נגישות

גיליון 29 – רעב ושובע, ינו' 10

תיאור מקרה

נטע רשף, דיאטנית קלינית המרכז לטיפול ולימוד שפת האכילה

שירה ,בת 51, רווקה, ללא ילדים. הגיעה לטיפול לפני כשנה ו-4 חודשים כדי לרדת במשקל.
כשהגיעה לטיפול שקלה כ-121 ק"ג, בריאה, בדיקות הדם תקינות. כיום שוקלת אותו דבר.
רוב חייה משקלה נע בין 70-82 ק"ג, אך בשנים האחרונות טיפסה למשקל זה לאחר פיטורים ממקום עבודה, תסכול מחוסר מציאת מקום עבודה קבוע. שירה הייתה במהלך חייה בהרבה מסגרות דיאטה והגיעה לטיפול לאחר דיאטה דלת פחמימות, שבה ירדה במשקל אך עלתה את כולו בסיום הדיאטה.
שירה אישה מלאת חיים, אוהבת אוכל, מבשלת לעצמה ארוחות גדולות וצבעוניות, מרבה לאכול במסעדות ובבתי קפה, ואוכל הינו מקור עונג עיקרי בחייה. אך יחד עם אהבתה לאוכל שירה מרגישה שהמשקל הגבוה מפריעה לה בהליכה, בשינה, במציאת עבודה קבועה ובמציאת בן זוג.
מתחילת הטיפול מנהלת שירה יומן אכילה שמתוכו ניתן לראות שהיא אוכלת לעיתים תכופות ומרבה לאכול בחוץ אוכל בעל תכולה קלורית גבוהה. היא לא מגיעה למצבי רעב, כשרעבה נלחצת ומתעצבנת. מניסיון לעבוד עם סולם רעב ושובע שירה מציינת מתי רעבה אך אני מרגישה שאינה יודעת לזהות דרגות רעב שונות, ואולי אף מבלבלת רעב עם תחושות אחרות.
שאלותיי הן:
v כיצד אוכל לעזור לשירה לזהות את הרעב ואת הזמן המתאים להתחיל לאכול?
v כיצד אוכל לעזור לזהות בגופה מתי הגיעה לתחושת השובע ויכולה להפסיק לאכול?

איילת קלטר, דיאטנית קלינית מתמחה בטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה
המרכז לטיפול ולימוד שפת האכילה

סולם רעב ושובע הינו סולם פיסי ומטפורי, שראשיתו בקרקעית הבטן, המשכו לאורך מערכת העיכול וסופו בבית הבליעה. זהו כלי סובייקטיבי, המנוהל מתוך הקשבה לגוף ולאותות שלו לרעב ושובע. העבודה איתו נחלקת לשניים:
שלב א – כולל התבוננות (observation) בדפוסי המחשבה המנהלים את האכילה ובתחושות הפיסיות של הגוף. זהו תהליך משולל שיפוט, אשם וביקורת, הממוקד כולו בכאן ועכשיו מבלי הכוונה לפעולה.
שלב ב' – כולל שילוב של קשב לגוף ומתוכו קשב לאוכל הנאכל.

זה שנים מנוהלת האכילה של שירה מתוך שילוב של חוקים וסטריאוטיפים חיצוניים (מודל היופי, מאכלים מותרים ואסורים, הגבלה קלורית, משקל, אם כבר אז כבר…) וגירויים סביבתיים שהורו לה מתי, מה וכמה לאכול. אבל גם מתוך סיגנלים פנימיים, אשר רובם אינם מודעים, כמו מחשבות, אמונות, חוקים, רגשות ותחושות פיסיות. כל עוד תהיה האכילה של שירה מנוהלת מתוך הקשב החוצה מחד ומתוך ה"אוטומט" הפנימי מאידך היא תתקשה לזהות את הרעב והשובע האמיתיים. כדי שתוכל לעבוד עם סולם הרעב והשובע עליה לנסות וליצור נפרדות מהקודים החיצוניים המורים לה מה לאכול וכמה ולהבנות ביטחון בקודים הפנימיים שידעו לזהות רעב פיסי אמיתי אבל גם לזהות מה ישביע רעב זה. במקביל היא תצטרך לזהות את אותם רעבים שאוכל לא יוכל לתת להם מענה (רעב רגשי). תהליך הזיהוי הזה הינו קשה במיוחד היות והוא תוצר של דפוס מתמשך אבל בעיקר היות וזיהוי הרעבים האחרים הנחבאים בתוכה והמחפשים סיפוק באכילה יפגיש אותה עם רגשות הקשים להכלה שפעמים רבות קל לאכול אותם מאשר להרגיש אותם.
כלומר לזהות רעב אומר בעבורה לפגוש את הריק הקיומי, מקום שהיא מתקשה להיות בו. קושי זה נעשה מוקצן לנוכח העובדה וההכרה הכואבת שעליה לחוש מלאות פיסית באופן תמידי.
במונחים של סולם הרעב והשובע (הנע מ 1-10 ) שירה מתקשה להיות בדרגות רעב 3-4 מחד וזקוקה באופן קיומי להימצאות מתמדת בדרגות 7 ומעלה מאידך. וברמה המטפורית תחושת המלאות התמידית עוזרת לה להימנע מלהרגיש את הואקום המאיים לבלוע אותה היות ובאופן מתמיד היא נמצאת במצב של סימום קל המעמם את הרגש או אפילו מחביא אותו. כי בפועל איך אפשר להתמודד עם בדידות של שנים, אובדן מקומות עבודה ותחושת עצמי מעורער?
הדיסונאנס שנוצר בין הכובד הפיסי המסרבל את התנהלותה לבין הכובד הרגשי שלכאורה מגן עליה משמרים את התקיעות הטיפולית.
העבודה עם שירה היא כעין מסע בו המטופל הופך צופה על מחשבות האכילה שלו, תחושות גופו ובשלב מתקדם יותר על המזון עצמו. זהו תהליך של התבוננות נטולת אשם, שיפוט והכוונה לפעולה, הממוקד בכאן ועכשיו ומטרתו לתאר את האכילה. (Description) ולא לדווח עליה (Evaluation).
ההתבוננות זו מתמקדת בגוף ולא באוכל ובאמצעותה תוכל שירה לנסות ולהקשיב לזיהוי הפיסי, למיקום שלו בגוף, למחשבות שהוא מוליד בתוכה ומתוך זה לבחירות שהיא עושה. תהליך זה יהיה פחות מאיים עבורה היות ולא יהיה מחובר לאוכל הנאכל ויאפשר לה להתמקד בחוויה עצמה.
זיהוי הרעב יעשה מתוך השאלות : באיזו דרגת רעב את? למה את רעבה? מה הכי ישביע אותך? (ככל שתאכל מה שבדיוק היא רעבה אליו היא תהיה שבעה יותר). זיהוי זה יאפשר את הבחירה שתהפוך חלופה לשליטה.
לאחר שבחרה ממקום אמיתי וחופשי נתמקד איתה בחוויות האכילה וניתן לאוכל את הקיום הראוי לו. התמקדות בעצם האכילה תעזור לזיהוי השובע. תראה את הביקורת, הפחד והאשם ותסיט אותה מהם. שובע אמיתי ממוקם באזור בו הוושט נכנסת לקיבה.
היות ושירה זקוקה באופן תמידי לחויות המלאות הרי שאצלה השובע יתמקם גבוה יותר במערכת העיכול – באמצע הוושט. המרחק בין שתי הנקודות הללו הוא זה האחראי על משקלה הגבוה מעבר לנקודת שווי המשקל (set point) שלה. המטרה תהיה לעזור לה לראות את הצורך במלאות, את הצורך לאכול את הרגש. לא לשלול אותם, היות ואכילה הנעשית מבחירה, גם אם אינה מרעב פיסי לא תהפוך להתקף זלילה .
התוודעות מתמשכת של שירה לעבודה עם סולם הרעב ושובע, הפיסי והמטפורי תאפשר לה בסופו של המסע לנהל דיאלוג עם אכילתה, לאכול ממקום רגוע יותר, בוחר וקשוב. אבל בעיקר תאפשר לה לנרמל את האכילה. באופן זה בטווח הארוך יש אפילו סיכוי שתתחיל לרדת במשקל