צריכת החלבון בחברה המערבית – תמונת מצב בעולם ובישראל

מחקרים רבים מתמקדים בצריכת אנרגיה, שומן, סיבים תזונתיים ומיקרונוטריאנטים כמרכיבים תזונתיים שוויסותם עשוי לסייע במניעה ובטיפול במחלות ובמצבים שכיחים הקשורים להזדקנות כגון יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת, סרטן ואוסטיאופורוזיס. למרות שחלבון בדיאטה ידוע היטב כמאקרונוטריאנט חיוני לגדילה, תפקוד השריר, מערכת החיסון ושמירה על הומיאוסטאזיס, ניתנה עדיפות נמוכה למחקרים בנושא דרישות חלבוניות, מתוך ההנחה שצריכת החלבון הינה מעבר לדרישות, במיוחד במדינות בחברה המערבית. בסקירה זו נדון באפשרות שקיימות אוכלוסיות שונות בחברה ובפרט האוכלוסייה המבוגרת, אשר צורכות כמות בלתי מספקת של חלבון בדיאטה על מנת לשמר תפקוד גופני ובריאות מיטבית (1).

חלבונים הם מולקולות גדולות המתפרקות בתהליך העיכול לחומצות האמינו המרכיבות אותן. ילדים ומתבגרים זקוקים לחלבונים התומכים בתהליכי הגדילה. החלבונים בגוף האדם מתפקדים כרכיבים מבניים בתאים וברקמות, כאנזימים המזרזים תגובות כימיות, וכהורמונים המעבירים מסרים כימיים ועל כן הם חיוניים לתפקוד יומיומי של בני-האדם (2). עשרים חומצות אמינו נפוצות נדרשות לפעילות תקינה של גוף האדם. הגוף האנושי אינו מסוגל לסנתז תשע מהן, ועל כן הוא חייב לצרוך אותן ממרכיבים תזונתיים – מחלבונים מהחי, או משילובים של מזון מהצומח כגון קטניות ודגנים (3).

דרישות חלבון בדיאטה מוגדרות ככמות החלבון או הרכב חומצות האמינו, או שניהם, אשר חייבים להיות מסופקים בדיאטה על מנת למלא אחר הדרישות המטבוליות, וכדי להשיג מאזן חנקן תקין. לאוכלוסיות ספציפיות, כגון נשים בהריון או מניקות, קשישים, חולים, תינוקות וילדים צריכה מספקת של חלבון בדיאטה הינה קריטית לשימור של ההומיאוסטאזיס השרירי בגוף.

אוכלוסיות בסיכון לתת-צריכה של חלבון

קשישים
צריכה נאותה של חלבונים בדיאטה חיונית לשמירה על מסת השריר בכדי להבטיח אספקה שוטפת של חומצות אמינו חיוניות לטובת סינתזת חלבונים. קשישים (מעל גיל 65) נמצאים בסיכון מוגבר לתת-צריכה של חלבון. יתר על כן, יתכן וההמלצות העדכניות לצריכת חלבון לפי ה-RDA (Recommended Dietary Allowances) לחלבון (0.8 גר'/ק"ג/יום) אינן מספיקות על מנת לשמר מסת שריר בקשישים. עניין זה, בשילוב עם העובדה שצריכת חלבון מוגברת מקושרת עם הפחתת הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוחים, עלייה בצפיפות מסת העצם, והפחתת זמן השיקום לאחר מחלה אקוטית, מדגיש את החשיבות של צריכת חלבון אופטימאלית בגיל המבוגר.

בהתחשב בעובדה שתת תזונה של אנרגיה וחלבון (PEM) מהווה סיכון מוגבר להתפתחות סרקופניה, סטטוס תזונתי ירוד מתווך בקשר בין סרקופניה ותוצאות קליניות שליליות באוכלוסיית הקשישים (4) (איור 1).

איור 1 : שינויים במאזן החלבון במהלך ההזדקנות והקשר לתוצאות קליניות שליליות

הסיבות השכיחות לחסר בחלבון הן צריכה לא מספקת של חלבון בדיאטה (חוסר תיאבון, בעיות גסטרואינטסטינליות, ירידה בדרישות האנרגטיות, שינויים בהעדפות המזון), הפחתה בניצול החלבון הזמין (תנגודת אנאבולית, עמידות לאינסולין), ועליה בדרישות הבסיסיות (מחלות כרוניות ואקוטיות, מחלות דלקתיות, חמצון חלבון מוגבר).

נתונים מה- National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 2003-2004 מצביעים על כך שצריכת החלבון הממוצעת בארה"ב, כולל מבוגרים מעל גיל 70, הינה תואמת או מעל המלצות ה-RDA, אך יש לקחת בחשבון שהשונות בתוך האוכלוסייה מגוונת. חלק נכבד מהאוכלוסייה הבוגרת (כ-10-25%) צורך פחות חלבון מה-RDA ואילו כ-5-9% מהמבוגרים מעל גיל 70, במיוחד בקרב הנשים, צורכים פחות מהמלצות החלבון על-פי ה-EAR (Estimated Average Requirements).

נתונים מה- NHANES 2005-2006 מצביעים על כך ש-20-24% מהנשים המבוגרות ו-5-12% מהגברים המבוגרים צרכו פחות חלבון מהדרישות הממוצעות המשוערות (EAR) אשר עומדות על 0.66 גר'/ק"ג/יום. בהתחשב בכך שהדרישות הממוצעות המשוערות מהוות את צריכת החלבון הממוצעת ההולמת עבור חצי מהאוכלוסייה הבריאה, מכאן שחלק גדול יותר מאוכלוסיית הקשישים הינו בסיכון לתת צריכה של חלבון (5).

ללא קשר לסוג החלבון ולמקור שלו, חשוב לשים דגש על כך שהארוחות יכילו כמות נאותה של חלבון באיכות גבוהה. בשנים האחרונות קיים קונצנזוס באשר לכך שצריכת חלבון מעל 0.8 גר'  /ק"ג/יום  תניב יתרונות בריאותיים גדולים יותר על פני ההמלצה הנוכחית של ה-RDA.

בהתאם לכך, מומלצת צריכת 1-1.2 גר'/ק"ג/יום של חלבון לצורך שימור בריאות השריר בתהליכי ההזדקנות, בעוד שצריכת 1.2-1.5 גר'/ק"ג/יום של חלבון הכרחית במטופלים מבוגרים עם מחלות כרוניות או אקוטיות. מבוגרים עם מחלות קשות זקוקים ל-2 גר/ק"ג/יום של חלבון.

מחקרים תצפיתיים ארוכי טווח רבים בחנו את הקשר בין צריכת חלבון בדיאטה לבין הרכב הגוף והראו שצריכת חלבון קשורה באופן חיובי לשימור מסת הגוף הרזה במבוגרים. מחקר עוקבה שנערך במשך 3 שנים ועסק בבריאות, הזדקנות והרכב הגוף (Health ABC), מצא קשר בין צריכה נמוכה של חלבון ואובדן משמעותי של מסת הגוף הרזה. מחקר עוקבה פרוספקטיבי נוסף שנעשה בקבוצת נשים הראה כי קיים קשר בין צריכת חלבון מוגברת והפחתת אובדן חוזק השריר (4).

מחקר פרוספקטיבי משנת 2014 שנערך במבוגרים מעל גיל 70, אשר התגוררו בדיור קהילתי, הראה יחס סיכויים (OR, Odds Ratio)  גדול פי 2.56 בירידה במשקל המזיקה לבריאות במשתתפים עם צריכת חלבון נמוכה (<0.8 גר'/ק"ג/יום) לעומת משתתפים עם צריכת חלבון גבוהה (>1.2 גר'/ק"ג/יום). תוצאות אלו מצביעות על כך שצריכת חלבון מעל 1 גר'/ק"ג/יום מספקת הגנה בפני נזקי ירידה במשקל בגיל המבוגר (5).

צריכה לא מספקת של חלבון עלולה לגרום לסרקופניה. סרקופניה היא תסמונת המאופיינת באובדן מסת השריר, חוזקו וביצועיו (6). סרקופניה מקושרת לעליה בקושי בתפקוד, נכות, נפילות  ותמותה (7). הסיבות לסרקופניה הינן מולטיפקטוריאליות, וכוללות שינויים אנדוקריניים, מחלות כרוניות, דלקות, תנגודת לאינסולין ומחסורים תזונתיים, בדגש על צריכה לא מספקת של חלבון (6). מחקר שנערך בנשים לאחר המנופאוזה הדגים התדרדרות בחוזק השריר ובמסת הגוף הרזה בקבוצה שצרכה כמות לא מספקת של חלבון (0.45 גר'/ק"ג/יום) לעומת קבוצה שצרכה כמות מספקת של חלבון (0.92 גר'/ק"ג/יום) למשך 6 שבועות. בארצות הברית יותר מ-10% מהמבוגרים מעל גיל 60 צרכו פחות מכמות החלבון המומלצת ב-RDA כפי שפורסם ב-United States Survey (8).

ילדים
בשנים האחרונות ידוע כי לתזונה בשנות חייו הראשונות של התינוק השפעה מתמשכת על בריאותו (9). שלוש השנים הראשונות בחייו של ילד הן תקופה של התפתחות גופנית, אינטלקטואלית ומוטורית אינטנסיבית במיוחד. צריכה בלתי מספקת של נוטריאנטים עשויה לשנות  באופן קבוע את חילוף החומרים ואת מסלול התהליכים הפיזיולוגיים, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם נטייה מוגברת של הילד להשמנה בתקופה מאוחרת יותר בחייו. פרט למאקרונוטריאנטים בסיסיים, כגון חלבונים, שומנים ופחמימות, ישנם גם ויטמינים ומינרלים  אשר חשובים להתפתחות הילד. הצרכים התזונתיים תלויים בגיל הילד, קצב הגדילה שלו, הרכב הגוף ומידת פעילותו. קיימת חשיבות רבה באספקת כמות נאותה של נוטריאנטים והיחס ביניהם, בצריכת מרכיבים מכל קבוצות המזון וגיוון הארוחות (10). תקופת הילדות המוקדמת  הינה קריטית למניעת מחלות הקשורות לתזונה בחיים המאוחרים; הרגלי התזונה מתבססים בגיל הילדות ונשמרים בהמשך החיים (11).

מרבית המחקרים מצביעים על כך שלא רק שאין מחסור בחלבון בתקופה זו של החיים, אלא שבעולם המערבי מסתמנת אף תמונה של צריכה עודפת. נתונים ממחקר בריטי שבוצע בין השנים 2008-2009 בילדים בני 21 חודשים מצביעים על צריכה מוגברת של חלבון כמעט פי 3 מההמלצות בגילאים 1-3 שנים (9). במחקר נוסף שנערך בפולין בילדים בני 1-4 שנים נמצאה גם כן צריכה מוגברת של חלבון. הצריכה הממוצעת עמדה על 39 גרם חלבון, 14 גרם חלבון עודף ליום בגילאי 1-3 ו-21 גרם חלבון עודף ליום בגילאי 4 (10). בין השנים 2011-2014 נאספו נתונים על הצריכה התזונתית של 1526 ילדים בני 10-48 חודשים בהולנד. צריכת החלבון החציונית (45 גרם ליום, 14% מהאנרגיה) הייתה גבוהה פי 3 מהצריכה המספקת (Adequate Intake) של 5% מהאנרגיה או מהצריכה המומלצת לאוכלוסייה (Population Reference Intake) העומדת על 11-13 גרם ליום (11).

צמחונים/טבעונים
דיאטות צמחוניות הפכו לפופולריות יותר בשנים האחרונות (12-16). סקר לאומי שנערך בשנת 2008 בארצות הברית מעריך ש-10% (22.8 מיליון) מהאמריקאים מעל גיל 18 מקיימים דיאטה "נוטה לצמחונות", 3.2% (7.3 מיליון) מקיימים דיאטה צמחונית ו-0.5% (1 מיליון) מקיימים דיאטה טבעונית (17). סקר שנערך בארצות הברית בשנת 2012 מעריך ש-7% (17 מיליון) מהאמריקאים בגיל 18 ומעלה אכלו לפחות ארוחה אחת בשבוע שלא הכילה בשר, דגים או עוף, 4% (9 מיליון) לא צורכים בשר, דגים או עוף ו-1-2% (2 מיליון) אינם צורכים בשר, דגים, עוף, מוצרי חלב וביצים (18). כ-5% מאוכלוסיית בריטניה, גרמניה ואוסטרליה מעידים על עצמם כצמחונים (19-21). בשנים האחרונות ישנה גם מגמה של משפחות בכל העולם לבסס את תזונת ילדיהם על תזונה צמחונית (22-23).

הדיאטות הצמחוניות משתנות בהתאם לדרגת ההימנעות ממזונות שמקורם מן החי (24). לפי ההגדרה הקפדנית יותר, תזונה טבעונית מתבססת על דגנים, פירות, ירקות, קטניות ואגוזים; מזון מן החי כולל חלב, מוצרי חלב, וביצים לרוב אינם נכללים בדיאטה זו (15, 25). תזונה צמחונית פחות קפדנית תכלול בדרך כלל דגים, ביצים, חלב ומוצרי חלב. דיאטות צמחוניות לרוב מקובצות באופן הבא:

Semi-vegetarian – בשר נכלל בדיאטה מדי פעם. חלק מהאנשים בקבוצה זו לא צורכים בשר אדום, אך עשויים לאכול דגים ועוף.
Lacto-ovo-vegetarian – ביצים, חלב ומוצרי חלב נצרכים, ללא צריכת בשר.
Lacto-vegetarian – חלב ומוצרי חלב נצרכים בדיאטה, ללא ביצים ובשר.
Macrobiotic – דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות ואצות נכללים בדיאטה. צריכת מזון מן החי מוגבלת לבשר לבן ודגים פעם או פעמיים בשבוע.
Vegan – כל המזונות מן החי, כולל ביצים, חלב ומוצרי חלב אינם נכללים בדיאטה. ישנם טבעונים שנמנעים גם מאכילת דבש (26).
הסיכון הגדול בצריכה בלתי מספקת של מרכיבים תזונתיים  בדיאטה צמחונית נמצא קשור לתקופות הגדילה בילדות. ככל שישנן יותר מגבלות בדיאטה הצמחונית, כך קיים סיכון גדול יותר בצריכת דיאטה שאינה מתאימה (13, 27-28). דיאטות צמחוניות יכולות להיות בהתאם לצרכים התזונתיים לגדילה והתפתחות בהנחה שהן מתוכננות היטב, תוך מתן דגש למרכיבים תזונתיים הנצרכים בהגבלה: אנרגיה, חלבון, ברזל, אבץ, סידן, ויטמין D, ויטמין B12 וחומצות שומן חיוניות (15).

במחקר שנערך במינסוטה בדקו האם נערים בבית ספר מגיעים לצריכה התזונתית המומלצת לפי ה- Healthy People 2010. המחקר התבסס על דיווח עצמי, והוא כלל 4746 נערים שחלקם הצהירו על עצמם כצמחונים וחלקם אוכלי-כל. תזונת נערים שהצהירו על עצמם כצמחונים תאמה יותר להמלצות התזונתיות על פני אלו שהצהירו על עצמם כאוכלי-כל במרכיבים הבאים: בצריכת שומן כללית (70% לעומת 48%), שומן רווי (65% לעומת 39%), מנת ירקות יומית (26% לעומת 14%). באשר לצריכת החלבון לא נמצא הבדל מובהק בצריכת שתי הקבוצות (29).

בשנת 2015 פורסם נייר העמדה העדכני ביותר של האקדמיה לתזונה והדיאטניות בארצות הברית בנושא דיאטות צמחוניות. על-פי נייר עמדה זה הדאגה באשר לצריכת חלבון מספקת ואיכות החלבון בקרב צמחונים, במיוחד טבעונים ואתלטים טבעונים, אינה מוכחת. דיאטות צמחוניות אשר כוללות מגוון מזונות מן הצומח מספקות את אותה איכות החלבון כמו בדיאטות הכוללות בשר. חלבון הנצרך ממגוון מזונות מן הצומח מספק כמות נאותה של חומצות אמינו בהנחה שמסופקת כמות קלורית נאותה. נשים צמחוניות אשר הינן בהריון או מניקות, כולל נשים טבעוניות, צריכות לעקוב אחר ההמלצות לצריכת חלבון בהתאם למצב בו הן מצויות וצריכות להוסיף 25 גרם חלבון לתפריט בכל יום. קיימת חשיבות בהתייעצות עם דיאטנית אשר תעריך את כמות ואיכות החלבון הנצרך ותמליץ לילדים, מתבגרים, מבוגרים, נשים בהריון ואתלטים לכלול מגוון מקורות לחלבון בתזונה בכל יום. שילוב של שניים או יותר מזונות שכל אחד מהם אינו בעל חלבון מלא (שילובים המכילים יותר מחומצה אמינית אחת חיונית, לדוגמא: אורז ושעועית, חמאת בוטנים ולחם מדגנים מלאים, טורטייה ושעועית, שעועית ולחם תירס) אינו הכרחי בכל ארוחה בהנחה שהאכילה מגוונת (30).

במידה וילדים טבעונים אוכלים מגוון מזונות מן הצומח ועומדים בדרישות הקלוריות עבורם, צריכת החלבון שלהם תהיה לרוב נאותה. למרות זאת, בגלל יכולת עיכול נמוכה של מזונות חלבוניים מהצומח, לילדים טבעוניים שהדיאטה שלהם מורכבת בעיקר ממזונות הקשים יותר לעיכול כגון דגנים וקטניות, ישנן דרישות חלבון מוגברות בהשוואה לילדים אוכלי-כל: תוספת של 20-30% לילדים בגילאים 2-6, תוספת של 5-20% לילדים בגיל 6 ומעלה (31).

מאושפזים
מחקרים רבים מצביעים על קשר משמעותי בין חסרים תזונתיים חמורים לעליה בסיכון לתמותה בקרב מבוגרים המאושפזים בבתי החולים (32). השכיחות של תת תזונה, הנובעת מחסר של חלבון ואנרגיה, נעה בין 26-80% מהמטופלים המאושפזים, כתלות באוכלוסיית המחקר הנבדקת ובבתי החולים השונים. על אף נתונים אלו, תת תזונה, הנובעת מחסר בחלבון ואנרגיה, לרוב אינה מאובחנת, והמטופל נמצא בסיכון להמשך התדרדרות תזונתית במהלך האשפוז, זאת בזמן שמחקרים מצביעים על כך שמאושפזים מבוגרים מתקיימים במשך תקופת האשפוז מצריכה תזונתית ירודה. כמו כן, גם כאשר מזוהה בעיה תזונתית, תמיכה תזונתית נאותה אינה מסופקת דיה.

הסיבות לתת תזונה של אנרגיה וחלבון במאושפזים נחלקות ל-3 קטגוריות: ירידה בצריכה תזונתית, עליה באובדנים תזונתיים, או עלייה בדרישות תזונתיות. טבלה 1 מציגה מספר מצבים, בהם הקטגוריות יכולות לתרום לפתוגנזה של תת תזונה במאושפזים. ברוב המטופלים המאושפזים, תת תזונה נגרמת בגלל שילוב של ירידה בצריכה, אשר מובילה לאנורקסיה, ומעלייה בדרישות התזונתיות כתוצאה מהמחלה הבסיסית (33).

טבלה 1: פתוגנזה של תת תזונה אנרגיה-חלבון במאושפזים

מחקרים שנעשו בבתי חולים מצביעים על כך, כי מעל ל-50% מהחולים המאושפזים אינם אוכלים את כל הארוחה המוגשת להם. כתוצאה מכך צריכת האנרגיה, החלבון והמיקרונוטריאנטים נמוכה מהצרכים שעולים עקב המחלה. חולים קשישים מתקשים להגיע לצריכת חלבון התואמת את ההמלצות באשפוז (במיוחד כאלו המאושפזים במחלקות אורתופדיות) (34). כאשר משווים חולים מאושפזים במגוון קבוצות מחלה עם צריכת מזון טיפוסית באוכלוסייה בריאה – צריכת החלבון אינה מושגת. נתונים שנאספו על 610 חולים קשישים שאושפזו בבית חולים כללי ל-4 ימים ומעלה בתת תזונה (אותרו ע"י SNAQ, Short Nutritional Assessment Questionnaire) הראו כי יותר ממחצית מהחולים (58.4%) לא השיגו את הדרישות המחושבות של חלבון ואנרגיה (35).

מנותחים
לחלבון תפקיד חשוב בתחזוקת הרקמות, ריפוי פצעים, והאטת קטבוליזם אנדוגני, במיוחד לאחר ניתוחים. דרישות חלבון לאחר ניתוח לרוב נעות בין 1.2-2 גר'/ק"ג חלבון ליום, כאשר הדרישות המינימליות הינן עבור מטופלים לאחר ניתוח אלקטיבי קטן, והדרישות בטווח העליון הינן עבור מטופלים שעברו ניתוח גדול. ייתכן והפרעה חמורה בתפקוד הכלייתי או הכבדי עשוייה לגרום להגבלה מתחת לטווח זה לתקופה קצרה, ואילו פצעים פתוחים וכוויות יצריכו כמות חלבון גבוהה יותר מ-2 גר'/ק"ג חלבון ליום.

המחקרים מדווחים על תת תזונה של אנרגיה וחלבון ב-40% מהמאושפזים שעברו ניתוח כלשהו בבית חולים (36), כאשר צריכת חלבון לא מספקת מתוארת בעיקר בהקשר של ניתוחים בריאטריים. מחסור בחלבון נפוץ בעיקר אחרי ניתוח מעקף תריסריון ומעקף קיבה, אשר נמצאו קשורים לאיבוד רב יותר של מסת הגוף הרזה לעומת שיטות אחרות של הגבלה קלורית (37). חומרת המחסור בחלבון והירידה במסת הגוף הרזה מושפעת מכמות החלבון היומית הנצרכת, מרמת הפעילות הגופנית המבוצעת וכן מסוג הניתוח, כאשר צריכה מוגברת של חלבונים ופעילות גופנית, תורמות לשמירה על מסת הגוף הרזה (38,39).

צריכת חלבון בישראל
הצריכה היומיות המומלצת של חלבון עומדת על 0.8 גר׳/ק״ג עד 1.5 גר׳/ ק״ג (15-20% מסך הצריכה הקלורית היומית), בהתאם לתפקוד הכליות וחילוף החומרים. משרד הבריאות ממליץ על צריכה של 60 גרם חלבון ביום לגברים בגילאי 19-50, ועל צריכה של 46 גרם ביום לנשים בקבוצת גיל זו. עם העלייה בגיל, הכמות המומלצת יורדת לבני שני המינים: לגברים בגילאי 51-64 הצריכה היומית המומלצת היא 63 גרם ולנשים 50 גרם.

צריכה ממוצעת בישראל: על פי סקר מב״ת 1 (מצב הבריאות והתזונה בישראל 1999-2001), תושבי ישראל צורכים בממוצע 71 ± 39 (ממוצע ± סטיית תקן) גרם חלבון ביום; גברים צורכים 86 ± 43 גרם (ממוצע ± סטיית תקן), ואילו נשים צורכות 58 ± 29 גרם (ממוצע ± סטיית תקן). בקרב שני המינים ובכל קבוצות הגיל, השיעור היומי הממוצע של קלוריות מחלבונים היה בטווח המומלץ של 15-20%. באוכלוסייה הערבית, בקרב שני המינים, נרשמה ירידה בצריכה החלבון היומית הממוצעת עם העלייה בגיל. לאחר תיקנון בגין גיל לא נמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בין יהודים לערבים בצריכה היומית הממוצעת של חלבון. 19.4% מהישראלים צורכים חלבון בכמות נמוכה מהמלצת ה-EAR. אף כי בממוצע, כמות החלבונים בתזונה הישראלית מספקת, תושבים בקבוצות משנה מסוימות באוכלוסייה אינם צורכים כמות מספקת של חלבונים, בין אם יש להם צורך בכמות גדולה יותר של חלבונים ובין אם הם אוכלים בפועל פחות מהממוצע באוכלוסייה. בין אלה נמנים בני 65 ומעלה, שבמקרים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם או שאין להם אפשרות או עניין להכין ארוחות עשירות בחלבונים, עניים שאינם יכולים להרשות לעצמם מקורות בריאים של חלבונים ופרטים הסובלים ממחלות שונות (40).

לסיכום
קיימת חשיבות רבה בצריכת כמות נאותה של חלבון, במיוחד בקרב קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון לצריכה לא מספקת. קשישים, מאושפזים, ומטופלים לאחר ניתוח לרוב אינם צורכים את כמות החלבון המומלצת בהתאם למצבם. תמונה הפוכה קיימת בקרב הילדים. הללו צורכים כמות גדולה של חלבון מהמומלץ, מה שעשוי בהמשך חייהם להגביר את הנטייה לעודף משקל והשמנה. קיימת הנחה שגוייה באשר לתת-צריכה של חלבון בקרב אנשים המקיימים דיאטה צמחונית, אך אין יסוד לכך מאחר והם צורכים כמות נאותה של חלבון כמו בדיאטה של אוכלי-כל. התאמת כמות נאותה של חלבון תסייע בשמירת מצב בריאותי אופטימלי ותפחית סיבוכים אפשריים לטווח הקצר והארוך.