נגישות

גיליון 22 – הריון, ספט' 07

תיאור מקרה

מיכל, בת 34, בעלת מראה שברירי, בהריון בשבוע ה-18 , נשואה בשנית. הגיעה אלי בגלל הקאות ובחילות מרובות שלא פסקו "כפי שהבטיחו לה" לאחר 3 חודשים. המצב מנע ממנה לאכול בצורה שעוררה בה חשש לגורל העובר.

מיכל חזרה והדגישה בפגישה מספר פרטים בנוגע לחייה שנשמעו לי קריטיים להבנתה:
היא עובדת במקום מאתגר ביותר הן מבחינה שכלית והן מבחינה פיזית . עקב הריונה, נאלצה לפרוש מחלקים מאתגרים בעבודתה ונותרה בעשייה מנהלתית משרדית בלבד שאינה מספקת אותה.
היא באה ממשפחה מסורתית, בה הקפידו על כשרות המאכלים, למרות שכעת היא מנהלת אורח חיים חילוני לגמרי.
היחסים עם בעלה שהיו מעורערים כבר לפני ההריון התדרדרו בעקבות הרגשתה הרעה בהריון. בעלה מובטל ומיכל כמפרנסת יחידה חשה מנוצלת. תחושת הניצול היתה גם אחת הסיבות העיקריות לגירושיה הראשונים.
לאחר שהדרכתי אותה בכל ההיבטים התזונתיים נותרתי עם ההרגשה שהרקע להקאות ולבחילות אינו פיזיולוגי.

שאלותיי לפסיכולוג-

1. אילו סיבות פסיכולוגיות יכולות להיות להקאות ובחילות מרובות בהריון?

2. מה אוכל לעשות בעצמי על מנת לתת לה "עזרה ראשונה"?

3. מה עלי להיזהר לא לעשות כדי לא להחמיר את מצבה?

4. אילו מקורות עזרה נוספים היו יכולים להועיל לה במיוחד?

תשובת הפסיכולוג

יעקב ברמץ, פסיכולוג. מנהל אתר www.shrink4u.co.il

לתופעה של הקאות מרובות מאד בהריון קוראים Hyperemesis Gravidarum. התופעה הזו אינה שונה מהותית מההקאות והבחילות בתחילת ההיריון אצל נשים רבות, אלא שונה בכמות. החשש העיקרי הוא מהתייבשות ומחסור חמור בויטמינים. הגורם לכך אינו ידוע וניתן לחשוד בגורמים ביולוגיים (כמו מחסור בוויטמין B, חוסר איזון אנדוקריני, פעילות יתר של בלוטת התריס, פעילות יתר חשמלית של השרירים המעצבבים את המעיים, מטבוליזם לא תקין) בגורמים סוציולוגיים (כמו רקע סוציו אקונומי, רמת השכלה) ובגורמים פסיכולוגיים (כמו קונפליקטים , קשיים בדמוי העצמי בכלל ובדמוי הגוף בפרט, או צורך בשליטה וקושי להירגע).

לפעמים התופעה מתפתחת במהירות בתוך כמה שבועות לפעמים באיטיות במשך כמה חודשים. התחלה בד"כ בין שבוע 4 לשבוע עשירי, לפעמים מצריך אשפוז בשל איבוד הנוזלים, עליה בדופק, ריור מוגבר, לפעמים לנשימה יש ריח מיוחד (קטוזיס). כתוצאה מכך, מתפתחות תופעות שניוניות כגון: פגיעה בתפקוד היומיומי בעבודה, בעבודות הבית, בטיפול בילדים האחרים, בחיי החברה ולעיתים מתח ביחסים בבית. למרות זאת כדאי לזכור, ואולי ניתן כך גם להרגיע את ההרה, שכמעט ואין השפעה על העובר, מלבד, במקרים קשים, משקל נמוך של העובר בלידה, ושהבעיה נפתרת מאליה בשבוע העשרים.

קבוצות סיכון ללקות בבעיה: הריון בגיל צעיר, משקל יתר, הריונות קודמים שנפסקו, תאומים, הריון ראשון, היסטוריה של הבעיה בהריונות קודמים.

הטיפול הפיזיולוגי כולל במקרים קשים אשפוז להשבת הנוזלים (ואז לא נותנים אוכל דרך הפה) , מתן ויטמין 6B , ויטמין C , תיאמין, הימנעות מריחות וממאכלים מעוררי הקאה, תרופה אנטיהיסטמינית ומנוחה.

היפרמסיס גרבידרום Hyperemesis Gravidarum היא מקרה קיצוני של בחילות והקאות מרובות. אך גם תופעות פיזיולוגית כאלה, יכולות להיות בגלל גורמים פסיכולוגים שונים אשר יהיו קשורים בד"כ לקונפליקטים אצל האישה שבהיריון.

בפגישה כדאי לאסוף את מירב הפרטים האישיים. "בין השורות" נמצא הסברים אפשריים רבים לתופעה. במקרה של מיכל הקונפליקטים יכולים להיות רבים:

1. אישה קטנת קומה ורזה בעלת מראה שברירי יוצרת מראה סטריאוטיפי של חולשה. הפערים בין הסטריאוטיפ לבין המציאות האישית של הפונה יכולים להצביע על קונפליקטים מרכזיים ואולי אפילו על מקור אותם קונפליקטים. מצד אחד מגיעה אישה שברירית הנתפסת כחלשה מצד שני היא עובדת ומתעסקת בעיסוק מאתגר וביצועי הנחשב כגברי. כנראה שישנו קונפליקט פנימי בין תפקיד שהוא רק נשי – הריון לבין תפקיד שבפועל מבצעים ונחשב פעמים רבות כגברי.

2. הקאה היא דחייה של האוכל הנכנס לגוף. יש מגוון רחב של אנשים שאינם אוכלים מאכלים שונים. צמחוניים, טבעוניים, איסורים דתיים, איסורים פנימיים (מאכלים מעוררי אסוציאציות וגועל) ואיסורים רפואיים. במקרה הזה, המטופלת הגיעה מבית דתי אולם לא ניהלה אורח חיים דתי. ואפשר שאמרה לעצמה אינני מאמינה ולכן אוכל מה שארצה, אלא שזה מפחיד אותה. וכידוע במטוס נופל אין אתיאיסטים, כולם מתפללים. אז בעת ההיריון היא מתקרבת יותר לאבינו שבשמים בתפילותיה לשלום הילד ברחמה והגוף פותר לה את הקונפליקט שבין אורח חייה החילוני לבין האיסורים הדתיים.

3. בעת ההיריון ולמעשה גם חצי שנה אחרי ההיריון, העובר מנצל את משאבי האם. הוא הראשון בתור לקבלת משאבי הגוף. חמצן, דם, ויטמינים ועוד. לפי הרקע של המטופלת אנחנו יודעים כי היא מאד רגישה לתחושה של ניצול. הבעל הראשון סולק בשל תחושה זו, הבעל השני מועמד לסילוק על אותו רקע. והנה התינוק גם הוא מנצל את גופה.

4. גם בתחום העבודה נמצא קונפליקט של משיכה דחייה לתינוק. כמו שהובן באנמנזה, ההיריון היה רצוי בהיבט של הרצון לילד, אולם בהחלט לא היה רצוי מההיבט של עבודתה. המטופלת נאלצה לעבור מתפקיד ביצועי ומאתגר לתפקיד משרדי ומשעמם בעיניה. היא חשה מאד מוגבלת בשל ההיריון. כך שניתן לראות את ההקאות המרובות גם כניסיון לא מודע, לדחיית העובר.

לאחר האנמנזה, הדיאטנית יכולה להעלות בשיחה את הנקודות הקונפליקטואליות, אך ללא המסקנות של הניסיון הלא מודע לדחיית העובר, כי מטבע הדברים הדבר יעורר התנגדות חריפה מצד המטופלת. לא לחינם התחושות הללו לא במודע. לכן כדאי בשיחה להעלותן ,לברר אותן ובעצם הצבתם על השולחן, תתכן הקלה.

חלק חשוב בטיפול במקרה שכזה זה ההרגעה. להעביר מסר כי מדובר בתופעה נורמאלית בבסיסה שחורגת בכמותה אך ניתן לשלוט בה.

במקביל ניתן להפנות את מיכל לעזרה בטכניקות שונות כגון הרפיה ,ביופידבק או היפנוזה (גם להרגעת רפלקס ההקאה) ולעזרה נפשית מקצועית יותר אצל פסיכולוג.