נגישות

גיליון 30 – גיליון העשור- חלב, מאי 10

מוצרי חלב, תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2, שרית עטיה שמואלי

שרית עטיה שמואלי – דיאטנית קלינית ,יועצת למועצת החלב.

צריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך לפתח תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2, כך עולה מסקירת הספרות המדעית העדכנית. במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו.
הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי התזונה המצויים בחלב, ביניהם סידן, ויטמין D, מגנזיום, ופפטידים שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו.

התסמונת המטבולית היא אוסף של מספר גורמי סיכון המופיעים יחד ונמצאה קשורה לסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם. אדם הסובל מתסמונת מטבולית נמצא בסיכון גבוה פי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם, ופי 5 לחלות בסוכרת מסוג 2 (ׂ1,2).
לתסמונת המטבולית הגדרות שונות, המקובלת ביותר היא זו של ה- National Cholesterol Education Program (NCEP). על פי הגדרה זו, הימצאות התסמונת המטבולית נקבעת על ידי נוכחות של 3 או יותר מגורמי הסיכון הבאים: השמנה ביטנית: היקף מותן מעל 88 ס"מ בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים; ערכי לחץ-דם גבוהים מ- 130/85 מ"מ כספית; רמת טריגליצרידים בנסיוב בצום גבוהה מ- 150 מ"ג/ד"ל; רמות HDL-C בנסיוב בצום נמוכות מ- 50 מ"ג/ד"ל בנשים ומ- 40 מ"ג/ד"ל בגברים; רמת גלוקוז בנסיוב בצום גבוהה מ- 110 מ"ג/ד"ל (1,3).
מעריכים כי 30%-20% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-9.4% מהמתבגרים (גילאי 19-12 שנים) בעולם סובלים מהתסמונת מטבולית (1,2).

סוכרת מסוג 2 מהווה 90-95% מכלל מקרי הסוכרת. המחלה מופיעה כתוצאה משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, ומתפתחת כאשר רמות האינסולין המיוצרות על ידי הלבלב אינן מספקות כדי להתגבר על התנגודת לאינסולין (4).
בעבר, רוב החולים אובחנו מעל גיל 40, ועל כן היא נקראה גם סוכרת מבוגרים. אולם בעשור האחרון יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים במחלה זו )1(. הימצאות התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 עולה ככל שגדלה רמת ההשמנה במבוגרים ובילדים (1,2,5,6,7).

לתסמונת המטבולית יש אמנם גורמים גנטיים, אולם מחקרים רבים בודקים את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים (כולל צריכת קבוצות מזון מסוימות, צריכת רכיבי תזונה או דפוסי תזונה), מתוך המחשבה שמניעת התסמונת המטבולית תפחית את התחלואה והתמותה מסוכרת וממחלות לב וכלי דם.
להרגלי אורח החיים ולתזונה יש תפקיד מרכזי במניעה. הדרך הטובה ביותר למניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 היא באמצעות שינוי אורח החיים, הכולל ירידה במשקל, תזונה נכונה ופעילות גופנית (3,8,9).

בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב (פפטידים) גרמו לירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דםבנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר, כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר

מוצרי חלב והתסמונת המטבולית

מחקרים אפידמיולוגיים
ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, וממחקרי חתך ((cross-sectional רבים, מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להמצאות התסמונת המטבולית כלומר, ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח את התסמונת המטבולית (10,11).
במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעירCaerphilly באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת (12).
במחקר חתך בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות (13). תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ- 10,000 נשים שהשתתפו בWomen's Health Study (14), ובקרב מתבגרים אמריקנים (15).
בניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום (16).
הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן, השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 18-6 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית (17).
במחקר שכלל 365 ילדים בני 10 מבואנוס איירס, נמצא כי לילדים שצרכו יותר מוצרי חלב (4 מנות ויותר ביום) הייתה פחות עמידות לאינסולין, בהשוואה לילדים שצרכו מעט מוצרי חלב
(1 מנה ופחות ליום) (18).
במחקר גדול, שעקב במשך 10 שנים אחר 3,157 צעירים בני 30-18 שנים (Coronary Artery Risk Development in Young Adults), נמצא כי היארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה ב-72% בקרב צעירים עם עודף משקל שצרכו חמש מנות חלב ליום, או יותר, בהשוואה לאלה שצרכו פחות ממנה וחצי ליום (19).
במחקר רוטרדם ההולנדי, שכלל 2,245 משתתפים בעלי לחץ דם תקין בתחילת המחקר, צריכת מוצרי חלב נמצאה בקשר הפוך לסיכון לפתח יתר לחץ דם. המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגדולה ביותר נהנו מירידה של כ- 30% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. תוצאות מחקר זה תומכות בכך שצריכת חלב ומוצריו תורמת למניעת יתר לחץ דם במבוגרים בריאים (20).
מחקרי התערבות
מספר מחקרי התערבות קליניים בדקו את השפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו על מרכיבי התסמונת המטבולית. הידוע ביותר הוא מחקר DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) שנערך על ידי משרד הבריאות האמריקני.
במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, בפירות ובמוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, לעומת דיאטה עשירה בפירות וירקות אך ללא מוצרי חלב, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, (21,39).

גרף 1 : מחקר DASH – ערכי לחץ דם לאורך תקופת ההתערבות בשלושת הדיאטות (21)

במחקר נוסף, בו השתתפו 57 מתבגרים בארה"ב שאובחנו כסובלים מיתר לחץ דם או טרום יתר לחץ דם, נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, כחלק מדיאטת DASH, מורידה את לחץ הדם בקרב מתבגרים (22).
בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב (פפטידים) גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו- 2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר, כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר (23).
במחקר התערבות אקראי מבוקר, שנערך בקרב 116 משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, נמצא כי לדיאטת DASH השפעה חיובית על מרכיבי התסמונת: העלאת רמות
HDL-C, ירידה במשקל, ירידה ברמות הטריגליצרידים בדם, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם בצום (24).
במחקרי התערבות נוספים נמצא שדיאטה מופחתת קלוריות (הגבלה של כ- 500 קלוריות ביום) ואכילה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום הביאה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ובכמות השומן בגוף (11,25,26).

במחקר חתך בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות.

מנגנונים אפשריים
קיימים מספר מנגנונים אפשריים שבהם רכיבים תזונתיים במוצרי החלב יכולים להשפיע לטובה על מרכיבי התסמונת המטבולית, ביניהם הפחתת לחץ הדם, ויסות התיאבון, הפחתת אחוז השומן בגוף, ושיפור פרופיל השומנים בדם (27).
במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי צריכת סידן, ויטמין D ומגנזיום נמצאת ביחס הפוך לתסמונת המטבולית (28) . השילוב המשולש של המינרלים בחלב: סידן-אשלגן-מגנזיום, תורם לאיזון לחץ הדם, וכך גם פפטידים פעילים המצויים בחלב.
סידן, חלבון החלב וחומצות שומן בינוניות נמצאו כמשפיעים על הפחתה במשקל ובאחוזי השומן בזמן דיאטת הרזיה. לסידן השפעה מיטיבה גם על פרופיל השומנים בדם (10,14,16,29-31).

מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2
במחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף נצא כי צריכת חלב ומוצריו, או רכיבי תזונה מחלב, קשורה בסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2 (11,16, 32-37)

מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2
תזונה בריאה, הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, פירות,ירקות ודגנים מלאים, נמצאה כתורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. כך עולה מנתוני מחקר שעקב אחר 7,700 מבוגרים במשך 15 שנים (36).
במחקר פרוספקטיבי גדולHealth Professionals Follow up Study) ), שעקב אחר כ-41,000 גברים במשך 12 שנים, נמצא כי כל תוספת של מנת חלב דלת שומן לתפריט היומי היתה קשורה ב-9% הפחתה בסיכון ללקות בסוכרת (32). תוצאות מחקר זה תואמות לתוצאות מעקב אחר 37,000 נשים שהשתתפו ב) Women's Health Study 33( .
תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה ממטא-אנליזה, בה דווח על סיכון נמוך ב- 14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום )16(.

תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה ממטא-אנליזה, בה דווח על סיכון נמוך ב- 14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום

רכיבי תזונה בחלב וסוכרת מסוג 2 – סידן, ויטמיןומגנזיום 
בשני מחקרים אפידמיולוגים גדולים וחשובים (Nurses Health Study , Women's Health Study) )19,34 ( נמצא כי העלאת צריכת הסידן תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במחקר האחיות נמצא כי הנשים שצרכו את השילוב הגבוה ביותר (מעל 1,200 מ"ג סידן ומעל 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום) נהנו מירידה של 33% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ- 600 מ"ג סידן ופחות מ- 400 יחידות ויטמין D ביום )34 (.
בניתוח-על נמצא קשר הפוך בין צריכת ת ויטמין D לסוכרת מסוג 2. לקבוצה שצרכה את כמות ויטמין D הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב- 62% לפתח את המחלה.
במחקר נוסף, שעקב אחר 64,000 נשים בגיל המעבר בשנחאי סין במשך 7 שנים, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לתחלואה בסוכרת. נראה כי המגנזיום במוצרי החלב עשוי אף הוא לתרום לקשר ההפוך שנצפה בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת מסוג 2(38) .

גרף 2: קשר הפוך בין צריכת ויטמין D וסידן לבין הסיכון להיארעות סוכרת (16).

לסיכום
במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו.
הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי התזונה המצויים בחלב, ביניהם סידן, ויטמין D, מגנזיום, ופפטידים שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו.
הנתונים הקיימים מבטיחים ומספקים חיזוק נוסף להמלצות התזונתיות המעודדות צריכת מוצרי חלב כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה.

References:
1. Lloyd-Jones D, Adams R, et al. For the American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. Circulation 2009;119:480.
2. Grundy SM. Arterioscler. Metabolic Syndrome Pandemic. Thromb. Vasc. Biol. 2008;28:629.
3. Grundy SM, Brewer Jr HB. et al. Definition of Metabolic Syndrome .Report of the National Heart, Lung, and Blood Institute/American Heart Association Conference on Scientific Issues Related to Definition.Circulation 2004;109:433-8.
4. American Diabetes Association. All About Diabetes. www.diabetes.org/about-iabetes.jsp. Accessed April 30, 2009.
5. Anderson JJB, Prytherch SA, et al.The metabolic syndrome .Nutr. Today 2006;41:115-22.
6. Steinberger J, Daniels SR, et al. Progress and Challenges in Metabolic Syndrome in Children and Adolescents. Circulation. 2009;119: 628-47.
7. Pan Y, Pratt CA. Metabolic syndrome and its association with diet and physical activity in US adolescents. J. Am. Diet. Assoc. 2008;108:276-86. 8. Executive Summary of the Third Report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 2001;285:2486-97.
9. U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2005. 6th Edition. Washington, DC:U.S. Government Printing Office, January 2005. ISSN 0011-5568 18.
10. Van Meijl LE, Vrolix. R. Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr. Res. Rev. 2008;21:148-57.
11. Tremblay, A., Gilbert, J.-A.. Milk Products, Insulin Resistance Syndrome and Type 2 Diabetes. J. Am. Coll. Nutr. 2009;28: 91S-102S.
12. Elwood PC, Pickering JE. Milk and dairy consumption, diabetes and the metabolic syndrome: the Caerphilly prospective study.J. Epidemiol. Community Health .2007;61: 695-8.
13. Azadbakht L, Mirmiran P, et al. Dairy consumption is inversely associated with the prevalence of the metabolic syndrome in Tehranian adults. Am. J. Clin. Nutr. 2005;82: 523-30.
14. Liu S, Song Y, et al. Dietary Calcium, Vitamin D, and the Prevalence of Metabolic Syndrome in Middle-Aged and Older U.S. Women. Diabetes Care 2005;28:2926-32.
15. Reppert A, Steiner BF, et al. Prevalence of Metabolic Syndrome and Associated Risk Factors in Illinois. Am. J. Health Promotion 2008;23:130-6.
16. Pittas AG, Lau J, et al. The role of vitamin D and calcium in type 2 diabetes. J. Clin. Endocrinol.Metab. 2007;92:2017-29.
17. Roya k, Mohhammad MG, et al.Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2008;18:461-70.
18. Hirschler V, Oestreicher K .Inverse association between insulin resistance and frequency of milk consumption in low-income Argentinean school children. J Pediatr. 2009;154:101-5.
19. Pereira MA, Jacobs DR, Jr, et al. Dairy consumption, obesity, and the insulin resistance syndrome in young adults: the CARDIA Study. JAMA. 2002;287:2081-9.
20. Engberink MF, Hendriksen Marieke AH. Inverse association between dairy intake and hypertension: the Rotterdam Study. Am J Clin Nutr 2009;89:1877-83.
21. Appel LJ, Moore TJ, et al. A Clinical Trial of the Effects of Dietary Patterns on Blood Pressure .N. Engl. J. Med. 1997;336:1117-24.
22. Couch SC, Saelens BE. The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501.
23. Xu JY, Qin LQ ,et al. Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40.
24. Azadbakht LP, et al. Beneficial Effects of a Dietary Approaches to Stop Hypertension Eating Plan on Features of the Metabolic Syndrome.Diabetes Care. 2005;28: 2823-31.
25. Heaney RP, Rafferty K. Preponderance of the evidence: an example from the issue of calcium intake and body composition. Nutr. Rev 2009;67:32-9.
26. Van Loan, M. The role of dairy foods and dietary calcium in weight management. J. Am. Coll. Nutr. 2009 ;28 Suppl 1:120S-9S.
27. Leonie EC. van Meijl. Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr Res Rev 2008;21:148-57.
28. He K, Liu K, et al. Magnesium Intake and Incidence of Metabolic Syndrome Among Young Adults .Circulation 2006;113:1675-82.
29. Scholz-Ahrens KE, Schrezenmeir J. Milk minerals and the metabolic syndrome .Int. Dairy J. 2006;16:1399-1407.
30. Pfeuffer M, Schrezenmeir J. Milk and the metabolic syndrome. Obes. Rev. 2006;8:109-18.
31. Drouillet P, Balkau B, et al. The D.E.S.I.R. Study Group: Calcium consumption and insulin resistance syndrome parameters. Nutr Metabo Cardiovas Dis 2007;17:486-92
32. Choi HK, Willett WC, et al. Dairy consumption and risk of type 2 diabetes mellitus in men: a prospective study. Arch Intern Med 2005; 165:997–1003.
33. Liu S, Choi HK, et al. A prospective study of dairy intake and the risk of type 2 diabetes in women.Diabetes Care 2006;29:1579-84.
34. Pittas AG, Dawson-Hughes B, et al. Vitamin d and calcium intake in relation to type 2 diabetes in women. Diabetes Care 2006;29: 650-6.
35. Mensink R. P. Dairy products and the risk to develop type 2 diabetes or cardiovascular disease. Int. Dairy J. 2006;16:1001-1004.
36. Brunner EJ, Mosdol A, et al. Dietary patterns and 15-y risks of major coronary events, diabetes, and mortality. Am. J. Clin. Nutr. 2008;87:1414-21.
37. Van Dam RM, Hu FB, et al. Dietary Calcium and Magnesium, Major Food Sources, and Risk of Type 2 Diabetes in U.S. Black Women. Diabetes Care 2006;29:2223 –30.
38. Villegas R, Gao YT, et al. Dietary calcium and magnesium intakes and the risk of type 2 diabetes: the Shanghai Women's Health Study. Am. J. Clin.Nutr. 2009;89:1059-67.
39. Harnden KE, Frayn KN, et al. Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet: applicability and acceptability to a UK population .J Hum Nutr Diet 201023:3-10.