נגישות

גיליון 22 – הריון, ספט' 07

עדכונים בתזונת נשים הרות ומיניקות, טובה קראוזה

טובה קראוזה
דיאטנית קלינית B.Sc, מתמחה בתזונה בהיריון ולאחר הלידה ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהיריון"

ההשערה כי ייתכן שהתזונה משפיעה על התבטאות הגנים של העובר והילד על ידי "השתקת" גנים מסוימים או אי השתקת אחרים, מהווה פתח עתידי לגיוס תזונת האם למניעת מחלות כרוניות אצל ילדיה.

במסגרת סקירה זו, מובאים הנושאים הנחקרים ביותר בשנה האחרונה בתחום התזונה בהיריון. הסבר אפשרי למושג התכנות המטבולי, ממצאים מסדנה של ה-IOM בנושא עליה במשקל בהיריון, עדויות עדכניות בנוגע לתוספי חומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת ונקודות חשובות בנושא השפעת תזונת האם המיניקה על כמות החלב ואיכותו.

האם אפיגנטיקה היא המנגנון שמסביר את התכנות המטבולי?
בשני העשורים שחלפו מאז הציע פרופסור דייויד בארקר את השערתו, שמקורן של מחלות עשוי לנבוע מתזונת האם במהלך ההיריון, חלה התקדמות רבה בתחום זה [1]. כיום, המושגים "תכנות מטבולי" (metabolic programming) ו -"מקורות התפתחותיים של בריאות וחולי " (developmental origins of health and disease) הפכו למילות מפתח חשובות במחקר הרפואי [2] והעניין בתחום זה גדל במהירות בעשור האחרון [3]. מושגים אלו עוסקים בהשפעה שיש לסביבה (ובכללה גם התזונה) בתקופות רגישות במהלך ההיריון על העובר ועל בריאותו גם כאדם בוגר. תפיסה זו, שקיימות תקופות רגישות בחיי העובר במהלכן עלולה תזונה לא נאותה להוביל לשינויים בלתי הפיכים, קיבלה תימוכין ממחקרים אפידמיולוגיים שתיעדו קשר הפוך בין משקל הגוף בלידה ובגיל שנה לבין הסיכונים ליתר לחץ דם, לסוכרת ולמחלות לב כליליות בבגרות, וכן ממודלים של בעלי חיים [2]. המנגנון שאחראי לכך טרם הובהר באופן חד משמעי [3], אך משערים כיום כי יצירת מבנה הרקמות וקביעת תפקודן בסביבה המוקדמת של החיים נובעת משינויים אפיגנטיים [4], למרות שעדיין לא פורסמה עדות מדעית המקשרת בין אפיגנטיקה לבין שינויים בגדילה ובמטבוליזם בקרב בני אדם [3].

מהי אפיגנטיקה ומהו הקשר לתזונה
אפיגנטיקה מוגדרת כשינויים בתפקוד הגן, אשר מתרחשים ללא שינוי ברצף הגן [3] כלומר, השפעה על מידת התבטאות הגן שאינה נובעת ממוטציה. אחד המנגנונים האפיגנטיים המוכרים הוא מנגנון המתילציה, כלומר קשירת קבוצות מתיל (CH3) למולקולת ה- DNA. מתילציית ה-DNA גורמת ל"השתקה" של הגנים, בדומה ללחיצה על מתג כיבוי: נוכחות קבוצות המתיל מונעת את שעתוק הגן וכך הוא לא יכול להתבטא.

אצל יונקים, ריאקציות המתילציה הללו תלויות בתורמי קבוצות מתיל ובקו-פקטורים שמקורם מהתזונה. כידוע, חומצה פולית משמשת כקו-פקטור בריאקציות של מתילציה ואילו המקור העיקרי של קבוצות מתיל מגיע מהחומצה האמינית מתיונין ובמידה פחותה מכולין. ייתכן שבמצב בו לא מתקבלים תורמי המתיל והקו-פקטורים מהתזונה, תיפגע מתילציית ה-DNA וגנים שאמורים לעבור "השתקה" לא יושתקו. מצבים של היפומתילציה נמצאו אצל חולדות שהוזנו בתפריטים דלי מתיונין, כולין ופולאט [3]. במחקר אחר, הוזנו עכברות מזן אגוטי בתוספים הקשורים למטבוליזם קבוצות מתיל כגון כולין, בטאין, חומצה פולית, ויטמין B12 ומתיונין. התוספים הובילו למתילציה מוגברת של DNA בגן האגוטי (כלומר, להשתקתו) שאיפשר יצירת פנוטיפ רזה יותר של הצאצאים [5] . במחקרים בהם הוזנו חולדות הרות בדיאטות דלות חלבון, נמצא שהצאצאים הפגינו פנוטיפ אשר הציג חלק ממאפייני התסמונת המטבולית [4], כך מיעוט החלבון גרם למחסור בקבוצות מתיל ולירידה במתילציה של הגנים שמקודדים לרצפטורים לגלוקוקורטיקואידים. ירידה במתילציה פירושה פחות השתקה ויותר התבטאות וכך המחסור בחלבון גרם לאקטיבציה של הרצפטורים, אשר עשויה להוביל לתנגודת לאינסולין ולמאפייני התסמונת המטבולית שקשורים אליה [3].

על פי עדויות אלו, ייתכן שקיימות תקופות "חלון" בלתי מוסברות בתקופה העוברית ובתקופה המוקדמת שלאחר הלידה אשר מחסור תזונתי במהלכן עלול להוביל להיפומתילציה בלתי הפיכה של ה-DNA [3].

אמנם, המנגנונים אשר גורמים לשינויים אלו עדיין לא הוכחו בבני אדם והשפעה אפיגנטית פועלת בדרכים שונות פרט למתילציה, אך להבנה משופרת של המנגנונים אשר משפיעים על התכנות המטבולי והקשר בין התזונה לשינוי פנוטיפ העובר יש פוטנציאל לתרום משמעותית למניעת סיכונים בריאותיים בעתיד [2,4] וסביר להניח שאפיגנטיקה תהפוך למוקד ההתעניינות העיקרי עבור ביולוגים התפתחותיים בייסוד המנגנונים אשר מקשרים בין אירועים עוינים בשלבים המוקדמים של החיים לבין מחלות בגיל המבוגר [3].

אין שום עדות שתומכת בהשפעה מועילה של תוספים של DHA לנשים הרות או מיניקות על התפתחות הראייה אצל התינוקות, אך קיימת עדות להשפעה מועילה על ההתפתחות השכלית והקוגניטיבית בטווח הארוך

עליה במשקל בהיריון – ממצאים מסדנת ה-IOM
ההמלצות האחרונות לעלייה במשקל בהיריון פורסמו לפני 17 שנה, ב-1990 על ידי ה-IOM [6] (ראו טבלה). מאז פרסום קווי הנחייה אלו, חלו שינויים עצומים בפרופיל הדמוגרפי והאפידמיולוגי של נשים הרות. בהתחשב במציאות חסרת התקדים לפיה שני שלישים מהאוכלוסייה בארצות הברית מוגדרת כסובלת מעודף משקל או מהשמנה, יותר נשים נכנסות להיריון בדרגות משקל אלו, מצב אשר מגביר את החששות לבריאות האם והילד. עקב כך, נוצר הצורך להעריך את המגמות שחלו מאז פרסום קווי ההנחיה לעליה מומלצת במשקל במהלך ההיריון וזו היתה הסיבה לכינוס ועדת מומחים לסדנה במאי 2006 שממצאיה מפורטים להלן [7]. בסדנה זו בחנו את מצב הידע העכשווי והתייחסו לנושאים הבאים: מהן המגמות במשקל האמהות ובעליה במשקל בהיריון, אילו גורמים משפיעים על עליה במשקל בהיריון, כיצד משפיעים משקל האם והעליה במשקל בהיריון על בריאותה ועל בריאות הילד, ומהן הדרכים בהן ניתן לקדם עליה נאותה במשקל אצל נשים הרות ומשקל נאות לאחר הלידה. עם זאת, הסדנה לא נועדה ליצור מסקנות קונצנזוס או המלצות אלא התמקדה בזיהוי נושאים וגורמים שיתרמו להבנת תפקיד העליה במשקל וליישם את הידע לקידום משקל נאות אצל נשים בגיל הילודה.

המגמות במשקל האמהות ובעליה במשקל בהיריון
קרוב ל-30% מהנשים בגיל 20-39 סובלות מהשמנה (obesity) ומעל ל-15% מהנערות המתבגרות בגיל 12-19 סובלות מעודף משקל. בין השנים 1983-2004 ירד שיעור הנשים שנמצאות בתת משקל לפני ההיריון, אך עלה שיעור אלו הסובלות מהשמנה. בנוסף, נמצא שרוב הנשים בארה"ב אינן עולות במשקל לפי המלצות ה-IOM וקרוב ל-40% מהן עולות יותר מהמומלץ.

לשם השוואה, על פי סקר מב"ת [8], כ-47% מהנשים בגיל 25-44 בישראל הן בעלות BMI 25 ומעלה, ו-18% מהנשים בטווח גילאים זה הן בעלות BMI 30 ומעלה. ייתכן אף ששכיחות ההשמנה באוכלוסיה זו גברה במהלך השנים שחלפו מאז בוצע הסקר.

הגורמים המשפיעים על העליה במשקל בהיריון
BMI שלפני ההיריון נותר הגורם המשמעותי ביותר אשר משפיע על העליה במשקל בהיריון, אך היא מושפעת גם מגורמים ביולוגיים-מטבוליים ומגורמים חברתיים. גורמים המנבאים עליה לא מספקת במשקל הם: מצב סוציואקונומי נמוך, עישון סיגריות, צריכה נמוכה של אנרגיה, שימוש בסמים, צריכה מועטה של מוצרי חלב, היריון לא רצוי, אלימות במשפחה, אנורקסיה נרבוזה , מרווח קצר בין הריונות, היעדר ייעוץ רפואי או ייעוץ הממליץ על עליה נמוכה מקווי ההנחיה.

גורמים המנבאים עליה רבה מדי במשקל הם: צריכה גבוהה של אנרגיה, ירידה בפעילות גופנית, דיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה, דיאטה עתירת שומן, צריכת ממתקים, היעדר ייעוץ רפואי או ייעוץ הממליץ על עליה גבוהה מקווי ההנחיה.

השפעת משקל האם והעליה במשקל בהיריון על בריאותה ועל בריאות הילד
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הדגישו את הקשר בין עודף משקל, השמנה ועליה עודפת במשקל בהיריון כגורמי סיכון למצבים שונים לרבות טרום רעלת היריון (Pre eclampsia), סוכרת היריון, לידה בניתוח קיסרי, קושי להתחיל הנקה ולקיימה וחוסר הפחתת המשקל שנצבר בהיריון שנה לאחר הלידה. אצל הילד גדל הסיכון למקרוזומיה וסיכון לעודף משקל בטווח הארוך. עקב השיעור הגבוה של השמנה בקרב נשים בגיל הפוריות ייתכן ויש מקום לשקול שינוי של ההמלצות לעליה במשקל בהיריון עבור נשים בעודף משקל ונשים שמנות.

הדרכים לקידום משקל תקין ועליה נאותה במשקל במהלך היריון
ניתן להשתמש בכל הגורמים המנבאים עליה רבה מדי במשקל כדי לפתח תוכניות לסיוע לנשים להגיע למשקל הרצוי ולעלות כמומלץ במהלך ההיריון. ההתערבויות לקידום עליה נאותה במשקל אצל נשים הרות כוללות גישות פרטניות, פסיכוסוציאליות במסגרת הקהילה או במסגרת מערכות הבריאות. חשוב להתאים את הגישה לאוכלוסיית הנשים הספציפית.

המלצות ה-Institute of Medicine (IOM) 1990 לסך עליה במשקל בהיריון על פי BMI לפני ההיריון

קטגוריית משקל

טווח עליה מומלצת במשקל בקילוגרמים

תת משקל

BMI   קטן מ-19.8

12.5-18

תקין

BMI   19.8 עד 26

11.5-16

 

עודף משקל

BMI   מעל 26 ועד 29

7-11.5

 

השמנה

BMI   גדול מ-29

לפחות 6.8

הערות: מתבגרות ונשים שחורות צריכות לשאוף לעלייה בגבול העליון של הטווח. נשים נמוכות (מתחת לגובה 157 ס"מ) צריכות לשאוף לעלייה בגבול התחתון של הטווח.

http://www.nap.edu/openbook.php?isbn=0309041384&page=10

חומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת בהיריון ובהנקה
חשיבותן של חומצות שומן אומגה-3, במיוחד EPA (חומצה איקוספנטנואית) ו- DHA (חומצה דוקוסהקסנואית) בתקופת ההיריון וההנקה ידועה ומתועדת רבות. EPA משמשת כחומר מוצא לאיקוזנואידים בעלי השפעה מפחיתת קרישה, מפחיתת לחץ דם ונוגדת דלקת. DHA חיונית להתפתחות מערכת העצבים ולתפקודה התקין ועל פי ממצאים חדשים, ייתכן שיש לה גם תפקיד ביצירת תאי עצב, העברה עצבית (neurotransmission) והגנה מפני עקה חימצונית [9]. מחקרי אוכלוסיות הראו שצריכה גבוהה יותר של מזון מן הים (דגים ופירות ים, המקור העיקרי מהתזונה לחומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת) במהלך ההיריון היתה קשורה במשך היריון ארוך יותר, משקל לידה גבוה יותר של התינוק והיארעות נמוכה יותר של טרום רעלת היריון [10].

עם זאת, בעקבות הדאגה הגוברת מפני תכולת מזהמים דוגמת כספית (בבשר הדג) ומזהמים שונים דוגמת דיוקסינים (בשומן הדג), פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקני המלצות לנשים הרות ומיניקות ולילדים להימנע מסוגים מסוימים של דגים ולהגביל את סוגי הדגים האחרים לכמות שבועית של 340 גרם בלבד [11].

עקב כך, נשאלת השאלה האם תוספי תזונה של חומצות שומן אומגה-3 יכולים לשמש תחליף לצריכת דגים עבור נשים הרות ומיניקות. עם זאת, התשובה לכך עדיין אינה חד משמעית ונכון להיום לא קיימת המלצה רשמית לנשים הרות או מיניקות ליטול תוספים של DHA או EPA. מסקירת קוקריין שהתפרסמה ביולי 2006 [10] עולה כי אין עדות מספקת כדי לתמוך בשימוש שגרתי בתוספי שמן דגים או פרקורסורים אחרים לפרוסטגלנדינים במהלך ההיריון לצורך הפחתת הסיכון לטרום רעלת היריון, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך או משקל נמוך לגיל ההיריון.

מסקירה שפורסמה באפריל 2007 [12] עולה כי כרגע אין שום עדות שתומכת בהשפעה מועילה של תוספים של DHA לנשים הרות או מיניקות על התפתחות הראייה אצל התינוקות, אך קיימת עדות להשפעה מועילה על ההתפתחות השכלית והקוגניטיבית בטווח הארוך. מחברי הסקירה הדגישו את הצורך במחקרים מתוכננים היטב, שיבדקו את התוצאות באותם מבחנים, ויהיו אחידים בסוג התוספים הנבדקים, במינונם ובמשך השימוש בהם.

המינון המומלץ לצריכה מהתזונה של חומצות אומגה-3 נקבע על ידי ועדה מטעם ה-NIH בשנת 1999 ומוגדר כ-AI (Adequate Intake). עבור DHA נקבעה המלצה ספציפית להיריון ולהנקה של 300 מ"ג ליום. עבור EPA ההמלצה עומדת על 220 מ"ג לפחות בדיאטה של 2000 קלוריות או 0.1% מהקלוריות [13].

נראה, כי כמות השומן בחלב קשורה יותר לכמות רקמת השומן בגוף האם. עם זאת, הרכב חומצות השומן של הטריגליצרידים, שמהווים למעלה מ-98% מתכולת הליפידים בחלב, יכולה להיות מושפעת מהתזונה. כך למשל, רמות DHA בחלב גבוהות יותר אצל נשים שצריכת הדגים שלהן גבוהה יותר ונשים שצורכות יותר שומן טראנס מייצרות חלב בעל רמות גבוהות יותר של שומן זה

השפעת התזונה על כמות חלב האם ואיכותו
בעקבות הצטברות עדויות בנוגע לערכו של חלב האם הן לתינוקות והן לאמהות, ובעקבות המלצות גופי בריאות בכל רחבי העולם, חשוב שכל אנשי המקצוע, רופאים ופרא-רפואיים אשר באים במגע עם נשים הרות, אימהות ותינוקותיהם, יספקו את המידע המדויק הקשור להנקה [14]. הצורך במידע אמין ומדויק בתחום התזונה גבוה במיוחד הואיל ואחד המחסומים להנקה עבור חלק מהנשים המיניקות הוא "חוקי התזונה" שכביכול מתלווים להנקה ונתפסים כקשים ומגבילים מדי [15].

השפעת התזונה על כמות חלב אם
טווח הנורמה של ייצור החלב לתינוק אחד עומד על 450-1200 גרם ליום או ממוצע של 770 גרם ליום. כל גורם אשר משפיע על התדירות, העוצמה ומשך פעולת היניקה של התינוק משפיע על כמות החלב שמייצרת האם. במחקרים על אמהות שמייצרות חלב ליותר מתינוק אחד נמצאה יכולת ייצור של 2-3 ליטר חלב ליום עבור תאומים ושלישיות.

קיימות עדויות על כך שבמצבים קיצוניים של תת תזונה (כמו ב"תקופת הרעב ההולנדית") חלה ירידה בכמות החלב המיוצרת, אך נראה שאיכותו כמעט ולא נפגעה, כנראה מכיוון שחלב הופק על חשבון רקמות אימהיות. בנוסף, במצבים של התייבשות, כתוצאה, למשל ממקרים חריפים של שלשולים והקאות, יפחת נפח החלב רק לאחר שתפחת תפוקת השתן של האם באופן משמעותי.

במחקר בו אימהות מיניקות במצב תזונתי טוב צרכו למשך שבוע לא פחות מ-1500 קלוריות, לא נמצאה הפחתה בנפח החלב שלהן, אם כי חלה אצלן עליה ברמות הפרולקטין בפלאסמה. אמהות אשר צרכו פחות מ-1500 קלוריות ליום חוו ירידה בכמות החלב בהשוואה לקבוצת הביקורת והקבוצה שצרכה יותר מ-1500 קלוריות [15].

על פי דו"ח תת הוועדה לתזונה בהנקה של ה-IOM משנת 1991, 1800 קלוריות היא הרמה המינימלית של צריכה קלוריות שאישה מיניקה צריכה לשקול בדיאטת הרזייה ואילו הצריכה הקלורית המומלצת למיניקה היא 2700 קלוריות בהתחשב בצפיפות רכיבי התזונה בדיאטה האמריקנית [16] .

השפעת התזונה על איכות חלב אם
חלב אם הוא חומר מורכב ביותר, שמכיל מאות רכיבים שכולם, עקרונית, יכולים להיות מושפעים מהתזונה של האם. עם זאת, חלק מהרכיבים מושפעים פחות מאחרים.

חלבונים – באופן כללי, רמת החלבון בחלב אינה מושפעת מהתפריט. ייתכנו השפעות בטווח הקצר, אך תת הוועדה קבעה כי הרכב חלב האם נשמר גם במקרים של צריכה תזונתית של מאקרונוטריאנטים בכמות נמוכה מהמומלץ.

פחמימות – אין כל עדות לכך ששינויים בתזונה משפיעים על כמות הלקטוז בחלב.

שומנים – סך כמות השומן כמעט אינה מושפעת מהתפריט. ייתכן שאם הדיאטה תהיה דלה בשומן באופן קיצוני, אזי תהיה השפעה על החלב אך אין מספיק עדויות שיתמכו בכך. נראה, כי כמות השומן בחלב קשורה יותר לכמות רקמת השומן בגוף האם. עם זאת, הרכב חומצות השומן של הטריגליצרידים, שמהווים למעלה מ-98% מתכולת הליפידים בחלב,יכולה להיות מושפעת מהתזונה. כך למשל, רמות DHA בחלב גבוהות יותר אצל נשים שצריכת הדגים שלהן גבוהה יותר ותכולת חומצות שומן טראנס בחלב משקפת את הצריכה התזונתית שלהן, כך שנשים שצורכות יותר שומן טראנס מייצרות חלב בעל רמות גבוהות יותר של שומן זה [15].

ויטמינים – רמות הוויטמינים בחלב מושפעות מהתזונה, אך חלק מהוויטמינים רגיש יותר להשפעתה מאחרים. חשוב לדאוג למילוי מאגרי הוויטמינים אצל האם.

מינרלים – רמת הסידן בחלב לא מושפעת מהתזונה, הריכוז בחלב של נתרן, אשלגן וכלור נקבע על ידי מפל פוטנציאל חשמלי ופחות מושפע מהתזונה.

תכולת הברזל בחלב האם אינה מושפעת מתכולת הברזל בתפריט או בסרום של האם. עליה בצריכת ברזל מהתזונה שמעלה את הרמות בסרום לא מעלה את רמות הברזל בחלב. עם זאת, חשוב לשקם את מאגרי הברזל לאחר הלידה [15]. להנקה יש אפקט חוסך ברזל: למרות שאובדן ברזל דרך החלב במהלך שישה חודשים של הנקה בלעדית שוות ערך ל-14% ממאגרי הברזל הממוצעים של האישה, זוהי רק כמחצית הכמות שאובדת בדרך כלל במהלך דימומי הווסת. כך שאם אין איבוד דם משמעותי בלידה, סך הדרישה לברזל במהלך ההנקה הינו מופחת כל עוד האישה עדיין במצב של אל-וסת, בהשוואה לצורך אצל נשים לא הרות ולא מיניקות. כאשר האישה חוזרת לקבל את הווסת, הצורך המשולב בייצור חלב ודימום הווסת יכול לדלל את מאגרי האם אם הצריכה מהתזונה נמוכה. [16] רמות זרחן, מגנזיום, אבץ ונחושת בחלב לא מושפעות מהתזונה אך עם זאת, חשוב לאם למלא את המאגרים שלהם. סלניום, יוד, פלואור ומנגן – מושפעים מהתזונה של האם [15].

להנקה יש אפקט חוסך ברזל: למרות שאובדן ברזל דרך החלב במהלך שישה חודשים של הנקה בלעדית שווה ערך ל-14% ממאגרי הברזל הממוצעים של האישה, זוהי רק כמחצית הכמות שאובדת בדרך כלל במהלך דימומי הווסת. כך שאם אין איבוד דם משמעותי בלידה, סך הדרישה לברזל במהלך ההנקה הינו מופחת כל עוד האישה עדיין במצב של אל-וסת, בהשוואה לצורך אצל נשים לא הרות ולא מיניקות.

המלצות לתוספי תזונה בהנקה
תת הוועדה לתזונה בהנקה ממליצה כי אמהות מיניקות יאכלו לפי קווי ההנחיה המומלצים ואין המלצה לתוספי ויטמינים ומינרלים. אם הערכה תזונתית מעלה כי הצריכה נמוכה מהמומלץ, יש להעשיר את התזונה במזונות המתאימים ותוספי תזונה מומלצים רק כאפשרות אחרונה. עבור נשים שצורכות פחות מ-1800 קלוריות ביום ייתכן שיהיה צורך בתוסף מולטי-ויטמין ומינרל, ואמהות צמחוניות שנמנעות מבשרים, דגים, מוצרי חלב וביצים יזדקקו לתוסף ויטמין B12 במינון 2.6 מיקרוגרם ליום. יש להדריך אמהות שנמנעות מצריכת מוצרי חלב לצרוך מזונות אחרים עשירים בסידן ובמקרה שלא ניתן להגיע לצריכת הסידן המומלצת מהתזונה ייתכן צורך בתוסף סידן המכיל 600 מ"ג סידן אלמנטלי ביום עם הארוחות. עבור נשים שנמנעות מצריכת מזונות מועשרים בוויטמין D כמו חלב מועשר או דגנים ובנוסף לא נחשפות לקרינה אולטרה-סגולה מומלץ תוסף ויטמין D במינון 10 מיקרוגרם ליום [15].

תכולת הברזל בחלב האם אינה מושפעת מתכולת הברזל בתפריט או בסרום של האם. עליה בצריכת ברזל מהתזונה שמעלה את הרמות בסרום לא מעלה את רמות הברזל בחלב. עם זאת, חשוב לשקם את מאגרי הברזל לאחר הלידה

לסיכום
עדויות רבות מעלות את הסברה שייתכן שהתזונה משפיעה על התבטאות הגנים של העובר והילד על ידי "השתקת" גנים מסוימים או אי השתקת אחרים. אם אכן מנגנון אפיגנטי זה יתברר כנכון, זהו פתח עתידי לגיוס תזונת האם למניעת מחלות כרוניות אצל ילדיה.

יותר ויותר נשים נכנסות להיריון בהיותן נתונות לעודף משקל או השמנה, כמו כן, יותר נשים עולות מעבר להמלצות ה-IOM לעליה במשקל בהיריון. מצב זה מגביר את הסיכון לסיבוכים שונים במהלך ההיריון ומשפיע על בריאות הילד בעתיד. קיימים גורמים שונים המשפיעים על עליה עודפת במשקל במהלך ההיריון וקיים צורך לפתח אסטרטגיות מניעה דרך שימוש בגורמים אלה. ייתכן שבעתיד יוגדרו המלצות לעליה נמוכה יותר במשקל לנשים שמתחילות את הריונן בהשמנה.

עדיין אין מספיק עדויות לתמוך בנטילת תוספי חומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת בהיריון ובהנקה, אם כי מסתמנת השפעה חיובית של תוספים על התפקוד הקוגניטיבי של הילדים.

ידע נכון אודות תזונת האם המיניקה חשוב לאנשי מקצוע מתחום הרפואה המטפלים בנשים הרות ומיניקות ומסייע בתמיכה בהנקה.

References:

Barker DJ P. The origins of the developmental origins theory. J Intern Med 2007; 261: 412-17.

Demmelmair H, Von Rosen J, et al. Long-term consequences of early nutrition. Early Hum Dev. 2006;82:567-74.

Cutfield WS, Hofman PL, et al. Could epigenetics play a role in the developmental origins of health and disease? Pediatr Res 2007;61:68R-75R.

Burdge GC, Hanson MA, et al. Epigenetic regulation of transcription: a mechanism for inducing variations in phenotype (fetal programming) by differences in nutrition during early life? Br J Nutr. 2007 Jun;97:1036-46.

Cooney CA, Dave AA, et al. Maternal methyl supplements in mice affect epigenetic variation and DNA methylation of offspring. J Nutr 2002;132:2393S-2400S.

The National Academy of Sciences. Nutrition During Pregnancy: Part I: Weight gain. Institute of Medicine. The National Academy Press. 1990

Committee on the Impact of Pregnancy Weight on Maternal and Child Health, National Research Council. Influence of Pregnancy Weight on Maternal and Child Health: Workshop Report. National Academies Press, 2007. http://www.nap.edu/catalog/11817.html

משרד הבריאות, שירותי המזון והתזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. מב"ת, סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון 1999-2001. חלק א' – ממצאים כלליים. נובמבר 2003.

Innis SM. Dietary (n-3) Fatty Acids and Brain Development . J Nutr. 2007;137: 85559.

Makrides MDuley LOlsen SF. Marine oil, and other prostaglandin precursor, supplementation for pregnancy uncomplicated by pre-eclampsia or intrauterine growth restriction. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jul 19;3:CD003402.

The Food and Drug Administration and the Environmental Protection Agency. What you need to know about mercury in fish and shellfish. March 2004. http://www.cfsan.fda.gov/~dms/admehg3.html

Eilander A, Hundscheid DC, et al. Effects of n-3 long chain polyunsaturated fatty acid supplementation on visual and cognitive development throughout childhood: A review of human studies. Prostaglandins, Leukot Essent Fatty Acids. 2007;76:189–203.

Simopoulos AP et al. Workshop on the Essentiality of and Recommended Dietary Intakes for Omega-6 and Omega-3 Fatty Acids. J Am Col Nut 1999;18:487-9.

ACOG Committee opinion. Breastfeeding: maternal and infant aspects. Obstet Gynecol. 2007;109:479-80.

Lawrence RA, Lawrence RM. Breastfeeding – A guide for the medical profession. 6th edition. 2005. Mosby, Inc. pp. 317-56.

Sub-committee on Nutrition during Lactation, Committee on Nutritional status during pregnancy and lactation, Food and Nutrition Board, Institute of Medicine, National Academy OF Sciences: Nutrition during Lactation. Washington, DC, National Academy Press. 1991