נגישות

גיליון 25 – עור, ספט' 08

פורומים מקצועיים

פורום מקצועי התקיים במכון תנובה למחקר בנושא נפרולוגיה, בו עסק גיליון מס' 24 של המגזין.
התקיימו 3 הרצאות וניתוח של תיאור מקרה:
• אי ספיקת כליות סופנית- האם מדובר במחלה חשוכת מרפא?
ד"ר דורון שוורץ, מנהל המחלקה הנפרולוגית, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
• טיפול תזונתי במצבים מיוחדים של כשל כלייתי
נורית סורוקה, דיאטנית קלינית, סגנית מנהלת ניחידה לתזונה ודיאטה
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
• הקשר בין התזונה בעולם המודרני לאבנים בכליות
לילך נהרי, נטורופתית מוסמכת, מנהלת מרפאות "טבע הריפוי"

אי ספיקת כליות סופנית- האם מדובר במחלה חשוכת מרפא?
ד"ר דורון שוורץ, מנהל המחלקה הנפרולוגית
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

אי ספיקת כליות כרונית (chronic kidney disease) הינה מחלה המתאפיינת בירידה בלתי הפיכה בתפקודי הכליה. זהו תהליך היכול להוביל לאובדן מלא של התפקוד הכליתי (אי ספיקת כליות סופנית) שמשמעותה הזדקקות לטיפול כיליתי תחליפי (דיאליזה או השתלת כליה).
הסיבה השכיחה ביותר בעולם המערבי לאובדן התפקוד הכלייתי הינה מחלת הסוכרת. מחצית מחולי הדיאליזה בארץ הינם חולים סוכרתיים.
מספר החולים הסובלים מאי ספיקת כליות הולך וגדל משנה לשנה ותוחלת החיים שלהם מתקצרת באופן משמעותי בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה. הסיבה העיקרית לכך הינה עלייה בתחלואה הקרדיווסקולרית (Atherosclerosis). הסיבות להתהוות הפגיעה בכלי הדם בקבוצת חולים אלו ייחודיות ומקשות על הטיפול בהן.

ההרצאה תסקור את הסיבות השכיחות למחלת כליה כרונית, תסמיני המחלה והמשמעויות הפרוגנוסטיות שלה. לסיום נתמקד בפעולות האבחנתיות והטיפוליות הנדרשות בכדי להקטין את התחלואה במקרים אלו.

טיפול תזונתי במצבים מיוחדים של כשל כלייתי
נורית סורוקה, דיאטנית קלינית, סגנית מנהלת ניחידה לתזונה ודיאטה
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

סוכרת מהווה כיום גורם עיקרי להתהוות מחלת כלייה סופנית בארה"ב ואירופה
וסיבוכים ווסקולריים הנובעים מסוכרת ידועים כגורמים המובילים לתחלואה ותמותה.
נפרופטיה סוכרתית ידועה כגורם מוביל בהדרדרות הכלייתית, כשהיפרגליצמיה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק להתפתחותה, וכן להתפתחות סיבוכי סוכרת נוספים.
נמצא כי שינויים גנטיים בין חולי הסוכרת יכולים לשחק תפקיד חשוב בפתוגנזה של סיבוכים ווסקולריים ונפרופטיה.
במס' מחקרים נמצאו עדויות כי התגובה הדלקתית בחולי סוכרת מסוג 2 היא לא תקינה וכן, קיים קשר בין נפרופטיה סוכרתית לדלקת. ברם לא ברור עדיין, איזה מרכיב גנטי משפיע על נוכחות נפרופטיה סוכרתית.
בהרצאה אדבר על מחקר שבדק את ההשפעה הגנטית על הנפרופטיה הסוכרתית, ע"י פנוטיפים שונים של חלבון האפטוגלובין המהווה אנטיאוקסידנט.
למרות ההשפעה הגנטית יש מה לעשות. במחקר נוסף אראה כיצד טיפול דיאטטי של 0.8 גרם חלבון/ ק"ג משקל גוף/יום, שיפר נפרופטיה סוכרתית וגרם לירידה במדדי דלקת שונים.

הקשר בין התזונה בעולם המודרני לאבנים בכליות
לילך נהרי, נטורופתית מוסמכת, מנהלת מרפאות "טבע הריפוי"

מחקרים רבים מראים קשר ישיר בין אורח החיים המודרני לבין הופעת אבני כליה אדיופטיים.
מתוך ממצאים אילו ניתן להסיק, שעל ידי בחירה של אורח חיים בריא, ניתן למנוע היווצרות אבני כליה.
שיעור האבנים בכליות עלה בהתמדה במקביל לעליה במחלות אחרות הקשורות לתפריט המערבי כגון מחלות לב של טרשת עורקים, אבני מרה, יל"ד וסוכרת.
הסיבות התזונתיות לעליה המתמדת:
1. תזונה דלת סיבים ועשירה בפחמימות מזוקקות נמצאה מקושרת עם היווצרות אבני כליה.
2. תזונה דלת מגנזיום – המגנזיום מגביר את המסיסות של סידן אוקסלט ומעכב את ההשקעה של סידן זרחתי וסידן אוקסלט גם יחד. יחס נמוך של סידן\מגנזיום בשתן הוא גורם סיכון עצמאי ביצירת אבן. מזון עשיר במגנזיום מקורו בתזונה צמחונית עשירה בסיבים ולרוב אינו נמצא בשפע בתפריט המערבי. מקורות עיקריים למגנזיום הינם: שבולת שועל, בוטנים, אגוזים, קטניות וירקות ירוקים.
3. תזונה דלת B6 – ויטמין זה קשור בייצור חומצה גלוטמית. חוסר בחומצה זו מגביר שקיעת סידן אוקסאלאט (יצירת אבנים). ויטמיני ה B נמצאים בשפע בדגנים מלאים ובקטניות.
4. תזונה עשירה בחלבון מן החי – ישנם ממצאים רבים המראים את הקשר בין צריכה גבוהה של חלבון מן החי לבין הסיכון לאבני כליה. לצריכת חלבון מן החי יש השפעה רבה על סיכון יצירת האבן ועל המרכיב הכימי של אבן השתן. ריבוי חלבונים מעלה את רמות הסידן בדם ובשתן. חלבוני הבשר בפרט מעלים את ריכוז החומצה האוקסלית בשתן ובכך מעלים מאוד את הסיכון ליצירת אבנים סידניות.
5. אבני כליה מקושרים לתסמונת המטבולית ששכיחותה עולה בקרב האוכלוסייה. התסמונת המטבולית הינה תופעה ששכיחה בעולם המערבי והקשר בינה לבין אורח חיים הוא חד משמעי ומוכח. ישנם מחקרים רבים המראים את הקשר בין שכיחות אבני כליה לבין התסמונת המטבולית.
התסמונת המטבולית מקושרת עם שינויים בתפקודי הכליה. מכאן הקשר הישיר בין היווצרות אבני כליה לבין תזונה מערבית.

הגישה הנטורופתית גורסת כי תזונה צמחונית, עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, מכילה את המרכיבים המונעים היווצרות אבני כליה. תזונה זו ללא חלבון מן החי, עשירה בסיבים, מגנזיום ואשלגן ומזונות עם אינדקס גליקמי נמוך תוריד בצורה משמעותית את היווצרות אבני כליה אדיופטים.