נגישות

גיליון 37 – קוגניציה ותזונה, ספטמבר 2012

תזונה ומחלת אלצהיימר, פרופ' עמוס קורצ'ין

פרופ' עמוס קורצ'ין, החוג לנאורולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב ויו"ר המועצה המדעית של עמותת אלצהיימר

אין כיום ספק כי מגוון המזון, כמותו ומרכיביו משפיעים על בריאות אברי הגוף השונים, וביניהם גם המוח. השפעות אלו הן ארוכות טווח, ומתבטאות לאחר שנים.דיאטה המגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית מומלצת בשילוב עם אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, גירוי אינטלקטואלי, הפחתת לחצים ומניעת דכאון.

מחלת אלצהיימר הנה מהבעיות הקשות והחמורות ביותר שעומדות בפני הרפואה בימינו. היא פוגעת במספר גדל והולך של אנשים, מונעת מהם ליהנות משנותיהם האחרונות בתוך משפחתם ובקן שבנו לעצמם. המחלה מהווה עומס כלכלי הולך ועולה על הפרט וסביבתו הקרובה ועל החברה כולה. במאה העשרים ואחת, עם הצניחה המתמשכת בילודה והתארכות תוחלת החיים, בעיה זו עוד צפויה לגדול, והיא מאיימת על יציבותה של המערכת בה אנו חיים. מאמצים כבדים נעשו עד כה, בעיקר במהלך עשרים השנים האחרונות, במטרה לפתור את שאלת המחלה, להבין את התהליכים הגורמים לה, ובעיקר למצוא תרופה למחלה נוראה זו. ההשקעות העצומות בתחום זה, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה כספית, נתנו בינתיים רק פתרונות חלקיים ובלתי מספקים. למרות הבנת מהות המחלה, סיבתה נותרה עלומה. במספר קטן של חולים מתגלה רקע תורשתי ברור, בדרך כלל הורה אשר מת ממחלה זו. חולים אלה, בהם יש הסבר גנטי למחלה, נפגעים בגיל צעיר יחסית, בשנות הארבעים והחמישים לחייהם. אולם מרבית החולים מבוגרים יותר, אצלם המרכיב התורשתי הנו זעום, ויש לחפש גורמים אחרים. כאמור, האמצעים המחקריים ששימשו עד כה, ביניהם ביוכימיים, פיזיולוגיים, הדמייתיים ואחרים, לא פתרו את החידה, והאיום על מצבנו הולך וגדל. יש להתייחס אל המחלה, בשל שכיחותה, כאל מגפה, ולנקוט בצעדים מתאימים לדיכוייה. כמו בכל מגפה אחרת, השלב הראשון במהלך לקראת פתרון הוא זיהוי גורמי הסיכון, אשר במקרה של מחלת אלצהיימר ידועים מזה שנים מספר.

לפי עבודה אחת, תפוחי עץ ומיץ תפוחים, לא רק שמגנים מפני הידרדרות קוגניטיבית, אלא אף משפרים את הזיכרון על ידי הגברת קצב הייצור של אצטילכולין, שהוא מולקולה קריטית להעברת מסרים במערכת העצבים, ובמיוחד במנגנוני זיכרון.

מניעת המחלה

חלק מגורמי הסיכון אינם ניתנים להשפעה. כאן מדובר בגיל, מצב השכלה וכדומה, בנוסף לכך זוהו מספר גורמים נוספים וביניהם יתר לחץ דם ויתר שומנים, גורמים המוכרים כאחראים גם למחלות לב וכלי דם (טבלה מס' 1). הקשר בין מחלת אלצהיימר למחלות לב וכלי דם הוכח במחקרים רבים והיווה הפתעה לחוקרים. ההסבר לכך איננו ידוע, אולם יתכן שפגיעות בכלי דם קטנים במוח תורמות לתהליך הניווני ומוסיפות על הנזק. לעובדה זו יש משמעות והשלכות חשובות בהבנת מנגנוני המחלה, הטיפול בה ומניעתה. ואכן, בהעדר טיפול יעיל למחלה, עולה ביתר שאת שאלת המניעה, בה צריך להתמקד המאמץ העיקרי במאבק כנגד מחלת אלצהיימר. מחלת אלצהיימר מתפתחת באיטיות, ועוברות שנים רבות מאז הופעת השינויים הראשונים במוח עד הביטויים הקליניים ההתחלתיים. פרק זמן זה מהווה "חלון הזדמנויות", המעלה צורך ואפשרות לפעולה מוקדמת, החל מגיל העמידה ועד הזיקנה. מתן תרופות לתקופה כה ארוכה, בת עשרות שנים, הוא בעייתי. יש כמובן מקום לטיפול בגורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, ואכן טיפולים אלה הוכחו כיעילים, אולם מעבר לכך, נעשו במשך השנים מחקרים רבים כדי לברר האם יש מרכיבי מזון מסוימים שצריכתם יכולה להגביר את הסיכון למחלה או להפחיתו. ממחקרים אלה עולה שוב כי אותם מרכיבים אשר יכולים להקטין הסיכון להופעת מחלת אלצהיימר גם מגנים על הלב וכלי הדם, ולהיפך.

תזונה כגורם סיכון או גורם מניעתי

המידע שהצטבר בתחום זה איננו אחיד במקורותיו ובמהימנותו. חלק נובע מניסויים בחיות מעבדה, למשל עכברים טרנסגניים (כאלה בהם הושתלו מוטציות שבבני אדם גורמים למחלת אלצהיימר). כאן המידע מדויק ואמין, אולם השאלה היא עד כמה החיות הללו מייצגות את המחלה בבני אדם. נתונים נוספים מתקבלים בעבודות מעבדה בהן נבדקת השפעת תרופות, וכן חומרים שונים המצויים במזון, על תרביות תאים. גם כאן עולה השאלה עד כמה התוצאות האלו ניתנות להשלכה על בני אדם, מבחינת ריכוזי החומרים ובעיקר משך הפעולה. מידע נוסף מגיע מסקרים של אוכלוסיות גדולות, בהם נשאלים המשתתפים על ההרגלים התזונתיים שלהם. במחקרים אלה אין כמובן אפשרות לוודא אם הדיווח הנו אמין ומלא, אך ההנחה היא שכאשר התשובה מגיעה ממספר נשאלים גדול יתקבל מידע רציני. בין גורמי הסיכון החשובים יש למנות את השמנת היתר והסוכרת (1). שתי תופעות אלו כרוכות זו בזו, ושכיחותן הולכת ועולה בשנים האחרונות. הסיבה לעליה זו היא בחלקה העדר פעילות גופנית מספקת ובצידה דיאטה הכוללת כמות-יתר של קלוריות, והרכב הכולל עודף של פחמימות ושומנים רוויים. בשנים האחרונות הצטברו תוצאות של מספר מחקרים אשר מתארים את היעילות של "דיאטה ים-תיכונית" ושל תוספי מזון שונים במניעת המחלה (3,2). המונח "דיאטה ים-תיכונית" איננו מושג מדעי מוגדר דיו. הרי ברור שהרגלי האכילה של תושבי מצרים, יוון וספרד שונים מאד אלה מאלה, על אף ששלושתן שוכנות לחופי הים התיכון. דיאטה ים תיכונית הוכרה על ידי אונסקו לפני שנתיים כמורשת תרבותית של האזור, כאשר הכוונה היא לדרום איטליה, יוון, ספרד ומרוקו. זו דיאטה המבוססת על מזון צמחי, פירות טריים, שמן זית כמקור העיקרי לשומן, מוצרי חלב (במיוחד גבינות רזות ויוגורטים), ודגים (במידה פחותה עופות), מעט מאד בשר בקר, וכמויות נמוכות עד בינוניות של יין. השומנים בדיאטה זו מרכיבים פחות מרבע מצריכת הקלוריות, כאשר תרומת השומנים הרוויים פחותה מ-8%. באופן כללי עולה, כי אותם מרכיבי דיאטה המגנים בפני שבץ מוח ואוטם בשריר הלב יעילים גם נגד דמנציה. מחקרים רבים הראו קשר בין רמות גבוהות של כולסטרול בדם בגיל העמידה לסכנה גבוהה יותר של הופעת דמנציה בזיקנה. יש גם נתונים המעידים כי הפחתה של רמת הכולסטרול על ידי שימוש בסטטינים מגינה בפני הופעת דמנציה. על כן נבדק הקשר בין דיאטה המכילה שומנים להופעת דמנציה. התברר כי שומנים רוויים הנם גורמי סיכון בעוד שומנים בלתי רוויים מגנים בפני דמנציה (4). גם אם לא כל העבודות הגיעו לאותן מסקנות, ברור שדיאטה העשירה בשומנים בלתי רוויים הנה בריאה יותר ולכן מומלצת.

נוגדי חימצון

הניוון המוחי המאפיין את מחלת אלצהיימר קשור בתהליכים של חמצון-יתר של תאי המוח, ולכן יש מקום לשקול את השימוש בנוגדי חמצון. נוגדי חמצון כאלה כוללים תוספי מזון, כגון ויטמין E ו-Q10, אך יעילותם של אלה נכשלה בניסויים קליניים. מאידך, מזון המכיל נוגדי חמצון מן הטבע הוכיח יעילות. כאן מדובר בירקות, ובמיוחד ירקות עלים, כגון חסה, תרד וכרוב, וכן פירות. בין הפירות המגנים נזכיר תותי יער, במיוחד אוכמניות (6,5). אלה מכילים את נוגדי החמצון ויטמין C, ויטמין E ובטא קרוטן. לא ידוע אלו הם הפירות והירקות היעילים ביותר במניעת דמנציה. לפי עבודה אחת, תפוחי עץ ומיץ תפוחים, לא רק שמגנים מפני הידרדרות קוגניטיבית, אלא אף משפרים את הזיכרון על ידי הגברת קצב הייצור של אצטילכולין, שהוא מולקולה קריטית להעברת מסרים במערכת העצבים, ובמיוחד במנגנוני זיכרון. יתכן גם שריכוז נוגדי החמצון בתפוחי עץ והתמהיל שלהם הנו חשוב. לאחרונה נמסר גם על תכונות דומות של מיץ רימונים, המכיל נוגדי חמצון פעילים (7).

אומגה 3

גורם תזונתי חשוב נוסף הוא אומגה 3, שהיא חומצה שומנית בלתי רוויה (9,8). חומר זה איננו מיוצר בגוף ומצוי במזונות שונים, ובמיוחד דגי ים החיים במים קרים, כגון סלמון, סרדינים, הרינג ומקרלים ובמידה פחותה יותר טונה. עשב ירוק מכיל אף הוא אומגה 3, אשר מתרכז בבשר של פרות הניזונות ממנו. שמן קנולה מכיל גם הוא אומגה 3, בעוד שמן זית מכיל אומגה 6, אף זו חומצת שומן לא רוויה. אכילת דגים מוכרת כבר שנים רבות כקשורה לבריאות הלב, אך מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי אכילת דגים לפחות פעם בשבוע הפחיתה גם את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. לפי נתונים שהתקבלו, היתרון נובע מאכילת דגים אפויים או צלויים ולא מטוגנים, והיא משתקפת גם בעובי שכבת החומר האפור במוח. השפעת דגים כמרכיב מזון הודגמה גם באנשים בריאים, בבדיקות זיכרון. יתכן שההשפעה המגנה של דגים נובעת מתכולת חומצות שומן לא רוויות, אם כי יתכנו גם מרכיבים אחרים.

ויטמינים מקבוצה B

חומרים נוספים החשובים לשמירת המוח הם ויטמיני B, ובמיוחד ויטמין ב-6, ויטמין ב-12 וחומצה פולית (6). ויטמין ב-12 נוצר על ידי חיידקים אבל מגיע לגופנו דרך הבשר שאנו אוכלים, וכן במידה פחותה, מביצים, חלב ומוצריו. חומצה פולית מצויה בעלים ושוב, ירקות כמו חסה, כרוב ותרד הם מקורות טובים, כפי שהם לגבי ויטמין E.

יין וקפה

נוסף למזון יש חשיבות גם למשקאות. מחקרים הראו כי שתיית קפה מגינה על המוח ומפחיתה הסיכון להופעת מחלת אלצהיימר (וגם מחלת פרקינסון), כאשר רמות גבוהה יותר מספקת הגנה טובה יותר (11,10). כמו יש להזכיר שתיית יין, אך במקרה זה הגנה מסופקת על ידי כמות קטנה, שתיים-שלוש כוסות של יין ביום, וכמות גדולה יותר מזיקה (13,12). יש כמובן להדגיש כי השפעות הדיאטה, חזקות ככל שתהיינה, אינן מיידיות אלא מצטברות במשך שנים רבות. לכן, אין לצפות לשיפור במצב הקוגניטיבי של חולה אשר כבר סובל מדמנציה. ההשפעה העיקרית היא מניעתית ולכן ההקפדה על דיאטה "בריאה" צריכה להתחיל בגיל צעיר, ואף בגיל הילדות.

לסיכום

אין כיום ספק כי מגוון המזון, כמותו ומרכיביו משפיעים על בריאות אברי הגוף השונים, וביניהם גם המוח. השפעות אלו הן ארוכות טווח, ומתבטאות לאחר שנים. דיאטה המגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית מומלצת בשילוב עם אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, גירוי אינטלקטואלי, הפחתת לחצים ומניעת דכאון. שמירת משקל גוף תקין חשובה מאד, ודיאטה עשירה בירקות ופירות ושומנים בלתי רוויים ודלה בבשר שמן, הנה בעלת השלכות חיוביות על המצב הקוגניטיבי של אנשים בזקנתם, אם השמירה על דיאטה כזו מתחילה כבר בבגרות מוקדמת או בגיל העמידה.

References

 Lee EB. Obesity, leptin, and Alzheimer's disease. Ann N Y Acad Sci. 2011; 1243:15-29.

2. Panza F, Solfrizzi V, et al. Mediterranean diet and cognitive decline. Public Health Nutr. 2004; 7(7):959-63.

3. Luchsinger JA, Noble JM, et al. Diet and Alzheimer's disease. Curr Neurol Neurosci Rep. 2007; 7(5):366-72.

4. Gu Y, Nieves JW, et al. Food combination and Alzheimer disease risk: a protective diet. Arch Neurol. 2010; 67(6):699-706.

5. Joseph JA, Denisova NA, et al. Blueberry supplementation enhances signaling and prevents behavioral deficits in an Alzheimer disease model. Nutr Neurosci. 2003; 6(3):153-62.

6. Balk E, Chung M, et al. B vitamins and berries and age-related neurodegenerative disorders. Evid Rep Technol Assess 2006; 134:1-161.

7. Hartman RE, Shah A, et al. Pomegranate juice decreases amyloid load and improves behavior in a mouse model of Alzheimer's disease. Neurobiol Dis. 2006; 24(3):506-15.

8. Devore EE, Grodstein F, et al. Dietary intake of fish and omega-3 fatty acids in relation to long-term dementia risk. Am J Clin Nutr. 2009; 90(1):170-6.

9. Calon F. Omega-3 polyunsaturated fatty acids in Alzheimer's disease: key questions and partial answers. Curr Alzheimer Res. 2011; 8(5):470-8.

10. Gelber RP, Petrovitch H, et al. Coffee intake in midlife and risk of dementia and its neuropathologic correlates. J Alzheimers Dis. 2011; 23(4):607-15.

11. Eskelinen MH, Kivipelto M. Caffeine as a protective factor in dementia and Alzheimer's disease. J Alzheimers Dis. 2010; 20 Suppl 1:S167-74.

12. Pinder RM, Sandler M. Alcohol, wine and mental health: focus on dementia and stroke. J Psychopharmacol. 2004; 18(4):449-56.

13. Wang J, Ho L, Zhao Z, et al. Moderate consumption of Cabernet Sauvignon attenuates Abeta neuropathology in a mouse model of Alzheimer's disease. FASEB J. 2006; 20(13):2313-20