נגישות

גיליון 12 – צמחונות, מאי 04

תיאור מקרה

תיאור המקרה הופנה למערכת ע"י גלית אלדרוטי, דיאטנית קלינית,

"שחף-" טיפול כוללני בהפרעות אכילה מורן, חיילת בת 19, הגיעה לפגישה בעקבות "נדנודים" של אמה המודאגת מהדיאטה שלה ומהירידה במשקלה. בשנה האחרונה עבר אביה של מורן התקף לב, ובני הבית עברו לאורח חיים "בריא", ומקפידים מאוד על דיאטה דלת כולסטרול ועל פעילות גופנית. מורן הפכה צמחונית והיא נמנעת מאכילת בשר, דגים, מוצרי חלב המכילים יותר מ-5% שומן וממזונות עתירי סוכר ושומן. היא מקפידה לאכול דגנים מלאים בלבד, ובכמויות מדודות, ירקות ומוצרי סויה מעובדים. מורן מקפידה להתאמן במכון כושר לפחות שעתיים כמעט בכל יום, ובימים בהם שירותה הצבאי אינו מאפשר לה להגיע למכון, היא יוצאת לריצה ארוכה, המרגיעה אותה, לדבריה.

בשלושת החודשים האחרונים השתבש המחזור של מורן ונחלש. שיערה הארוך והמטופח הידלדל ושנתה הפכה טרופה.

מורן רואה את חששה של האם כ"היסטרי", דעה לה שותף גם אביה המרוצה מיכולתה של מורן לשמור על משטר בריא. מורן מספרת שאמנם ירדה כ-5 קילוגרם, פחות ממה שהאם גורסת, אולם ממילא היתה שמנה מידי והירידה היא כתוצאה מכך שהאוכל בבסיס מגעיל.

טלי גוגול-אוסטרובסקי, msw מטפלת משפחתית ומדריכה מוסמכת, מטפלת נרטיבית, מכון "ברקאי", רמת גן

מורן אינה מוטרדת ממצבה. יחד עם זאת, הרושם שלי הוא שהתזונה שלה נוקשה ומצומצמת ושמדובר בהפרעת אכילה. כיצד אוכל לגייס את מורן להתמודדות עם התופעה?

נקודת המבט הנוכחית של מורן מושפעת בעיקר מהקונטקסט החברתי הקושר רזון עם הצלחה ושליטה עצמית. יש לך, בצדק, החשש שלמעשה מדובר בדיאטה שמורן מאבדת את השליטה עליה, דיאטה אשר עלולה לסכן את בריאותה וחייה.

כדי שמורן תוכל לבחור בעמדה המתנגדת להשתלטות הדיאטה ותעדיף תזונה ואורח חיים חופשיים יותר, היא זקוקה לידע על ההשפעות השליליות של הדיאטה ועל האופן שבו היא פוגעת באורח החיים המועדף עליה. הבחירה שלך לכבד את העמדות של מורן ולהימנע מנקיטת עמדה שאינה רלוונטית לזו שלה, תאפשר לקשר ביניכן להשפיע. הדרך לעשות זאת היא בשאילת שאלות שבאמצעותן מורן תוכל לבדוק את ההשפעות של הדיאטה על חייה. זהו תהליך שבו נחשף הפרצוף האמיתי של אנורקסיה ובולימיה. בתהליך זה ייחשף השיטור האינסופי תחתיו היא שרויה, והיא תוכל לקבל החלטה באם היא מעוניינת לחיות כך או מעדיפה חיים של חופש.

השלב הראשון בחשיפה זו הוא בדיקה של ההשפעות של הדיאטה (או כל מושג אחר שמורן מתחברת אליו) על תחומים שונים: האם הצמצום מוגבל לאכילה או לתחומים נוספים? האם הוא מעודד חיי חברה או בידוד? מה קורה בינה ובין משפחתה? האם מתח ודאגה השתלטו על היחסים? האם יש דברים שיצאו מחייה יחד עם הוצאתו של מזון "שמן"?

אחת ההשלכות הכואבות של אנורקסיה היא העובדה שהיא מגייסת את קורבנותיה לשיטור קפדני של עצמן. מכלול ההגבלות והחוקים הנוקשים דורשים פיקוח ומעקב קפדניים על העצמי ועל הסובבים. כל חריגה מהחוקים, או אפילו המחשבה לחריגה כזאת, כרוכים בפחד מעונש. בשלב כלשהו יש הפנמה של אשם, בושה ולעיתים קרובות הענשה עצמית. יש מקום לבדוק עם מורן לאלו פעולות שיטור על עצמה היא מגויסת, מה הן התחושות המלוות חיים תחת שיטור ושיפוט מתמיד? האם כשהתחילה היא קיוותה להיות נשלטת? האם היא רוצה בכך כיום?

תהליך החשיפה הוא גם תהליך שבו מורן יכולה להפריד בין הדרישות של אנורקסיה ובולמיה ובין ההעדפות של עצמה. בתהליך זה אנורקסיה הופכת חיצונית למורן, וההתנגדות לדרישותיה אינה מלחמה כנגד החופש שלה אלא לטובתו. תהליך זה, הקרוי בשפה הנרטיבית החצנה, הוא תהליך חיוני ליכולת של מורן ומשפחתה לשתף פעולה כנגד אנורקסיה.

כיצד אוכל לגייס את מורן להרחבת מגוון המזונות והגמשת הרגלי האכילה שלה, כל עוד היא עסוקה רק בקלוריות הנכנסות לפיה ובמשקל גופה?

כפי שציינת, הטקטיקות של אנורקסיה כוללות הפחדה והאשמה. לעיתים, פועלים אלו המנסים לסייע לנפגעת על פי הדרישות של אנורקסיה מתוך רצון להקטין את הפחד. כך למשל, לומדים הורים לצאת מהמטבח כשבתם נכנסת, לדווח ולהוכיח שאינם משתמשים בשומן בבישול , להתחמק מארוחות משפחתיות וכו'. גם המטפלים מוצאים את עצמם מרגיעים את הנערה ומבטיחים לה שלא תשמין, רושמים תפריטים מצומצמים או לחילופין מענישים אותה. בפועל, ציות לחוקים מאשר את תוקפם ובכך מחליש את הנערה ומחזק את אנורקסיה. חשוב שכמטפלים לא ניפול למלכודת זו אלא נפעל בדרכים אנטי אנורקטיות: נסרב לצמצם עצמנו לעיסוק במשקל, קלוריות ואחוזי שומן. חשוב שהמפגש ביניכן יהווה הזדמנות להרחבה של נקודת המבט: דגש על הרגשה, רצון והעדפות של מורן, ולא על השיפוט של המשקל אותה או עידוד של המשך המעקב הקלורי שאנורקסיה מנהלת כלפיה.

חשוב להבין את הקונטקסט החברתי והתרבותי שמשפיע על מורן. למשל, ההבנה שיש לאנורקסיה תפקיד בהעלמה פיזית, רגשית ואינטלקטואלית של נשים, או ההבנה שיש לה חלק בהחלשה של נשים בתוך חברה שטרם קיבלה את קיומה של עוצמה נשית והיא מפרשת אותה ככוחנית ודורסנית.

הבנות אלה יאפשרו למורן לבחור אם היא מעוניינת לקדם רעיונות אלה או מעדיפה אחרים. אם לדוגמא יתברר למורן שהיא מתנגדת להיות כלי להחלשתן של נשים יתכן שהתיאבון שלה יהיה פחות מפחיד והיא תראה בו סימן לחיוניות ועוצמה ולא רק לחזירות, חוסר שליטה ופגם, כפי שהנורמות מספרות לה. יתכן שהקושי שלה להתאמן ללא הפסקה יתפרש לא רק כריפיון ועצלות אלא גם כסירוב להתשה של עצמה. יתכן שהיא תחליט שהמוכנות לאכול עם כולם את מה שבושל בבית אינה מהווה רק השפלה פומבית וחוסר שליטה, אלא מייצגת את החשיבות שיש לה לקשר, שיתוף ואמון ואת ההתנגדות שלה לשיטור של עצמה ושל הסובבים אותה באמצעות מעקב של קלוריות ושומנים.

התייחסות למשמעות של פעילות נגד אנורקסיה תאיר את הצדדים החיוביים של זהותה של מורן, את יכולת ההשפעה שלה ואת חופש הבחירה שלה. זהו ידע הכרחי לא רק להשבת תחושת הבטחון שנגזלה ממנה, אלא גם להכרות פנימית עם היכולות והכלים שיעמדו לרשות מורן בהתמודדויות הבאות בחיים.

חשוב שהגישה הטיפולית תהיה כזו המתייחסת לכלל המשאבים העומדים לרשות מורן, ויהיו לה הכלים לשתף את משפחתה בתהליך ההתמודדות, באמצעות טיפול משפחתי.