נגישות

גיליון 23 – תעשיית המזון, ינו' 08

צבעי מאכל, דפנה זיו בוסאני

דפנה זיו בוסאני, דיאטנית קלינית, מרכז רפואי לילדים "שניידר"

לצבעים יש תפקיד חשוב בתגובת האנשיםכך שכמעט כל דבר שנמצא בחנויות המזון יש לו עיצוב, צורה או צבע שימשוך את העין, אלא שחומרי צבע המוספים למזון ומכונים "צבעי מאכל" אינם מאכל כלל וכלל.
בארה"ב מפקח על אישור הצבעים מנהל המזון והתרופות האמריקאי ((FDA. תהליך פיקוח זה הוא שאמור להבטיח את בטיחות הצרכנים. בארץ, משרד הבריאות מגביל את הכמות של הצבעים האלה, אך אין הוא אוסר על מכירתם. עם זאת, מחייב משרד הבריאות את יצרני המזון לציין במפורש על התווית שעל גבי האריזה את הימצאותם של הצבעים במזון.
עדיין לא נאמרה המלה האחרונה בנושא של צבעי מאכל. הנושא ממשיך להיחקר (אם כי פחות מבעבר) ובמקביל ישנן הרבה אגדות אורבניות הקשורות לצבעי מאכל ועלולות לגרום לבהלה בציבור. חשוב שאנו כאנשי מקצוע נתעדכן ונוכל להרגיע, או לאשר ממצאים מדעיים מהימנים לגבי צבעי מאכל ותופעות לוואי שלהם
נותר בעיקר לקוות שלא ירחק היום וכל צבעי המאכל יגיעו ממקורות טבעיים שאינם מזיקים.

אכילה היא הנאה ואחד הגורמים המגבירים את ההנאה ממזון הוא צבעוניות וגיוון. בספרו :FOOD COLOURS AND APPEREANCE פותח Hutchings ואומר:
"מראה הארוחה מעורר אותנו, מראה הארוחה יכול לעורר ציפיה לדכא או לעודד את התיאבון ויכול לגרום לשמחה או מלנכוליה. כשאנו אוכלים אנו עושים זאת בשל טעם, ריח למטרות הנאה ופחות על מנת לשרוד ולכן משתמשים בדברים האלה להגביר פיתוי תאבון לפני ובזמן צריכת המזון" (1).
לצבעים יש תפקיד חשוב בתגובת האנשים, כך שכמעט כל דבר שנמצא בחנויות המזון יש לו עיצוב, צורה או צבע שימשוך את העין. בעזרת צבע אפשר למשוך את תשומת הלב.

השימוש בצבעי מאכל התחיל עוד בימי קדם. ישנם תיעודים היסטוריים כי עוד בימי יוון ורומי צבעו את היין והיו אנשים שתפקידם היה לפקח ולבדוק האם היין צבוע, או שזה צבעו האמיתי. קיימות עדויות גם מימי הביניים שמעידות על כך שהלחם והחמאה נצבעו בכל מיני פיגמנטים (חלק מהצבעים שמשו גם כתבלינים כמו זעפרן), אך רק בסוף המאה ה-18 התחילה הצביעה המסיבית של המזון. הצבע הסינטטי הראשון התגלה בשנת 1856 על ידי וויליאם פארקין, כימאי אנגלי, והוא שימש בהתחלה לתעשיית הטקסטיל. בשנת 1900 כבר היו 80 צבעים שזוקקו מתרכובות נפט וכונו Coal Tar Dyes. היום רוב הצבעים הם מסוג "אזו" (Azo Dye). השם אזו הוא בשל קשר החנקן הכפול המצוי במולקולה. בתחילת המאה היו ידועים כ 80 צבעים סינטטיים שתפסו מהר את מקומם של הצבעים הטבעיים.

בעיתיות נוספת בהקשר זה של צבעי מאכל וילדים היא שרוב ההנחיות לגבי כמויות מותרות במזון לצבעי מאכל נמדדות במשקל התוסף לק"ג או מ"ל מזון. זאת אומרת שגוף קטן מקבל כמות חומר גדולה יחסית למשקל גופו, ולכן הבעיה של צבעי מאכל מהותית יותר בילדים.

צבעי מאכל – הגדרה ותקנות
על פי הגדרתו, צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או למשקה כדי להוסיף לו גוון מושך ומפתה יותר. לעיתים מוסיף היצרן צבע על מנת לחפות על פגמים במזון שנגרמו בתהליך הייצור של המזון. צרוף המילים "צבעי מאכל" נותן לצרכנים תחושה טובה, לכאורה, לרכוש ולאכול את המזון. אולם, זהו שם שנובע מהעובדה שבמאכל יש צבע ולא מהעובדה שהצבע הוא מאכל. הצבע אינו נחשב מזון.
בתחילה לא היה פקוח על שיווק וייצור צבעי המאכל. כיום בארה"ב מפקח על אישור הצבעים מנהל המזון והתרופות האמריקאי ((FDA. לכל תוספי הצבע אשר בשימוש חוקי בארה"ב יש מספר שם וקידומת FD&c .ישנם 9 צבעים מאושרים לשימוש, כאשר 7 מהם למזון ושניים אחרים לצביעת קליפות פרי הדר. גם היצרן וגם מנהל התרופות חייבים לפקח על ייצור כל אצוה. הצבעים נבחנים לפני הוספתם למזון עוד בתהליך הייצור. תהליך פיקוח זה הוא שאמור להבטיח את בטיחות הצרכנים. על פי הפרסום באתר ה- FDA כל צבעי המאכל שאושרו לשימוש בארה"ב עוברים בדיקות קפדניות שהן גם באחריות מנהל התרופות והמזון וגם באחריות היצרן על מנת להבטיח שהצבעים בטוחים לאכילה.
הציטוט מתוך אתר ה FDA(3): "ישנם גם צבעי מאכל טבעיים, אשר פטורים מאישור זה של מנהל התרופות האמריקאי והם מפורטים באתר של משרד הבריאות האמריקאי גם כן. בין הצבעים אפשר למצוא קסנטינים, קרמל, פפריקה ועוד"

כשאומרים צבע מאכל טבעי אין זה אומר צבע מאכל ללא תופעות של רגישות או שימוש בלתי מבוקר. ישנם חומרים טבעיים כמו אנאטו המופק מקליפת הזרע של עץ, ושם החומר הוא ביקסין שגם כן נתון לבדיקת ה FDA (4) . כמו כן ישנו צבע המופק משריון חיפושית כתוש ( (E-120(5) שגם אליו יכולה להתפתח רגישות. לכן, גם צבע שהוא לכאורה טבעי פטור מאישור שוטף של כל אצוה, אך כשיש חשש שהצבע יכול להזיק הוא נבדק. באופו כללי הוא נכנס לרשימת הצבעים או החומרים המותרים לצריכה ללא בדיקה, אך הוא במעקב ומדי פעם הוא נבדק. המטרה היום היא לקבוע חוקים אחידים עד כמה שאפשר. בישראל הנטיה ללכת אחר החוקים האמריקנים שהם פחות מחמירים מאלו של האיחוד האירופאי, כשהמחמירות ביותר הן ארצות סקנדינביה.

כיצד מסומנים צבעי המאכל בישראל?
בישראל אחראי משרד הבריאות על הפקוח בנושא.על פי הגדרת משרד הבריאות צבעי מאכל הם:
"חומרים המוסיפים או מחזירים לקדמותו צבע למזון וכוללים בין השאר מרכיבים טבעיים של מוצרי מזון ומרכיבים ממקורות טבעיים שאינם נצרכים כשלעצמם כמזון או כרכיב בו" (8).
בארץ הצבעים מסומנים על פי השיטה האירופאית (מכאן הקידומת E). לכל קבוצה של תוספי מזון הוקצו מספרים. לצבעי המזון הנמצאים ברשימת תוספי המזון הוקצו 100 מספרי E. הם ממוספרים 100-200. את רשימת הצבעים ניתן למצוא באתר של משרד הבריאות (6), לדוגמא 100E הוא כורכום (גם תבלין וגם צבע שיש לו סגולות רבות וחשובות).
צבעי המזון המלאכותיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות :
צבעי DYE – שזו קבוצת חומרים, אשר אינה נמסה במדיה שומנית. בד"כ מיוצרת מגרנולות, אבקות וכו'. יש להם שימוש במשקאות, דברי מאפה .לקבוצה זו שייכים גם צבעי האזו שקיבלו את שמם בזכות קשר חנקני כפול במרכז המולקולה.
צבעי LAKE – אלו צבעי DYE שהוסיפו להם אלומיניום על מנת להגביר מסיסות. הם אינם ממש מסיסים, אלא מפוזרים טוב יותר בזכות החיבור למלח אלומיניום. כאן ישנו עוד אלמנט שאינו מומלץ לצריכה מוגברת וזה האלומיניום. ה LAKE יציבים יותר מהDYE והם הצבעים בהם משתמשים לציפוי טבליות סוכריות קשיחות ומסטיקים (3).
קבוצת ה- DYE (צבעי אזו) מיוצרת בבסיסה מאנילין שהוא תוצר של נפט שבמצבו הנקי הוא טוקסי (6), מכאן גם שמם של הצבעים צבעי זפת הפחם (6).
צבעי זפת הפחם הם הצבעים הצהובים, הכתומים והאדומים שמוסיפים למזון או למשקה. בנוסף לכך הם גם כוללים צבעים כהים כמו שחור, סגול וכחול האמורים לכסות או לטשטש פגמים במזון. אחד המרכיבים בצבעים אלה הוא הבנזן שמוגדר על ידי משרד הבריאות הישראלי כמסרטן, ובזיקוק נוסף של הנוזל מפיקים מספר חומרים ביניהם גם צבעי מאכל. לעיתים משלבים בין תוצר הזיקוק השני לבין צבע מקבוצת ה"אזו" ואז השילוב שנוצר הוא מזיק אף יותר. כמו כן תוצר נוסף של הזיקוק הוא חומצה בנזואית המשמשת כחומר משמר ושילוב בינה לבין הצבע אף יכול לגרום לאלרגיות ותגובות קשות אחרות.
למרות שמשרד הבריאות מגביל את הכמות של הצבעים האלה, אין הוא אוסר על מכירתם. עם זאת, מחייב משרד הבריאות את יצרני המזון לציין במפורש על התווית שעל גבי האריזה את הימצאותם של הצבעים במזון.

אילו מזונות צובעים?
צבעי המאכל מצויים בכל המזונות שאנו מכירים, לא מדובר רק בצבעים סינטטיים ויש כיום מגמה ברוכה אצל חלק נכבד מחברות המזון לעבור לשימוש בצבעים טבעיים בלבד.
אז איפה הם מתחבאים? חטיפים וממתיקים – גלידות, שלגונים, קרטיבים, חטיפים מלוחים, טופי, מרשמלו, חטיפי בוטנים, סוכריות מציצה, סוכריות לקישוט עוגות, מרציפן, בצק סוכר (לקישוט עוגות). בדגנים – לחמים כהים, לחמניות כהות, עוגיות, עוגות, קורנפלקס. במשקאות – קולה, מיצי פירות, משקאות תוססים ובמוצרי חלב – חלב בטעמים, יוגורטים ומעדנים בטעמי פירות, גבינות מתובלות, ממרחים.

לפי תקנות משרד הבריאות יש מספר צבעי מאכל שקיימת הגבלה על הוספתם למזונות, ביניהם: חלב ומוצריו, פירות וירקות טריים, קפואים או משומרים, ריבות, שוקולד ותחליפיו, דגני בוקר, פסטה, דגים, בשר, סוכרים, חומץ, רוטב עגבניות וקטשופ, מיצי פירות וירקות, נקטרים, משקאות קלים, פולי קפה, תה וחליטות צמחים, רכזים להכנת משקאות חמים, טחינה, חלבה, שימורי דגים (כמו קרפיון), מצות ומיונז.
עם זאת, משרד הבריאות מתיר להשתמש בחלק מצבעי המאכל (בעיקר בטבעיים), אך מתנה את השימוש בהם ב"יחס של כמות נאותה למוצר". הבעיה היא איך מגדירים מה היא אותה כמות נאותה ובפועל רק לחלק מן הצבעים מוגדרת כמות מדויקת (7).
עם השנים נבדקים נושאים בריאותיים שונים הקשורים בצריכה של מזון שצבוע בצבעים מלאכותיים. אחד הצבעים המפורסמים ביותר הוא הטרטרזין שדובר בו רבות. טרטרזין (E-102) הוא הצבע הצהוב שהיה בשימוש נרחב בתשייה עד השנים האחרונות. בעקבות תלונות ולחץ צרכנים הפך השימוש בו נפוץ פחות ופחות, ואף היתה תקופה בה צויין בפירוש על גבי האריזות ללא טרטרזין. למרות הלחץ עדיין הטרטרזין ועוד צבעים המופקים מתוצרי נפט מותר לשימוש בישראל וארה"ב. בארצות סקנדינביה אין אישור לשימוש בצבעי זפת הפחם מזה שנים רבות.
בישראל על מנת להגן על הציבור, במידה והטרטרזין נמצא במוצר חייבים להדפיס את שמו ולא להסתפק במיספור בלבד ברשימת הרכיבים. הטענה היא שמשום שישנם אנשים שרגישים אליו יש צורך לידע את הציבור לקיומו במוצר. הוא עדיין בשימוש משום שהטענה היא שרק אחוז קטן מהאוכלוסיה באמת רגיש אליו בדומה לרגישויות אחרות (7, 3).
התפתחות נוספת בתחום החקיקה בנושא צבעי מאכל היא הוצאתו של הצבע E-128 ( או בשמו האמריקאי RED 2 G) משימוש. באוגוסט 2007 נכנסה לתוקפה תקנה האוסרת על שימוש בצבע E-128. זהו צבע אדום אשר היה מוסף למוצרי בשר על מנת לשפר את מראה המזון. הוא נאסר לשימוש לאחר שהתברר שכאשר הוא עובר חילוף חומרים בגוף הוא הופך לחומר מסרטן (9).

לצבעים הטבעיים יתרונות על פני המלאכותיים מעצם היותם חומרים המסייעים לתפקוד הגוף כמו ויטמינים כמו ויטמין B2 שנותן צבע צהוב וקרטנואידים שמספקים צבעים כתומים. תבלינים כמו פפריקה וכורכום משתלבים אף הם בתעשיית המזון כצבעים טבעיים (למשל ביוגורטים המכילים פרי), וכן אנאטו-צבע מאכל כתום המופק ממרכיב בשם ביקסין שבעץ הטרופי אנאטו

הפרעות ונזקים אפשריים
היפראקטיביות בילדים
בשנת 1947 דר' בן פיינגולד אלרגולוג מארה"ב פרסם ספר בשם" מדוע ילדך הוא היפראקטיבי?" (4) ספר זה התפרסם בעקבות עבודות מדעיות שערך (5) שערך ובהן בדק אגרסיביות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, סף תסכול נמוך הקשבה ירודה, הפרעות שינה והתנהלות מגושמת. המסקנה אליה הגיע היא שתוספים מלאכותיים של צבעי מאכל וחומרי שמור הם אלו שיכולים לגרום לתופעות הללו. התוצאה הסופית נמדדה יחסית לדיווח ההורים לגבי מידת יעילות הדיאטה המיוחדת אותה רשם למטופליו. נמצא שרגישות גבוהה לטרטרזין מצויה בקרב אלו הרגישים לאספירין ולכן בדיאטה אותה רשם פיינגולד התייחסו גם לסליצילטים.
לאחרונה פורסמו בלנצט תוצאות מחקר בריטי, אשר בדק השפעות "קוקטיילים" שונים של משקאות, המכילים צבעי מאכל מלאכותיים ותוספת חומר משמר (בנזואט), על 153 ילדים בני שלוש ועל 144 ילדים בני 8-9 מהאוכלוסיה הכללית ללא אבחנה של ADHD. 267 מבין 297 הילדים שלקחו חלק במחקר וסיימו אותו עברו הערכות על-ידי המורים וההורים לגבי שינויים התנהגותיים לאחר ששתו את שלושת הקוקטיילים. הילדים שתו שני סוגים של משקאות שהכילו תערובות של תוספות מזון הנמצאות בדרך כלל בממתקים, משקאות ומזונות אחרים, ולאחר מכן משקה פלצבו (משקה ללא תוספות). כמות התוספים שהיתה בשתי התערובת היתה פחותה מההערכה של כמות רגילה הנמצאת בשקית ממתקים אחת. תערובת אחת הכילה צבעי מאכל מלאכותיים, כולל צבע צהוב הנקרא ( (E110סנסט ילו, E – 122 קרמואיזין, E122טטרזין, (E102) ,פונסו 4R הנקרא E124 וחומר משמר נתרן בנזואט ((E-211. תערובת נוזלים נוספת כללה תוספות מזון הנצרכות בממוצע על בסיס יומי על-ידי שתי קבוצות גיל של ילדים וכללה כינולין צהוב (E104), אלורה אדום (E129), צבע צהוב, קרמואיזין, ונתרן בנזואט. מורים והורים ביצעו הערכות לאחר שהילדים שתו כל סוג של משקה, והילדים הבוגרים יותר נבחנו גם לגבי משך הריכוז.
התוצאות הראו שהתנהגותם של הילדים הבוגרים יותר הושפעה לרעה כתוצאה משתיית הקוקטיילים שהכילו את תוספת הצבע בהשואה לקבוצת הבקרה שקיבלה משקה אינבו. אצל הילדים הצעירים יותר המצב היה חמור יותר לאחר שתיית הקוקטייל הראשון והם סבלו ממצב של היפראקטיביות.
התגובה לתערובת השניה היתה שונה בין הנבדקים ולכן הוגדרה כלא משמעותית.
למרות שתוצאות מחקר זה נתקבלו על ידי הערכה אובייקטיבית של ההורים והמורים (9) משרד הבריאות הבריטי החליט לנקוט צעדים ולהנחות את ההורים ואת מערכות ההזנה בבית הספר לגבי שינויים רצויים. בספטמבר שנה, זו לאחר פרסומו של מחקר סהות'המפטון, הוחלט לבדוק את תוצאות המחקר על מנת לדעת כיצד להנחות את הציבור (11, 15).
בהודעת ארגון המשקאות והמזון הבריטי פורסמה הודעה לפיה מנהל תקני המזון (FSA) ביקש להנחות את ההורים ואת האחראים על הזנת ילדים, שמראים סימנים של התנהגות היפראקטיבית, להימנע עד כמה שאפשר מלהשתמש במזונות המכילים צבעי מאכל מתוך אלו שנבדקו במחקר סהות'המפטון (16). כמו כן אומרת הסוכנות שעל גבי התוית רשום אילו צבעים וחומרים משמרים מכיל המזון, וכך הורה שרוצה לפקח על תזונת ילדיו יכול לעשות כן. הסוכנות גם ביקשה מהועדה האירופית לבחון את כל הצבעים החשודים ולהחליט האם יש צורך לשנות את החקיקה או לא (23).
מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2004 ובחנה 15 מחקרים כפולי סמיות שנעשו בנושא היפראקטיביות ותגובתיות לחומרי צבע ושימור מלאכותיים סכמה את עבודתה בכך שאמנם ישנם מחקרים רבים שאינם מובהקים וישנם הרבה גורמים מבלבלים, אך עדיין אפשר לראות שישנו קשר בין צבעי מאכל מלאכותיים והיפראקטיביות. אין הם יכולים לצאת עם המלצות, אך הם חושבים שעל סמך הסקירה הרחבה שהם עשו יש מקום לערוך מחקר אשר יוכל לצאת עם המלצות כאלו. בפרסום זה הם גם מביעים את דעתם לגבי אופי המחקר וכיצד להמנע מחוסר אחידות וחוסר בנתונים ברורים (19).
בעיתיות נוספת בהקשר זה של צבעי מאכל וילדים היא שרוב ההנחיות לגבי כמויות מותרות במזון לצבעי מאכל נמדדות במשקל התוסף לק"ג או מ"ל מזון. זאת אומרת שגוף קטן המקבל כמות חומר גדולה יחסית למשקל גופו הבעיה אף יכולה להיות חמורה יותר. אנו יודעים שבתעשייה מנצלים את אפקט ה"נידנוד" של הילדים ויודעים שילד מתפתה לצבע יפה או מזון מושך והראיה היא דגני הבוקר הצבועים המושכים את עיני הילדים. אצל הילדים צבע הוא גורם מפתה מושך ומשפיע על הבחירה הראשונית שלו במזון.

נזלת אלרגית
במחקר שהתפרסם בשנת 2004 בירחון "ALLERGY" (14) נבדקו 226 נבדקים שמתוכם 8.8% היו חולים שאינם אלרגיים עם נזלת מתמשכת. לאחר דיאטה בה הורידו לחלוטין צבעי מאכל ובנזואט היה שיפור משמעותי עד העלמות הנזלת בקרב 6 חולים ובשאר החולים היתה הטבה. מאמר זה קושר את צבעי המאכל המלאכותיים וחומרי השימור להופעת רגישות שמתבטאת בנזלת ללא סימני אלרגיה אחרים. כותבי המאמר מסכמים ואומרים שחומרי השמור והצבעים יכולים להרע את מצב האוכלוסייה הרגישה אליהם מבלי שיאובחנו כאלרגיים.

צבעי מאכל טבעיים
צבעי המאכל הטבעיים יכולים להוות פתרון יעיל למגוון רב של "צביעות" בתחום המזון והכוונה היא לצבעים המופקים מהמזון עצמו. דוגמאות: שימוש בקרמל המשתלב בקולה, לחמים ומאפים בעלי גוון חום; אנאטו-צבע מאכל כתום המופק ממרכיב בשם ביקסין שבעץ הטרופי אנאטו. צבעים אחרים עשויים מוויטמינים כמו ויטמין B2 שנותן צבע צהוב וקרוטנואידים שמספקים צבעים כתומים. תבלינים כמו פפריקה וכורכום משתלבים אף הם בתעשיית המזון כצבעים טבעיים (למשל ביוגורטים המכילים פרי). לצבעים הטבעיים יתרונות על פני המלאכותיים מעצם היותם חומרים המסייעים לתפקוד הגוף כמו: בטא קרוטן הידוע כנוגד חימצון.
אין אנו יודעים בברור את נזקיהם של צבעי המאכל המלאכותיים אך שווה להשקיע בצבעי מאכל טבעיים שהם פתרון טבעי שטומן בחובו גם ערך מוסף.
בטכנולוגיה של היום מפיקים צבעים טבעיים מסלק, מיץ וקליפות של ענבים, צהובים מבטא קרוטן, אנאטו, פפריקה ועוד. גם לצבעים הטבעיים יש מספרי E כמו לאלו המלאכותיים והם מפורטים בטבלה באתר של משרד הבריאות (6).
מדוע אם כן לא משתמשים רק בצבעים טבעיים? הבעיה עם צבעי המאכל הטבעיים שהם קשים יותר להפקה ולכן גם יקרים יותר יחסית לצבע מלאכותי. כיום מנסים על ידי תרביות רקמה של צמחים לנסות לחסוך עלויות ולהגביר זמינות חומרים למיצוי הצבעים (17). הצבעים הטבעיים פחות יציבים לחום אור וחומציות. כמו כן לעיתים ישנם גם טעמים שמביאים איתם החומרים הטבעיים שיכולים להשפיע על טעם המזון הסופי כל זה גורם לעלויות גבוהות יותר (20). צבעים טבעיים קשים יותר לכיוון מבחינת דרגת הצבע (21) וצבע טבעי יכול לעלות פי מאה יותר מצבע מלאכותי (22).

הבעיה עם צבעי המאכל הטבעיים שהם קשים יותר להפקה. הצבעים הטבעיים פחות יציבים לחום, אור וחומציות, ולעיתים הם גם מביאים איתם טעמים שיכולים להשפיע על טעם המזון הסופי. צבעים טבעיים קשים יותר לכיוון מבחינת דרגת הצבע וצבע טבעי יכול לעלות פי מאה יותר מצבע מלאכותי.

לסיכום
עדיין לא נאמרה המלה האחרונה בנושא של צבעי מאכל .הנושא ממשיך להיחקר (אם כי פחות מבעבר) ובמקביל ישנן הרבה אגדות אורבניות הקשורות לצבע מאכל ויכולות לגרום לבהלה בציבור. חשוב שאנו כאנשי מקצוע נתעדכן ונוכל להרגיע או לאשר ממצאים מדעיים מהימנים לגבי צבעי מאכל ותופעות לוואי שלהם. נותר רק לקוות שלא ירחק היום וכל צבעי המאכל יגיעו ממקורות טבעיים שאינם מזיקים כפי שנאמר בסקר שנערך בשנת 1987 ע"י commission of European communities"" שבו רואיינו 63 מומחים מ- 9 מדינות. הם חזו שעד שנת 2000 כ- 50% מהתוספות הסינטטיות למזון יפנו את מקומן לתוספות טבעיות, בעיקר מתחום הצבעים והטעמים (15).

References:

1. Hutchings JB. Food Colour and Appearance. Blackie Academic &Professsional,London 1994

2. Science and technology August 25, 2003.
http://pubs.acs.org/cen/whatstuff/stuff/8134foodcoloring.html

3. US Department of Agriculture, Center for Food Safety & Applied Nutrition:
Color Additives Approved for Use in Human Food: http://www.cfsan.fda.gov/~dms/opa-col2.html#table1B
4. US Department of Agriculture, Center for Food Safety & Applied Nutrition: WHO FOOD ADDITIVES SERIES: 52 ANNATTO EXTRACTS:http://www.inchem.org/documents/jecfa/jecmono/v52je03.htm
5. US Department of Agriculture, Center for Food Safety & Applied Nutrition: WHO FOOD ADDITIVES SERIES:http://www.cfsan.fda.gov/~lrd/cfr73100.html
אתר משרד הבריאות רשימת מספרי . E6
http://www.health.gov.il/units/fcs/safty/build_eno_all.asp

משרד הבריאות הישראלי, אגף לבריאות הציבור חוברת הסבר. 7
:http://www.health.gov.il/Download/pages/additive_book.pdf

הודעת משרד הבריאות על איסור השימוש בצבע 8) E-128
http://www.health.gov.il/news/news.asp?Id=407

9. McCann D, Barrett A, et al. Food additives and hyperactive behaviour in 3-year-old and 8/9-year-old children in the community: a randomised, double-blinded, placebo-controlled trial. Lancet. 2007 Nov 3;370:1560-7.

.10 Bateman B, Warner JO, et al. The effects of a double blind, placebo controlled, artificial food colourings and benzoate preservative challenge on hyperactivity in a general population sample of preschool children. Arch Dis Child. 2004 Jun;89(6):506-11.

11. http://www.efsa.europa.eu/EFSA/Scientific_Document/hyperactivity_tor,0.pdf
12. Food and drink federation http://www.fdf.org.uk/additives.aspx
(13)nEuropean commission health & consumer protection:
http://www.food.gov.uk/multimedia/pdfs/board/pro070901.pdf
(14). Pacor ML, Di Lorenzo G, et al. Monosodium benzoate hypersensitivity in subjects with persistent rhinitis. Allergy 2004;59:192-7.

15. FSA Agency revises advice on certain artificial colours: http://www.food.gov.uk/news/newsarchive/2007/sep/foodcolours
(16) Paulus K 1989. Necessary action of the industry for successful food technology in the year 2000. In: P roceedings of the international Minisymposium on Food technology in the year 2000, Lindroth, S and Ryynanen, S.S.I(Eds), Helsinki, Finland,p.67.

(17) Stafford A. The manufacture of food ingredients using plant cell and tissue cultures. Trend Food Sci Technol. 1991;2:116 .

(18) Colouring our foods in the last and next millennium: Downham, Alison; Collins, Paul. International Journal of Food Science & Technology, Feb2000, Vol. 35 Issue 1, p5-22, 18p, 6 charts, 1 graph; DOI: 10.1046/j.1365-2621.2000.00373.x; (AN 2843903)

(19) Schab DW, Trinh NH. Do Artificial Food Colors Promote Hyperactivity in Children with Hyperactive Syndromes? A Meta-Analysis of Double-Blind Placebo-Controlled Trials. J Dev Behav Pediatr. 2004;25:423-34.

(20)Moore L. The natural vs. certified debate range on . Food Eng. 1991;63:69-72.

(21) Wissgott U,Bortlik k..Prospects for the new natural food colourants. Trends Food Sci. Technolo. 1996;7:298-302.

(22) . Riboh M. Natural colors: what works….what Eng food 1977;49:66-72.

(23. COMMITTEE ON TOXICITY OF CHEMICALS IN FOOD,
CONSUMER PRODUCTS AND THE ENVIRONMENT. STATEMENT ON A RESEARCH PROJECT INVESTIGATING THE EFFECT OF FOOD ADDITIVES ON BEHAVIOUR.
.uk/multimedia/pdfs/COTFoodAdditivesStatement.pdf http://www.food.gov

.1974 . Feingold BF. Why your child is hyperactive. Random house, New York24

25) Feingold BF. Psychological factors in allergic disease. In: introduction to clinical allergy. Charles C. Thomas, Springfield, Illinois,p.189. 1973

26. John Henkel. US Department of Agriculture, Center for Food Safety & Applied Nutrition:
FROM SHAMPOO TO CEREAL SEEING TO THE SAFETY OF COLOR ADDITIVES
http://www.cfsan.fda.gov/~dms/col-221.html