גיליון 11 – פעילות גופנית, ינו' 04

פורומים מקצועיים במכון תנובה למחקר

פורום מקצועי התקיים במכון תנובה למחקר בנושא אלרגיה ורגישויות למזון, בו עסק גיליון מס' 10 של המגזין.

ניתנו 3 הרצאות: חידושים במחלת הצליאק – פרופ' דוד ברנסקי אלרגיה למזונות בקרב תינוקות וילדים בישראל – ד"ר אילן דלל רגישות למזון: אבחון תזונתי ממוחשב – אילנה דריאל

חידושים במחלת הצליאק פרופ' דוד ברנסקי, מנהל אגף ילדים, ביה"ח הדסה ירושלים

שכיחותה של מחלת הצליאק (כרסת בעברית) נמצאת במגמת עליה. בישראל שכיחות הצליאק היום היא 1:100!! המחלה היא אוטואימונית, ובאטיולוגיה שלה מעורבים גורמים גנטיים, אימוניים וסביבתיים (גלוטן, מחלה דלקתית).

גלוטן מצוי בדגנים: חיטה, שעורה,שיפון ושבו"ש. מחקרים אחרונים מראים שחולי צליאק מסוגלים לצרוך שבו"ש בכמות מתונה (כ- 40 גרם ליום) למשך תקופה מוגבלת של שנה-שנתיים. למרות, ששבו"ש אינה מכילה גלוטן, קיים בכ"ז סיכון לזיהום הממגורות ע"י דגנים אחרים אשר מכילים גלוטן.

הדגנים אשר אינם מכילים גלוטן הם כידוע: אורז, תירס, סורגום ודוחן. כיום ברור שיש אלמנט גנטי ברקע המחלה. 2-5% מקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק הם סימפטומטים ועוד 10% הם אסימפטומטיים, אך ביופסיה של רירית המעי שלהם מצביעה על היסטולוגיה פתולוגית.

שכיחות של מחלות אוטואימוניות אחרות (IDDM, תירואידיטיס, ראומטיק ארטריטיס) גבוהה יותר בקרב חולי צליאק (4%), ולהפך.

ההופעה הקלינית בילדים ובתינוקות כוללת שלשולים, ירידה במשקל, חסר שגשוג, חסר תיאבון ובטן תפוחה. במבוגרים מופיעים סימפטומים של חסרים תזונתיים מגוונים כמו אנמיה, רככת, אוסטאומלציה והפרעות קרישה.

האבחה כוללת בכל מקרה ביופסיה של המעי הדק. ההיסטולוגיה האופיינית כוללת היעלמות ה- villis והימצאות קריפטות מוגדלות מאד.

הסיבוך המשמעותי ביותר של צליאק הוא ממאירות. Non-Hodgkin’s Lymphoma שכיחה פי 42 בקרב חולי צליאק. דיאטה נטולת גלוטן יכולה להפחית ב- 1/3 את הסיכון.

לאחרונה התגלה כי התגובה האוטואימונית ממוקדת במקטע של 33 חומצות אמינו ע"ג חלבון הגליאדין. רצף זה אינו עובר פירוק ע"י אנזימים פרוטאוליטים, והוא מהווה את המקטע הטוקסי.

אופק טיפולי חדש נפתח בפני חולי הצליאק עם הגילוי, כי ישנם חיידקים המסוגלים לפרק מקטע חלבוני זה. ימים יגידו אם אכן ניתן יהיה לייצר את האנזימים, המיוצרים ע"י החיידקים, מה שיאפשר לחולי צליאק לאכול מזונות המכילים גלוטן, שטופלו אנזימטית.

אלרגיה למזונות בקרב תינוקות וילדים בישראל

ד"ר אילן דלל, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה בילדים, המרכז הרפואי וולפסון בשנים האחרונות מסתמנת עליה בשכיחות אלרגיות בכלל, כולל אלרגיות למזון. השינוי נובע, כנראה, מעליה בחיסונים, שימוש באנטיביוטיקה והקפדה על תנאי היגיינה, אשר מפחיתים את שיעור הזיהומים ועירור מערכת החיסון (תיאוריית ההיגיינה).

למרות זאת, שיעור האלרגיות עדיין נמוך באופן מהותי מהשיעור הנתפס בציבור. כ- 30% מהאנשים במדינות מערביות מאמינים שיש להם אלרגיה. בפועל שכיחות האלרגיות היא 2-8% בילדים, 1-2% באוכלוסייה הבוגרת. האלרגניים השכיחים בילדים הם: חלב, ביצים, בטנים, סויה, דגים וחיטה, ובמבוגרים: בטנים, דגים, מאכלי-ים ואגוזים למינהם. בשנים האחרונות מופיעה בישראל גם אלרגיה לשומשום.

האלרגיות מתחלקות ל-2 קבוצות עיקריות: IgE mediated, non IgE mediated.

IgE mediated מתאפיינת בתגובה מיידית, ואילו non IgE mediated מתאפיינת בתגובה מאוחרת יותר (שעות עד ימים) ובסימפטומים במערכת העיכול בעיקר.

אלרגיה לחלב פרה ההמלצה הגורפת היא כמובן הנקה לפחות ב- 4 חודשי החיים הראשונים. חלב עזים וכבשים הינו אלרגני לא פחות ואינו מהווה תחליף מתאים במצבי אלרגיה לחלב פרה, כנ"ל פורמולות היפואלרגניות. חלב שקדים ו/או אורז אינו מהווה תחליף הולם מבחינה תזונתית.

התאמת התחליף תלויה בסוג האלרגיה. המקרים של IgE mediated אפשר לתת תחליפים על בסיס חלבון סויה. באלרגיות שהן non IgE mediated יש קרוסריאקטיביות גבוהה עם חלבון סויה (כ- 60%) ולכן יש לתת פורמולה אלמנטלית.

אלרגיה מסוג non IgE mediated חולפת בכ- 85-100% מהמקרים עד גיל 3, לעומת 65-75% בלבד באלרגיה IgE mediated.

רגישות למזון: אבחון תזונתי ממוחשב

אילנה דריאל, דיאטנית קלינית הצורך בבניית מודל מובנה לעבודה של דיאטנית עם חולים הסובלים מרגישות למזון, נובע מהמגוון הרחב של התסמונות הנכללות תחת רגישות למזון, החל מאלרגיה מאובחנת וכלה ברגישויות שונות שאינן מוגדרות, הבאות לידי ביטוי בסימפטומים שונים של אי נוחות, ומכך שהטיפול מתבסס בעיקר על נסיון וטעיה או על דיאטות אלימינציה קיצוניות, שאינן משיגות היענות גבוהה מצד מטופלים.

המודל, אשר נבנה ע"י אילנה דריאל, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בא לענות על צורך זה. המזונות המועדים לתגובה של רגישות חולקו ל- 6 קבוצות עפ"י הרכיב המעורר את התגובה. המודל הטיפולי מבוסס על דיאטה המונעת קבוצה אחת מהנ"ל, ויתרונו הנוסף בכך, שהוא מאפשר, למרות ההגבלה, צריכה של קשת רחבה של מזונות אחרים. המטופל ינהל רישום של הסימפטומים במהלך התקופה בה הוא נמנע מקבוצת המזונות המסוימים. בהתאם לרישום, יוחלט ע"י הדיאטנית אם להמשיך לדיאטת אלימינציה שניה וכך הלאה לגבי 6 קבוצות. חשוב להדגיש כי אין הכרח לקיים את כל 6 הדיאטות, אם לאחר מס' שלבים ניתן לראות הטבה משמעותית בסימפטומים. יתרונותיו של מודל זה גם ביכולתו להשיג היענות גבוהה יותר מצד מטופלים לעבור את תהליך הבירור, אשר אינו דורש מהם רישום של צריכת המזון, אלא של הסימפטומים בלבד.