גיליון 17 – איכות הסביבה, ינו' 06

חינוך סביבתי בישראל, ד"ר נורית שרלין

ד"ר נורית שרלין, ראש המרכז ללימודי הסביבה, מכללת הגליל המערבי, עכו

חינוך סביבתי מהו? "חינוך סביבתי" Environmental Education”" בשמו זה הוא מוצר של המחצית השנייה של המאה ה-20, תחום רב שנים (טבע ומולדת), שלבש צורה חדשה בעשורים האחרונים וקיבל עניין רב ומשמעות בחיינו.

החוקר לוקאס (1991) מבטא את התפיסה המקובלת כיום בעולם להגדרת החינוך הסביבתי, כחינוך "על הסביבה, בסביבה ולמען הסביבה".

הסביבה נתפסת כטבע, כביוספרה ומקום לחיות בו, דהיינו מערכת רבת משאבים, ששמירתם מחייבת את מעורבות האדם.

סביבות פני כדור הארץ מאופיינות במגוון נופים, אקלימים ושוני דמוגרפי, כשההבדלים הגיאוגרפים והדמוגרפים מחייבים תפיסות ודגשים שונים של חינוך סביבתי בחלקים שונים של העולם.

בעוד שבמחצית הראשונה של המאה העשרים עיקר ההשקעה בחינוך סביבתי התבטאה בלימודים על הסביבה ובסביבה, שנת 1994 שהוכרזה כשנת איכות הסביבה במדינת ישראל, היוותה גורם מקדם לחינוך הסביבתי במערכת החינוך.

מסוף שנות ה- 90 ניכרת מגמה של השקעה למען הסביבה ודרישה לעשייה. בשנת 2003 התחייבה ממשלת ישראל להטמיע את המלצות תוכנית הפעולה לפיתוח בר- קיימא וליישמן בכל משרדי הממשלה.

בפועל כיום משולבים לימודי הסביבה כנושא אינטר-דיסיפלינרי במקצועות המדעים או מדעי החברה בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים, אך אין תוכנית לימודים עצמאית לחינוך סביבתי לתלמידים בבתי ספר אלה. בחטיבה העליונה שולב החינוך הסביבתי תחת הכותרת "מדעי הסביבה" כמקצוע בחירה מחייבת. בשלב זה המקצוע אינו נכלל בתוכנית הליבה, דבר המקשה על קידומו ברשת החינוך.

מאידך, בשנים האחרונות נוספה גישה חברתית לגישה המדעית המקובלת בהוראת המקצוע, והולך ונרקם שילוב של חיפוש מידע, עבודת חקר, איסוף ועיבוד נתונים, שימושי מחשב, שימוש במעבדות, הצגת שאלות, מעקב אחר תוצאות והסקת מסקנות, מתוך שאיפה לאפשר התנסות ישירה, תוך התמודדות עם אתיקה סביבתית, אקטואליה ועוד…

כל המפורט לעיל מתבצע בבתיה"ס במסגרת החינוך הפורמאלי, בשילוב הולך וגובר עם החינוך הלא פורמאלי, המרכז סביבו תלמידים, מורים, הורים ומתנדבים. בשנים האחרונות נבחנים מדי שנה 5,000 תלמידים לבגרות בתחום מדעי הסביבה.

שיתוף פעולה בינלאומי בביה"ס פרויקט גלוב המתקיים ב- 50 בתי"ס בארץ הינו פרויקט בינלאומי בתחום איכות הסביבה, המתנהל באחריות, פיקוח והכוון המשרד לאיכות הסביבה, ומאפשר בניית מסד נתונים לתרגול, למידה, ופיתוח קשרים בין תלמידים ממדינות שונות.

במסגרת פרויקט סימ"פ (SEMP) המיועד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון, עוסקים תלמידים בשמירת ניקיון החופים והים, כחלק מקידום החינוך הסביבתי.

שיתוף פעולה מקומי בין החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי יוזמות האגף לחינוך סביבתי במשרד לאיכה"ס והארגונים הלא ממשלתיים בחינוך הפורמאלי מכוונות להעשרה ודרבון עשייה למען הסביבה, במגוון תוכניות. לדוגמא:

תו ירוק, המסמיך בתי ספר "ירוקים", מחייב את בתיה"ס לעבור תהליך מתמשך של שינוי ושיפור ע"י הכללת לימודי סביבה בתוכנית הלימודים במסגרת 30 שעות שנתיות לתלמיד, תרומה למען הקהילה ושימוש מושכל במשאבים בתפעול המוסד וסביבת ביה"ס (המשרד לאיכות הסביבה). השתלמויות מורים וכנסים ארציים המיועדים לעובדי הוראה ופעילים סביבתיים. קיום תחרות ארצית בין בתי"ס בנושא פיתוח בר-קיימא במסגרת שבוע איכה"ס והקמת גני ילדים ירוקים. תוכניות "שומרי הסביבה" לביה"ס היסודי וחטיבות הביניים (החברה להגנת הטבע). תוכניות "ציונות ירוקה" בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי (קק"ל) תוכניות בחינוך סביבתי כגשר בין קבוצות ואקטיביזם סביבתי , קרן קרב הרשת הירוקה. תוכניות באמצעות חברת המתנ"סים, רשות הטבע והגנים, המועצה לישראל יפה, אוניברסיטאות ,מכללות, עמותות ואחרים.

הכנס השנתי לחינוך סביבתי לעובדי הוראה. מאז שנת 2003, מתקיים אחת לשנה כנס המשלב אקדמיה, עשייה סביבתית בלתי פורמאלית ואקטואליה סביבתית. נוסף לציבור המורים, לוקחים חלק בכנס אנשי מקצוע מהאקדמיה, התעשייה, המגזר הציבורי והפרטי, הדנים בסוגיות סביבתיות. התוכנית הפכה למסורת בצפון הארץ, ויוצאת לפועל ע"י קמפוס גליל מערבי בשיתוף משרד החינוך, משרד איכה"ס, משרד הבריאות ומשרד הפנים/מפעם וכן גופים לא ממשלתיים, דוגמת החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים ועוד.

References:

ד"ר טלי טל (עורכת) (2004) סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל. כרך א'- החינוך הסביבתי בישראל, 112עמודים, הוצאת מוסד נאמן.

Lucas,A. (1991).Env. Edvcation: What is it, for whom, for what purpose and how?

Keiny S, Zolle& U. Conceptual Issues in Environmental Education (pp 25-48) . N.Y: Peter Lang Pub.