נגישות

גיליון 22 – הריון, ספט' 07

הריון - היבטים פסיכולוגיים, ד"ר עדנה כצנלסון

דר' עדנה כצנלסון 
פסיכולוגית קלינית, אוניברסיטת תל- אביב

תקופת ההריון היא תקופה בה מתרחשים בפועל וצפויים להתרחש בהמשך שינויים גופניים ונפשיים אינטנסיביים. הנושאים העיקריים המעסיקים את ההורים הם: השינויים הגופניים, ההתמודדות עם התפתחות התינוק ברחם, נושאים הקשורים להורות העתידית, לשינויים בזוגיות בפרט ובחיים בכלל.

בהשפעת האידיאליזציה שעושה החברה להריון, אין מספיק הכנה להריון או לליווי של נשים ומשפחות במהלכו. עיקר הליווי מוקדש ללידה עצמה ולהורות בהמשך.

תקופת ההריון היא תקופה בה מתרחשים בפועל וצפויים להתרחש בהמשך שינויים גופניים ונפשיים אינטנסיביים. הנושאים העיקריים המעסיקים את ההורים הם: השינויים הגופניים, ההתמודדות עם התפתחות התינוק ברחם, נושאים הקשורים להורות העתידית, לשינויים בזוגיות בפרט ובחיים בכלל.

בהשפעת האידיאליזציה שעושה החברה להריון, אין מספיק הכנה להריון או לליווי של נשים ומשפחות במהלכו. עיקר הליווי מוקדש ללידה עצמה ולהורות בהמשך. נשים וגברים חוששים לבטא את חרדותיהם, את היסוסיהם, ואת האמביוולנציה שלהם, כיוון שיתקלו בביטול ובכעס. מיתוס “ההורות הטובה” כולל בתוכו את ההריון, בו מטפלים בעיקר רופאים, ומעט מאד מומחים בבריאות הנפש (1) מקומם מוכר רק בדיכאון, אם קורה, לאחר לידה.

מעבר להבדלים האישיותיים בין “משפחות בהריון”, קיים גם הבדל גדול בין הריון ראשון לאחרים. כל הריון שונה מאחרים, אולם חוסר הוודאות בהריון הראשון גדול מאד. גם לניסיון בהריון ולידה קודמים יש השפעה ניכרת על ההריון הנוכחי.

יש נשים המרגישות שהן "מתמלאות" בהריון, ואחרות- "מתרוקנות". ישנן המחכות בקור-רוח שיסתיים, ואחרות חוששות יותר מהלידה וההורות ומעדיפות להיות בהריון.

השינוי הדרמטי בחיי האשה בהווה ובעתיד מעורר תגובות רגשיות שונות- משמחה ותחושת הגשמה עצמית, ועד חרדה ודחייה. כ-10% מהנשים ההרות סובלות ממצוקה נפשית ומחרדות קיצוניות על רקע ההריון.

הנושאים אשר מעסיקים גברים ונשים – חלקם משותפים, ואחרים שהם ייחודיים למין ההורה ( 2).

שינויים גופניים
שינויים גופניים מהירים בזמן קצר, יחד עם שינויים הורמונליים ותחושתיים מעסיקים מאד אימהות לעתיד. הדימוי העצמי שנישען על הדימוי הגופני עובר טלטלה מהירה, וקשה במיוחד לנשים שלאטרקטיביות הגופנית שלהן מקום מרכזי בתחושת האני. החרדה למראה בהווה ובעתיד מעיקה, בעיקר על רקע אי-הוודאות האם האשה תשוב לגיזרה ולמראה הקודם. גם נשים שהזהות שלהן אינה מגובשת עלולות לחוות תחושות של אי-יציבות מעיקה. השאלות הנוגעות לשינויים שיישארו במשקל, בגיזרה, בחזה וכן האם כתמי פיגמנטציה, וורידים בולטים וסימני מתיחה על העור – האם כל אלו יעלמו? עד כמה תחזור האשה למראה הקודם? עד כמה תושפע הזוגיות מן המראה החדש?

השינויים הגדולים הם בראשית ההריון- עייפות, בחילות, ובסוף ההריון- הכובד, הלחצים על החזה ומערכת העיכול, מגבלות בגמישות הגוף, קשיי שינה ושינויים ביכולות מוכרות. יש כמובן הבדלים גדולים בין נשים – כאלו שלא מתנסות בשינויים גופניים שמעיקים עליהן, וכאלו שההריון ניתפס כחוויה פיזית מעיקה.

ההריון מטשטש קשרים מוכרים בין האשה לבין גופה, ותובע הגדרות מחודשות של הקשר, שגם הן משתנות במהירות. שיווי משקל, טעם, רגישות חושית, תפיסת מרחב- כל אלו משתנים שוב ושוב (3). נשים עם בעיה בדימוי גופני, ונשים שסובלות מהפרעות אכילה מתקשות להתמודד עם השינויים. הן חשות שאיבדו שליטה על גופן, או שהוא לא שלהן. הפרעות אכילה עלולות, לכן, להקצין בהריון, כדי לחזור ולשלוט בגוף.

ההיבט הפיזי של ההריון כולל תזונה בריאה ומאוזנת, שאצל נשים מסוימות שונה מאד ממה שהיו רגילות בעבר. הימנעות ממאכלים שעלולים לפגוע בעובר, וכן הימנעות מתרופות גם במצבי צינון, כאב ראש, או חום. גם הימנעות מעישון, מסמים ומאלכוהול כפי שממליצים רופאים עשויה להיות קשה לאם ההרה. כל תרופה צריכה להילקח רק אחרי בירור, והרגלי העבר אינם תקפים עוד.

נושא התזונה כולל גם את השינויים בטעם- דחיית מאכלים שהיו מועדפים בעבר, וצורך דחוף או לא ברור- באחרים.

בתרבויות שונות יש מקום מיוחד לתזונת נשים הרות: באירופה נמנעים מתותים מחשש לכתמי לידה, ובארצות אחרות נמנעים מבשר ארנבת שמתקשר לשפה שסועה.

מאפייני המזון שאוכלת האם משפיעים על התפתחות התינוק. אם שמקפידה על כל מרכיבי המזון הבסיסיים- מבטיחה סיכוי שלעובר לא יחסרו מרכיבי תזונה קריטיים. עובדה זו קשורה לתחושת אחריות של האם שדורשת תכנון ומידע על מרכיבי המזון (4).

עם התקדמות ההריון, כאשר מתחילות להיות מורגשות תנועות העובר- האם קשובה לתגובותיו. לאחריות האם נוסף גם הפן של "ההאזנה" לעובר המתנועע. נשים חרדות- נלחצות כל אימת שאינן מרגישות את העובר. מיקומו של העובר בבטן, כאשר אברים פנימיים נדחפים ונלחצים מעורר לעיתים חרדה לגבי העצמי ושלומו.

העובדה שבגוף ישנו אדם אחר, שהאם אחראית לשלומו, אך יש לו קיום ניפרד משלה, נחווית לעיתים כפולשנית. לנשים החרדות מחווית פלישה- זוהי תקופה לחוצה.

השינויים ההורמונליים גורמים לשינויים במצב הרוח, לתנודתיות בין רגשות, ולתגובת- יתר למצבים יומיומיים (5).

לשינויים הגופניים שחווה האשה יש להוסיף את נושא ה"מדיקליזציה" של ההריון. נשים לפני ובתוך ההריון עוברות בדיקות רפואיות רבות מאד, חלקן פולשניות, חלקן לא ברורות לאשה. הרפואה המודרנית בגין התקדמותה, מעורבת היום הרבה בהריון, בהשוואה למצב שהיה לפני מאה ומאתיים שנה. מרבית הנשים יולדות בבתי-חולים, ולא בבית בחיק המשפחה, כבעבר.

אימהות חדשה
אפילו ההריון הרצוי ביותר כרוך בדו- ערכיות, מכיוון שיצירת חיים חדשים מסמלת גם שינוי בחיים, וכרוכה בנטל כבד. ההורות המתממשת עם ראשית הריון היא נתיב לא הפיך ואין סופי (6). חופש הבחירה של האשה ההרה מצטמצם- צורת החיים, השימוש בתרופות, השינה- כל אלו מוכתבים גם על- ידי גורם אחר.

האשה עסוקה בשאלות לגבי יכולותיה האימהיות. ייצוגים פנימיים של דמות האם וחוויות ילדות מודעות ולא מודעות חוברות יחד סביב שאלות כמו- איזו אם אהיה? במה אני רוצה להיות דומה ובמה שונה לאימי? (7) נשים שיחסיהן עם האימהות היו קשים עלולות לחוות חרדה מוגברת עם הכניסה להתמודדות האימהית (2).

העיסוק באימהות מעלה על הפרק חוויות ילדות ובגרות של קשר אם- בת, ומכניס את האשה ל"תחרות" סמויה עם האם- הרצון הבריא להיות אם טובה יותר, או לחשש שמא לא תצליח להיות אם טובה כאמה )8).

בהריון מתחילה האשה להרחיב את ההגדרה העצמית מ"בת של", "אשה של", בעלת מקצוע מסוים, ל"אמא של". האימהות המודרנית היא תובענית מההיבט של האחריות שהיא מטילה על האם, ותפיסת הורות מורכבת שאינה מבוססת רק על אינטואיציה, אלא גם על ידע ומחקר עדכניים (8).

נשים בהריון שני ואילך- עסוקות בהריון ממחשבות כיצד יקבל(ו) הילד /ילדים במשפחה את התינוק, ושאלות לגבי היכולת להתחלק בנתינה בלי לקפח (9).

הסוד לגבי הילד שיוולד
למרות מערכת האבחונים המודרנית, שנותנת להורים, אם מעוניינים, ידע לגבי מין הילוד, ואפילו תמונות אולטרה-סאונד דינמיות, עדיין רב הנסתר על הגלוי- כיצד יראה התינוק? למי ידמה? מה יהיה מיזגו? האם יהיה בריא?

אימהות יוצרות במהלך ההריון תינוק דמיוני, שמבוסס על הביוגרפיה שלהן, התקוות והחששות, וכן על ציפיות חברתיות. הציפיות כוללות גם את מין העובר כל עוד אינו ידוע לאם. התינוק הדמיוני מגיע לתיאור מלא לקראת החודש השביעי-שמיני. דניאל סטרן סבור שהעיסוק בתינוק הדמיוני יורד לקראת הלידה כהכנה למפגש עם התינוק האמיתי. האם מכינה עצמה לתינוק הריאלי (קנית ציוד, ארגון החדר) ופחות עסוקה בתינוק הדמיוני כדי שהפער ביניהם לא יהיה גדול מידי (10).

לידה לפני הזמן עלולה להיות בעייתית כיוון שאינה צפויה, וגם בגלל שהיא מתרחשת תוך כדי עיסוק אינטנסיבי בתינוק הדמיוני.

נשים וגברים בעלי דימוי עצמי בעייתי עלולים לחשוש ש"רוחות רפאים" מעברם או מעברה של המשפחה תבואנה לביטוי בילד שעלול לשאת בחובו את הרע והחסרונות של המשפחה (5).

חלומות יכולים לנבא דיכאון לאחר לידה. במחקר, שבדק 166 של נשים בהריון ראשון נמצא כי בקרב נשים שלא לקו בדיכאון לאחר לידה נרשם מספר גדול יותר של חלומות לא נעימים וחלומות המבטאים חשש. זאת בעוד שאצל נשים שכן לקו בדיכאון שלאחר לידה נראתה מגמה הפוכה: השכיחות היחסית של חלומות לא נעימים אצלן הייתה נמוכה באופן משמעותי.

הכנה ללידה
נשים בהריון עסוקות מאד גם בתהליך הלידה.

אצל יולדות לראשונה- אי הוודאות לגבי הסבל, העזרה שיקבלו מהצוות הרפואי, ועד נוכחות של אנשים קרובים להן בלידה- בן- זוג, אם, חבר או אחרים. קבלת ההחלטה מי ילווה את היולדת פותח מחדש שאלות לגבי קשר קרוב, אמון, ומוכנות לחשיפה. יש זוגות שההחלטה מעוררת אצלם מתח- כעס על אי בחירה, חשש של בעל להיות נוכח, והגדרה של סדר הקירבה.

בניגוד לעבר שכל אשה ילדה על פי שיוכה הרפואי והאזורי- היום יש ליולדות יכולת בחירה היכן תלד, ובאיזה שיטה מרבות המוצעות – עם או בלי אלחוש, טבעית או שמרנית. הבחירה מעניקה חופש החלטה וטובה לרוב היולדות, אך עלולה להיות גורם מלחיץ לגבי אחרות.

תאריך הלידה הוא משוער ולא תמיד נצפה, ובתרבות המתנהלת על פי לוח זמנים נוקשה ומתוכנן- לא קל להתארגן לקראת שינוי משמעותי בזמן משוער ולא וודאי (9).

פחדים בהריון
מגוון ניכר של פחדים נורמליים שחווות נשים בהריון: הפלה, לידת מת, לידת תינוק פגום, סבל קשה בלידה, פחד ממות בלידה. פחד מהפלה עלול לגרום לאשה לוותר על חיים שגרתיים ולהימנע מעשית פעולות שאינן מסוכנות – כדי להבטיח את שלום העובר. לפחדים מהפלה יש סיבות ברורות כמו- קושי להכנס להריון, ("הריון יקר" בלשון הרופאים), הפלות קודמות לאשה או במשפחתה, וכן סיבות שאינן מבוססות על אירועים מציאותיים כגון- פחד שדחיית האשה את ההריון יגרום נזק, זהות עצמית לא מגובשת שגורמת לאשה קושי לסמוך על עצמה, נטייה היפוכונדרית שגוררת זהירות- יתר, ורמת חרדה גבוהה שגוררת התנהגות של הימנעות (11).

נהוג לחשוב שנשים מבכירות פוחדות יותר מהלא ידוע, ונשים שעברו הריון בסיכון, לידה קשה בעבר או לידת ילד חולה או נכה- חווות חרדה בעוצמה גבוהה (12).

בן- הזוג יכול להעצים או למתן את חרדות האשה על- פי רגשותיו, על פי רמת מעורבותו, ועל פי אופי התקשורת בין בני הזוג. גבר מעורב בהריון- מהווה גורם מרגיע לגבי האשה. (אשד.אצל 9).

לחששות בזמן ההריון יש להוסיף שאלות לגבי קריירה עתידית- כיצד תושפע התקדמות בלימודים ובעבודה מהמחויבות ההורית, ועד כמה שני בני הזוג ישאו בוויתורים או שאלו יהיו רק של האשה. גם תחרות עם גברים במקומות עבודה, גברים שנושאים פחות בנטל הריון והורות- מעמידה בפני האיש אתגר מורכב.

התמודדות עם השינויים הרגשיים בהריון
הריון מעמיד את האשה בפני נושאים מורכבים: שמירת הרצף הנפשי במהלך שינויים גופניים ורגשיים ושמירת הזהות במצב שבו שוכנות שתי נפשות בגוף אחד, שמירה על העובר, והסתגלות לשינויים העתידיים עם הכניסה להורות.

מודעות לשינויים הרגשיים בהריון והעיבוד שלהם, עוזרים לנשים הרות להתמודד טוב יותר עם לחצי ההריון. לנשים בהריון יש נגישות רבה יותר לתהליכים עמוקים ולא מודעים המתרחשים בעולמן הפנימי. נגישות זו טומנת בחובה אפשרות למודעות עצמית, להערכה מחודשת של הזהות ולגדילה, בצד סכנות לעליה ברמת החרדה (3). גם קונפליקטים לא פתורים מהילדות עלולים לעלות מעל פני השטח.

התהליכים הרגשיים בהריון כוללים ברור הזהות הנשית, מעברים בין ילדות לבגרות, בדיקת הקשר עם ההורים ובנית מודל הורי עתידי. היא צריכה להיות קשובה בו זמנית לעצמה ולתינוק, ולא רק לאחד מהם.

אחד הנתיבים הנגישים לעולם הפנימי הם החלומות. במחקר שערכה עדי ברוש (13) התברר כי חלומות יכולים לנבא דיכאון לאחר לידה. במחקר, שבדק 166 של נשים בהריון ראשון נמצא כי בקרב נשים שלא לקו בדיכאון לאחר לידה נרשם מספר גדול יותר של חלומות לא נעימים וחלומות המבטאים חשש. זאת בעוד שאצל נשים שכן לקו בדיכאון שלאחר לידה נראתה מגמה הפוכה: השכיחות היחסית של חלומות לא נעימים אצלן הייתה נמוכה באופן משמעותי. נשים שלא ילקו בדיכאון לאחר לידה אינן מדחיקות את החרדה המתעוררת בתקופת ההיריון, בכך הן עושות "עבודה רגשית" המכינה אותן לקראת הלידה והמעבר לאמהות. לעומתן, נשים הרות אשר יפתחו דיכאון לאחר לידה הן נשים אשר לא מכינות עצמן לקרב ובא ולא עושות "עבודה רגשית" במהלך ההיריון; הן מדחיקות את המצוקות, המועקות והרגשות המטרידים אותן. נשים שחולמות חולמות חלומות קשים עושות עבודת הכנה טובה לתהליך המורכב העומד בפניהן.

נשים עם בעיה בדימוי גופני, ונשים שסובלות מהפרעות אכילה מתקשות להתמודד עם השינויים. הן חשות שאיבדו שליטה על גופן, או שהוא לא שלהן. הפרעות אכילה עלולות, לכן, להקצין בהריון, כדי לחזור ולשלוט בגוף.

מיניות בתקופת ההריון
במהלך ההריון חלים שינויים במשיכה המינית אצל הגבר והאשה. ניתן לחלק את הנשים בהריון לשלוש קבוצות. בשליש מהנשים לא יחולו שינויים בהרגלי המין בהריון, בשליש רואים ירידה הן בחשק והן בתדירות יחסי המין ושליש נוסף מרגישות מאד מיניות ובהן נצפה בעליה בחשק המיני וברצון לקיום יחסי מין. חלק מהנשים מתגרות ביתר קלות, הן מגיעות לאורגזמה מהנה יותר מהר יותר ובתדירות גבוהה יותר. גברים רבים מוצאים שבנות זוגם ההרות מושכות יותר.

אבל בעוד שאצל חלק מהזוגות בתקופת ההריון הארוטיקה משתפרת, אצל אחרים יש ירידה בתשוקה ובסיפוק המיני. ירידה בצורך המיני בהריון נגרמת לעיתים כתוצאה מאי נוחות פיזית, מהפניית האנרגיה לאימהות ותפיסה של ניגוד בין נשיות לאימהות, ולעיתים מחשש שמא יחסי מין עלולים לפגוע בעובר. פערים בין נשים וגברים במוטיבציה לקיים יחסי מין עלולה לגרום למתח בין- זוגי.

חלק מקשיי המיניות בהריון מקורם בשינויים אצל האשה, ובקושי למצוא תנוחה מתאימה למיניות בשלבים המתקדמים של ההריון.

כפי שיש נשים שהעיסוק במיניות פוחת אצלן בהריון- ישנם גם גברים שסובלים מקשיי זקפה כאשר נשותיהם הרות. גם לכך הסברים דומים: חשש מפגיעה בעובר, חשש מגילוי עריות-מגע מיני בילד המתפתח, קושי להימשך לאשה שהיא גם אמא-קושי לעשות אינטגרציה בין נשיות לאימהות.

משפחה בהריון
בניגוד לעבר, שבו נחשב ההריון לעינן של נשים בלבד, היום רואים את ההריון כתהליך זוגי- "משפחה בהריון". ההריון מהווה מבחן מחודש לזוגיות- ליכולת לשיתוף פעולה, לתמיכה, ולסינכרוניזציה בתהליכים נפשיים בין הגבר לאשה. הוא יכול להוות גורם המקרב את בני הזוג, או נטל שפוגע בזוגיות. לא יתכן הריון שלא משפיע על הזוגיות, כיוון שהוא משנה את האיזון בין הגבר והאשה ומחייב שינויים רגשיים ומערכתיים. האשה ההרה נושאת בתוכה חלק שאינו שלה בלבד, זהו ייצוגו הגנטי של אבי הילד שבתנאים שאינם הריון- היה מזוהה על- ידי גופה כגורם זר ומסוכן. יחסים בעייתיים עם האב- עלולים ליצור קושי רגשי לשאת בגוף את ייצוגיו.

ההריון מהווה נקודת ציון התפתחותית חשובה לגברים. התייחסותם להריון מושפעת מחוויות ילדותם, מהמסרים ההוריים שקיבלו, ומעמדתם הרגשית כלפי הזוגיות וההורות (14).

גם גברים חווים טלטלות רגשיות בהריון מסיבות מגוונות:
ישנם גברים שחוששים לאבד את מקומם כאשר ייוולד תינוק והאשה תתמסר לו והם ינטשו. כבר בהריון ישנם גברים שסובלים מתשומת הלב הרבה הניתנת לתינוק שעוד לא נולד, ומצפים להחמרה במצב. ישנם גברים הרואים בכניסה להורות שלב של מחויבות מאיימת, פוחדים מאובדן החופש, מן הנטל הפיזי והכלכלי. ישנם גברים הרואים בהורות את סוף הנעורים וחוששים מההתקדמות בסולם החיים שההורות ממחישה. ישנם גברים המגיבים קשה לשינויים הפיזיים שמתרחשים אצל האשה ההרה, ולירידה בנכונותה המינית. גברים שזוכרים את יחסיהם עם ההורים כקשים חוששים שמא לא יאהבו את הילד ולא יצליחו להיות הורים טובים יותר. ציינו גם את האפשרות שגברים ימשכו פחות לאשה ההרה או לאשה האם בגלל ההפרדה שעושים בין אם לאשה והקושי לחבר ביניהם. גברים חשדנים או כאלו החיים בזוגיות לא טובה, עלולים לחשוש שמא הילד אינו יוצא חלציהם, מה שמעיק עליהם מאד במהלך ההריון. ישנם גברים שמקנאים באשה על יכולת ההולדה שלה, שוני בין המינים שההריון מעצים. גברים אלו עלולים לחוות את ההריון כתקופה שמגבירה אי סימטריה בין המינים, ומעניקה לאשה כח שאינו בחזקתם (9). אולם ישנם גברים רבים שרואים בהריון ביטוי לפוריות שלהם המעניק להם סיפוק גברי נרקיסיסטי, תקופה שמחזקת את הזוגיות, שמאפשרת להם צמיחה, ודרך הילד העתידי יממשו את אישיותם.

קשר עם משפחות המוצא
גם משפחות המוצא משנות את קשריהן עם הזוג בהריון, בעיקר הראשון. הן הופכות למעורבות יותר בחיי הזוג, שינוי שיכול להתפס על- ידי הזוג כחיובי או כשלילי. לעיתים המעורבות של משפחות המוצא בהריון אינה סימטרית- יש שוני במעורבות הורי האשה והבעל. ניסיון קליני מורה, על יתר מעורבות של משפחת האשה, הרואה בהריון הבת נושא בלעדי שלהן. נשים רבות מדווחות על התקרבות לאם במהלך ההריון, כיוון שהן רואות בה בעלת ניסיון שתעזור להכיל את השינויים הניכרים בהריון בלידה ובהורות שאחריהן.

קשרים בעייתיים בין אם לבת – שנאת האם מחד גיסא, ואידיאליזציה של האם- מאידך גיסא. גווני האפור שבין שני הקצוות הם הנורמליים ומאפשרים לאם לקחת את המודל האימהי שחוותה בעברה, ולנסות לשפר ולעדכן אותו.

בנות שיחסיהן לאב אדיפליים, והן קשורות אליו קשר ילדותי- עלולות לחוות בהריון תחושה של "בגידה" באב, ולהתקל גם מצידו במסרים מעיקים. אצל זוגות רבים מהווה ההריון חיזוק מחייב לקשר הזוגי, וגם משפחות המוצא מתייחסות אליו כעדות לקשר יציב ועמיד.

הריון מגביר את המודעות לקשרים בין הדורות, מעצים את התקשורת הרגשית בין הורים לילדיהם, אך גם מחדד ניגודים ומעלה על פני השטח מאבקי עבר שהודחקו.

References:

1.כצנלסון,ע. מיתוסים במעגל החיים. שנתון סמינר הקיבוצים. 1994

Pines D., Emotional aspects of infertility and its remedies. Intern. J. of

2. Psychoanalysis, 71: 561-568, 1990.

. 3. . רפאל-לב,י.הריון העולם הפנימי.זמורה –ביתן. 1996

4.רחמן- אלבוים,ש. לאכול נכון בזמן ההריון. כתר 2001

5. Ballou J.C., Psychology of Pregnancy, reconciliation and resolution. Lexington, Ma., Lexington Books, 1978

6.בארי,ע. זמן הריון. הקיבוץ המאוחד ודניאלה די-נור (2003)

7.ברקת, נ מבטן ומלידה. מודן. בן- שמן( 2002)

8.כצנלסון,ע. דיאלוג עם ילדים. דביר 2005

9.רביב ע, כצנלסון,ע. משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו.עמיחי. נתניה. 2003

10סטרן ,ד.הולדתה של אם. מודן.בן- שמן. (2000)

Sutter-Dallay AL, Giaconne-Marcesche V, Glatigny-Dallay E, Verdoux H. 11.Women with anxiety disorders during pregnancy are at increased risk of intense postnatal depressive symptoms: a prospective survey of the MATQUID cohort. Eur Psychiatry. 2004 Dec;19(8):459-63

Moses-Kolko EL, Roth EK. Antepartum depression:Healthy mom, healthy 12baby. J Am Med Assoc. 2004 Summer;59(3);191-191.

13ברוש, ע. השוואה בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה, ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון אחר לידה. עבודת MA אוניברסיטה עיברית. ירושלים.(2000)

14Pitzer, L. Ronald. Research on father involvement. Minnesota Extension. University of Minnesota. March 1992