נגישות

גיליון 23 – תעשיית המזון, ינו' 08

פורומים מקצועיים במכון תנובה למחקר

פורום מקצועי התקיים במכון תנובה למחקר בנושא הריון והנקה, בו עסק גיליון מס' 22 של המגזין.
התקיימו 4 הרצאות:
• תזונה בהנקה – מיתוסים ועובדות מדעיות: טובה קראוזה, דיאטנית קלינית B.Sc, מתמחה בתזונה בהיריון ולאחר הלידה ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהיריון"
• בחירת תוספי תזונה בהיריון: מאת: צחי הרץ B.Pharm. Ph.D.
• הנקה בראי התרבות: עינב אלבר, דיאטנית קלינית
• אמא באה לעולם: ענת וקסמן, מטפלת בתנועה, פסיכולוגית קלינית- בהתמחות

תזונה בהנקה – מיתוסים ועובדות מדעיות 
טובה קראוזה, דיאטנית קלינית B.Sc, מתמחה בתזונה בהיריון ולאחר הלידה ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהיריון"

נושא תזונת נשים מיניקות מהווה כר פורה למיתוסים רבים העוסקים מחד במזונות מהם כדאי להימנע כדי למנוע "גזים" אצל התינוק, ומאידך במזונות שכדאי לצרוך כדי להגביר את ייצור החלב. הבלבול שרווח בתחום עלול לגרום למיניקות רבות לאכול תפריט פחות בריא, או לוותר על ההנקה כליל מתוך תפיסה שהנקה כרוכה ב"חוקים תזונתיים" שקשה לעמוד בהם. קוליק, המכונה בלשון עממית "גזים" מוגדר לפי "כלל השלושה" של Wessel כבכי שנמשך יותר משלוש שעות ביום, יותר משלושה ימים בשבוע, במשך יותר משלושה שבועות אצל תינוק שפרט לכך בריא וניזון היטב. למרות 40 שנות מחקר, הפתוגנזה של קוליק אינה ברורה וייתכן שהיא רב גורמית. אחד הגורמים שחשודים כגורם לקוליק אצל תינוקות יונקים הוא תזונת האם. עם זאת, גזים (ממשקאות מוגזים) וסיבים (למשל מקטניות) אינם נספגים ולכן אינם מגיעים לחלב האם. כמו כן, תכולת החומצה של תפריט האם לא משפיעה על החלב. תתכן השפעה ספציפית חולפת על תינוקות בעקבות צריכה של מזונות מסויימים, אך העדות המרמזת על קשר בין קוליק לבין צריכת ירקות מצליבים, בצל או שוקולד הינה מועטה ומרובת מגבלות. מספר מחקרים קטנים דיווחו על תועלת מסוימת בשינוי של דיאטת האם, בעיקר בהימנעות מחלב פרה ומוצריו ואלרגנים נוספים וייתכן שעבור תינוקות בעלי תסמיני קוליק חריפים יש טעם לנסות שינוי שכזה, אך עדיין יש צורך לבדוק את התועלת מדיאטה היפואלרגנית שכזו במחקרים נוספים. מחקר שפורסם לאחרונה זיהה סיכון לחסרים תזונתיים בקרב מיניקות, אשר הגבילו את צריכת החלב שלהן.
הטיפול היעיל היחיד המוכח הוא הזמן, כיוון שקוליק בדרך כלל נפסק לחלוטין בגיל 16 שבועות.
אף על פי שמיניקות רבות חוששות שאינן מייצרות מספיק חלב, דאגה זו לרוב אינה מוצדקת. יעילותם ובטיחותם של מזונות או צמחים שנחשבים ברפואה העממית כמגבירי ייצור חלב טרם נבדקה מחקרית.
משערים שפוליסכריד המצוי בבירה, שמקורו בשעורה, עשוי להגביר את הפרשת הורמון הפרולקטין, אך אין מחקרים שבדקו השפעת בירה (עם או בלי אלכוהול) על ייצור החלב. שני דיווחים ראשוניים מצביעים על יעילות החילבה, אך יש להתחשב בתופעות הלוואי האפשריות שלה. אין כל צורך לשתות נוזלים מעבר לתחושת הצמא כדי לייצר חלב.

בחירת תוספי תזונה בהיריון
צחי הרץ B.Pharm. Ph.D.

בעת ההיריון עולות הדרישות התזונתיות של האישה ההרה על מנת לתמוך הן בהתפתחות העובר והן בחילוף החומרים של האם והתפתחות הרקמות הספציפיות להיריון. מרכיבי המזון העיקריים אמורים להימצא בדיאטה היומיומית, אך הדיאטה המערבית המודרנית עשירה במזון מעובד וענייה בפירות וירקות כמו גם במרכיבים תזונתיים חשובים אחרים. שימוש בתוספי תזונה, או צריכת מזון מועשר בתוספי תזונה הם בין הפתרונות להשלמת מרכיבי תזונה חיוניים באוכלוסיה בכלל ובנשים בגיל הפוריות בפרט.
תוספי תזונה מכילים בהגדרתם "רכיבים תזונתיים" כמו ויטמינים ומינרלים שחלקם נחקרו מדעית כהשלמה תזונתית ומומלצים לשימוש במינונים מסוימים, אך גם צמחי מאכל ומרפא שחלקם לא נחקרו מדעית והם תולדה של שימוש מסורתי. תוספי תזונה ניטלים דרך הפה על פי בחירה חופשית באנשים בוגרים ובריאים ומיועדים בראש ובראשונה להשלים את התזונה. השימוש בתוספי תזונה באוכלוסיות כמו נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים או אנשים הנוטלים תרופות מרשם צריך להיות מלווה בהתייעצות עם הרופא המטפל.
הערכת מצב הויטמינים והמינרלים בגוף במהלך ההיריון מסובכת עקב היעדר רשימת ייחוס של ערכי מעבדה ספציפיים להיריון לצורך הערכה תזונתית. יתר על כן, בשל היעדר סטנדרטיזציה של הבדיקות ושל הערכים המוגדרים כחסר, שיעור ההימצאות של חסר תזונתי מסוים שונה ממחקר אחד למשנהו.
מחקרים הראו שצריכת ויטמיני B, ויטמין E, ברזל, מגנזיום, אבץ וסידן מהמזון בנשים בגיל הפוריות נמוכה מהרמות המומלצות לצריכת מרכיבים אלה. בנוסף מסתבר, כי למרות העלייה בפופולאריות השימוש בתוספי תזונה בשנים האחרונות, המודעות להשלמה תזונתית עדיין נמוכה יחסית.
קיימת תמיכה מדעית לתועלת שבהשלמתם התזונתית של חומצה פולית, ברזל, ויטמין D ואף יוד לנשים בהיריון, בעיקר במסגרת דיאטה מגוונת, או באמצעות תוספים מקיפים של ויטמינים ומינרלים. מחקרים מהשנים האחרונות מציינים אף יתרונות בריאותיים בהשלמת ויטמינים נוגדי חמצון כמו גם חומצות שומניות רב בלתי רוויות.
למרות פרסום מחקרים רבים לגבי הקשר בין חסר של מרכיבי תזונה מסוימים לבין ליקויים במהלך ההיריון ובהתפתחות העובר כמו גם לגבי תיקוני הליקויים באמצעות השלמת המרכיבים החסרים, ההמלצות המעשיות להשלמה תזונתית בעת ההיריון של מרכיבים ספציפיים מטעם רשויות הבריאות, מצומצמות, שונות ממדינה למדינה ומתייחסות לרכיבי תזונה מעטים.
האגודה האמריקאית לתזונה ממליצה לנשים טרם ההיריון לצרוך תוסף תזונה המכיל חומצה פולית, ובעת ההיריון לצרוך באופן קבוע מינונים מסוימים של חומצה פולית וברזל כתוספי תזונה ללא קשר לאופי הדיאטה
שלהן. המלצה נוספת קיימת לצריכת תוספי תזונה של אבץ, נחושת וויטמין D בתלות במצב התזונתי של האישה בהיריון. משרד הבריאות בישראל פרסם המלצות דומות לגבי צריכת תוספי תזונה של חומצה פולית וברזל לקראת ובעת ההיריון.
לאחרונה התעוררו חילוקי דעות לגבי החובה שבצריכת חומצה פולית לפני ובעת ההיריון כמו גם לגבי מינוני הצריכה המומלצים של חומצה פולית וברזל. אלו מעלים מחדש לדיון את הקשר בין מידע מדעי לבין המלצות מעשיות לציבור.
ניסיון לבודד מספר מרכיבים מתוך תוסף הויטמינים והמינרלים ולבחון את השפעתם, יחסית למתן של תכשיר ויטמינים ומינרלים מקיף הראה יתרון לתכשיר המקיף בהשוואה לשימוש במרכיבי תזונה בודדים.
מסתבר שככל שנטילת תוסף הויטמינים והמינרלים המתאים נעשית בשלב מוקדם יותר של ההיריון כך משתפרות תוצאות ההיריון: יש ירידה בלידות מוקדמות, הפחתה בסיכון למומים מולדים והפחתה בסיכון ללידת תינוקות בעלי משקל נמוך או נמוך מאוד. ככלל מומלץ לנשים בגיל הפוריות ליטול תוסף ויטמינים ומינרלים מתאים שכן חלק גדול מההריונות אינם צפויים מראש והשפעות חסר עלולות להתבטא כבר בשבועות הראשונים של ההיריון.
תוספי התזונה עשויים להכיל מלבד ויטמינים ומינרלים גם צמחי מאכל ומרפא, חומצות אמינו, אנזימים ועוד, אך ככלל נחשבים טבעיים ובטוחים לשימוש בקרב האוכלוסייה. הציבור ברובו אינו מודע לכך שנכון להיום, צמחי מרפא ותוספי תזונה אינם מחויבים בבדיקות לגבי בטיחותם או יעילותם טרם שיווקם, תנאי ייצורם אינם מבוקרים ע"י רשויות הבריאות השונות ושימושם בהיריון מוגבל לעיתים ודורש ייעוץ רפואי.
צמחי המרפא שנמצאו כנפוצים ביותר בשימוש בהיריון הם קיפודנית (אכינציאה), למניעת הצטננות או שפעת וזנגוויל (ג'ינג'ר) להקלה מבחילות בהיריון. למרות שמספר רב של נשים מפסיקות ליטול את צמחי המרפא עם הריונן, נשים אחרות מתחילות להשתמש בצמחי מרפא עם ההיריון, לעיתים בעצת איש מקצוע.
בחירת תוספי התזונה באשה ההרה צריכה להתבצע תוך התייעצות עם הדיאטנית והרופא המטפל וזאת כדי להתאים באופן אינדיבידואלי את ההשלמה התזונתית טרם ההיריון המתוכנן ובהיריון, להימנע מנטילת רכיבים מיותרים או שעלולים להזיק ולאפשר לרופא בקרה על מהלך ההיריון.
ציבור הרופאים נדרש לגישה עניינית לנושא תוספי התזונה בהיריון וזאת כדי להעריך את התועלת מול הסיכון בשימוש בתוספי תזונה מסוימים לאור ההיסטוריה הרפואית של האישה ההרה, הסיכונים בטיפול תרופתי והמידע הקיים לגבי תוספי התזונה המתאימים.

הנקה בראי התרבות
עינב אלבר, דיאטנית קלינית

בשני העשורים האחרונים מתחזקת מגמת ההנקה בארץ ובעולם עקב הכרה בחשיבותה ובתרומתה לבריאות התינוק והאם.
כאנשי בריאות אני מאמינה כי עלינו לקדם ולעודד הנקה ויחד עם זאת, כדי לתת תמיכה טובה, עלינו להכיר את הקשיים העומדים בפני האם המניקה .
כחברה שצועדת במסלול של מערביות וגלובליזציה, ספגנו במשך שנים ערכים ומושגים כמו: עצמאות, אינדיווידואליזם, התחזקות המדע, זמן ויעילות, שליטה על כוחות הטבע, מימוש עצמי, קריירה, שוויון, כסף ועוד אשר אינם עולים בקנה אחד עם התנאים הדרושים להנקה ממושכת ומוצלחת.
השינוי התפיסתי הנדרש הוא לעיתים של 180 מעלות.
הבנת הקשיים תאפשר לנו לתת עזרה ותמיכה נכונים וממוקדים, ולהיות אמפתים יותר למטופלות הנתקלות בקשיים בהנקה.

אמא באה לעולם
ענת וקסמן, מטפלת בתנועהפסיכולוגית קלינית- בהתמחות

הריון מהווה אירוע מרכזי בחיי כל אשה, משפחתה הגרעינית, ומשפחתה המורחבת. מרבית הנשים מקבלות "אישור" עם היכנסותן להריון לכך שהן פוריות, ובעלות זכות להצטרף "למעגל הנשים" . היכולת להכיל ולברוא חיים חדשים נחווית כיכולתה הבלעדית של האשה, ופגיעה ביכולת זאת עלולה להוביל לעתים לפגיעה בדימוי העצמי- הנשי. לעתים הפגיעה תמשיך ותהדהד לתוך הדימוי העצמי-האימהי ולתוך הקשר החדש ההולך ונרקם.
הריון וביטויו הגופני- יציאת הבטן אל המרחב הבין אישי, מהווים מעין סימן למרחק שאותו באופן הדרגתי לוקחת לעצמה האם מהמציאות והקשרים שהעסיקו אותה עד כה. באופן איטי מתחיל להיווצר חיץ פיזי בין האם לעולם, המאפשר לאחרים סביבה ולה עצמה לסמן "נקודת אחיזה" שונה בחייה. תוספת המשקל ותחושת הכבדות מחייבות לעתים שינוי בקצב, ומהוות איתות על הקצב החדש הנדרש, על מנת לאפשר ליחסים החדשים לחלחל ולהחוות הדדית- הן על ידי התינוק והאם שבדרך .
מרבית הקורסים להכנה ללידה מכינים את האם ו/או את הזוג למשימת הלידה עצמה. מידע רב ניתן בשלב זה על בית החולים, הבדיקות השונות ואפשרויות הלידה המגוונות. מעטים, אם בכלל, מכינים את היולדת לימים ולשבועות שיבואו מייד לאחר הלידה- לימים שבהם לתוך זהות העצמית שלה תתווסף זהות חדשה וחשובה "אמא".
פסיכואנליטיקאים שונים (וויניקוט, ד.שטרן) עמדו על טיבה המיוחד של התקופה שלאחר הלידה והמאפיינים המיוחדים שלה. תקופת ההריון (שמתחילה עוד במחשבות על ההריון) והתקופה שלאחר הלידה מהוות צומת "להתפרצות געשית" – הורמונלית, מנטלית ורגשית. שאלות כמו "האם אני מתאימה להיות אם? איזו אם אהיה? האם אוכל לדאוג לשלומו של התינוק שלי?" מעסיקות את האם שבדרך באופנים מודעים ובלתי מודעים כאחד. "רוחות רפאים" של הקשרים המשמעותיים הראשונים בחייה של האם חודרים לקדמת הבמה וצובעים במידה כזאת או אחרת את יחסיה החדשים ההולכים ונרקמים עם תינוקה. נשים רבות בשלב זה בחייהן מוצאות עצמן מתעניינות יותר בנשים אחרות, צעירות ומבוגרות, ופחות בגברים בחייהן. "רשת תמיכה נשית" הינה כמעט הכרח קיומי בחייה של כל אשה בשלב זה.
יחד עם זאת, המסרים בתקופתנו מבלבלים וסותרים. מחד-מתקיימת אידיאליזציה של ההיריון ומאידך- קיימת סגידה לגוף הקטן הרזה הכמעט נערי. כמה "מקום" יכולה הבטן לקחת? כמה גדול באמת יכול התינוק להיות? כמה יכול הגוף הנשי ההריוני להתרחב לגדול ולהיראות? .
מעט דיון מתקיים לגבי מקומו של האב לאורך תקופת ההריון . זוגות רבים כיום מתארים עצמם כ "אנחנו בהריון", האמנם?! מה תפקידו של בן הזוג לאורך חודשי ההריון ובתקופה שלאחר הלידה?

הריון ולידה הינם למעשה שלב התפתחותי נוסף בחייה של האשה. הפיכתה לאם מאפשרת לה להמשיך לגדול, לצמוח דרך קשר הצומח מתוך גופה שלה. זהו מפגש המעלה לעתים חרדות נושנות, אך גם יוצר הזדמנות לתיקון, נחמה ואהבה .