גיליון 19 – תזונה וילדים, ספט' 06

פורומים מקצועיים - מכון תנובה למחקר

פורום מקצועי התקיים במכון תנובה למחקר בנושא מערכת העיכול, בו עסק גיליון מס' 18 של המגזין.

התקיימו 4 הרצאות:

• מערכת העיכול באספקלריה של הגסטרואנטרולוג
פרופ' זמיר הלפרן, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
• אי סבילות ללקטוז וצריכת מוצרי חלב- אפשרי ורצוי
דורית אדלר, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה מרכז רפואי הדסה עין כרם והמרכז לאיכות חיים הדסה אופטימל
• מה מרגיז את המעי הרגיש?- היבטים תזונתיים
רוני ברוך, דיאטנית קלינית M.Sc, מרכז רפואי ע"ש סוראסקי ת"א
• אינטראקציות בספיגת מינרלים
סיגל טפר, דיאטנית קלינית , M.Sc

מערכת העיכול באספקלריה של הגסטרואנטרולוג
פרופ' זמיר הלפרן, מנהל מכון גסטרו ומחלות כבד, מרכז רפואי ע"ש סוראסקי

הייחוד במערכת העיכול הוא העובדה שהמערכת פתוחה אל מחוץ לגוף משני הכיוונים. עקב כך מתאפשר להדגים באופן ישיר את האנטומיה ואת הפתולוגיה של מקטעים שונים לכל אורכה. עקב השכלול וההתקדמות הטכנולוגית מתאפשר כיום למזער ולנייד ציוד אופטי מתקדם ולהדגים כיצד מערכת העיכול מתפקדת פועלת בזמן אמת ולזהות פתולוגיות כבר בשלב מוקדם הניתן לטיפול.

אי סבילות ללקטוז וצריכת מוצרי חלב- אפשרי ורצוי
דורית אדלר, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה מרכז רפואי הדסה עין כרם והמרכז לאיכות חיים הדסה אופטימל
אי סבילות ללקטוז הינה תופעה של תת-ספיגה של לקטוז הנובעת מרמה נמוכה של האנזים לקטאז במערכת העיכול. קיימים 3 סוגים של חסר בלקטאז: קונגניטלי, ראשוני ומשני. חסר לקטאז ראשוני הוא השכיח ביותר.
בקרב הציבור, ובקרב חלק מן המטפלים, קיימת גישה של הימנעות מאכילת מוצרי חלב לאנשים עם סימפטומים המתאימים לאי סבילות ללקטוז.
בעשור האחרון התפרסמו מספר מחקרים המלמדים כי רוב האנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך תזונה המכילה חלב ומוצריו ללא עלייה משמעותית בסימפטומים גסטרואונסטנליים. חומרת הסימפטומים בתגובה לצריכת מוצרי חלב תלויה במכלול של גורמים כמו כמות ובפרק זמן האכילה.
פזור מוצרי החלב על פני היום, בחירת מוצרים המכילים כמויות קטנות יחסית של לקטוז והנחיות נוספות משפרים את הסבילות ללקטוז. זאת ועוד, נמצא כי צריכת חלב ומוצריו ע"י אנשים עם אי סבילות ללקטוז שיפרה את הסבילות ללקטוז ("הסתגלות").
חלב ומוצרי חלב דלי שומן מהווים מרכיב בליבת התזונה הבריאה, כפי שבאה לידי ביטוי בהמלצות ארגוני הבריאות המובילים. מוצרי חלב דלי שומן נמצאו כמרכיב משמעותי בתזונת הכוללת להפחתת לחץ דם (מחקר ה- DASH). במחקרים נוספים נמצא כי למוצרי חלב עשויה להיות תרומה בהפחתת הסיכון לסוכרת בגברים, תרומה אפשרית בויסות המשקל ועוד.
לאור מכלול הנתונים והממצאים, אין סיבה למנוע מוצרי חלב מאנשים עם אי סבילות ללקטוז. הנחיות תזונתיות מתאימות יכולים לסייע למטופלים לכלול מוצרי חלב דלי שומן בתפריטם היומי, ובכך לאפשר להם לצרוך תזונה מאוזנת העולה בקנה אחד עם ההמלצות התזונתיות העדכניות.

מה מרגיז את המעי הרגיש?- היבטים תזונתיים
רוני ברוך, דיאטנית קלינית M.Sc, מרכז רפואי ע"ש סוראסקי ת"א
תסמונת המעי הרגיש הינה ההפרעה הפונקציונלית השכיחה ביותר בגסטרואנטרולוגיה,
ושכיחותה נעה בין 10-15% באוכלוסיה. במקרים קשים היא עשויה להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים של החולה.
נכון לברר האם וכיצד משפיעים מזונות מסוימים על הסובלים ממעי רגיש? כמו כן האם ל"התנהגות האכילה" יש השפעה על חולי IBS.
• רגישות ללקטוז – אלימינציה של מוצרי חלב (בעיקר ניגר, חלב,לבן) עם אפשרות לבחון צריכת גבינות קשות, קוטג' ויוגורט, בהתאם לרמת הסבילות.
§ רגישות לפרוקטוז – אלימינציה של פירות, מיצים טבעיים/מתוקים, דבש ודברי מתיקה, בהתאם לרמת הסבילות.
§ הימנעות ממוצרי מזון הגורמים לגזים – קטניות, כרוביים, צנון, צנונית, לפת, פרי הדר, כולל מיצים.
§ הימנעות משתייה מוגזת – בליעת גזים גורמת לנפיחות: הצטברות גז שמעיקה על הסובלים מרגישות יתר.
§ בחינת כמות הסיבים בתפריט – כאשר קיים ריבוי גזים מומלץ להפחית את הכמות. כאשר סובלים מעצירות יש להעלות את הנפח, ובזהירות. כמו כן יש מקום לשיקול דעת מתי ובאיזה מקרה להוסיף סיבים מסיסים, בלתי מסיסים וסיבים פרה-ביוטיים.
§ הימנעות משתייה תוך כדי הארוחה
§ הימנעות מלעיסת מסטיק הגורמת לבליעת אויר.
§ היענות לצרכי הגוף – הימנעות מהתאפקות בהגעה לשירותים.
§ הקפדה על הרגלי אכילה, לא פחות מאשר על תוכן הארוחות – ארוחות מסודרות ובזמנים קבועים. אכילה באווירה רגועה ולא באופן חפוז. אכילה תוך לעיסה איטית. טמפרטורת מזון לא חם/קר מדי.
§ בחינת צריכת הקפאין בתפריט – במקרה של סבל משלשולים קפאין מגביר את התנועתיות של המעי.

אינטראקציות בספיגת מינרלים
סיגל טפר, דיאטנית קלינית , M.Sc

חסרים בברזל, סידן ואבץ נפוצים יחסית בחברה המודרנית. כנראה שהחסרים הם תוצאה של צריכה לא מספקת ושל ירידה בתכולת מינרלים במזון. תכולת המינרלים בקרקע תקבע את תכולת המינרלים במזון, ויכולת הגוף לספוג ולנצל מינרלים משתנה בין מזון למזון. בין הפקטורים שמשפיעים על זמינות המינרלים ממזון נמצאים מקור המזון (חי/צומח), אינטראקציות בין-מינרליות, אינטראקציות בין ויטמינים למינרל ואינטראקציות בין מינרלים לסיבים. הפקטורים שמשפיעים על דרישות הגוף למינרל מסוים הם מצב פיזיולוגי (גדילה, הריון, הנקה), מאגרים ברקמות, מלח המינרל במזון/ תוספים ורמת המאגרים ברקמות.
מחסור במינרלים יתפתח במשך חודשים ארוכים, כאשר הספיגה במעיים היא המפתח לרגולציה והומיאוסטזיס המינרל בגוף. רוב הספיגה מתרחשת במעי הדק בשני מסלולים: אקטיבי (טרנסצלולרי) ופסיבי (פאראצלולרי). לרוב המינרלים המסלול הפאראצלולרי הוא כנראה המסלול העיקרי לספיגה למחזור הדם (למעט סידן). הפקטורים הקובעים את הספיגה במסלול פאראצלולרי הם מסיסות המינרל, חדירות אפיתל המעי, וזמן השהיה במעי.
כדי שתהיה הפרעה בספיגת מינרל זה או אחר על רקע אינטראקציה כזו או אחרת, בדרך כלל מדובר על מינונים גבוהים של מינרל אחד הגורמים להפרת האיזון בין המינרלים השונים במזון, לכן לא מומלץ לקחת לאורך זמן תוספת גבוהה של מינרל אחד. עם זאת, קיימות מס' אינטראקציות שכדאי לתת עליהן את הדעת, ביניהן ניתן למצוא המלצה למתן תוסף ברזל ביחד עם ויטמין C, שימת דגש על תוספת אבץ בנשים הרות או אנמיות, המקבלות תוסף ברזל במינון העולה על 50 מ"ג ליום, התלות של סידן בויטמין D לספיגה יעילה, ועידוד צריכת פרהביוטיקה במזון או במזון מועשר לשיפור ספיגת מינרלים, ובעיקר סידן.