נגישות

גיליון 20 – גיליון חגיגי, ינו' 07

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר התקיים ב- 17 לינואר 2007.

האירוע החגיגי במרכזו של הכנס היה, כפי המסורת, טקס חלוקת מלגות המחקר לשנת 2005, בנוכחות מר אריק רייכמן – מנכ"ל תנובה, מר ליעד כהן- מנכ"ל תשלובת החלב, גב' ורדה פולק- CIO תנובה, ופרופ' זמיר הלפרן – יו"ר הועדה המדעית של מכון תנובה למחקר.

מדי שנה מעניק מכון תנובה למחקר מלגות וקרנות סיוע, שייעודן הוא קידום המחקר בתחומי התזונה והטכנולוגיה של המזון בישראל.

בחודש ספטמבר 2006 יצא קול קורא לחוקרים להגשת בקשות למילגות מחקר בתחומי המזון, התזונה והטכנולוגיה.

למכון תנובה למחקר הגיעו הצעות מחוקרים, תזונאים, רופאים וטכנולוגים ממוסדות מחקר ורפואה שונים בארץ. ההצעות נבחנו ע"י ועדה מדעית בראשותו של פרופ' זמיר הלפרן, ומתוכן נבחרו לקבלת מענקי המחקר X הצעות,….

בנוסף, השנה הוקדשו ההכנסות מההרשמה לכנס להענקת פרסים למחקרים מתחום התזונה והטכנולוגיה של המזון, אשר התפרסמו בשנתיים האחרונות בעיתונים מדעיים מובילים.

מענקי מחקר 2006

חוקר ראשי

נושא המחקר

מוסד

ד"ר בטי שוורץ

בידוד ואפיון חיידקים פרוביוטים מייצרי   בוטיראט מפלורה אנושית: השפעתם האפשרית על מחלת מעיים דלקתית

הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

ד"ר סימה ירון

זיהוי, סיווג וחקר היציבות הגנטית של   sppLactobacillus ו- Streptococcus spp ממחמצות ויוגורטים באמצעות שיטות   מולקולאריות מתקדמות

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,   הטכניון

ד"ר יואב ליבני

ננו-אנקפסולציה של חומרים נוטרסאוטיים   הידרופוביים באמצעות מיצלות קזאין

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,   הטכניון

 

פרסים למחקרים מצטיינים

חוקר ראשי

נושא המחקר

מוסד

טלי סיני

תרומת התערבות תזונתית כחלק ממערך הטיפול בילד נמוך הקומה.

הפקולטה למדעי החקלאות, האוניברסיטה העברית

פרופ' נסים גרתי

גבישים נוזליים ליוטרופיים חדשים בסימטריה קובית מיצלרית לא-רציפה   וננו חלקיקים הנגזרים מהם (מיצלוזומים) לשיפור המססה ולשחרור של חומרים פעילים

 

מכון קזאלי לכימיה יישומית, המכון לכימיה, האוניברסיטה העברית

 

תקצירי ההרצאות

המחקר במדעי המזון – זרמים ותמורות
פרופ' זקי ברק, נשיא מכללת תל-חי

בניגוד לדעה הרווחת בקרב מעצבי מדיניות הפיתוח, תעשיית מזון הנה תעשייה עתירת מדע:

א. בשל מורכבותם הפיזית, הכימית והביולוגית של החומרים בהם תעשייה זו מטפלת

ב. בשל מורכבות התהליכים הטכנולוגיים

ג. בשל מורכבות היעוד של המוצר: תזונת האדם והנאתו

נפח המחקר במדעי המזון גדל בקצב מסחרר. ב- 20 שנים האחרונות, מרכז הכובד של המחקר במדעי המזון עובר:

א. מארה"ב לאירופה

ב. מפיתוח תהליכים להבנת תהליכים

ג. מטכנולוגיה לתזונה

ד. מכימיה לפיזיקה

ה. מהתעשייה לאקדמיה ולשותפות תעשייה – אקדמיה

הסימנים מראים שמגמה זו תימשך בעתיד הנראה לעין.

שיתוף הפעולה במחקר בין התעשייה לבין האקדמיה הכרחי לפיתוח הענף.

 

אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות
דר' מרדכי מושקט

היחידה לפרמקולוגיה קלינית והאגף לרפואה פנימית,
המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים

נטילה של תוספי תזונה ללא יעוץ הולם בקרב מטופלים הנוטלים תרופות, עלולה לגרום לתגובות ולהשפעות קליניות בלתי רצויות. קיימות עדויות הקליניות למספר תגובות בין תוספי תזונה לבין תרופות להן השלכות קליניות.

חומצה פולית (תגובות עם פניטואין ווורפרין):

במטופלים הנוטלים פניטואין (דנטואין), תרופה לטיפול בהפרעות פרכוסיות, תוארה שכיחות גבוהה של התפתחות חסר חומצה פולית. במקביל, באותם חולים, בעקבות נטילת חומצה פולית, תוארה הגברת פירוק פניטואין, ירידה ברמתו בדם ובמקרים קיצוניים אף הופעת פרכוסים בחולים שהיו מאוזנים תחת הטיפול.

במעבדתנו בחנו את האפשרות שפרוק ורפרין (קומדין), תרופה נוגדת הקרישה, מושפע גם הוא מנטילת חומצה פולית. זאת משום שורפרין, עובר גם הוא פירוק על ידי אותו אנזים כבדי האחראי לפרוק פניטואין. אכן, ממצאינו הדגימו שנטילת חומצה פולית משפיעה על הפרוק של ורפרין, אך יש להמשיך ולבדוק את ההשלכות הקליניות של השפעה זו.

תכשירי מולטיויטמין הכוללים ויטמין K (תגובה עם ורפרין):

ההשפעה נוגדת הקרישה של ורפרין נגרמת על ידי עיכוב השחזור של ויטמין K. על כן, לרמות ויטמין K ולתנודות בתצרוכת שלו עלולה להיות השפעה לא רצויה על יציבות האפקט נוגד הקרישה של ורפרין, המבוטא על ידי ה- INR. נטילת תכשירי מולטיויטמין המכילים ויטמין K משפיעה על האפקט נוגד הקרישה של ורפרין, ומעבר לתכשיר שאינו מכיל ויטמין K גורם לחוסר יציבות ב- INR.

תוספים המבוססים על מיץ אשכוליות:
מיץ אשכוליות, וכנראה במידה פחותה גם מיצים של פירות הדר נוספים, מעכבים את הפירוק הכבדי של תרופות רבות, ובכלל זה תרופות להורדת רמות כולסטרול מקבוצת הסטטינים. תוארו תגובות שגרמו לנזק שרירי משמעותי (מיוזיטיס) במטופלים שנטלו סטטינים.

הדוגמאות המוצגות ממחישות את הפוטנציאל לתגובות בין תוספי תזונה לתרופות. בחולים המטופלים בתרופות, נטילת תוספי תזונה דורשת יעוץ מתאים למניעת תגובות העלולות להשפיע לרעה על יעילות הטיפול התרופתי.

 

הרגלי אכילה בקרב מתבגרים – ממצאים מסקר מב"ת צעיר
רבקה גולדשמיט, המחלקה לתזונה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

סקרי מב"ת- הם סידרה של סקרי מצב בריאות ותזונה לאומי המבוצעים במשרד הבריאות על ידי המחלקה לתזונה בשיתוף המרכז הלאומי לבקרת מחלות .עד כה בוצעו 3 סקרים גדולים. סקר מב"ת צעיר, השני בסדרה, בוצע בשנים 2003-2004 בקרב תלמידים בכיתות ז' עד יב' . מסגרת הדגימה הייתה רשימות בתי ספר שהתקבלו מאת משרד החינוך. התלמידים מילאו שאלון כללי ושאלון תדירות צריכת מזון תחת פיקוחם של הסוקרים, בוצעו מדידות אנטרופומטריות ע"י הסוקר ומולאו שאלוני שחזורי מזון ב- 10% מהתלמידים. 6274 תלמידים השלימו התהליך, מתוכם 1762 ערבים (28%). נשאלו שאלות רבות על הרגלי אכילה, סביבת הארוחות, אכילה בבית ספר, עם מי אוכלים, העדפות למזונות ספציפיים, מקורות מידע על תזונה ועוד.

אחוזי ההשמנה (לפי המדד של מעל אחוזון 95 של BMI לגיל ומין) היו 7.4% בקרב הבנים, ו-3.9% בקרב הבנות, כאשר אחוזי ההשמנה גבוהים יותר בחטיבת הביניים.

21.1% מהבנים ו-7.7% מהבנות דווחו על שתיית אלכוהול בחודש האחרון.

7.3% מהתלמידים השתמשו בתוספי תזונה, כאשר השימוש היה גבוה יותר בקרב הבנות (8.3%), בעיקר הבנות המבוגרות יותר. השימוש בתוספי תזונה במגזר הערבי היה נמוך בהשוואה למגזר היהודי.

מרבית התלמידים אוכלים בבית הספר ( 73.3% מהבנים, ו-61% מהבנות).

30.5% מבצעים דיאטות מסוג כלשהו. אחוז ביצוע דיאטות עולה עם הגיל.

25% מהתלמידים נמנעים מצריכת בשר, 17% מצריכת עוף ו/או הודו, 33% מצריכת דגים, ו- 17.5% מביצים. יש הבדלים מובהקים לפי מין, כאשר הבנות נמנעות יותר מאכילת המזונות שהוזכרו.

53% אכלו ארוחת בוקר בבית, ו74.4% ארוחת צהריים בבית. 32% ציינו שלא אכלו ארוחת בוקר ביום הקודם לביצוע הסקר. האחוז היה גבוה יותר בקרב הבנים בחטיבת הביניים וגבוה יותר בקרב הבנות בחטיבה העליונה.

מתוך השאלון של תדירות צריכת מזון, נמצא ששותים כ-4 כוסות מים בממוצע ליום, 2 כוסות שתייה ממותקת , כוס שתייה חמה, ופחות מכוס מיץ. הבנים דווחו ששתו יותר מים מאשר הבנות.

ביצוע סקרים מסוג זה הוא משימה לאומית חשובה. הסקרים נותנים כלים רבים לקובעי מדיניות, ומתכנני תוכניות התערבות. הנתונים מסקרי מב"ת הם בשימוש רב באקדמיה, בתעשייה ובקרב קובעי מדיניות בריאות. קיים מספר רב של תוכניות התערבות לשיפור המצב התזונתי בקרב בני נוער, ויש חשיבות רבה לנתונים מסוג הנתונים שיוצגו, כדי לכוון ולחייט תוכניות אלה בכוונים הנכונים וכדי להשיג השפעה מרבית. הרגלי אכילה בגיל המבוגר נבנים מגיל צעיר, ולכן יש צורך להמשיך לנטר את הרגלי האכילה והבריאות של הצעירים, ולפעול בהתאם לממצאים.

 

 

השפעת הסידן ממקור חלבי על צפיפות העצם בנשים ממוצא אתיופי.
ד"ר רונית פלד, הפקולטה למדעי הבריאות, אונ' בן גוריון בנגב

תזונת בני העדה האתיופית מתאפיינת בצריכה נמוכה של חלב ומוצריו.נת לב ומוצריו בילדות ובגיל הצעיר קשורה חיובית לצפיפות עצם בגיל מבוגר יותר.

מטרה המחקר היתה לתאר את היקף התחלואה באוסטאופורוזיס ואת גורמי הסיכון בקרב מבוגרות אתיופיות מאזור הדרום ולהשוותה לנשים שגדלו בארץ.

אוכלוסיית המחקר הייתה 279 נשים ממוצא אתיופי ו-181 נשים המתגוררות בקיבוצים באזור אשקלון, ילידות הארץ. המחקר היה מסוג מחקר חתך ( cross sectional study ). נבדקה צפיפות העצם של המשתתפות ונאספו פרטים על אורח חיים בעבר ובהווה. בניתוח חד ורב משתנים נבדקו המנבאים לאוסטאופורוזיס.

שיעור אוסטואופורוזיס בקרב הנשים האתיופיות והקיבוצים היה 38.7% ו- 5.2% בהתאמה.

נמצא כי האתיופיות צרכו משמעותית פחות מוצרי חלב בתקופת ההתבגרות מהמשתתפות הישראליות. בנוגע לצריכת סידן יומית בעבר, נמצא כי הצריכה של הנשים המתגוררות בקיבוץ הייתה גדולה פי 3 לעומת הצריכה של הנשים ממוצא אתיופי, 342.7 mg/d לעומת 111.16 mg/d, בהתאמה. בקבוצת הנשים ממוצא אתיופי ממוצע BMI היה קטן יותר באופן מובהק מזה של קבוצת הנשים המתגוררות בקיבוץ, זמן ההנקה המצטבר היה גבוה יותר,והן דווחו על שיעורים גבוהים יותר של שברים בגוף.

שיעורי התחלואה באוסטואופורוזיס בקרב הנשים ממוצא אתיופי גבוה מאד וכן גבוהים השיעורים של גורמי הסיכון למחלה. על כן יש להתאים בדחיפות תוכנית מניעה בכל הרמות, בקרב האוכלוסייה האתיופית. יש לשקול מתן בדיקה לצפיפות עצם ללא תשלום לאוכלוסיה זו, מתן הדרכה תזונתית ולהגביר את המודעות לתופעה בקרב הרופאים הראשוניים.

 

שכיחות אלרגיה לחלב פרה ולסויה בתינוקות – מחקר פרוספקטיבי
פרופ' יצחק כץ 
מנהל המכון לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין.

אלרגיה לחלב פרה נחשבת לאלרגיה השכיחה ביותר מבין האלרגיות למוצרי מזון. השכיחות מוערכת בד"כ לכ- 2-5% בתינוקות.. יתר על כן, הדעה הרווחת היא שכ- 40% מהתינוקות האלרגיים לחלב אלרגיים גם לסויה. מעולם לא נערך מחקר פרוספקטיבי נרחב להערכת שכיחויות אלו.

מטרת המחקר היתה להעריך באופן פרוספקטיבי את השכיחות האמיתית של אלרגיה לחלב פרה לסוגיה ואת השכיחות של האלרגיה לסויה בין האלרגיים לחלב פרה.

קוהורט של 13,237 ילודים, אשר נולדו באסף הרופא בין חודש יוני 2004 לחודש יוני 2006, הווה את אוכלוסיית המחקר. הורי תינוקות אלו נשאלו בגיל 3 חודשים על הרגלי התזונה של הילוד. ילודים אשר ינקו אקסקלוסיבית בגיל 3 חודשים נסקרו בהמשך מידי חודשיים עד אשר נחשפו לחלב פרה. ילודים אשר הוריהם דיווחו על בעיה כלשהי בהקשר לצריכת חלב פרה הוזמנו לבדיקה שכללה בדיקת התינוק, תבחין עור אלרגי ותגר לחלב במקרי הצורך.

נכון למועד דיווח זה נוצר מגע עם 12682 משפחות – 95.8% מהמדגם. 351, 2.8% מהאוכלוסייה הנסקרת, דיווחו על "בעיה" כלשהי בהתייחס לתזונה של חלב פרה. 312 מאלו כבר נבדקו, 31 לא מעוניינים להיבדק ותשעה נבדקים בימים אלו. 48 תינוקות אובחנו כאלרגיים לחלב פרה – שכיחות של 0.378%. עוד 37 תינוקות הדגימו תופעות המתאימות ל Food-Induced Enterocolitis Syndrome אשר מסווגות אף הן כ"אלרגיה" שלא מתווכת ע"י IgE . עוד 34 תינוקות דיווחו על תופעות אחרות כגון דמם רקטלי ועוד. ב- 62% מאלו אשר דיווחו על בעיה כלשהי הקשורה לחלב קשר כזה נשלל בוודאות. בעוד שב- 27% אושר קשר כזה.

רק במקרה אחד נמצא תגובה לחלב וסויה בו זמנית.

בסקר פרוספקטיבי זה שכיחות האלרגיה לחלב נמצאה נמוכה באופן משמעותי מהמדווח עפ"י סקרים מבוססי שאלון. נמצא כי רוב התופעות המיוחסות לאלרגיה לחלב לא נגרמות בפועל ע"י חלב פרה. שכיחות האלרגיה הצולבת לחלב וסויה נדירה. אנו מניחים כי באותם המקרים בהן קיימות תופעות אשר נחשדות לאלרגיה לחלב ואינן קשורות לחלב פרה, ממשיכות גם עם סויה, למרות שגם אינן תוצאה של אלרגיה לחלב סויה. האבחנה המוטעית במצבים אלה היא כי התינוק אלרגי לשני הגורמים.

 

סבילות חיסונית במחלות מעי דלקתיות
פרופ' ירון אילן
יחידות גסטרואנטרולוגיה וכבד, מנהל מחלקה פנימית א'
המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה בהבנה של סבילות חיסונית. אנו רואים היום את הסבילות החיסונית כתהליך פעיל הנמשך במשך כל החיים ואשר מאפשר לגופנו להתמודד עם גורמים זרים בסביבה. הבנה זו הביאה להתפתחותה של שיטה טיפולית המבוססת על מתן חלבונים דרך הפה הקשורים למחלתו של החולה, ובאמצעות תהליך המתרחש במערכת החיסון בדופן מערכת העיכול, נוצר שינוי בשיווי המשקל החיסוני בגוף. תהליך זה מביא להטבה במחלה המתווכת ע"י מערכת החיסון. במחלות אלו ישנו חוסר שיווי משקל של מערכת החיסון המתקיפה את המעי של החולה. בשנים האחרונות הודגם במודלים בבעלי חיים של מחלות אלו, כי מתן פומי של חלבונים המופקים מדופן המעי החולה מביא לשינוי במערכת החיסון ולהטבה של המחלה. בניסיונות ראשוניים בבני אדם הודגם כי מתן פומי של חלבונים המופקים מדופן המעי של החולה, מקל בצורה משמעותית את התהליך הדלקתי. בשנים האחרונות התקדם המחקר בהבנת התהליכים הקשורים באפקט זה. התברר כי הכבד משחק תפקיד חשוב בהשריית הסבילות החיסונית הפומית באמצעות תאי בקרה הנמצאים בתוכו. תאים אלו מופעלים באופן ייחודי גם ע"י גליקוליפידים טבעיים. המחקר בשנים האחרונות הראה כי גליקוליפידים טבעיים המופקים מפולי סויה מסוגלים ליצור שינוי חיסוני מרשים, ולהביא להטבה במודלים בבעלי חיים של מחלות מעי דלקתיות, מחלות כבד המתווכות ע"י מערכת החיסון וכן מודלים של הסינדרום המטבולי. גליקוליפידים אלה נבדקים לאחרונה גם בבני אדם.

המחקרים האחרונים מראים כי ניתן באופן פומי לשנות את תפקודה של מערכת החיסון במחלות בהם היא פגומה, ולהביא בכך להטבה של מחלות המתווכות ע"י מערכת החיסון.

הפרעות קשב- על תזונה, תרופותוהפרעות אכילה
ד"ר איריס מנור, פסיכיאטריתמומחית של הילד והמתבגר
מנהלת המרכז לקשב, בי"חגהה

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה יחסית הקיימתב 7-10% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים וב 4-7% מאוכלוסיית המבוגרים. מדובר בתכונהקיצונית תורשתית, הגורמת להפרעה בקשב, באינהיביציה ובזיכרון העובד(Working memory)שהוא זיכרון לפרטיםטפלים. בנוסף, היא מאופיינת בהפרעה בויסות בתחומים שונים, הכוללים שינה, תחושה ואףתאבון.

עבודות העוסקות בקשר בין הפרעת קשב להפרעותאכילה קיימות, אם כי הן עדיין נדירות. לפי עבודות אלו, קיימת שכיחות יתר של הפרעתקשב בין ילדים בעלי עודף משקל, וכן יש קישורים ראשונים בין בולימיה ואנורקסיה(בעיקר בולימיה) להפרעת קשב. לדוגמה, בעבודה שאנו מסיימים בימים אלו לגבי מבוגריםצעירים נמצא, כי בין אלו הסובלים מהפרעת קשב שכיחות הפרעות האכילה 15%.

קיימת גם שאלה לגבי הקשר בין תזונה לטיפולבהפרעת קשב. כאן, למרות ניסיונות למצוא טיפול תזונתי בשנות התשעים של המאה שעברה,נמצא, כי לא קיים כל קשר בין תזונה זו או אחרת לבין שיפור אפשרי בהפרעה. גם עבודותחדשות יותר לגבי מרכיבים תזונתיים כמו אומגה -3 לא הראו כל קשר או שיפור אפשרי תחתטיפול תזונתי זה.

הטיפול המקובל בהפרעת הקשב הוא באמפטמינים,בעיקר בריטלין. תרופה זו, למרות השם המאיים שיצא לה, אינה גורמת לתופעות לוואי רבותאו ארוכות טווח. עם זאת, היא פוגעת בתאבון בשעות בהן היא משפיעה. זו הסיבה בגללהפותחו התכשירים ארוכי הטווח ה"עדינים" יותר, ריטליןLAוקונצרטה. למרות חשששהיה קיים בעבר, לא נמצא כי קיימת השפעה על הגדילה והמחמירים הגדולים ביותר מדבריםעל השפעה מצטברת של כס"מ אחד משך כל שנות הגדילה.

 

מערכת יחסים עם אוכל – פריצת דרךע"י קוצ'ינג
נטאלי בן דוד, מנכ"ל ביה"סלאימון אונטולוגיEmotion

תפקידו של המאמן האונטולוגי לחקור, לצפות ולברראת מערכת היחסים של הלקוח עם אוכל. כאשר אדם בא להתאמן על דיאטה או ירידה במשקל לאיכוון, ייעץ או ינחה המאמן את הלקוח לפתרונות. האימון מתבסס על שתי הנחותיסוד:

אנשים הםגדולים, יכולים ומסוגלים לחולל מפנה משמעותי בחייהם.

הלקוח הינוהיחיד היודע מה טוב עבורו והתשובות נמצאות אצלו.

האימון האונטולוגי מחולל פריצות דרך בתפיסתעולמו של הלקוח, במסקנות שלו ובקבלת ההחלטות בחייו. בתוך האימון יתבונן המאמןבקפדנות בשפה בה הלקוח משתמש. בדרך בה הוא בוחר להגדיר את מצבו ואיך בעצם הוא הגיעלמקום הנוכחי בו הוא נמצא.

לדוגמא, לקוחה אמרה שהיא עשתה אלף דיאטות ולאהצליחה. המאמנת ענתה כי אם הלקוחה היתה עושה בפועל 1000 דיאטות היא אכן היתה רזה.ללקוחה היה ידע יוצא דופן על תפריטים דיאטטיים, על דיאטות, סוגי תזונה וכדומהועדיין ידע זה לא גרם לפעולה או הצלחה. תפקיד המאמן יהיה ראשית להראות ללקוחהשבמציאות היא לא באמת עשתה 1000 דיאטות, וסביר להניח שהיא התחילה דיאטה מספר פעמיםבחייה, אך לא התמידה בה או הפסיקה אותה.

החקירה של המאמן תהיה איך זה שידע כל כך רחבוניסיונות רבים לא גורמים להצלחה. מה שמביא אותנו לכך שטריינינג (training) לא מפיק תוצאות פורצותדרך. טריינינג אומר מה לעשות ולא עונה על השאלה מה מונע מאיתנו לעשות ולהתמיד במהשאנו יודעים. הקואצ'ינג לעומת זאת יחקור את עולמו של הלקוח וישאל שאלות שייצרובהירות לגבי הסיבות שהוא פועל כפי שהוא פועל.

דוגמאות לשאלות שמתבוננות ביחסים שלנו עםאוכל.

מה מייצג האוכלבחייך? את מה הוא בעצם מחליף?

מה היתהההתייחסות של הורייך לאוכל?

מהם המשפטיםהנפוצים ששמעת מהבית, מהרחוב ומחברים בקשר לאוכל?

מה חשוב לךלהיות: רזה, נשית או סקסית?

האם היית פעםרזה בחייך? אםכן מתי ובאילו נסיבות?

איך את/המכניס/ה הרגלים חדשים לחייך?

אם הכל היהאפשרי איך היית מנהל/ת את חייך ביחס לאוכל?

איך את/ה בוחרתמה לאכול? מתי מתקבלת ההחלטה ולפי מה?

איך בחרת אתהדיאטות שעשית עד היום? באילו היו הצלחות ובאילו לא?

בתחום היחסים עם אוכל יש למעלה ממאתיים שאלותשונות לחולל מפנה בתודעת הלקוח וביכולת שלו ליצור אורח חיים תזונתי התומך בו ובאורחחייו.

באימון על יחסים עם אוכל יכולים לעלות נושאיםשאינם קשורים ישירות לאוכל, אך באים לידי ביטוי דרך האוכל. לדוגמא פרדיגמות כלליותכמו: "אם הייתי רזה היה לי בן זוג " המאמן יחקור וישאל "מאיפה את יודעת שאם תרזייהיה לך בן זוג?" שאלה נוספת שיכול לשאול המאמן "אם היתה לך עכשיו זוגיות האם היינועדיין מתאמנים על אוכל "?

נושאים נוספים שיכולים לעלות באימון: היחסים עםהתמדה, מיניות, נשיות, הורים וילדים, כעס, מרדנות, שעמום, אהבה עצמית ועוד. לכלנושא יש שאלות פורצות דרך, שאלות הגורמות להתבוננות עמוקה, המעמתות אותנו עם עצמנווהמעירות ומאירות אותנו לנקוט פעולות שנינוחות עבורנו ומשרתות את אורח חיינו.

חשוב לומר ולציין כי מניסיוני בנושא היחסים עםאוכל זהו סימפטום רחב לתחומי חיים רחבים יותר, משמעותיים יותר ומקיפים יותר. על כןהקואצ'ינג בליווי הייעוץ וההכוונה הוא קריטי לפני שני השלבים שהוזכרו. חשוב להתחילבתהליך אימוני ורק לאחר מכן לעבור לתהליך ייעוצי או מכוון.