות התברר שטרשת עורקים הינה מחלה עם מאפיינים דלקתיים טיפוסיים ואף מלווה בדלקת נמוכת עוצמה תת קלינית וסמויה. דלקת זו כונתה בשם " מיקרו-דלקת".

מחקרים חדשים קושרים בין תזונה ונוכחות דלקת נמוכת עוצמה. מתברר כי מזונות עתירי שומן ובמיוחד שומנים רוויים מעוררים תגובה דלקתית הניתנת למדידה מספר שעות לאחר הארוחה. בנוסף, יש קשר עם נוכחות ירידה בתפקוד תאי האנדותל. במחקרי אוכלוסיות אפשר למצוא שבמקביל לצריכת תזונה ים תיכונית יש ירידה ברמות הדלקת, וכך גם בעת ריבוי אכילת סיבים ושומנים בלתי רוויים.

לממצא של דלקת נמוכת עוצמה בעקבות ארוחות יש משמעות בהיבט של הגורמים לדלקת. אפשר, שלארוחות חוזרות המכילות אלמנטים מעוררי דלקת, יש תפקיד בהשראה של דלקת נמוכת עוצמה באוכלוסיה. לפיכך אפשר שמעבר לתזונה מומלצת שאינה כרוכה בהופעת תגובה דלקתית יהיה תפקיד חשוב במניעה של מחלות כלי דם ובכך בעצם להסביר את האפקט המגן של תזונה זו.

 

האם מחלות הולכות לישון בלילה? ד"ר ירון דגן, מנהל המכון לרפואת שינה ועייפות המרכז הרפואי ע"ש שיב"א, תל השומר

חיי האדם, כמו הטבע מסביבו, מתנהגים באופן מחזורי. יש מחזורים יממתיים, שבועיים, חודשיים, עונתיים וכמובן גם מחזורים מאד קצרים של דקות או שניות.

מערכות פיזיולוגיות שונות בגופנו מאופיינות בפעילויות מחזוריות האופייניות להן. למחזוריות יש תפקיד אדפטיבי חשוב ביותר להישרדות האורגניזמים, כולל האדם, בסביבתם ומאפשרות תיאום בין צרכני האנרגיה על מנת להגיע לניצול אופטימאלי של האנרגיה המוגבלת בעולמנו.

כמו להתנהגות הפיזיולוגית הבריאה יש מחזוריות האופיינית גם למחלות. מפתיע שבחינוך הרפואי עוסקים רק בשני השלישים ביממה בהם החולה והרופא ערים ונפגשים, כאילו שכאשר החולה ישן גם מחלותיו "נרדמות".

בהרצאה תוצג בקיצור המחזוריות של התנהגויות בריאות שונות וכן של מחלות שכיחות והפרעות שינה. יידונו המשמעויות האבחנתיות והטיפוליות של ההתבוננות המחזורית על המחלות. יושם דגש מיוחד על המחזוריות של הרעב, התיאבון, פפטידים הקשורים להשמנה ומחלות מערכת העיכול.

 

ננוטכנולוגיה במזון: כבר לא מדע בדיוני ד"ר אייל שמעוני, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

לימוד תכונות החומר בסדרי הגודל הננומטרי מהווה אחת מחזיתות המחקר המרגשות ביותר במדע של ראשית המאה ה-21. עבודות המחקר והפיתוח בתחום נתמכות על ידי טכניקות אנליטיות שמאפשרות הבנה מפורטת של הקשר בין המבנה המולקולארי לתכונות המאקרו של החומר. הבנת תכונות חומר ברמה הננומטרית מאפשרת תכנון המבנה המולקולרי באופן שישרת אופטימאלית את הפונקציונאליות שנדרשת ממנו.

מחקר, פיתוח, וישום ננומדעים וננוטכנולוגיה במזון נמצאים כולם בראשיתם. למרות זאת, חתימת הטכנולוגיה ודרך החשיבה שהיא מביאה ניכרת כבר במספר תחומים.

בתחום יצירת המרקם, פותחו ננו-חלקיקים שנותנים מרקם שומני. נעשים מאמצים לפתח שליטה בהתארגנות מרחבית של מולקולות לקבלת מרקמים חדשים, ואפילו גישה מהפכנית למוצרי אינסטנט – תערובות ש"מסתדרות מעצמן". למעשה, מדובר בצורת חשיבה חדשה – לא רק טוב יותר ומשופר, אלא חדש לגמרי – מה שלא היה קודם. כל אלה יביאו בעתיד נוחות, בטיחות, בריאות, חדשנות, חיי מדף ועוד.

 

האינדקס הגליקמי חוזר למרכז הבמה טליה לביא, דיאטנית קלינית M.Sc מכון תנובה למחקר

ותיקי מקצוע התזונה וודאי זוכרים את "המהפך" שהביאה עימה הגדרת האינדקס הגליקמי לפני 25 שנה. החלוקה המסורתית לפחמימות מורכבות ופשוטות כמעט שהופרכה, ובמקומה נולדה תפיסה שונה בתכלית, שנקודת מבטה אינו ההרכב הכימי של המזון אלא התגובה הפיסיולוגית לאכילה.

המכנה המשותף המרכזי לקשרים הקיימים בין אינדקס ועומס גליקמי גבוהים לבין השמנה, סוכרת ומחלות לב הוא התגובה האינסולינמית. בנוסף, ייתכן כי CRP מהווה שחקן נוסף במנגנון, כגורם המתווך בין העומס הגליקמי לבין דלקת נמוכת עוצמה.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים, אשר בדקו האם קיים קשר בין עומס ואינדקס גליקמי לבין תחלואה במס' סוגים של סרטן. מסתמן, כי תזונה המאופיינת בצריכה של מזונות בעלי עומס גליקמי גבוה מגבירה את הסיכון לסרטן שד, רחם ושחלות, ערמונית ובחלק מהמחקרים גם לסרטן המעי הגס והקיבה. המנגנון המשוער גם בהקשר של סרטן מתייחס לתגובה האינסולינמית, ל- IGF ((Insulin-like growth factors ול- CRP.

 

השמנה בטנית היא מרכז הכובד ד"ר גבריאלה סגל- ליברמן, אחראית המרפאה להשמנת יתר המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

העובדה שהשמנת יתר תורמת לעליה בשכיחות הסינדרום המטבולי ידועה זה זמן רב. קיימות מספר תיאוריות המסבירות את הקשר בין השמנה לתחלואה מטבולית. אחת התיאוריות המקובלות הינה שהשמנה מעוררת תהליך דלקתי אשר בעקבותיו מופרשים ציטוקינים כגון:

IL-1, IL-6, TNF-α, Resistin ואחרים אשר גורמים לתנגודת לאינסולין. בנוסף מופרשים הורמונים כמו אנגיוטנסינוגן ו- PAI-1 אשר תורמים ליתר לחץ דם ולקרישת יתר בהתאמה. בשנים האחרונות הסתבר שפיזור השומן בגוף חשוב לא פחות מדרגת ההשמנה. עובדה זו מעוררת את השאלה אם רקמת השומן הבטנית שונה בתכונותיה מרקמות שומן אחרות, או שהאלמנט החשוב הינו האפקט הפראקריני, אשר משרה רקמת השומן על הרקמות הסמוכות לה. לאחרונה נמצא שישנם מספר גנים המתבטאים באופן דיפרנציאלי בין רקמות השומן השונות ויתכן ומהווים חלק מן ההסבר להבדל בתכונות בין שומן תוך בטני לשומן אחר. אחד החלבונים החשובים שתואר לאחרונה הינו visfatin אשר מופרש בעיקר משומן ויסצרלי והוא בעל תכונות דמויות אינסולין.

 

דרך הגוף- מודל התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות אכילה סיגל ארוך, דיאטנית קלינית, "שחף"- עמותה לטיפול כוללני בהפרעות אכילה בקהילה

הפרוטוקול לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בבולימיה נרבוזה קיים משנת 1993. לאחרונה הפרוטוקול הנ"ל עובר שינויים היות ומצאו כי אינו כל כך אפקטיבי, וכי יש רצון להרחיב את הטיפול הנ"ל לעוד סוגי הפרעות אכילה מלבד בולימיה נרבוזה ו-Binge eating.

יש הרבה דמיון במאפיינים הקליניים של אנורקסיה נרבוזה (AN), בולימיה נרבוזה (BN) והפרעות אכילה שאינן ספציפיות (EDNOS), ויש מעבר רב של חולות בין שלושת הקטגוריות. נתון זה הוביל לחשיבה כי ישנם מכניזמים השומרים על המטופלות בתוך המעגל של הפרעת האכילה.

עיקר הטיפול מתמקד בזיהוי אותם מרכיבים עיקריים המשמרים את ההפרעה, אותם מרכיבים אשר אם יטופלו כהלכה תוכל לחול התקדמות משמעותית. זוהו ארבעה מרכיבים עיקריים המקשים על הטיפול. הערכת יתר של חשיבות בקרת אכילה, צורה חיצונית ומשקל, הנו הקשה ביותר לטיפול. לרוב ,אם לא יטופל, תחול נסיגה וחזרת סימפטומים.

טיפול בהערכת היתר סביב משקל גוף וצורה חיצונית באמצעות הקניית ידע לגבי הערכה עצמית, בניית התרשים האישי של המטופל לגבי הערכה עצמית והאופן בו היא באה לידי ביטוי. מיפוי האופן בו הערכת היתר (של המשקל וצורה חיצונית) מושגת: א. בדיקות גופניות (body checking) והימנעות, ב. "מרגישה שמנה" (feeling fat). 3. עידוד ופיתוח אזורים שוליים בהערכה העצמית (על חשבון חשיבות משקל גוף) ועבודה ישירה מול תבניות החשיבה (mindset).

 

תזונה במשיחת מכחול גב' פלביה לבוב, אוצרת משנה, מוזיאון ישראל, ירושלים

מגוון חוויות האכילה הטעמים והריחות חדר לביטוי האמנותי בדרכים שונות. במהלך תולדות האמנות ייצוג המזון סיפק מעיין אין סופי של דימויים. באמצעות תיאור האוכל רצה האמן לדווח על הערכים של התקופה בתוכה הוא חי.

לעיתים שפע הפירות ,פירות הים ומאכלי הצייד הציגו מעמדו החברתי האמיד של מזמין היצירה.

לעיתים ריקבון הפירות הבשלים ייצג את קמילת החיים על יופיים וטעמיו. כך למשל במאה ה-17 בהולנד הפרוטסטנטית התחרות בין ציירי סצנות של טבע דומם פרחה אודות לשגשוג הכלכלי של הולנד באותם הימים, שהביא לאפשרות של קנית מוצרי מזון. מצד שני תיאור טבע דומם היה תזכורת יום יומית לרצון לשמר את מידות המוסר של צניעות ואהבת הרוח מעל אהבת החומר, וכן תזכורת לסופיות החיים וניצחון המוות.

בעידן המודרני בו האמן בודק את גבולות השפה האמנותית על כל היבטיה, לא מעט יוצרים מתחו את הקו ופיסלו יצירות אמנות עם חומרי מזון כמו שוקולד, סוכריות, סטייקים, מתוך המחשת האמירה: "החומר הוא הרעיון של היצירה".

לאמנות העכשווית עניין מיוחד עם אוכל. האוכל נשאר גם בעידן האינטרנט צורך גופני ישיר של כל אחד מאיתנו. ההתבוננות ביצירות מן האמנות הפלסטית ללא ספק מספקת מזון רוחני, אך עדיין לא מזון חומרי, יפה ככל שלא יהיה התיאור.