נגישות

גיליון 15 – התסמונת המטבולית, מאי 05

פורומים מקצועיים במכון תנובה למחקר

פורום מקצועי התקיים במכון תנובה למחקר בנושא קשישים, בו עסק גיליון מס' 14 של המגזין. התקיימו 3 הרצאות: * דילמות בטיפול תזונתי בקשישים – יוספה כחל, שירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות * חידושים בהתערבות תזונתית לקשישים בבתי אבות – עדי גודל, דיאטנית קלינית * פעילות גופנית לקשישים: הצעה למערך חדש – בני קלנר MPH, מומחה לפיעלות גופנית בבריאות הציבור

דילמות בטיפול תזונתי בקשישים יוספה כחל, שירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות

טיפול תזונתי מהווה חלק חשוב בטיפול במחלות והפרעות בריאותיות רבות, כולל השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת, אי-ספיקת לב, דיסליפידמיה, מחלת לב כלילית, אוסטאופורוזיס, ממאירויות ואי-ספיקת כליות. איתור קשישים בסיכון תזונתי והתערבות תזונתית כאחד מהווים את אחד האמצעים החשובים לצמצום תחלואה כרונית כמו גם תמותה בקרב הקשישים. אולם, הקשישים מהווים אוכלוסייה הטרוגנית מבחינת גיל כרונולוגי, גיל פיזיולוגי, מצב בריאותי, תפקודי וקוגניטיבי. לכן, ההמלצות לטיפול תזונתי אינן יכולות להיות כוללניות, והטיפול צריך להתחשב בכל הגורמים הללו.

ההמלצות התזונתיות לטיפול בקשיש השמן בגיל 80 לדוגמא, לא תהינה זהות לאלה הנתנות לקשיש השמן בגיל 65. צריך גם לקחת בחשבון את היענותו של הקשיש וכושר יכולתו להתמיד באורח החיים המומלץ. במקרים שנמליץ על דיאטה להורדת משקל, צריך לדאוג לא לפגוע במסת השריר, וזאת באמצעות המלצה לשילוב פעילות גופנית וצריכה מספקת של רכיבי תזונה שונים (כגון ויטמינים ויסודות קורט). צריכה בלתי מספקת של מזון, כתוצאה מדיאטות המגבילות צריכת אנרגיה בזקנה, לא זו בלבד שמדרדרת מחלות כרוניות קיימות, כגון מחלות לב וכלי דם ואוסטאופורוזיס, אלא גם עלולה להוסיף בעיות בריאות חדות, כגון זיהומים ואיבוד נוזלים. הוצגו נימוקים בעד ונגד דיאטות המגבילות צריכת אנרגיה, כולסטרול, פחמימות פשוטות או רכיבי תזונה אחרים לשיפור מצבו התזונתי ו/או הבריאותי של הקשיש.

חידושים בהתערבות תזונתית לקשישים בבתי אבות עדי גודל, דיאטנית קלינית

תת תזונה הינה תופעה שכיחה במוסדות גריאטריים. הסיבות לתת תזונה מגוונות, וכוללות גורמים סביבתיים, בריאותיים ונפשיים.

לתת תזונה השלכות על תפקודו ובריאותו של הקשיש, כגון ירידה בתנגודת החיסונית, בעמידות לזיהומים, סיכון לנפילות ושברים ועוד.

"פרויקט מילס" על שם פרופסור מילס הינו פרויקט ייחודי שמטרתו לשפר את איכות חייו של הדייר בבית האבות ושביעות רצונו, באמצעות תזונה ופעילות גופנית.

ברוב המוסדות הגריאטריים קיימים נהלים וסטנדרטים לטיפול תזונתי בקשיש כפי שנדרש על ידי משרד הבריאות, אולם עולה כי בהיבט התזונתי יש מקום להעמקת שביעות רצונו של הדייר.

ההתערבות התזונתית נחלקת לשתי רמות – רמת הפרט ורמת התשתית.

רמת התשתית מתמקדת באווירה בחדר האוכל (כגון כלים, אסתטיקה, אופן ההגשה), במזון המוגש (כגון גיוון, טמפרטורה, מרקם, צבעים..), בניהול המטבח ובהדרכת הצוות.

ברמת הפרט הורחבו הנהלים המתייחסים לאיתור בעיות תזונתיות, טיפול ומעקב על כל דייר. כמו כן הושם דגש על דיירים המוגדרים כתשושים, עבורם עד היום לא קיים תקן בנושא תזונה. המגמה הינה למנוע התדרדרות ותת תזונה באכלוסיה הנתפסת ברמת סיכון נמוכה יותר.

על מנת להביא לשינוי האופטימלי ולהטמיע אותו בנהלים השוטפים בבית האבות, פותחו כלים להעמקת התקשורת בין צוות העובדים בכל הדרגים. הדיאטנית, מנהלת המטבח, אחות, מטפלת, אם הבית וההנהלה – מהווים מיקשה אחת, שמטרתה קידום השינויים והעלאת שביעות רצונו של הדייר.

פעילות גופנית לקשישים – הצעה למערך חדש בני קלנר MPH , מומחה לפעילות גופנית בבריאות הציבור

תוכנית מילס לפעילות גופנית ותזונה בבית אבות "בית באייר" בירושלים מופעלת ע"י "אשל" – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. התוכנית מגדירה יעד מרכזי הכולל חזון חדש וגישה אסטרטגית למיקומה של הפעילות הגופנית בתוך בית האבות ומרכזי היום.

אוכלוסייה בבית האבות מחולקים הדיירים למחלקות שונות בהתאם לרמות תפקוד: עצמאים, תשושים קל, תשושים, תשושי נפש וסיעוד. מערך הפעילות הגופנית בבית האבות כולל את מרב הדיירים תוך פיתוח כלים ושיטות ייחודיות לכל קבוצה.

מה אנחנו מצפים לשמר ולשפר (איכות חיים) א. תפקוד יום יומי – הליכה, עמידה, קימה וישיבה, לבישה, רחיצה ואכילה. ב. בריאות נפשית (מניעת דיכאון). ג. אינטראקציה חברתית ופעילות פנאי. ד. בריאות כללית (מערכות לב ריאה, לחץ דם, שרירים ומפרקים, מניעת נפילות וכד').

מרכיבי הפעילות הגופנית המערכים בשעורי הפעילות הגופנית מותאמים לכל קבוצה הומוגנית בהתאם לרמתה ולמאפיינים הנובעים ממבדק הערכה. הנושאים הינם: סיבולת לב ריאה ושרירים, כח גף תחתון ועליון, גמישות גף תחתון ועליון, שיווי משקל, גריה רב חושית, הרפיה ומגע, תרגול נשמתי ופעילות משחקית.

פעילות לפי מחלקות עצמאים ותשושים – פעילות גופנית לפי רמת תפקוד. סיעודיים – קבוצות עמידונים וקבוצות ישיבה. תשושי נפש – תוכנית הליכה.

עקרונות מנחים ליישום התוכנית א. מחויבות ההנהלה ושינוי תפיסה ארגונית. ב. בדיקות הערכה למיון ותכנון תוכניות עבודה למורים. ג. שיתוף פעולה רב מקצועי הכולל: אחות, עו"ש, פיסיותרפיסט, מרפאה בעיסוק ומורה. ד. הכשרת צוות ויישום נהלי עבודה מתאימים בכל מחלקה כחלק משגרה. ה. הדרגתיות ביישום התוכנית והגדרת שלבים בתהליכי ההטמעה. ו. שיתוף הדיירים, מתנדבים ומשפחות בהפעלת המערך. ז. העסקת מורים מקצועיים לפעילות גופנית ולריכוז התחום. ח. תנאי הפעלה פיסיים, הצטיידות ומסלולי הליכה.