נגישות

גיליון 14 – תזונה וזיקנה, ינו' 05

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר התקיים ב- 6 לינואר 2005.

האירוע החגיגי במרכזו של הכנס היה, כפי המסורת, טקס חלוקת מלגות המחקר לשנת 4200, בנוכחות מר אריק רייכמן – מנכ"ל תנובה, מר ליעד כהן- מנכ"ל תשלובת החלב, גב' ורדה פולק- CIO תנובה, ופרופ' זמיר הלפרן – יו"ר הועדה המדעית של מכון תנובה למחקר.

מדי שנה מעניק מכון תנובה למחקר מלגות וקרנות סיוע, שייעודן הוא קידום המחקר בתחומי התזונה והטכנולוגיה של המזון בישראל.

תקצירי המחקרים שקבלו מלגות בשנה שעברה הוצגו בכנס בתערוכה של פוסטרים באולם ההתכנסות, והמחקרים משנים קודמות הוצגו בסרטון, בו שתפו החוקרים את הקהל בהתקדמות מחקרם ובתוצאותיו.

בחודש ספטמבר 2004 יצא קול קורא לחוקרים להגשת בקשות למילגות מחקר בתחומי המזון, התזונה והטכנולוגיה, תוך מתן עדיפות למחקרים העוסקים בחלב ומוצריו, פיתוח טכנולגיות חדשות ותזונה והרגלי צריכה.

למכון תנובה למחקר הגיעו עשרות הצעות מחוקרים, תזונאים, רופאים וטכנולוגים ממוסדות מחקר ורפואה שונים בארץ. ההצעות נבחנו ע"י ועדה מדעית בראשותו של פרופ' זמיר הלפרן, ומתוכן נבחרו לקבלת מענקי המחקר שתי הצעות, האחת מתחום התזונה הקלינית והשניה טכנולוגיה של מוצרי חלב.

מענקי מחקר 2004

חוקר ראשי

נושא המחקר

מוסד

ד"ר שליטין שלומית

השפעת דיאטות היפוקלוריות, השונות זו מזו בתכולת הסידן ובמקור הסידן, על ירידה במשקל ועל מסת השומן בבני נוער עם השמנת יתר

מכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, בי"ח שניידר, פתח תקוה

ד"ר לייטנר גבריאל

השפעות זיהום חיידקי תוך עטיני על הרכב החלבונים ותכונות החמצה והתגבנות של חלב הפרות בעדר הישראלי

המכון הוטרינרי,

בית דגן

 

 

 

 

 

 

תקצירי ההרצאות

הרצאת פתיחה: מגמות המחקר הרפואי בישראל – אתגרים ובעיות פרופ' רמי רחמימוב , מדען ראשי משרד הבריאות המחלקה לפיסיולוגיה, ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, הדסה, ירושלים

המחקר הרפואי בישראל נתקל במספר ניכר של בעיות עקרוניות:

א. חינוך רופאים למחקר: במדינות רבות קיים המושג של הקדשת זמן למחקר. בישראל ברוב המקומות הרופאים מצופים לעשות את המחקר בזמנם הפנוי ועל ידי כך נמנעת מהם האפשרות להקדיש זמן מספיק למחקר רפואי. בשנים האחרונות ביוזמת האקדמיה הישראלית למדעים, קרן בת שבע דה-רוטשילד ומשרד הבריאות הוקמו מלגות של רופא חוקר. מלגה זו מאפשרת לרופאים צעירים ומוכשרים להקדיש מחצית מזמנם למחקר ומחצית שנייה לטפול בחולה. בתקופה האחרונה מצטרפים גופים ציבוריים ופרטים נוספים לעקרון של מלגת רופא חוקר ואנו מקווים שעל ידי כך המודעות למחקר רפואי תצמח בצורה משמעותית.

ב. מרבית המחקר הרפואי בישראל מתבצע במוסדות להשכלה גבוהה ובתי החולים. יחד עם זה ממשלת ישראל טרם הכירה במחקר הרפואי כחלק חשוב ביותר לצמיחה הכלכלית של המדינה. נעשים מאמצים רבים לשנות את החוקים והתקנות שעומדים בבסיס הנחה מוטעית זאת.

ג. תקצוב למחקר: במדינת ישראל בערך 0.4%-0.7% מתקציב המדינה המוקדש לתמיכה במחקר אזרחי מוקדש למחקר רפואי. זאת בהשוואה ל- 6.2% שזהו התקציב המוקדש בארצות המפותחות (OECD) למחקר רפואי. על יד מניעת תקציב למחקר רפואי יש פגם גדול בפיתוח מוצרים ותרופות אשר יכולים להביא לצמחיה כלכלית משמעותית בישראל.

חלק מהבעיות, האתגרים וההישגים של המחקר הרפואי בישראל הודגמו על ידי מחקר מדעי המוח במדינת ישראל.

 

איזון אנרגטי אופטימלי למטופל השמן ולחולה הקריטי פרופ' פייר זינגר, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי, מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה השרון

על מנת לווסת את מאגרי האנרגיה, גוף האדם צריך להיות מסוגל לשלוט בצורה מדויקת על מערכת תהליכי האכילה. כיון שהשמנה ורזון שניהם מושפעים ע"י ציטוקינים והורמונים, ניתן לחשוב ששניהם הם שני צדדים של אותו מטבע. מנגנונים מולקולריים מווסתים את האכילה ואת השמירה על המאזן האנרגטי. ההיפותלמוס הוא האזור המרכזי השולט על התיאבון. המולקולות הבולטות הן MCH הגורמות לעליה בתאבון ולהפך, CART מורידות את התיאבון. לפטין, המופרש ע"י תא השומן, מפחית תיאבון ומעלה הוצאה אנרגטית דרך מנגנונים מרכזיים. גהרלין מופרש בקיבה ומעלה את הרצון לאכילה דרך NPY ו-ARC. אדיפונוטרין הוא גן חדש שזוהה לאחרונה המאזן את האנרגיה ברקמות השומניות. רמות נמוכות מפחיתות את חימצון השומנים בשריר. רמות נמוכות של אדיפונוטרין קיימות בהשמנת יתר, בסוכרת מסוג 2 ובחיות מעבדה. אצל החולה הקריטי ניתן לשלוט על הכנסת קלוריות בצורה מוחלטת ע"י מתן תזונה אנטרלית או פרנטרלית. הפרשות לפטין או גהרלין הן רק חלק מסערת הפרשות המתקיימות אצל החולה הקשה. מאזן אנרגטי שלילי נפוץ אצל החולה הקריטי, והוא קשור באופן מובהק עם שיעור הסיבוכים, בעיקר כליתיים, ולהיפך, מתן תזונה באופן מוגזם יכול לגרום לעליה ברמות הסוכר ולעליה בתנגודת לאינסולין, ויגרום בסופו של דבר לעליה בתמותה. הבנה טובה יותר של המנגנונים הפועלים בוויסות האנרגיה, אצל חולה הסובל מעודף משקל והחשיבות בהשגת מאזן אנרגטי אצל החולה הקריטי, ישפרו את היכולת הטיפולית באוכלוסייה זו.

 

האם אלצהיימר היא מחלה הניתנת למניעה? פרופ' מיכאל דוידסון, מנהל המרכז לחקר מחלת האלצהיימר, רמת גן

מחלת האלצהיימר היא הנפוצה ביותר מבין קבוצה של מחלות מוח ניווניות ששכיחותן עולה ככל שהגיל מתקדם. שלא כמו במחלות המדבקות של הילדות והנעורים, שניתן למונען באמצעות הדברה מוחלטת של גורמי המחלה, בדמנציה ההזדקנות היא גורם הסיכון הראשי, ולכן דחיית פריצת המחלה, או האטת מהלך התדרדרותה, הן שיכולות להשיג תוצאות הקרובות למניעה.

מכיון שהזדקנות היא גורם סיכון שאינו ניתן לשינוי, נחקרים גורמי סיכון אחרים שעליהם ניתן להשפיע, כגון סגנון חיים. סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה והשמנת יתר מעלים את הסיכון לאלצהיימר. גורמי סיכון אלו מעלים את הסיכון ללקות בשבץ, שבשילוב עם הפגיעה הפיסית במוח כתוצאה מאלצהיימר גורם לדמנציה קלינית. יהיה ההסבר אשר יהיה, נראה כי סגנון חיים אכן משפיע על גורמי סיכון לאלצהיימר.

מספר מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי שימוש בתרופות אנטי-דלקתיות שאינן מבוססות על סטרואידים גם הן מפחיתות את הסיכון לאלצהיימר. בנוסף, נראה כי תזונה עשירה בחומצות שומניות בלתי-רוויות ונוגדי חמצון מפחיתה את הסיכון ללקות באלצהיימר, אך רק במידה מזערית.

לסיכום, לאור הידע המחקרי הקיים היום, ניתן להפחית את הסיכון לאלצהיימר, אך השפעת השיטות השונות אינה גדולה ביותר.

 

לא על הסידן לבדו – מוצרי חלב ומשקל גוף ד"ר דרור דיקר, מ"מ מנהל מחלקה פנימית ד', מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה, השרון

השפעתו המיטיבה של סידן על תחלואה כרונית כגון יתר לחץ דם מוכרת ומוכחת זה מכבר, לאחרונה מצטברות עדויות כי דיאטה עשירה בסידן לא רק שמפחיתה תחלואת לב וכלי דם אלא מובילה למניעה ולהפחתת השמנה.

ZEMEL וחבריו שמו לב לראשונה במחקר השפעת סידן על לחץ הדם כי הגברת מינון הסידן מ 400 מ"ג/יממה ל 1000 מ"ג/יממה הובילה להפחתת 4.9 ק"ג במשך שנה. ממצא זה הוביל לחקר המנגנון בו משפיע הסידן על תא השומן. נמצא כי לסידן התוך תאי בתא השומן תפקיד מרכזי בפיקוח על חילוף החומרים, עלית רמת הסידן התוך תאי מובילה להגברת אגירת שומן ואנרגיה תוך שפעול תהליכים בוני שומן ועיכוב תהליכים מפרקי שומן. Melanson וחבריו תארו לאחרונה כי צריכת סידן מרובה קשורה לעליה בחימצון שומן כל גופי כפי שנבדק בקלורימטריה. בחינת המנגנון על עכברים טרנסגנים הוכח כנכון תוך אבחנה כי סידן ממקור תזונתי נמצא כבעל השפעה נוגדת השמנה הרבה יותר חזקה מאשר תוספי סידן.

ממצאים מחקריים אלו נתמכים על ידי מחקרים אפידמיולוגיים גדולים, אשר מצאו יחס הפוך בין צריכת סידן למידת שומן הגוף בכל הגילאים, המינים והקבוצות האתניות. מחקר שערכנו בשיתוף עם ד"ר ניצן קלוסקי על אוכלוסיות מב"ת הדגים גם הוא יחס הפוך בין צריכת סידן למידת שומן הגוף, וכי נבדקים אשר השתייכו לרבעון העליון של צריכת סידן היו בעלי 22% סיכוי מופחת להיות שמנים.

לפיכך, הצטברות עדויות אלו ונוספות תומכות בהשפעה המיטיבה של סידן מהתזונה בטיפול בהשמנה.

 

הסינדרום המטבולי – מב"ת מהכבד שירה זלבר שגיא דיאטנית קלינית, יח' הכבד, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

מחלת הכבד השומני שאינה נובע מצריכת אלכוהול הנה מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה צפויה אף לעלות עם העלייה בשכיחות ההשמנה וסוכרת מסוג 2. לאור הקשר שנמצא בין כבד שומני ורכיבי הסינדרום המטבולי, מקובל כיום להחשיב אותו כביטוי הכבדי של הסינדרום. מסתבר כי הקשר כבד שומני – סינדרום מטבולי הינו דו כיווני, כאשר הצטברות שומן בכבד משרה בפני עצמה תנגודת כבדית לאינסולין שמובילה לגלוקונאוגנזה מוגברת ולהיפרגליקמיה. לפיכך, נראה כי כבד שומני עשוי לנבא סוכרת עתידית, דבר שיוכח במחקרים פרוספקטיביים.

מטרות המחקר, שנערך במכון גסטרו המרכז הרפואי תל-אביב בשיתוף עם משרד הבריאות המחלקה לתזונה, הינן להעריך את שכיחות הכבד השומני ושכיחות הסינדרום המטבולי באוכלוסייה ישראלית ולבסס את הקשר ביניהם, וכן לבחון את הקשר בין כבד שומני וסינדרום מטבולי לבין היבטים של אורח חיים כגון פעילות גופנית ותזונה.

שכיחות כבד שומני באוכלוסיית המחקר נמצאה גבוהה מן המצופה ועומדת על כ- 30% בשני המינים יחד. כבד שומני נמצא קשור באופן מובהק עם רכיבי הסינדרום המטבולי. הגורמים המנבאים העצמאיים החזקים ביותר לכבד שומני הנם: היקף המותן, BMI ורמות טריגליצרידים בצום. כבד שומני עצמו מהווה גורם מנבא עצמאי חזק להימצאותו של הסינדרום המטבולי.

לסיכום, כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול אינו רק חלק מן הסינדרום המטבולי, אלא תורם משמעותי להתהוותו.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהשמנ יתר – פריצת דרך ? ד"ר איתן גור, המחלקה להפרעות אכילה, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר עודף משקל (Overweight) והשמנת יתר Obesity)) הפכו למגפה בעולם המערבי.

המלצות ה- [1][1]NIH לטיפול בהשמנת יתר מבוססות על טיפול התנהגותי. רוב המטופלים בטיפול התנהגותי מצליחים להפחית ממשקלם הראשוני, אך מרביתם עולים חזרה למשקלם הבסיסי לאחר מספר חודשים ואינם מצליחים לשמור על הישגיהם לטווח ארוך.

תצפית זו הובילה להבנה שטיפול התנהגותי בלבד אינו כלי מספק, ובשנים האחרונות נערכו מספר ניסיונות לשלב בנוסף לטיפול ההתנהגותי מרכיבים טיפוליים נוספים שיחזקו את השפעת הטיפולים וישפרו את הישגי המטופלים. הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי (CBT-Cognitive Behavioral Therapy) מהווה אחד מהכיוונים המבטיחים שעשויים לשפר את ההישגים הטיפולים בהשמנת יתר.

שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית מושתתת על הרעיון שעיוות בתהליכי החשיבה הוא המקור לפסיכופתולוגיה ודרך שינוי צורת החשיבה (תוך התמקדות במחשבות אוטומטיות דיס-פונקציונאליות) מושג שינוי התנהגותי ורגשי.

 

מה קורה לגורמה? רן שמואלי, שף

כמה פעמים נכנסת למסעדה, אכלת סלט ודג על הגריל, והחשבת את היום הזה כיום מוצלח בדיאטה שלך ובנסיון שלך לאכול בריא….? האם צדקת? מסתבר שלא ממש… האמת וכל האמת על אוכל במסעדות. מה מכניסים לנו לאוכל, והאם אנחנו רוצים לדעת על זה? מה זה "גורמה" והאם הוא משתלב עם אוכל בריא? האם כל מה שנשמע "בריא", ונמכר במסעדת גורמה הוא אכן כזה? האם אוכל בריא באמת יכול להיות טעים? האם יש "אופנה" באוכל או במסעדות? מה הטרנדים בעולם? איזה אוכל אוכלים המצליחים בניו-יורק, והאם ההצלחה מחוברת לסוג האוכל? מה אוכל העשירון העליון, ולמה הוא אוכל מה שהוא אוכל ? קצת רכילות, הרבה תיאורים, מתכון או שניים, והרבה חומר למחשבה.

המעונינים לקבל את ספר התקצירים, הכולל את מצגות ההרצאות, מוזמנים לפנות ל: הדס אביבי, מכון תנובה למחקר hadasa@tnuva.co.il טלפון: 08/9444265 פקס: 08/9444266