נגישות

גיליון 29 – רעב ושובע, ינו' 10

מפגשים מקצועיים

מושב בכנס עתיד בחסות מכון תנובה למחקר בנושא תוספי תזונה, בו עסק גליון מס' 28 של המגזין

התקיימו 3 הרצאות:
√ האם יש מקום לתוספי תזונה ברפואה המונעת
ד"ר גל דובנוב-רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא
ביה"ח לילדים ע"ש ספרא, מרכז רפואי שיבא, תל השומר
√ מולטיויטמינים כהשלמה תזונתית – האם קיים ביסוס מדעי לנחיצותם?
טליה לביא, דיאטנית קלינית M.Sc
עורכת כתב העת REVIEW, מכון תנובה למחקר
√ אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות – מעבר לתאוריה
ד"ר צחי הרץ B.Pharm. Ph.D.
יועץ בנושאי תרופות ותוספי תזונה

האם יש מקום לתוספי תזונה ברפואה המונעת?
ד"ר גל דובנוב-רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא
ביה"ח לילדים ע"ש ספרא, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

שכיחות השימוש בתוספי תזונה בישראל גבוהה, למרות העדר הוכחה ברורה ליעילותם ברוב המקרים. להלן תאור מספר תוספים נפוצים בשימוש, מתוך השאלה אם יכולים למנוע מחלות או תמותה, ורמת בטיחותם.
במחקרים תצפיתיים רבים זוהה קשר בין רמות גבוהות של אנטיאוקסידנטים שונים בדם, או בתזונה, לבין סיכוני תחלואה ותמותה נמוכים יותר. באופן מפתיע, מסקירת 67 המחקרים ההתערבותיים האיכותיים ביותר, אשר יחד כללו מעל 230,000 משתתפים, לא נמצאה השפעה של תוספת שילובי אנטיאוקסידנטים על תחלואה ותמותה באופן כללי. ממצא מדאיג הוא כי נטילת תוספים בודדים כגון ויטמין A, בטא-קרוטן או ויטמן E עלולה להגביר את סיכוני התמותה. בחלק מהמחקרים נמצא כי נטילת תוספים אנטיאוקסידנטים מגבירה סיכון לגידולי כיס השתן, לסרטן עור, ולתמותה מגידולי מערכת העיכול. נטילת כמויות גדולות של ויטמין E עלולה גם לגרום למומי לב בעובר. כך שאם עד עתה אמרנו לגבי תוספים אלו "אם לא יועיל, לא יזיק" – יש לחשוב שנית.
תוספי ויטמין D וסידן בקרב האוכלוסייה המבוגרת מסוגלים להפחית בכ- 10%-20% את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים, כאשר מידת ההגנה תלויית מינון. הסיכונים האפשריים בנטילת התוספים הינם בעיקר היפרקלצמיה ופגיעה כליתית. בשנים האחרונות מתגלות השפעות מיטיבות נוספות של ויטמין D, כגון הפחתה בסיכוני התמותה, במחלות זיהומיות, ועוד.
חומצות השומן מסוג אומגה-3 בעלות יתרונות משוערים רבים, הנובעים ממחקרים תצפיתיים: הפחתה בסיכון לתמותה, למחלות לב, לסרטן, לאלרגיה, להפרעות קשב וריכוז, לדכאון, ושיפור בהתפתחות המוח והראייה בעובר ובילוד. ממספר מחקרים התערבותיים בנושא מחלת לב, נראה כי לאומגה-3 תפקיד חשוב במניעה הראשונית והשניונית, אולם המינון המדויק אינו ברור עדיין, והמלצת ארגון הלב האמריקאי היא עדיין לצרוך שומן זה מדגים – ולא מתוספים. נטילת תוספי אומגה-3 לא הפחיתה שיעורי אטופיה, אסתמה, אלרגיה עונתית, אלרגיה למזון, הפרעות קשב וריכוז בילדים או השפיעה בצורה משמעותית על התפתחות תינוקות. המינון המדויק אינו ברור עדיין, כמו גם האינטראקציה עם שומני משפחת אומגה-6; לאור תופעות לוואי אפשריות משימוש בתוספי אומגה-3 באוכלוסיות מסוימות, כגון הפרעות בקצב הלב או שגשוג מוגבר של תאי סרטן – לא ניתן להמליץ על צריכת תוסף זה בשלב זה.
תוספים אשר כן מומלצים לאוכלוסיה הכללית, הינם כמובן חומצה פולית לנשים לפני הריון ובמהלכו, תוך שמירה על מאגרי ויטמין B12 נאותים, ולתינוקות בשנת החיים הראשונה, ברזל וויטמין D.
חשוב לזכור, כי תוספי תזונה אינם קיצור דרך, ואינם תחליף לתזונה מאוזנת, מגוונת, עתירת ירקות, פירות ודגנים מלאים, הכוללת מוצרי בשר, דגים וחלב.

מולטיויטמינים כהשלמה תזונתית – האם קיים ביסוס מדעי לנחיצותם?

טליה לביא, דיאטנית קלינית M.Sc
עורכת כתב העת REVIEW, מכון תנובה למחקר

ההגדרה המקובלת למולטי ויטמין היא – כל תוסף תזונה המכיל 3 או יותר ויטמינים ומינרלים, אך אינו מכיל צמחי מרפא, הורמונים או תרופות, כאשר כל רכיב קיים בתכשיר במינון הנמוך מהרמה הבטוחה המקסימאלית.
על פי נתונים מארה"ב, השימוש בתוספי תזונה הולך וגדל באופן עקבי וכיום, לפחות מחצית מן האוכלוסייה האמריקאית הבוגרת נוטלת תוספי תזונה עם הוצאה של 23$ ביליון בשנה. חלק הארי של התוספים הנרכשים הם המולטיויטמינים. כפועל יוצא הולכים ומתגברים בשנים האחרונות שני תהליכים: רבים מחפשים דרכים מהירות וקלות לשפר את בריאותם ולמנוע מחלות והיצע תוספי המזון הולך וגדל.

המחקר לגבי יעילות מניעה תוספי מולטי ויטמינים בכל תחום: סרטן, מחלות לב וזיהומים מציג תוצאות סותרות. התוצאות הסותרות נובעות בין השאר מאוכלוסיות שונות מבחינה גיאוגרפית, גנטית, שכבת גיל וכמובן מצב תזונתי. יש מיעוט מחקרים קליניים על מולטי ויטמינים, ובהם התוצאות מאכזבות בחלקן, הן בהקשר של סרטן, והן בהקשר של מחלות לב וכלי דם. מחקרים כאלו קשים מאוד ליישום, והם מחייבים מעקב ארוך טווח, כולל ניטור של גורמים מתערבים נוספים הקשורים באורח חיים, תזונה, נטייה גנטית לתחלואה ועוד. סיבה נוספת לכך שקשה להוכיח יעילות תוספי מזון במחקר קליני היא, שהשפעת תוסף הויטמין תלויה בצריכה הרגילה שלו מן המזון, השונה בין אדם לאדם. למשתתפי המחקר בד"כ תזונה טובה, ולכן חוסר יעילות של תוסף תזונה שימצא אצלם, אינו בהכרח נכון לגבי אוכלוסיות עם תזונה טובה פחות.
מולטיויטמין עשוי לסייע בהגעה לצריכה מספקת של מיקרונוטריאנטים בקבוצות רבות באוכלוסייה כמו קשישים, חולים ואנשים שתזונתם לקויה או מוגבלת מסיבות שונות. הוא אינו מחליף תזונה נכונה כמובן, אך יכול לשמש ככלי עזר טוב. האם הוא אכן ימנע תחלואה או תמותה? כאן התשובה כבר לא ברורה ונראה כי נותרנו עם מולטי-אניגמה.

התקציר וההרצאה מתבססים בחלקם על מאמרה של ד"ר שירה זלבר שגיא, " מולטיויטמין: מולטי-תרפויטי או מולטי-פיקציה?" שהתפרסם במגזין REVIEW גליון 28, ספטמבר 2009

אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות – מעבר לתאוריה
ד"ר צחי הרץ B.Pharm. Ph.D.
יועץ בנושאי תרופות ותוספי תזונה

השימוש בתוספי תזונה הכוללים בין היתר ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, צמחים ועוד, הפך בשנים האחרונות לנפוץ ולחלק מתרבות הבריאות בעולם המערבי.

תוספי תזונה ניטלים הן ע"י אנשים בריאים והן ע"י אנשים הנוטלים תרופות מרשם. חלק ניכר מהמשתמשים בתוספי תזונה עם תרופותיהם אינם מדווחים על כך לרופאיהם מתוך הנחה שצמחי מרפא ותוספי תזונה בטוחים לשימוש או עקב ניסיון עבר של התייחסות שלילית של הרופא לנושא.
שימוש בו זמני של תוספי תזונה ותרופות עלול להוביל לאינטראקציות ביניהם או לאפשרות שתוסף תזונה מסוים ישפיע על הפרמקוקינטיקה או על הפרמקודינמיקה של תרופה מסוימת, הניטלת בו זמנית עם התוסף. אינטראקציות אלו עלולות להשפיע על בטיחות ויעילות הטיפול התרופתי, או על מצבו הבריאותי של החולה.

תוספי התזונה שנמצאו כשכיחים ביותר לגרום לאינטראקציות פוטנציאליות והרלבנטיים לישראל, הם שום, גינקו בילובה, גלוקוזאמין, זנגוויל, ג'ינסנג, כמו גם מיץ אשכוליות (תוספי ה- G).
קבוצות תרופות המרשם שצוינו כשכיחות ביותר לאינטראקציות פוטנציאליות עם תוספי תזונה הן נוגדי הקרישה, תרופות הרגעה, תרופות נגד דיכאון ותרופות לטיפול בסוכרת.
הסיכון העיקרי העלול לנבוע מאינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות מיוחס לקבוצת תרופות בעלות אינדקס תרפויטי צר, כמו למשל, ווארפארין (קומאדין) לדילול הדם ועוד.

חלק גדול מהמידע לגבי אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות מבוסס על מקרים יחידים (Case reports) ופרסומים שונים בעלי רלבנטיות מוגבלת. במרבית הדיווחים לא נמצאו אירועים קליניים משמעותיים.
מרבית תוספי התזונה נחשבים לבטוחים וחלק גדול מתגובותיהם עם תרופות נחשבות כמתונות או פוטנציאליות בלבד. יתר על כן, שימוש בתוספי תזונה עשוי להועיל בשימוש עם תרופות מסוימות.

מטופלים בתרופות צריכים לדווח לרופאיהם על תוספי התזונה בהם הם משתמשים, או מתכוונים להשתמש, כדי לאפשר לרופא להעריך את התועלת מול הסיכון שבשימושם המשותף עם תרופות.
מצד שני, רופאים צריכים להכיר את תחום תוספי התזונה, להתעדכן במידע לגבי אינטראקציות פוטנציאליות בין תוספי תזונה לתרופות, לגלות פתיחות ושיקול דעת ענייני בשיחה עם מטופליהם בנושא ולנטר, במידת האפשר, את השפעת תוספי התזונה על הטיפול התרופתי. כל זאת למטרת שמירה על בריאותם ואיכות חייהם של מטופליהם.