נגישות

גיליון 14 – תזונה וזיקנה, ינו' 05

תיאור מקרה

ד"ר ארתור ליבוביץ,מנהל מחלקה לגריאטריה ומנהל היחידה למחקר וחינוך רפואי, בי"ח שמואל הרופא, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.

בעשורים האחרונים אנו עדים לתהליך של הכפלת תוחלת החיים הממוצעת, אך האם במקביל להתארכות החיים מתארכת גם התקופה בה חיים במצב תפקודי טוב וללא מחלות? בשנים האחרונות נצפית בקרב הקשישים בארה"ב ירידה של 2% לשנה בתחלואה בעוד הירידה בתמותה היא 1% בשנה. האם התיאוריה על "דחיסת התחלואה" שפרסם Fries בראשית שנות השמונים מתגשמת? אם נשכיל לקדם את הבריאות במהלך כל החיים כולל בעשורים האחרונים להם, האם תפתח הדרך בפני כל בני הדור לזכות כמו משה, בחיים ארוכים ובאיכות חיים?

"ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא כהתה עינו ולא נס ליחו" (דברים ל"ד, פסוק 7). כך מתאר המקרא את משה בערוב ימיו. פסוק זה מגלם את תמצית השאיפות של בני האדם הרוצים הן באריכות ימים והן באיכות חיים. זו גם המטרה של הרופאים המטפלים בקשישים, והיא משתקפת היטב בתיאוריה על "דחיסת התחלואה" שפרסם Fries בראשית שנות השמונים (1). הוא טען כי במקביל להתארכות החיים תתארך גם התקופה בה נחיה כולנו במצב תפקודי טוב וללא מחלות, מצב שמאפשר את מירב העצמאות האישית.

ואומנם, בעשורים האחרונים אנו עדים לתהליך של הכפלת תוחלת החיים הממוצעת. האם גם התחזית של Fries מתגשמת? האם כמאמר העממי אנו מוסיפים גם חיים לשנים ולא רק שנים לחיים? משה רבנו זכה לשניהם – בחסד האל. ומה אנחנו, בני תמותה רגילים יכולים לעשות כדי להגיע לגיל מתקדם במיטבנו. עד כמה שמפתיע גם לכך יש תשובה בכתובין שנאמר "ונשמרתם לנפשותיכם". המשמעות המודרנית לפסוק זה מביאה אותנו אל שורה של המלצות עשה ולא תעשה המבוססות על מיטב המחקר הרפואי, אשר הוכיח כי אפשר לשמר ולשפר את התפקוד לקראת הזקנה ובזקנה עצמה. מדובר בידע שמשום מה לא מנוצל כראוי משום שעדיין לא פיתחנו כלים יעילים לשכנע את הציבור לנהוג על פי ההמלצות של קידום הבריאות.

Leport המשמש כמנהלו של המכון הלאומי לבריאות, ה- NIH , בארה"ב כתב לא מזמן כי יש פער בין המחקר והידע הרפואי לבין יישומו בפרקטיקה היום יומית, בעיקר כאשר מדובר במניעת מחלות (2). הוא מציין כי יש צורך "בתרגום" הידע למען הצבור הרחב ובהפצתו ברבים, ואף מדגיש כי

נדרשת אחריות אישית של כל אחד לשימור וקידום הבריאות והתפקוד. Leport מצביע בעיקר על פעילות גופנית, תזונה נכונה, מעורבות חברתית והימנעות מגורמי סיכון כמו עישון ושתיית אלכוהול.

לפני מספר שנים בוצעה עבודת מחקר שבחנה את חשיבות השמירה על אורח חיים בריא וצמצום גורמי הסיכון לגבי "דחיסת התחלואה". בעבודה זו עקבו בקפדנות אחרי 418 קשישים לאורך 12 שנים (1998– 1986). נמצאה התאמה מלאה בין היעדר גורמי סיכון לבין היעדר מגבלות תפקודיות(3) , ואומנם האתגר הגדול של מערכת הבריאות בימינו הוא לקדם את הרפואה הציבורית ואת החינוך לאורח חיים בריא. בהקשר זה מעניין לציין כי בעוד ש- 95% מההוצאה לבריאות מוקדשת לטיפול רפואי, אורח חיים נכון יכול למנוע 70% מן התמותה (4).

פעילות גופנית היעדר פעילות גופנית גורם לדילדול שרירים ולפגיעות כמו אוסטאופורוזיס ונפילות ולעליה בתנגודת לאינסולין (5,6). היעדר פעילות גופנית הוא גם גורם סיכון למחלות לב וכלי דם ששכיחותן עולה עם הגיל. איזו פעילות אם כן מומלצת? האם תהיה זו פעילות נמרצת ומתוכננת בקפדנות או שדי בהליכה בתנאי שתתבצע בהתמדה? לשאלה זו נדרשו חוקרים אמריקנים אשר בדקו את הקשר בין הסיכון למחלות לב לבין הליכה רגילה לעומת פעילות גופנית נמרצת. המסקנה היתה כי בשני המקרים יש ירידה משמעותית במידה דומה בסיכון למחלות לב. מחקר זה כלל 73,743 נשים בגילאים 50 עד 79 ובשל חשיבותו הוא פורסם ב- (7) NEJM. המסקנה היא כי כל אדם יעשה פעילות לפי יכולתו ואם יתמיד בה יצא נשכר.

העתון האמריקאי "The Boston Globe" היוצא לעור בעיר הנחשבת לבירת הרפואה והמחקר הרפואי בימינו, פירסם בגליונו מ- 17 לנובמבר 2004 מאמר גדול שכותרתו בעברית היא "פעילות גופנית מחדדת גוף ושכל". הכתב מראיין את ד"ר טומאס פרלס המנהל מחקר על בני המאה – The New England Centenary Study "" אשר מדגיש כי הגורמים החשובים ביותר לאריכות חיים הם משקל גוף תקין ופעילות גופנית. באותו מאמר צוטט גםKennet Minaker מבכירי הגריאטרים

בארה"ב שמציין כי פעילות גופנית של כ-30 דקות ליום, מספר ימים בשבוע, תורמת הן להורדת התמותה והן לשיפור איכות החיים וההרגשה אצל קשישים. מאמר זה אף מדגיש את התרומה החיובית של הפעילות הגופנית על כושר הזכרון ועל יכולת הריכוז.

הדרכה, תרגול ופעילות תעסוקתית וחברתית יכולים למתן את הירידה בזיכרון שקשורה לעליה בגיל, ולשפר את התפקוד הקוגניטיבי. במשפט קצר וקולע אומרים זאת האנגלים "Use it or lose it".

תזונה נבונה כמות הקלוריות היומית הנצרכת היא הסוגיא הראשונה במעלה. הציבור, בכל שכבות הגיל, אוכל יותר מדי והראיה לכך היא העלייה במשקל הגוף הממוצע ובשיעור השמנים באוכלוסייה (8). יש הרואים בתופעה זו מאפיינים ומימדים של מגיפה (9). אל מול קביעה זו יש להעמיד את העובדות המצטברות שמוכיחות שצמצום בקלוריות הוא הגורם היחיד המוכר והמוכח כמאריך חיים ומשפר את הבריאות. עבודות אלו שנעשו בשנים עברו על חיות מעבדה מקבוצת המכרסמים זכו כעת לאישור מלא בקבוצות של פרימטים (10). המידע הזה לא הגיע עדיין לתודעת הציבור הרחב אך ראוי לקדם את הפצתו. יישומו מתחייב למרות הקשיים הקשורים ביצר האכילה של בני האדם ובתקשורת המוצפת פרסומות והגיגים על אוכל. תזונה נכונה, הן בכמות והן באיכות היא גורם חשוב שיתרום לאורך השנים לבריאות ולשימור התפקוד.

עוד בתחום התזונה ראוי להביא דוגמא שממחישה את בעיית "תרגום הידע והפצתו" שהוזכרה לעיל. המדובר בצריכת הסידן בקרב הנוער. בני הנוער של היום הם המבוגרים של מחר והקשישים של העתיד. רבים מן הקשישים של היום מודעים לחשיבות של צריכת סידן מתאימה, אך כמה מבני הנוער יודעים זאת? כמה מן הסבתות שמקפידות לצרוך את כמות הסידן המומלצת דואגות שגם נכדותיהן יעשו כן? נושא זה טופל במלוא היקפו בגליון האחרון של (11) Review וראוי שיעשו מעשים ע"י גורמי בריאות הציבור לקידום צריכת הסידן בקרב כל קבוצות הגיל.

זיכרון ומיומנויות תפקוד בריאות גופנית ותזונה נבונה אומנם תורמים לתפקוד ולאיכות חיים, אך חסר נדבך נוסף. כבר הקדמונים הטיפו, לא רק לגוף בריא, כי אם גם לנפש בריאה. הזקנה עלולה להיות תקופה בה חלה ירידה בזיכרון ובמיומנויות האישיות והיא מלווה לא פעם בבדידות. גם בתחום זה יש ניסיון מצטבר על חשיבות הפעילות המונעת. במשפט קצר וקולע אומרים זאת האנגלים "Use it or lose it" – השתמש בו או שתאבד אותו. שימוש רציף בכישורים יכול למנוע ירידה בהם, הן במישור הקוגניטיבי והן במישור החברתי. כאן ראוי להזכיר את העבודות של Randy Buckner מאוניברסיטת ואשינגטון בסן-לואיס, שהוצגו בכנסים והראו שהדרכה ותרגולים יכולים למתן את הירידה בזיכרון שקשורה לעליה בגיל. התקווה לשימור ושיפור הזיכרון מתחזקת ע"י עבודות נוספות שאף הן הוכיחו שתרגול והדרכה תורמים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי (12,13). גם פעילות תעסוקתית גורמת לשימור התפקוד ולשמירת העצמאות אצל קשישים החיים בקהילה, כפי שהוכיחה סקירה מקיפה של העבודות בנושא זה שפורסם לאחרונה(14) . לבסוף נזכיר עבודה מאוד מעניינת ומבטיחה שהראתה כי פעילות חברתית והתנדבותית הקטינה את הסיכון לירידה קוגניטיבית (15).

הנה כי כן, מחקרים רבים ומהימנים מלמדים מה לעשות ומה לא לעשות כדי להגיע לאריכות ימים ולאיכות חיים, או כמו שהגדיר זאת Fries (1) להאריך את פרק החיים הנטול מוגבלויות. כזכור הפרסום המקורי שלו היה ב- 1980, כלומר לפני כ- 25 שנים. זהו פרק זמן משמעותי. האם יש רמז שתחזיתו מתגשמת? Freedman ערך לפני שנתיים סקר של כל המחקרים על תחלואה ותמותה בקרב הקשישים בארה"ב ומצא כי בשנים האחרונות יש ירידה בתחלואה של 2% בשנה בעוד הירידה בתמותה היא 1% בשנה (16). אם כן, תחזיתו של פריז מתגשמת, ואם נשכיל לשמור ולהישמר תפתח הדרך בפני כל בני הדור לזכות כמו משה, בחיים ארוכים ובאיכות חיים.

References:

1. Fries JF. Aging, natural death, and the compression of morbidity. N Engl J Med 1980;303:130-5.

2. Lenfant C. Shattuck lecture – clinical research to clinical practice – lost in translation? N Engl J Med 2003;349:869-74.

3. Hubert H, et al. Lifestyle habits and compression of morbidity. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2002;57:M347-51.

4. Callahan CM, McHorney CA. Successful Aging and the Humility of Perspective. Ann Intern Med. 2003;139:389-90.

5. Roubenoff R, Hughes VA. Sarcopenia: Current Concepts. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2000; 55A:M716-M724.

6. Woolf AD, Akesson K. Preventing fractures in elderly people. BMJ 2003; 327:89-95.

7. Manson JE, et al. Walking compared with vigorous exercise for the prevention of cardiovascular events in women. N Eng J Med. 2002;347:716-25.

8. French SA, et al. Environmental influences on eating and physical activity. Annu Rev Public Health 2001; 22:309-35.

9. Kumanyika SK. Mini symposium on obesity: overview and some strategic considerations. Annu Rev Public Health 2001;22:293-308.

10. Bodkin NL, et al. Mortality and morbidity in laboratory-maintained Rhesus monkeys and effects of long-term dietary restriction. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2004; 59:405-7.

11. רוזן ג. מניעת אוסטאופורוזיס– האסטרטגיה המועדפת. מגזין מכון תנובה למחקר 2004, 13: 3-5.

12. Rapp S, et al. Memory enhancement training for older adults with mild cognitive impairment: a preliminary study. Aging Ment Health 2002;6:5-11.

13. Ball K, et al. Effects of cognitive training interventions with older adults: a randomized controlled trial. JAMA 2002; 288:2271-81.

14. Steultjens EMJ, et al. Occupational therapy for community dwelling elderly people: a systematic review. Age Ageing 2004;33:453-60.

15. Wang HX, et al. Late-life engagement in social and leisure activities is associated with a decreased risk of dementia: a longitudinal study from the Kungsholmen Project. Am J Epidemiol 2002;155:1081-7.

16. Freedman VA, et al. Recent trends in disability and functioning among older adults in the United States. JAMA 2002;288:3137-46.