גיליון 17 – איכות הסביבה, ינו' 06

השפעת זיהום האוויר על בריאות הציבור, ד"ר ג'אמס קריקון

דר' ג'אמס קריקון, אקולוג חקלאי, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור

ידוע היום כי מה שנחשב לפני עשורים מעטים כזיהום אויר נמוך יחסית, יכול בפועל להעלות במידה ניכרת שיעורי תמותה ממחלות ממאירות, מחלות נשימה ומחלות לב וכלי-דם.

המקרה המיוחד של ישראל, דהיינו- חלוקה היסטורית ברורה בנוגע לזיהום אוויר סביבתי מתעשייה באזורים מסויימים, לעומת זיהום תחבורתי באזורים אחרים, נותן אפשרות לניתוח כמותי ואיכותי של החומרים המזהמים והשלכותיהם על בריאות הציבור.

המצב בישראל, במיוחד של תחלואת סרטן, מצביע על פערים בין אזורים שאין כדוגמתם בעולם, ומדגיש את החשיבות של זיהום סביבתי כימי כגורם משמעותי להתפתחות מחלות ממאירות.

ההשפעות האפשריות של מזהמים באוויר על בריאות הציבור הרחב נלמדו במשך כ- 30 שנה, והתבססו על מחקרים אפידמיולוגיים בקנה מידה נרחב (1-9).

נמצאו כיום מתאמים בין מקורות זיהום ו/או מזהמים לתחלואה ותמותה הנובעות ממחלות ממאירות, מחלות דרכי הנשימה, מחלות לב וכלי דם וליקויים אחרים. מנגנונים אפשריים בין פעולת המזהם והשפעותיו הוצעו ע"י (10) ונדונו בהרחבה ע"י (11 (.

ב- 1999 הראה Schwartz (10) כי מה שנחשב בזמנו כזיהום נמוך יחסית, יכול בפועל להעלות במידה ניכרת שיעורי תמותה כוללים וכן תמותה הנובעת ממחלות לב.

מזהמים באויר רוב מזהמי האוויר הם תוצאה של פעילות האדם. רק חלקם הקטן בא ממקורות טבעיים. אורח החיים המודרני גורם לזיהום האוויר ממקורות שונים כמו תעשייה, ייצור חשמל, תחבורה, שריפת חומרים אורגניים ואנאורגניים, הסקה ועוד. ממקורות אלו נפלטים מזהמים מסוכנים לאוויר הגורמים לנזקים רבים לבריאות, ולמוות בטרם עת. בין המזהמים העיקריים ניתן להזכיר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני, מתכות רעילות וחומרים אורגניים כתרכובות ארומטיות רב טבעתיות (PAH's) וחומרים אורגניים נדיפים (VOC's) ואחרים.

בנוסף לגזים יש להכיר את הביטוי "חלקיקים נשימתיים עדינים" המתייחס לחלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרומטר (PM 2.5). בתוך החלקיקים העדינים המוזכרים נכללים כל החומרים המוזכרים לעיל.

"חוק האוויר הנקי" בארה"ב מ- 1970 מאפיין כ-180 חומרים באוויר כרעילים. לאחרונה, נכנס לתוקף החוק המתייחס לרמה רצויה של PM 2.5 ל- 15 מיקרוגרם/ מ"ק אוויר. גופים חזקים ניסו להלחם בחוק בתואנה כי מחירו הכלכלי יהיה גבוה מדי. הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון בארה"ב שקבע פה אחד כי בריאות וטובת הציבור קודמים לשיקולים כלכליים.

הרבה מהמזהמים הינם תוצאת שריפת דלקים בלתי מושלמת, ביניהם מזוט ופחם. תעשיות שונות כגון זיקוק נפט, תעשיות כימיות אחרות, תעשיות עיבוד מתכות (במיוחד מחזורן), שריפת פסולת לסוגיה (כולל פסולת עירונית מוצקה), תעשיות הפלסטיקה, הדשן ועיבוד תוצרת חקלאית, יכולים להיות מקורות זיהום כבד, אם לא ננקטים אמצעים נאותים למניעתם. העולם הרפואי מכיר היטב את נזקי העישון. העישון גורם לתחלואת סרטן לסוגיה ותמותה עקב פגיעה במערכת לב וכלי דם. לא לחינם נחשב העישון כגורם מן העיקריים לפגיעה בבריאות הציבור. בין החומרים הנשאפים לריאות ע"י המעשנים נכללים מתכות רעילות וחומרים אורגניים – אלה גם אלה בעלי פוטנציאל לחולל סרטן. כתוצאה משריפת דלקים ופעילות תעשייתית אחרת נפלטים לאוויר חומרים הזהים לאלה המצויים בטבק. להבדיל מעישון, חלק ניכר מהחומרים הרעילים הנוצרים עקב תיעוש יכולים לנוע בין עשרות למאות קילומטרים ולחדור לשרשרת המזון היבשתית והימית.

במהלך 40 שנה פלטו המפעלים באיזור עכו חומרים מסרטנים- אורגניים ואנאורגניים בקנה מידה של פי אלף עד מאה אלף מעבר לסטנדרטים המקובלים כיום בעולם, ומדובר בסופו של דבר באלפי טונות של חומרים מסוכנים ביותר מדי שנה

זיהום אויר בישראל שטח מדינת ישראל, צפונית לבאר שבע, משתרע על שטח של 10,000 קמ"ר בלבד. רוב האוכלוסיה נמצא באזור זה, וחשוף למזהמים הנובעים מתעשיה, ייצור אנרגיה ותחבורה. בישראל ישנם שלושה מרכזים עירונים גדולים- חיפה והצפון ,גוש דן וירושלים. הצפון אופיין תמיד ע"י תעשיה כבדה, המרכז תפקד כמרכז המסחר והפיננסים, וירושלים כמרכז חוקתי ואקדמי. בתוך שטח זה יש גם חקלאות אינטנסיבית, בריכות דגים בנוסף לדיג בחופי הים התיכון. אפשר היה לחשוב כי גורמים אלה היו נלקחים בחשבון ע"י גופים שהקימו ומפעילים תעשיות מזהמות הפועלות בתנאים הדמוגרפיים, הטופוגרפיים ומשטר הרוחות המיוחד לארץ, אך לא כך הדבר. ההיפך המוחלט הינו הנכון. לדוגמא, כל תחנות ייצור החשמל ממזוט בארץ סמוכות למרכזי אוכלוסיה, ופעלו ועדיין פועלות ללא אמצעים טכניים כלשהם למזעור הזיהום הנפלט מהן, הכולל רבים מהחומרים הרעילים שהוזכרו קודם לכן. בתי הזיקוק בחיפה פועלים כאז כן עתה במתכונת זהה, וללא התחשבות בצרכי הסביבה ובריאות הציבור. תעשיות גדולות ביותר בעמק עכו כקרית הפלדה ומפעלי אלקטרוכימיה בע"מ הינם דוגמאות נוספות לזיהום סביבתי מאסיבי שלא נעשה כל נסיון למזער את נזקיו. אפשר לציין כאן כי במהלך 40 שנה פלטו שני המפעלים האחרונים חומרים מסרטנים- אורגניים ואנאורגניים בקנה מידה של פי אלף עד מאה אלף מעבר לסטנדרטים המקובלים כיום בעולם, ומדובר בסופו של דבר באלפי טונות של חומרים מסוכנים ביותר מדי שנה.

"חוק האוויר הנקי" בארה"ב מ- 1970 מאפיין כ-180 חומרים באוויר כרעילים. גופים חזקים ניסו להלחם בחוק בתואנה כי מחירו הכלכלי יהיה גבוה מדי. הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון בארה"ב שקבע פה אחד כי בריאות וטובת הציבור קודמים לשיקולים כלכליים

תחלואה ותמותה לפי נפות כבר בשנות השמונים המוקדמות הובילה נפת חיפה בעודף תחלואה מסרטן בצורה ברורה ובולטת בהשוואה לכל נפה אחרת בארץ. ניתוח נתוני משרד הבריאות לשנים 2001-1998 מגלה כי שיעורי התחלואה בסרטן לסוגיו בנפת חיפה גבוהים מהממוצע הארצי ב-21%- 23%. לפי נתונים אלה, ברור כי לפנינו מגמה של הגדלת הפער בתחלואה העודפת. עודף התחלואה עקבי ואינו קשור ליבשת המוצא, כאשר בקרב ילידי ישראל העודף התחלואה גדול יותר (32%-25%). מהנתונים אפשר להסיק חד-משמעית כי בנפת חיפה השכיחות של סרטן הריאות גבוהה ב-28-18% מהממוצע הארצי.

גרף 1: שיעור תחלואה בסרטן, מתוקנן לגיל ל-100,000 שנות חיים (ASR), בשלוש נפות בשנים 1998-1984, ממוצעים 3 שנתיים (12)

בשנים 2001-1998 הובילה חיפה במידה ניכרת ב-3 סוגי סרטן ביחס לרמה הארצית: NHL, סרטן ריאות וסרטן השד בנשים. לפי הנתונים אפשר לראות כי בשנים הנ"ל אין כל קשר בין ארץ המוצא לבין עודף התחלואה.

סוג הסרטן עם הקשר הברור ביותר לחשיפה לכימיקלים מסרטנים ולזיהום סביבתי הוא לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין (NHL) – לימפומה שבה נפגעים התאים הלימפטיים של מערכת החיסון. בנפת חיפה, סוגי הסרטן הבולטים בין השנים 2002-1984 היו לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין וסרטן השד. אחד החומרים שהוכח כקשור ל-NHL הינו דיוקסין (13). הקריות וחיפה בכלל היו חשופות לפליטות דיוקסין גדולות לאוויר. לפי סקירת הספרות הבינ"ל, ניתן לציין כעת שתושבי הקריות מובילים בעולם בתחלואת NHL .

כיום נפת חיפה מובילה מעל כל יתר הנפות בעודף תחלואה בסרטן, כמעט פי שניים מהנפה הבאה אחריה בדירוג. דבר זה מתבטא בעודף שנתי של כ-500 איש מעל הממוצע הארצי. נתון דומה אינו ידוע בשום מקום אחר בעולם.

מנתונים עדכניים יותר מהשנים 1987-1994 (טבלה 1) אפשר להסיק שנפת חיפה מובילה גם בתמותה ממחלות לב, ובנוסף לעודף תחלואה ממארת ותמותה ממחלות לב, נפת חיפה גם מובילה בתמותה ממחלות כבד, כליות ויתר לחץ דם, כולן מחלות הקשורות לחשיפה לכימיקלים.

טבלה 1 : שיעורי תמותה ממחלות לב ושבץ מוחי (מתוקננים) בקרב האוכלוסייה היהודית בשלוש נפות: ירושלים, תל אביב וחיפה לאורך שלוש תקופות (ממוצע ארצי = 100) (16-14)

נפה

1978-1969

1986-1983

1994-1987

ירושלים

93 *

81 *

91 **

תל אביב

97 *

99

101

חיפה

101

112*

117 **

*P<0.001; **0.0001P

המקרה המיוחד של ישראל, דהיינו- חלוקה היסטורית ברורה בנוגע לזיהום אוויר סביבתי מתעשייה באזורים מסויימים לעומת זיהום תחבורתי באזורים אחרים נותן אפשרות לניתוח כמותי ואיכותי של החומרים המזהמים וההשלכות על בריאות הציבור. ניתוח זה מתאפשר הודות לעבודת איסוף נתונים מדוייקת בנוגע לרישום תחלואה בסרטן לפי נפות ועבודתם של גינזברג וטולצ'ינסקי בקשר לסיבות מוות מתוקנן לגיל, מין ויבשת מוצא.

ניתוח התוצאות, במיוחד של תחלואת סרטן, מצביע על פערים בין אזורים שאין כדוגמתם בעולם ומדגיש את החשיבות של זיהום סביבתי כימי כגורם משמעותי להתפתחות מחלות ממאירות. ההבדל המהותי בהרכב חלקיקים נשימתיים עדינים בין אזורים גדולים בארץ מצביע על כך שמתכות הינן גורם משמעותי הפוגע בכלי הדם והלב כפי שצויין לאחרונה במחקרים בנושא.

שיעור העלייה בתמותה עבור כל תוספת של 10µg /מ"ק של חלקיקים באוויר הינה 4% לכלל סיבות המוות, 6% למחלות לב-ריאה ו-8% לסרטן ריאה (6). נתונים אלה, ואלה המופיעים בטבלה 2, ממחישים את השפעת זיהום האוויר ע"י חלקיקים עדינים על התמותה.

טבלה 2: סיכון יחסי מתוקנן לתמותה עבור עלייה בריכוז חלקיקים מסוג PM 2.5 לכל 10 מק"ג/מ"ק במעשנים בהווה ובעבר ובלא מעשנים, לפי גורם המוות (7)

גורם המוות

לא מעשנים

מעשן בעבר

מעשן בהווה

כל מחלות הלב וסוכרת

1.12

1.26

1.94

מחלת לב איסכמית

1.18

1.33

2.03

הפרעות קצב, התקף לב

1.13

1.18

1.72

יתר לחץ דם

1.07

1.21

2.13

 

כפי שהוזכר קודם לכן, חלק מהחומרים חודרים לשרשרת המזון בשתי דרכים: מגע ישיר של הצמח עם אוויר מזוהם במקרה של דיוקסינים וחומרים אורגניים אחרים, או קליטה דרך השורשים לאחר חדירת חומרים לקרקע לגבי מתכות רעילות. לצערנו, לצמחים אין מנגנון המאפשר הבחנה בין מתכות חיוניות לקיומם לרעילות כגון קדמיום, כרום שש- ערכי, עופרת ואחרות.

מניתוח ראשוני של הערכות פליטת חומרים רעילים ניתן להסיק שתושבי אזור חיפה והנפות הסמוכות לה היו חשופים לחומרים רעילים בסדר גודל של פי 10-1000 מעבר לאזורים המזוהמים ביותר בעולם המערבי.

מעבר להשלכות הבריאותיות הברורות העולות מכל הנאמר, יש פן כלכלי כבד שלא זוכה להתייחסות נאותה בארץ. עשרים שנה לאחר העברת חוק האוויר הנקי בארה"ב נעשה ניתוח כלכלי של עלות מול תועלת, כאשר הושקעו אמצעים במניעת זיהום אוויר. נמצא כי על כל דולר שהושקע נחסכו במהלך 20 שנה 42$ (17).

בארץ, למרות הבטחות של המשרד לאיכות הסביבה, לא נעשה חישוב כזה מעולם. לעומת זאת ניתן לומר חד משמעית כי אם נלקח בחשבון הזיהום הכבד אליו חשופים תושבי ישראל, כל ירידה בזיהום תישא תוצאות חיוביות ביותר מבחינה כלכלית והפחתת סבל הציבור. ברוב אזורי הארץ ערך ה-PM2.5 הוא כ-30 מיקרוגרם/ מ"ק, כפול מאשר בערי ארה"ב.

נפת חיפה מובילה מעל כל יתר הנפות בעודף תחלואה בסרטן, כמעט פי שניים מהנפה הבאה אחריה בדירוג. דבר זה מתבטא בעודף שנתי של כ-500 איש מעל הממוצע הארצי. נתון דומה אינו ידוע בשום מקום אחר בעולם.

לסיכום

מדינת ישראל, שניצבה ועדיין ניצבת מול אתגרים קשים, לא השקיעה מאמץ רב בנושא איכות הסביבה. בתי חרושת למיניהם, לאחר זיהום אוויר מאסיבי, הותירו מאחריהם מי תהום מזוהמים וקרקע מזוהמת שאינה ברת שימוש ובקיצור – אדמה חרוכה, אלא אם יושקעו סכומים דמיוניים בנקיונה ושיקומה. נוסף על כך אנשים שהכתיבו את מדיניות איכות הסביבה לא היו מקצועיים די הצורך ולא הבינו את חומרת הבעייה הנגרמת עקב זיהום סביבתי קשה, ובין שלושת המשרדים האחראים לנושא- הבריאות, איכות הסביבה והתמ"ת היה עד היום נתק מוחלט.

אנו תקוה כי ישראל תצמצם את הפער, ותקדם את הטיפול בזיהום האויר, כנהוג במדינות המתקדמות בעולם.

References:

1. Hoover, R., Fraumeni Jr. J.F. et al. Cancer mortality in U.S. counties with chemical industries. Environm. Research 1975; 9: 196-207.

2. Blot WJ, Brinton LA et al. Cancer mortality in U.S. counties with petrochemical industries. Science 1977;198: 51-3.

3.Gottlieb M., Shear C et al. Lung cancer mortality and residential proximity to industry. Environ. Health Perspectives 1982; 45: 157-64.

4. Kaldor J, Harris JA. et al. Statistical association between cancer incidence and major- cause mortality, and estimated residential exposure to air emissions from petroleum and chemical plants. Environ. Health Perspectives 1984; 54: 319-32.

5. Wesolowski JJ, Flessel PC. et al. The chemical and biological characterization of particulate matter as part of an epidemiological cancer study. Proc. of the 1980 Conference on Aerosols in Science, Medicine and Technology – Physical and Chemical Properties of Aerosols. Gesellshaft fur Aerosolforschung, Schmallenberg, 1980; West Germany.

6. Pope III AC, Burnett RT. et al. Lung cancer, cardiopulmonary mortality and long-term exposure to fine particulate air pollutionJ. Am. Med. Asocs. 2002; 287: 1132-41.

7. Pope III AC, Burnett RT. et al. Cardiovascular mortality and long-term exposure to particulate air pollution. Epidemiological evidence of general pathophysiological pathways of disease. Circulation 2004; 109: 71-7.

8. Pope III, A.C., Thun, M.J. et al.. Particulate air pollution as a predictor of

mortality in a prospective study of U.S. adults. Am. J. Respir. Critic. Care Med 1995;151: 669- 74.

9. Pope III, A.C. Hill, R. et al.. Particulate air pollution and daily mortality on Utah’s

Wasatch Front. Envi. Health Pers. 1999; 107: 567-73.

10. Schwartz, J. Air pollution and hospital admissions for heart disease in eight U.S counties. Epidemiology 1999; 10: 17-22.

11. Brunekreef B, Holgate ST. Air pollution and health. Lancet . 2002; 360: 1233-42.

12. Barchana, M. Geographical Mapping of Malignant Diseases in Israel. State of Israel. Min. Of Health. Israel National Cancer Registry. . 2001; 55 pp. (in Hebrew).

13. Floret N, Mauny F. et al. Dioxin emissions from a solid waste incinerator and risk of Non Hodgkin Lymphoma. Epidemiology 2003; 14: 392-8.

14. Ginsberg GM.. Standardized mortality ratios for Israel, 1969-78. Isr. J. Med. Sci. 1983; 19: 638-43.

15. Ginsberg G.M.. Standardized mortality ratios for Israel 1983-86Isr. J. Med. Sci. 1992; 28: 868-77.

16. Ginsberg G, Tulchinsky TH. et al. Standardized mortality ratios by region of residence, Israel, 1987-1994: A tool for public health policy. Public Health Rev. 2003;31: 111-31.

17. Morgenstern R, Krupnick A. The future of benefit-cost analyses of the Clean Air. Act. Ann. Rev. Public Health 2002; 23: 427-48.