נגישות
Review 2

גיליון 2 – מניעת מחלות לב, אתגר למערכת הבריאות ולחברה, ינו' 01

מניעת מחלות לב בישראל - אתגר למערכת הבריאות ולחברה, טליה לביא

מאת טליה לביא, דיאטנית קלינית M.Sc. ועורכת מגזין Review

מניעה של מחלות לב וכלי דם צמצום תמותה והתחלואה ממחלות לב וכלי-דם מהווה עדיין אתגר ראשון במעלה למערכת הבריאות ולחברה בישראל. לאחרונה פרסמו החברות והאיגודים לחקר מניעת מחלת לב וטרשת העורקים יחד עם ההסתדרות הרפואית הישראלית, המלצות חדשות לטיפול ולמניעה של מחלת לב כלילית ושל טרשת העורקים. ההמלצות מתייחסות הן למניעה ראשונית המיועדות לכלל האוכלוסייה המתמקדות באורח חיים בריא: הימנעות מעישון, תזונה נבונה ופעילות גופנית, והן למניעה שניונית בקרב פרטים בסיכון ובקרב חולים עם מחלה טרשתית מוכחת. הצורך בפרסום המלצות עדכניות נבע מסדרת פרסומים מדעיים חדשים.

גורמי סיכון גורמי הסיכון בעלי ההשפעה הרבה ביותר במניעה הראשונית ושהנם ברי-שינוי הם: עישון, יתר לחץ-דם, דיסליפידמיה והשמנה. בישראל, לעומת ארה"ב, לא ידוע על ירידה בשכיחות גורמי הסיכון במקביל לירידה בתמותה, למעט ירידה בשיעור המעשנים.

עישון

  • אחד מכל חמישה מקרי מוות ממחלת לב-כלי דם מיוחס לעישון סיגריות.
  • שיעור המעשנים בישראל נמוך יחסית למקצת מדינות אירופה, אך גבוה מזה שבארה"ב.
  • כ- 80% מהמעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18.
  • שיעור המעשנים בקרב אוכלוסיית המבוגרים בישראל הוא 28% בהשוואה ל- 40% בשנות השבעים. (בשנת 1998 עישנו בישראל 33% מהגברים ו- 25% מהנשים). הירידה בשיעור המעשנים לאורך השנים ניכרת יותר בקרב הגברים.

  

יתר לחץ-דם

  • מעריכים כי כחצי מליון אנשים בישראל, מגיל 20 ומעלה סובלים מיתר לחץ-דם (160/95

טבלה – השיעור המוערך של הסובלים מיתר לחץ-דם בישראל (ref 2)

גיל

20-34

35-64

65 ומעלה

לחץ דם

2%

16%

40%

  • עד גיל 44 שכיח יותר יתר לחץ- דם בקרב גברים, בין הגילאים 44-64 קיים דמיון בשכיחות, ומגיל 65 שכיח יותר יתר לחץ-דם בקרב נשים.

 

כולסטרול

  • בשנת 1996 נמצאו ל- 16% מהאוכלוסייה בגילאי 20-64 רמות כולסטרול מעל 240% מ"ג (כ- 460,000 נפש).
  • עד גיל 54 רמות גבוהות של כולסטרול שכיחות יותר בקרב גברים, ומעל גיל 55 בקרב נשים.

גורם סיכון וואסקולארי נוסף שקיבל "הכרה פורמלית" הוא יתר הומוציסטאין – רמות מוגברות של הומוציסטאין בדם. המשמעות העיקרית של ההתייחסות לגורם סיכון זה נובעת מהיכולת להפחית את רמתו בדם בעיקר באמצעים תזונתיים פשוטים וקלים ליישום – העשרת התפריט בויטמינים מקבוצה B בעיקר B12 וחומצה פולית (למרות שידוע גם על קיומו של גורם גנטי הגורם לרמות המוגברות בדם, בנוסף לגורם התזונתי). לאחרונה פורסם, כי דיאטת DASH המבוססת על פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן, הביאה להורדה משמעותית של רמות הומוציסטאין בדם (4). השאלה שנותרה עדיין ללא מענה ברור היא: האם גישה מניעתית המביאה להורדה של רמת ההומוציסטאין בדם (ע"י תפריט עשיר בויטמינים או תוספים) תביא אכן גם להפחתה של התחלואה הוואסקולארית.

המלצות תזונתיות המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב וכלי-דם מתפרסמות בארה"ב מאז 1958 . מאז ועד היום עברו תהפוכות וגלגולים רבים במקביל לממצאים חדשניים המתפרסמים ממחקרים.

ההנחיות העדכניות ביותר פורסמו ב- 31 לאוקטובר 2000 ב-Circulation ע"י ה- American Heart Association והן באות לעדכן את אלו שהתפרסמו קודם לכן בשנת 1996 (5).

המינוחים המקובלים כ- step 1, step 2 diet מתחלפים בהמלצות המיועדות לכלל האוכלוסייה ובהמלצות המתאימות לפרטים הנמצאים בסיכון וזקוקים לטיפול תזונתי. ההנחיות החדשות מדגישות את הרגלי האכילה בכלל ובמיוחד את הצורך בשמירה על משקל תקין.

עיקרי ההמלצות לכלל האוכלוסייה, לפי מטרות:

אכילה – כללי

משקל גוף תקין

פרופיל כולסטרול תקין

לחץ דם תקין

  • לצרוך מגוון פירות, ירקות (5 מנות ליום לפחות)
  • דגנים מלאים (לפחות 6 מנות ליום).
  • מוצרי חלב דלי שומן
  • דגים (2 מנות לשבוע)
  • קטניות, עוף ובשרים רזים
  •  להתאים את צריכת האנרגיה להוצאה.
  • במידה וקיים עודף משקל, לשנות את צריכת האנרגיה על מנת להשיג ירידה במשקל. (איבוד משקל של 0.5 עד 1 ק"ג לשבוע)
  • לצמצם במזונות בעלי ערך קלורי גבוה וערך תזונתי נמוך  בעיקר סוכרים.

 

  • הגבלת מזונות עשירים בחומצות שומן רוויות  (עד 10% מצריכת הקלוריות) ובכולסטרול (עד 300 מ"ג ליום).
  • הגבלת צריכה של חומצות שומן טרנס
  • לעודד כתחליף צריכה של שמנים בלתי רוויים מירקות, דגים, קטניות ואגוזים.
  • הגבלת מלח (מקסימום 6 גרם/יום = 2400 מ"ג נתרן)
  • הגבלת אלכוהול (משקה אחד ליום לנשים  ושנים לגבר).
  • שמירה על משקל גוף תקין.
  • הקפדה על צריכת ירקות ופירות (5-9 מנות ליום) ומוצרי חלב דלי שומן (2-4 מנות ליום).
 
  •   הקפדה על פעילות גופנית אירובית סדירה
  • לעודד צריכת חלבון סויה (איזופלאבנואידים,סטרולים צמחיים)
  • לעודד צריכת סיבים מסיסים במים
  • צריכה נאותה של אשלגן, מגנזיום וסידן

המלצות נוספות:

  • לפרטים עם מחלה קרדיווסקולארית/סוכרת/רמות גבוהות של LDL – הגבלת צריכת חומצות שומן רוויות למקסימום 7% מצריכת הקלוריות וכולסטרול מקסימום 200 מ"ג ליום
  • המלצה לעתיד – ציון תכולה של חומצות שומן טרנס בסימון תזונתי במוצרי מזון בהם התכולה עולה על 2-3% מהקלוריות
  • עדיף להגיע לצריכה הנאותה של מינרלים באמצעות התזונה בלבד, למעט לגבי נשים להן מומלץ לצרוך תוספי סידן כטיפול מניעתי לאוסטאופורוזיס.
  • אין המלצה למתן תוספות של אנטיאוקסידנטים

חינוך לבריאות כשמדובר במניעה של מחלות, אין וויכוח על כך, שהדרך היסודית ביותר להפחתה של התמותה, התחלואה, ושל שעור גורמי הסיכון באוכלוסייה, היא חינוך לבריאות וקידום בריאות, ובעיקר מגיל הילדות. חינוך להתנהגות בריאותית מגיל הילדות צריך לכלול פעולות הסברה למניעת עישון, הכרת התועלות של פעילות גופנית והטמעתה כחלק אינטגרלי של אורח חיים, ועידוד הרגלי תזונה נכונים תוך שימת דגש רב על מניעת השמנה. למרות, שעד היום לא התקיימו מחקרי אורך שבדקו את היעילות של תזונה דלת שומן בילדות על הפחתת התחלואה בבגרות, ברור כי עצם החינוך שמטרתו לסגל הרגלים בריאותיים יסייע לאותם ילדים להתמיד כבוגרים בהרגלי חיים המקדמים את בריאותם. לחוששים מפני השלכות שליליות של תזונה דלה בשומן על ההתפתחות הגופנית והשכלית, ניתן לומר כי הדעות עדיין חלוקות, למרות שהתפרסמו לאחרונה מספר רב של מחקרים שמוכיחים כי הגבלה של צריכת שומן ל- 30% מצריכת הקלוריות ואף פחות מכך לא פגעה בגדילה ובהתפתחות הנוירולוגית של הילדים. לצד תוצאות אלו רצוי לזכור גם כי במצב הנורמות הקיים היום, יש לילדים קושי רב להתמיד לאורך זמן בתזונה דלת שומן (30% שומן מהקלוריות) ויש מקום לפעולות חינוכיות יסודיות לא רק ברמת פרט או קהילה, אלא ברמה לאומית.

תמותת נשים ממחלות וואסקולריות עולה על זו של הגברים במס' רב של ארצות מזה למעלה מעשור

  References: 1. American Heart Association. International cardiovascular disease statistics. WWW.americanheart.org 2. Ministry of Health, Israel Center for Disease Control. Health status in Israel 1999. Publication no. 209 3. Hu FB, Stampfer MJ, Manson JE, Grodstein F, Coldits GA, Speizer FE, Willet WC. Trends in the incidence of coronary heart disease and changes in diet and lifestyle in women. NEJM 2000;343:530-7 4. Appel LJ, Miller ER ,Ha Jee S, Stolzenberg-Solomon R, Lin PH, Erlinger T, Nadeau MR, Selhub J. Effect of dietary patterns on serum Homocysteine. Circulation 2000;102:852 5. Krauss RM, Eckel RH, Howard B, Appel LJ, Daniels SR, Deckelbaum RJ, Erdman JW, Kris-Etherton P, Goldberg IJ, Kotchen TA, Lichtenstein AH, Mitch WE, Mullis R, Robinson K, Wylie-Rosett J, St. Jeor S, Suttie J, Tribble DL, Bazzarre TL. AHA Dietary Guidelines. Revision 2000: A statement for healthcare professionals from the Nutrition Committee of the American Heart Association. Circulation 2000;102:2284