צמחי מרפא במחלת כבד שומני לא אלכוהולי

מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (מכשל"א) היא מחלת הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. יחד עם העלייה המתמשכת בתחלואת סוכרת והשמנת יתר, מכשל"א מוסיפה על האתגר העצום בשמירה על בריאות הציבור (1).
סגנון חיים בריא, ובפרט תזונה ייעודית, משחקים תפקיד מרכזי במניעה ובטיפול ב-מכשל"א. עם זאת, שינוי סגנון חיים ותזונה מהווים אתגר לא פשוט עבור רבים, ולכן עולה השאלה האם נטילת צמחי מרפא יכולה להחליף או להשתלב בשינוי תזונתי, ולמנוע התפתחות מכשל"א, או אפילו לטפל במצב קיים.
הספרות המקצועית והמחקרים הקיימים מציגים מגוון צמחי מרפא ותוספי תזונה בעלי פוטנציאל טיפולי ומניעתי נגד התפתחות מכשל"א. צמחים כגון אלו כוללים ארטישוק, גדילן מצוי, ג'ינג'ר, כורכום, קינמון, רימון, שום, תה ירוק ואחרים. מאחר והיריעה קצרה מלהכיל את כולם, מאמר זה מתמקד בשלושה צמחים: ארטישוק, תה ירוק וג'ינג'ר.
כל הצמחים הללו הם חלק בלתי נפרד מתזונה מסורתית באזורים שונים בעולם, כמזון, משקה או תבלין, ולא רק כצמחי מרפא.
העובדה הזו מחזקת את חשיבות התזונה המסורתית, ומחדדת את הצורך לעודד את צריכתם בתזונה המערבית כמזונות פונקציונליים בעלי השפעות במצבי בריאות כגון מכשל"א במניעה או בטיפול.

התוויות נגד והשפעות הדדיות בין צמחי מרפא לתרופות
הדבר הראשון שחושבים עליו בשילוב צמחי מרפא ותרופות הוא התוויות נגד, ואכן בחלק מהמצבים, עלולה להיות סכנה. חשוב לציין כי שילוב כזה מצריך בדיקה בכל רגע נתון, בהתאמה לתרופות שנוטלים המטופלים, לבין הצמחים המועמדים לשילוב.
הבדיקה הזו חשובה כי מדובר בתחום דינמי ומתעדכן. ככל שנערכים יותר מחקרים בתחום זה מגלים שיש גם השפעות הדדיות חיוביות בין צמחים לבין תרופות. כלומר, לא רק שאין סכנה בשילוב זה, אלא הצמחים עשויים לסייע לאפקטיביות הטיפול התרופתי, ולעיתים אף להפחית סיכונים הקשורים לטיפול התרופתי.
הדרך לבחון התוויות נגד והשפעות הדדיות נוחה מאוד דרך מערכות ומנועים ייעודיים לכך. בדרך הזו, הצבת שמות התרופות והצמחים הרלוונטיים במנוע החיפוש הייעודי לכך, תוביל לקבלת נתונים עדכניים שיציגו האם השילוב מומלץ או לא מומלץ למטופל.

פוטנציאל צמחי מרפא במניעה ובטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולי
ארטישוק Cynara cardunculus
תוצאות מטא אנליזה של מחקרים קליניים הציגו כי תוסף של עלי ארטישוק הפחית רמות אנזימי כבד AST ו ALT בדם בקרב מטופלים עם מכשל"א (2).
ממצאי מטא אנליזה נוספת של מחקרי התערבות הצביעו גם הם על כך שתוסף עלי ארטישוק עשוי להפחית רמות אנזימי כבד ASTו ALT בדם. עם זאת, ציינו החוקרים כי נדרשים מחקרים קליניים גדולים ואיכותיים נוספים על מנת שיהיה ניתן להסיק מסקנות
וודאיות יותר (3).
במטא אנליזה זו הציעו החוקרים מספר מנגנונים העשויים להשפיע בהגנה על נגד מכשל"א הכוללים:
1. הפחתת ייצור רדיקלים חופשיים
2. הפחתת חמצון שומנים
3. הפחתת חמצון חלבונים
4. הגברת פעילות גלוטטיון פראוקסידאז
במחקר כפול סמיות, אקראי ומבוקר, קבוצת מטופלים עם מכשל"א נטלו תמצית עלי ארטישוק במינון של 600 מ"ג ביום למשך חודשיים.
בקבוצת המחקר שקיבלה את עלי הארטישוק נראו השפעות מיטיבות גם בבדיקת אולטרסאונד לכבד, וגם בסמנים סרולוגיים הכוללים יחס AST/ALT *, ודרוג APRI **, לרבות ירידה ברמות אנזימי כבד AST ALT ובילירובין כללי (4).
*ליחס בין AST/ALT יש רלוונטיות באבחנת מכשל"א והערכת התפתחות שחמת הכבד.
APRI** הוא מדד לניבוי סיכון לפיברוזיס משמעותי ולשחמת בכבד.
אזהרות
הריון והנקה – עקב חוסר מידע, שימוש בעלי ארטישוק לא מתאים לשימוש בהריון, וגם לגבי הנקה אין מידע מספק.
חסימת דרכי מרה – במצבים בהם יש חסימה בדרכי המרה, יש להימנע משימוש בעלי ארטישוק.
רגישות ללקטונים ססקוויטרפניים – מאחר ועלי ארטישוק מכילים לקטונים ססקוויטרפניים (התרכובות המקנות גם את הטעם המריר), יש להימנע משימוש בהם בקרב אלו הסובלים מרגישות לקבוצת חומרים אלו.

תה ירוק Camelia sinensis
בסקירה שיטתית של 21 מחקרים בבני אדם ו 30 מחקרים במכרסמים, נמצא כי קטכין התה הירוק הנפוץ והנחקר ביותר EGCG ותמצית תה ירוק הן אפשרויות טיפוליות פוטנציאליות עבור מכשל"א.
גם בבני אדם וגם במכרסמים נראתה פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון ונוגדת יתר ליפידים בדם בעקבות שימוש בתמצית תה ירוק או .EGCG
נראה, כי היעילות הגבוהה ביותר בבני אדם היא בנטילת 600-300 מ"ג ליום של EGCG או תמצית תה ירוק למשך 12 שבועות לפחות.
יעילות זו נראתה באמצעות שיפור פרופיל ליפידים, סטאטוס חמצוני, וסמנים המעידים על נזק לכבד (5).
ממצאי מטא אנליזה של 4 מחקרים קליניים הציגו פוטנציאל השפעה של תוסף תה ירוק על מכשל"א. נטילת תוסף תה ירוק הובילה לשינוי רמות אנזימי כבד בדם, לרבות מדד מסת הגוף, טריגליצרידים, כולסטרול כללי ו LDL כולסטרול (6).
10סוגי תמציות תה ירוק נבחנו על השפעתם בקרב עכברים עם מכשל"א והשמנה, שהושרו באמצעות תזונה עתירת שומן. העכברים קיבלו תמצית תה ירוק במינון של 200 מ"ג/ק"ג משקל גוף במשך 15 שבועות, והשפעת תמציות התה הירוק על השמנה ועל מכשל"א הייתה שונה בין סוגי התה שנבדקו. ממצאי המחקר הראו כי בין 10 סוגי התה הירוק, תה ג'יאנג צ'אוקינג, תה טאיפינג הוקוי ותה צ'אוקינג מועשר בסלניום, יכולים למנוע התפתחות מכשל"א
באמצעות המנגנונים הבאים (7):
1. עיכוב עלייה במשקל
2. הפחתת הצטברות שומן ויסצרלי
3. שיפור פרופיל ליפידים
4. הפחתת עקה חמצונית
5. שיפור בהצטברות שומן תוך-כבדי

מינון ובטיחות
רמת הסף הבטיחות המוזכרת, עומדת על צריכה יומית של 338 מ"ג בתמצית תה מרוכזת במנה אחת. תמצית תה מרוכזת קיימת כתוסף תזונה ולרוב כוללת סטנדרטיזציה של קטכינים ובפרט EGCG . לא מדובר כאן על עלי תה לחליטה.
לעומת זאת, בהתייחס לבטיחות צריכה של 704 מ"ג EGCG ליום בצריכת תכשירי תה בצורת משקה, מדובר על שימוש מסורתי בעלים כגון חליטה. כלומר, לא מדובר על שימוש בתמציות מרוכזות כתוסף תזונה. בנוסף לכך, החוקרים יוצאים בהנחה כי צרכני תה נוהגים לשתות את כוסות התה בצורה מחולקת במהלך כל היום ולא בבת אחת. זה בשונה מנטילת תוסף תזונה בו לרוב, כל מנת ה EGCG נלקחת בנטילה אחת.
אזהרות
הריון והנקה – על פי המרכז הלאומי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית, שתיית תה ירוק עשויה להיות בטוחה בהריון ובהנקה בצריכה מוגבלת של עד 6 כוסות ליום (לא יותר מ 300 מ"ג קפאין בקירוב). שתייה מרובה יותר מכמות זו בהריון עלולה להיות לא בטוחה, ועלולה להגביר את הסיכון להשפעות שליליות. מאחר וקפאין עובר לחלב אם, הוא יכול להשפיע על תינוק יונק (9).

ג'ינג'ר Zingiber officinal
בסקירה שיטתית ומטא אנליזה נמצא כי נטילת תוסף ג'ינג'ר עשויה לשפר היבטים קליניים שונים של כבד שומני, הכוללים שיפור רמות כולסטרול, טריגליצרידים, MDA, *CAT ** ו- ***SOD בכבד. בנוסף לכך שיפור רמות ALT, AST, LDL , כולסטרול כללי, HDL וסוכר בדם בצום. מנגנוני הפעולה המיוחסים לג'ינג'ר כוללים השפעה על רגישות לאינסולין, המרצת ביטוי אנזימים נוגדי חמצון, הפחתת יצירת רדיקלים חופשיים, והפחתת תכולת השומן בכבד.
עם זאת, מציינים החוקרים כי נדרשים ניסויים קליניים במטרה לחקור את היישום הקליני של ג'ינג'ר על כבד שומני (10).
Malondialdehyde MDA* הוא סמן להערכת חמצון שומנים, עקב עקה חמצונית מוגברת.
Catalase CAT** הוא אנזים נוגד חמצון המגן על הגוף מפני עקה חמצונית.
superoxide dismutase SOD*** הוא אנזים נוגד חמצון המגן על הגוף מפני עקה חמצונית.
במחקר אקראי כפול סמיות ומבוקר פלצבו נראו השפעות מועילות לתוסף ג'ינג'ר על מאפיינים מסוימים של מכשל"א. המחקר נערך בהשתתפות 44 מטופלים עם מכשל"א, שנטלו 2 גרם תוסף ג'ינג'ר ליום במשך 12 שבועות. התוצאות הראו כי בקבוצת המחקר חלה ירידה משמעותית ברמות אנזימיALT ו GGT וציטוקינים דלקתיים, לרבות מדד תנגודת לאינסולין ודרגת הצטברות שומן תוך-כבדי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לעומת זאת, לא נראתה השפעה משמעותית על רמות AST ועל פיברוזיס בכבד. החוקרים ציינו כי יש צורך במחקרים נוספים לשם הערכה השפעה ארוכת טווח של תוספי ג'ינג'ר (11).
אזהרות
ה FDA האמריקני מגדיר שורש ג'ינג'ר כבטוח באופן עקרוני, ומינון יומי של עד 4 גרם, נחשב בטוח. בצריכה יומית, העולה על 4 גרם, עלולות להתפתח הפרעות הכוללות אי נוחות עיכולית, תגובה אלרגית, דימום ממושך, דיכוי מערכת העצבים המרכזית והפרעות קצב. ממצאים מחקריים מראים כי בליעה של מעל 6 גרם שורש ג'ינג'ר עלולה להחמיר הפרעות עיכול כמו ריפלוקס, צרבת ושלשול.
כמו כן, מינון זה עלול להוביל לרעילות של וורפרין, ולהגביר את פעילות נוגדת הקרישה של וורפרין, שעלול לגרום לדימום. בנוסף לכך, עלולה להופיע ירידה בלחץ הדם והפרעות קצב. מאחר וג'ינג'ר מגביר הפרשת חומצות מרה, הוא עלול להחמיר מצבים בהם יש אבני מרה (12).

לסיכום
תוצאות מטא אנליזות וסקירות שיטתיות של מחקרים קליניים בבני אדם בנטילת תמציות ארטישוק, ג'ינג'ר, או תה ירוק, לרבותEGCG הראו יעילות בשיפור מדדים, סמנים, ומאפיינים שונים של מכשל"א. מדדים וסמנים אלו כללו שיפור ברמות אנזימי כבד, ליפידים, דלקת, עקה חמצונית, פיברוזיס ואפופטוזיס.
תוצאות חיוביות אלו מצביעות על הפוטנציאל התרפויטי של צמחי מרפא במניעה ובטיפול במכשל"א.
מאחר ונראתה שונות מסוימת, לצד השפעות דומות של צמחי המרפא שנסקרו במאמר זה, יש הגיון לשלב את שלושתם להעצמת טווח ההשפעה בטיפול, או בהפחתת הסיכון להתפתחות מכשל"א באוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה.
מבחינת יישום השימוש בהם, עלי ארטישוק מתאימים לנטילה כתוסף תזונה, לעומת תה ירוק וג'ינג'ר, שיכולים להשתלב גם כתוספי תזונה, וגם במשקאות ובמזונות שונים.
השימוש בצמחים המוזכרים במאמר זה כחומרים גולמיים במזונות ובמשקאות קיים בתזונה מסורתית בתרבויות שונות, וממשיך עד היום בתזונה המודרנית, אם כי בתדירות ובמינונים שונים מבעבר. עובדה זו מחדדת את החשיבות הרבה של תזונה מסורתית בשמירה על הבריאות, הן כבסיס תזונתי רחב ומלא, והן באופן צר יותר בשימוש ממוקד בצמח אחד או במספר צמחים במצבי בריאות שונים כגון מכשל"א.