גיליון 17 – איכות הסביבה, ינו' 06

זיהום קרקע – תמונת מצב בישראל, אלי אורן

אלי אורן, עורך אתר "רפואה משולבת" www.igl.co.il

זיהום קרקע זוכה לרוב לתשומת לב קטנה מזו של שני "אחיו" – זיהום האוויר וזיהום המים, אולי בשל עובדת היותו בדרך כלל תופעה מקומיתאו בשל היותו לרב שלב מקדים בלבד לזיהום מיםיחד עם זאתהניסיון מלמד כי הזנחת הטיפול במניעת זיהום קרקע עלול להביא לנזקים הרי אסוןשטווח השפעתם עלול להמשך על פני שנים רבות, ולהקיף אוכלוסיות נרחבות המתגוררות גם במרחקים ניכרים ממוקד הזיהום.

"למד את ילדיך מה שאנו לימדנו את ילדינו: שהאדמה היא הורתנו. מה שעולה בגורלה, עולה גם בגורל ילדיה. אם בני האדם יורקים על האדמה, הם יורקים על עצמם. זאת אנו יודעים – אין האדמה שייכת לאדם. האדם שייך לאדמה." צ'יף סיאטל, 1854

כאשר נאמרו הדברים המופיעים למעלה, לפני יותר מ-150 שנים, לא העלה עדיין איש על דעתו כי יבוא יום בו הם יקבלו משמעות כה אמיתית ורלוונטית וכי ההכרה בחשיבות השמירה על הקרקע תהיה נחלת הכלל. ההתפתחויות המדעיות, הטכנולוגיות והכלכליות משפיעות כמעט על כל תחום בחיינו, אולם הן גם גובות מאיתנו מחיר כבד בכל הקשור בניהול יחסינו עם הסביבה הטבעית בה אנו חיים. אחד ההיבטים המדאיגים ביותר בהקשר זה הינו האופן בה פעילותנו היומיומית פוגעת בנכסי הטבע המאפשרים את קיומנו על פני כדור הארץ – האוויר, המים והקרקע. הקרקע, המשמשת מצע לגידול המזון שאנו צורכים מן החי והצומח, הינה התשתית לבתים בהם אנו גרים ולדרכים בהם אנו נעים ושהינה גם התווך עליו ודרכו זורמים מי השתייה שלנו, נתונה מזה שנים ל"מתקפת זיהום" שרובה המוחלט הינו מעשה ידינו.

הקרקע משמשת מטהר ומסנן טבעי לחומרים מסוכנים רבים. תהליכי פירוק טבעיים מתרחשים בקרקע כל העת, בעזרתם של מיקרואורגניזמים הנמצאים בה, קרני השמש, המים העוברים דרכה. אולם כושר הטיהור של הקרקע הוא מוגבל, מה שעלול להביא ליצירת מוקד זיהום, המהווה סכנה לאדם ולסביבה הטבעית.

מהי קרקע הקרקע מורכבת מתוצרי בלייה של סלעים (בצורת גרגירי חול וחלקיקי מסלע אחרים) מעורבים בחומרים אורגניים. היא משמשת מצע גידול לצמחים ולמספר רב מאד של אורגניזמים. כמחצית מנפח הקרקע מורכב מחללים בגדלים שונים, דרכם מתרחשים מעבר אויר וחלחול של מים, המאפשרים את קיומם וצמיחתם של האורגניזמים ושל הצמחים. עובי שכבת הקרקע משתנה בין סנטימטרים ספורים למספר מטרים ותכונותיה משתנות בהתאם לחומרים המרכיבים אותה, התהליכים שהביאו להיווצרותה וכד'. מקורו של החומר האורגני בקרקע הוא בעיקר בשרידי שורשים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים שעברו תהליכי פירוק וריקבון. הרקבובית היא שמקנה לחלק העליון של הקרקעות את המראה הכהה-עשיר המוכר לנו.

מהו זיהום קרקע זיהום קרקע קורה כאשר חומרים מסוכנים, אם בצורת נוזל או מוצק, מוחדרים לקרקע טבעית ונותרים בה. המזהמים נקשרים בדרך כלל פיזית או כימית, לחלקיקים המרכיבים את הקרקע או שהם נלכדים בחללים בינהם. רשימת החומרים המסוכנים המקובלת כיום הורכבה על ידי ועדה של האו"ם והיא מחולקת לתשע קטגוריות עיקריות. אלה כוללות בין השאר: חמרים נפיצים, נוזלים דליקים, חומרים רעילים ומדבקים, חומרים רדיואקטיביים ועוד. סיווג חומר כ"מסוכן" עשוי להסתבר כבעייתי, שכן הגדרת הסיכון עשויה להשתנות בהתאם לריכוז החומר, כמותו, ובהתאם להשפעתו על האורגניזם שבא איתו במגע. הגדרה קרובה (של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה – EPA משנת 1973) מתייחסת אמנם לפסולת מסוכנת בהקשר של זיהום, אולם כוחה יפה גם לענייננו: "כל פסולת או תערובת של סוגי פסולת אשר מהווה סכנה בהווה או יכולה להוות סכנה בעתיד לבריאות האדם או לאורגניזמים חיים אחרים, זאת בגלל היות מרכיבי הפסולת קטלניים, פריקים, עמידים, בעלי השפעה ביולוגית או עלולים לגרום לנזקים מצטברים ( )." לזיהום הקרקע עלולות להיות השלכות שליליות בשני מישורים עיקריים: א. הגבלה, לעתים עד כדי מניעת שימוש בקרקע לשימושים כגון חקלאות, מגורים, קיט ונופש וכד'. קרקע מזוהמת יכולה להשפיע על בעלי-חיים ובני אדם גם באמצעות דרכי הנשימה, חשיפה לעור וכד'. ב. סכנה להחדרת חומרים מסוכנים למזון הנצרך על ידי האדם באמצעות זיהום משני של מים, גידולים חקלאיים ובעלי-חיים (ישירות או דרך גידולים חקלאיים).

מקורות זיהום המקורות לזיהום קרקעות הינם כמעט תמיד תוצר של פעילות האדם: זיהומי קרקעות באזורים תעשייתיים מתאפיינים בדרך כלל בהצטברות של חומרי לוואי ופסולת תעשייתיים: דלק, מתכות כבדות, חמרים כימיים וכד'. לעתים קרובות מקור הזיהום כבר מזמן חדל לפעול, אולם "מורשת הזיהום" שלו נותרה במקום כצלקת – כך במפעלי תעש ברמת-השרון, נחלת-יצחק וירושלים וכך גם בנהרייה, בה פעל בעבר מפעל לייצור מוצרים מאסבסט שפעילותו הותירה בעיר ובסביבתה "איים" מזוהמים בסיבי אסבסט.

זיהום מחקלאות באזורים חקלאיים מקורם של המזהמים השכיחים (חנקות – (Nitrates בעיקר בפעילות חקלאית. החנקות נוצרות באופן טבעי בקרקע מדשנים, זבל טבעי ומי ביוב. הן אינן מתקשרות לחלקיקי הקרקע ולרב גם אינן מתפרקות, או שהן מתפרקות באיטיות. בקרקעות חוליות עלולות החנקות להישטף לתוך מי התהום. החנקות מוסרות מהקרקע בשלושה אופנים עיקריים: על ידי שטיפה (למי תהום או בנגר עילי), על ידי צמחים המשתמשים בהן כחומרי הזנה, או על ידי סוגים מסוימים של מיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק חנקות בקרקעות לחות. עובדות אלה מחייבות תשומת לב מיוחדת לדישון בכמויות הנדרשות לצמחייה בלבד ולבקרה על כמויות ההשקיה, במיוחד בקרקעות חוליות.

זיהום מדלק אחד ממקורות זיהום הקרקע המשמעותיים ביותר הינם מתקני אחסון ושינוע דלק ותחנות תדלוק. דליפות דלק לקרקע הן כמעט תמיד תוצאה של תפעול לקוי, קורוזיה במיכלי דלק או בצנרת או פגיעה בצנרת, לרב במהלך עבודות פיתוח או בינוי. פוטנציאל זיהום כתוצאה מחדירת דלק לקרקע גדול במיוחד בקרבת תחנות דלק, אזורי מוסכים וכן באזורי תדלוק בשדות תעופה. ברחבי ישראל לבדה מפוזרים עשרות אלפי מיכלי דלק תת-קרקעיים הנתונים לסכנת קורוזיה ודליפה, זאת לבד ממכלים עיליים וכ- 1200 קילומטרים של קווי צנרת דלק ארציים ( ). לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, חור בגודל סיכה במיכל תת-קרקעי, עלול לגרום לדלף של 1500 ליטרים לשנה, היכולים לזהם כמיליון וחצי מע"ק מי שתייה! סקר של המשרד לאיכות הסביבה מצא כי בתחנות דלק ציבוריות בישראל קיימים כ- 4,000 מכלי דלק. בבדיקות אטימות נמצא כי מעל לשליש מהם חשודים כדולפים (!) ובכמעט תשע תחנות מכל עשר שנבדקו , נמצא לפחות מיכל אחד החשוד כדולף. כאשר מתרחש זיהום הקרקע מדלק באזור בעל רגישות הידרולוגית, עלולות התוצאות להיות הרות אסון. נתונים של המשרד לאיכות הסביבה מצביעים על זיהומים קשים של מי תהום בקרבת ארבע תחנות דלק שנבדקו באזור תל-אביב – באחד המקרים הגיעה עובי שכבת הדלק שצפה על פני מי התהום ל-70 ס"מ. אחד ממוקדי הזיהום הגדולים במדינה אותר מתחת לאחד מבסיסי חיל-האוויר. על פי ההערכה, כ- 20,000 מע"ק דלק שדלפו במשך שנים ארוכות לקרקע יצרו עדשת זיהום באורך של 300 מ', רוחב של כ- 120 מ' ועובי של 90 ס"מ.

תוסף לדלק- MTBE MTBE, או בשמו המלא – methyl tertiary-butyl ether הינו מרכיב כימי בו נעשה שימוש כמעט אך ורק בדלק לכלי-רכב. ה- MTBE, משמש מאז 1979 כתוסף לדלק בארה"ב שמטרתו להעלות את תכולת החמצן והאוקטן, למנוע "צלצולים" במנוע ובכך, לסייע גם לצמצום זיהום האוויר. ה- MTBE הינו נוזל בעל ריח אופייני, שקוף, נדיף, דליק ובעל מסיסות טובה למדי במים. החומר מתפרק באופן איטי ולפיכך הוא יכול להישאר במים במשך עשור או יותר. ב-1995 התגלו (באופן מפתיע) רמות גבוהות של MTBE במי בארות בקליפורניה. בדיקות שנערכו בהמשך לממצאים אלה, גילו עשרות אלפי אתרים מזוהמים ב- MTBE ברחבי ארה"ב. זיהומים אלה שויכו לרוב לדליפות ממיכלים, מערכות דלק ותחנות תדלוק לקרקע וממנה למי התהום. הדעות באשר לנזק הבריאותי העלול להיגרם כתוצאה משתיית מים מזוהמים ב- MTBE עדיין חלוקות, אולם לעומת זאת, קיימת תמימות דעים באשר לירידת איכות המים כתוצאה מריח הלוואי האופייני המתווסף למים. מאז זוהתה הבעיה והנושא עלה למודעות הציבורית, חוקקו כמחצית המדינות בארה"ב (ובהן ניו-יורק וקליפורניה, בהן נצרכה כ-40% מכמות ה- MTBE בארה"ב, על שימוש בחומר זה בתחומיהן והותנעו פעילויות רבות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהום MTBE. עלויות הטיהור של MTBE ברחבי ארה"ב מוערכות בכ-140 מיליארד דולרים ובשנים האחרונות מתנהלים מאבקים בבית הנבחרים סביב חקיקה העוסקת באחריותן של חברות הנפט לנזקים.

זיהום כתוצאה מפסולת תעשייתית במהלך הייצור התעשייתי נותרים לעתים חומרי גלם ונוצרים חומרי פסולת העלולים לסכן את איכות המים, האוויר והקרקע. ללא טיפול קבוע ומוקפד בסילוק הפסולת התעשייתית עלולה הקרקע בקרבת המפעל להזדהם. אחד המקרים שזכו לתהודה ציבורית בשנים האחרונות הינו זיהום הקרקע סביב מפעלי תעש באזור המרכז וירושלים. חומרי פסולת ממפעלים אלו מצאו דרכם במשך עשרות שנים לקרקע ומשם למי התהום. שפכי מפעל התעש "מגן" שפעל בין השנים 1950-1997 על פני שטח בן 44 דונמים בשכונת נחלת-יצחק, הוזרמו עד שנות השמונים לבורות ספיגה. השפכים הכילו חומרים כימיים ובכללם חומרים ממיסים וחומרים רעילים אחרים ובהם גם כרום. בסוף שנות התשעים התגלה הזיהום והוחל בניקוי וטיהור הקרקע המזוהמת. חמש שנים של פעילות הביאו לניקוי הקרקע, אולם אז הסתבר כי אלו לא הצליחו לעצור את התפשטות הזיהום המשני במי התהום, מה שהביא לסגירת בארות ולתופעות נוספות כגון שחרור גזים מסוכנים מהקרקע. באזור רמת-השרון, שם שכן מפעל אחר של תעש, התגלו במי התהום שרידי חומרים מסוכנים בהם כרום וטריכלורואתילן, שמקורם כנראה בזיהום קרקעות במתחם המפעל ובמקורות זיהום נוספים בסביבה (צנרת דלק, אתר פסולת ועוד). בתחילת שנת 2003 אותרה במספר מקומות בשכונות בית הכרם וגבעת בית הכרם בירושלים פליטת גזים אורגניים מסוכנים מהקרקע. מקור הגזים בזיהום קרקע שנוצר על ידי מפעל תעש שפעל באזור עד סוף שנות התשעים ( ). אירוע שזכה לאחרונה להדים תקשורתיים בארץ, ממחיש את סכנת חדירת מזהמים דרך הקרקע למזון – חברה לייצור מזון לתינוקות נאלצה להסיר מהמדפים משלוח של צנצנות רסק גזר בו נמצאה רמה חריגה של המתכת הרעילה קדמיום. החברה טענה כי הקדמיום חדר למוצר בתהליך הכנת המזון וניתן לשער כי מקורו במזהמים שחדרו לגזר במהלך גידולו.

ברחבי ישראל מפוזרים עשרות אלפי מיכלי דלק תת-קרקעיים הנתונים לסכנת קורוזיה ודליפה, זאת לבד ממיכלים עיליים וכ- 1200 קילומטרים של קווי צנרת דלק ארציים. לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, חור בגודל סיכה במיכל תת-קרקעי, עלול לגרום לדלף של 1500 ליטרים לשנה, היכולים לזהם כמיליון וחצי מע"ק מי שתייה!

שיקום וטיהור זיהומים בקרקע בניגוד לזיהומי מים ואויר, זיהום בקרקע הינו לרוב תופעה מקומית שניתן לאתר את גבולותיה לפחות על פני השטח. קיימות שלוש גישות בסיסיות לטיפול בקרקע מזוהמת: א. פינוי הקרקע המזוהמת מהאתר (לאתר הטמנה מיוחד לחומרים מסוכנים). ב. טיפול בזיהום באתר עצמו בשיטות כגון שטיפה במים או בממיסים כימיים, השמדת החומרים המזהמים בשריפה, עידוד פירוק ביולוגי על ידי אורגניזמים בקרקע או הוספת חומרים לקרקע המונעים את המשך התפשטות המזהמים. ג. השארת הקרקע המזוהמת במקומה תוך נקיטת פעולות להכלת הנזקים. צעדים אלה יכולים לכלול, בין השאר, אטימת השטח לחדירת מי גשמים (ולחלחול לעומק או להתפשטותו). פתרון זה אינו קביל בדרך כלל כאשר הזיהום הינו באזור בעל רגישות הידרולוגית וקיים חשש כי המזהמים ימשיכו את דרכם למי תהום או לאגני היקוות. הטיפול בקרקע מזוהמת כרוכה בעלויות לא מועטות. לצורך המחשה, עלות הטיפול בזיהום הקרקע באתר מפעל התעש לשעבר בשכונת נחלת-יצחק בתל-אביב (ובזיהומים המשניים שנגרמו כתוצאה מכך) הוערכה ב-43 מיליון דולרים ( ) . הקרקע משמשת מטהר ומסנן טבעי לחומרים מסוכנים רבים. תהליכי פירוק טבעיים מתרחשים בקרקע כל העת, בעזרתם של מיקרואורגניזמים הנמצאים בה, קרני השמש, והמים העוברים דרכה, אולם כושר הטיהור של הקרקע גם הוא מוגבל – חומרים מסוימים אינם מתפרקים בקרקע, או שהם מתפרקים בקצב איטי או בקצב קטן מקצב ההצטברות של המזהמים, מה שעלול להביא ליצירת מוקד זיהום המהווה סכנה לאדם ולסביבה הטבעית. לקרקע גם תפקיד מכריע בהגנה על איכות מי תהום מפני חדירת מזהמים. מזהמים מגיעים למי תהום באמצעות מים המחלחלים דרך הקרקע. אלמלא היו המזהמים מורחקים בדרך למי התהום, היו אלה מזדהמים במהירות עקב פעילות האדם. למרבה המזל, הקרקע מטהרת את המים המחלחלים דרכה ממרבית המזהמים – חלקם נצמדים לפני השטח של חלקיקי הקרקע ומפורקים לחומרים לא מזיקים על ידי אורגניזמים החיים בקרקע. סוגי קרקע שונים נבדלים זה מזה ביכולתם לספוג/לקשור מזהמים ולפרק אותם. מזהמים נבדלים זה מזה ביכולתם להתפרק. לבד מתכונות הקרקע, קיימים גורמים נוספים המשפיעים על יכולתה לסלק מזהמים – תנאי האקלים, כמות ותדירות השקיה, כמות המזהמים, אופי הטיפול בקרקע ובצמחייה שעליה ועוד.

סוף דבר… זיהום קרקע זוכה לרוב לתשומת לב קטנה מזו של שני "אחיו" – זיהום האוויר וזיהום המים, אולי בשל עובדת היותו בדרך כלל תופעה מקומית או בשל היותו לרב שלב מקדים בלבד לזיהום מים. יחד עם זאת, הניסיון מלמד כי הזנחת הטיפול במניעת זיהום קרקע עלול להביא לנזקים הרי אסון שטווח השפעתם עלול להמשך על פני שנים רבות ולהקיף אוכלוסיות נרחבות המתגוררות גם במרחקים ניכרים ממוקד הזיהום. התפשטות אורבאנית, התרחבות אזורי תעשייה, גידול בפעילות המוטורית, הרחבת השימוש במדשנים ובחומרים כימיים בחקלאות – כל אלה עלולים, לצד ברכת הקדמה, להביא עימם גם את קללת הזיהום אותו נוריש לדורות הבאים. המודעות בעולם המערבי (ובכלל זה בישראל) לנושא מניעת זיהום בקרקע עלתה מאד בשנים האחרונות ודבר זה ניכר ביוזמות חקיקה, פעולות אכיפה ותהודה ציבורית הולכת וגוברת לאירועי זיהום. נראה כי 150 שנים אחרי נאומו של צ'יף סיאטל, אנו מתחילים להבין למה הוא התכוון…

References: 1. מיידנברג ש, רוזנטל א, קסנר מ. טיפול בפסולת תעשייתית מסוכנת, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע, רחובות, 1998. 2. זיהום קרקע ומים מדלקים. אתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבהhttp://www.environment.gov.il 3. רינת, צפריר. חומרים מזהמים התגלו בשכונת בית הכרם. "הארץ" 22 אפריל 2003 4. רינת, צפריר. השטח טוהר, הזיהום חי וקיים. "הארץ" 28 יולי 2004 5. אתר הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA) http://www.epa.gov/