נגישות

גיליון 31 – התבגרות, ספט' 10

גיל ההתבגרות - המעבר מילדות לבגרות, ד"ר רויטל נימרי ופרופ' משה פיליפ

ד"ר רויטל נימרי, פרופ' משה פיליפ
המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת על שם ג'סי צ' ושרה לאה שפר, המרכז הארצי לסוכרת נעורים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה

תקופת ההתבגרות היא תקופת המעבר בה הופכים הילדים והילדות לפוריים ובה משלימים הם את תהליך גדילתם. תקופה מופלאה זו של שינויים פיזיים ורגשיים הופכים את הילד הנאיבי והשקט שהכרנו למתבגר בעל התנהגות לא צפויה וסוערת.
על השינויים הפיסיולוגיים, הגורמים המשפיעים עליהם, ועל מגמות במאפייני ההתבגרות.

תקופת ההתבגרות היא תקופת המעבר בה הופכים הילדים והילדות לפוריים ובה משלימים הם את תהליך גדילתם. תקופה מופלאה זו של שינויים פיזיים ורגשיים הופכים את הילד הנאיבי והשקט שהכרנו למתבגר בעל התנהגות לא צפויה וסוערת. לא מפליא הוא, לפיכך, שהרבה חברות בעולם מסמנות בטקסים שונים את המעבר מילדות לבגרות את הקבלה לחברה הבוגרת. בחלק מהחברות הטקסים מאופיינים במבחני אומץ או יכולת פיזית ובחברות אחרות במבחנים או הישגים בתחום הרוח והחברה.
שני שינויים פיזיים בולטים מתרחשים בתהליך ההתבגרות: התפתחות סימני המין המשניים ובשלות מינית שבסופה משיגים יכולת פוריות, וכן תקופת של האצת הגדילה והגעה לגובה המבוגר. שינויים נוספים חלים במבנה הגוף ופיזור השומן, גודל העצמות והמינרליזציה של העצם, כמו גם שינויים במערכות הגוף השונות כגון המערכת הנוירואנדוקרינית, הקרדיווסקולרית ועוד.
הבשלות המינית מתרחשת ברצף אירועים צפוי. השיטה הנפוצה והמקובלת לדירוג של שלבי ההתבגרות נעשתה ע"י מרשל וטאנר (1,2). ההתבגרות חולקה ל-5 שלבים על פי מידת התפתחות השדיים (B) ,שיעור ערוותי (P) והגני טליה (G). כאשר שלב 1 הינו שלב טרום התבגרותי (פרה-פוברטאלי), שלב 2 הופעת סימני ההתבגרות הראשוניים, שלבי הביניים הינם שלב 3 ו-4 כשלב 5 הוא למעשה שלב הבוגר. (ראה איור 1).
הנצת שדיים ((thelarche הינה הסימן הראשון של תחילת התבגרות אצל רוב הבנות, אך לא אצל כולן, לעתים הופעת שיעור ערוותי מהווה את הסימן הראשון להתבגרות. נציין כי התפתחות שדיים אסימטרית הינה שכיחה. רצף אירועים עוקבים חל מעת הצתת תהליך ההתבגרות, כחצי שנה לאחר הופעת רקמת השד מופיע גם שיעור ערוותי, ובממוצע כשנתיים אח"כ מופיע המחזור (הפרשה וגינאלית, מופיעה 3-6 חודשים לפני הופעת המחזור). המחזור מופיע בד"כ בשלב התבגרות 4 של טאנר, זמן קצר לאחר הגעה לשיא האצת הגדילה, בגיל עצמות של כ- 13שנים (טווח 12-14 שנים). עוד שנה עד שנתיים דרושות על מנת שרוב המחזורים ילוו בביוץ ויהיו סדירים. תהליך ההתבגרות נמשך בממוצע 2-4 שנים (טווח 1.5-8 שנים).
אצל בנים, הסימן הראשון להתבגרות הינו הגדלה של נפח האשכים (≥ 3 מ"ל( . מאורע המתרחש בממוצע בגיל 11.5 שנים. כחצי שנה לאחר הגדלת נפח האשכים מופיע שיעור ערוותי והגדלה של אורך הפניס, הופעת זרע בשתן וזקפה לילית מתרחש זמן קצר לאחר הגעה לשיא האצת הגדילה, בשלב התבגרות 3-4 של טאנר. פוריות קיימת בשלב התבגרות 4 של טאנר. תהליך ההתבגרות נמשך בממוצע כ-3 שנים (טווח 2-5 שנים).
גדילה של רקמת שד (gynecomastia) הינה תופעה פיזיולוגית שכיחה ולרוב חולפת, המתרחשת בכמחצית מהנערים המתבגרים וגורמת לעיתים קרובות לחרדה מיותרת. התופעה מתרחשת לרוב סביב גיל 13-14 שנים ובשלב התבגרות 2-3 של טאנר, כנראה עקב חוסר שיווי משקל בין רמות אסטרוגן וטסטוסטרון.

איור 1: שלבי ההתבגרות ע"פ טאני ומרשל להתפתחות שדיים, שיעור ערוותי וגניטליה

בנות בתקופתנו מתחילות להתבגר מוקדם יותר מבעבר, אך גיל המחזור נותר קבוע מאז שנות השישים, בסביבות גיל 12-13 שניםכלומר תהליך ההתבגרות מתחיל אומנם בגיל מוקדם יותר אך נוטה להמשך תקופה ארוכה יותר

פיזיולוגיה של תהליך ההתבגרות
תהליך ההתבגרות מתרחש בשני צירים עיקריים (ראה איור 2):

ציר מרכזי – ציר הגונדוטרופינים ( ציר הורמוני המין )
ציר הורמוני המין נמצא תחת דיכוי בתקופת הילדות. גירוי שטיבו עדין לא ידוע גורם להסרת העיכוב ברמת ההיפותלמוס. זהו מעין "שעון ביולוגי" המעורר את תהליך ההתבגרות. כתוצאה מהסרת העיכוב ישנה הפרשה היפותלמית של ההורמון GnRH (Gonadotropin releasing hormone) הורמון זה גורם להפרשה של גונדוטרופינים ( LH ו-FSH ( מההיפופיזה. הגונדוטרופינים גורמים לגירוי הגונדות ליצירת הורמוני המין (אסטרוגן בבנות וטסטוסטרון בבנים).
ציר האדרנל
ההורמונים האנדרוגנים המופרשים מבלוטת האדרנל (בעיקר DHEAS ואנדרוסטינדיאון) לוקחים גם הם חלק בתהליך ההתבגרות ואחראים בין יתר תפקידיהם גם על התפתחות השיעור המיני, הופעת ריח הזיעה, פצעונים בעור, אקנה ועור שומני, המאפיינים את גיל ההתבגרות. התעוררות ציר האדרנל גורמת לעליה ברמות האנדרוגנים כשנתיים לפני הופעת סימני ההתבגרות המיוחסים לציר הגונדוטרופינים. בממוצע בגיל 6 שנים בבנות ו-7 שנים בבנים. ככל ששלב ההתבגרות מתקדם רמת האנדרוגנים עולה.
אומנם ציר האדרנל וציר הגונדוטרופינים הינם עצמאיים ונפרדים, אך התהליכים שהם מובילים מתרחשים בדרך כלל בזמנים דומים. כך שהופעת השדיים ושיעור ערוותי מופיעים בזמנים דומים.
בתחילת ההתבגרות ישנם מספר שינויים היפותלמים- היפופיזרים: השינוי ההורמונאלי הראשוני הוא הפיכת הפרשת ה- GnRH והגונדוטרופינים מהפרשה אפיזודית (פולסים נמוכים ולא סדירים של הפרשה) להפרשה פולסטילית. העלייה בפולסטיליות מתחילה בלילה וגורמת להפרשה של LH ובהמשך ההפרשה נמשכת גם בשעות היום. בנוסף, חלה ירידה ברגישות של ההיפותלמוס וההיפופיזה להורמוני המין (אסטרוגן וטסטוסטרון) ובתגובה ישנה עליה בהפרשה של גונדוטרופינים (LH ו-FSH) .
מהו הגורם או גורמים האחראים לשינוי ההיפותלמי-היפופיזרי בעיתוי המתאים להתבגרות? מהו אותו גירוי הנותן את האות הירוק ומאותת כי ניתן להתחיל בתהליך ההתבגרות?
מחקרים רבים נערכו במטרה לאתר את הגורם או הגורמים המציתים את תהליך ההתבגרות. מהו הגירוי הנוירולוגי? הורמונלי? או סביבתי הגורם ל"שעון הביולוגי" להתעורר, להסיר את הדיכוי מציר הורמוני המין ולהתחיל בכך את תהליך ההתבגרות? קיספפטין? לפטין? מלטונין? המנגנונים בהם פקטורים גנטיים, נוירואנדוקרינים וסביבתיים שולטים על תהליך ההתבגרות עדיין נותרו עלומים, אך מספר גורמים אנדוגניים כגון ההורמונים לפטין, גרלין, מלטונין, אינסולין ואנדרוגנים וגורמים חיצוניים סביבתיים כמו תזונה, סטרס, אור וכימיקלים סביבתיים המשפעים על המערכת הנוירואנדוקרינית כל אלו יחד עם פקטורים אתניים וגנטיים נמצאו כתורמים לתחילת תהליך ההתבגרות.
תהליך ההתבגרות בעידן הנוכחי מופיע בגיל צעיר יותר מאשר בעבר, בד בבד ישנה עליה בשכיחות של השמנה באוכלוסיה הכללית. על כן הועלתה ההנחה כי הגוף מאותת על כך שמאגרי האנרגיה מספיקים ומוכנים להתחלת ההתבגרות. על מנת להתחיל את תהליך ההתבגרות דרוש משקל ואחוז שומן מינימאלי. תואר למשל כי נדרשים 17% שומן להתחלת התבגרות ומינימום של 22% שומן על מנת שהמחזורים יהיו עם ביוץ (3). נמצא כי בנות בעלות משקל עודף (30% תוספת למשקל האידיאלי) מתחילות התבגרות בגיל מוקדם יותר. באופן דומה בנות בעלות תת משקל (30% פחות מהמשקל האידיאלי) יחוו התבגרות מאחרת. מתבגרים עם מאזן אנרגטי שלילי כמו בספורט תחרותי יחוו תופעה דומה של התבגרות מאחרת. ההורמון לפטין מופרש מתאי השומן בגוף ורמתו בדם נמצאת ביחס ישיר למסת השומן. מספר מחקרים הראו שעליה ברמת ההורמון לפטין קשורה בתחילת התבגרות בבנים ובבנות. רמה גבוהה יותר בסרום של לפטין בבנות קשור למסת שומן גבוהה יותר ולגיל מוקדם יותר של תחילת התבגרות (4). יתרה מכך, מצבים של חסר לפטין או עמידות לפעולתו מאופיינים בהתבגרות מאוחרת או חסרה. עדויות אלו מעידות על כך שההורמון לפטין ומסת השומן הינם אחד מהפקטורים המשפיעים על תחילת ההתבגרות. ההשערה הינה שההורמון לפטין מסיר את העיכוב של ההורמון נוירופפטיד Y (הורמון בעל תפקיד בהגברת תאבון ועליה במשקל) על ציר הורמוני המין ובדרך זו גורם לעליה בגונדוטרופינים הדרושה לתחילת ההתבגרות.
בעשור האחרון תוארו מספר פגמים גנטיים בגנים שלא היו מזוהים עד כה כגורם למקרים של התבגרות מאוחרת והיפוגונדיזם שניוני (חסר גונדוטרופינים).

פקטורים גנטיים משפיעים על תהליך ההתבגרות
גיל תחילת ההתבגרות וגיל הופעת המחזור הראשון שונה בקבוצות אתניות ובאזורים גיאוגרפים שונים, אולם גם באזורים גיאוגרפים קרובים נמצאה שונות בגיל המחזור לדוגמה בגרמניה גיל מחזור ממוצע הינו 13.5 שנים ואילו באיטליה השכנה 12 שנים, כך שישנם גורמים גנטיים, אתניים המשפיעים על גיל תחילת ההתבגרות וגיל המחזור.
פרטי ב-1934 בדק את הקשר בין גיל הופעת המחזור ודרגת הקרבה הגנטית בין זוגות נשים. ארבע קבוצות של זוגות נשים נכללו במחקר: 51 זוגות של תאומות מונוזיגוטיות, 47 זוגות של תאומות דיזיגוטיות, 145 זוגות של אחיות ו-120 זוגות בנות ללא קשר משפחתי ההבדל בגיל הופעת המחזור היה 2.8 חודשים , 12 חודשים, 12.9 חודשים ו- 18.9 חודשים בהתאמה (5). מחקר זה ומחקרים נוספים בקרב זוגות של תאומות הראה כי 50-80% מהשונות באוכלוסיה בגיל הופעת המחזור החודשי קשור לגורמים גנטיים (6). מחקרים שבוצעו בקרב משפחות הרחיבו את הידע על חשיבות פקטורים גנטיים בעיתוי זמן ההתבגרות. נמצאה התאמה בין גיל התבגרות ההורים וילדיהם. ההתאמה החזקה ביותר נמצאה בין גיל מחזור של האם וילדתה, כך שגיל המחזור של האם הוא מנבא טוב של גיל המחזור של הילדה.
מספר רב של מחקרים בשיטות שונות, בוצעו במטרה לזהות את הפקטורים הגנטיים הקשורים לתהליך ההתבגרות. שיטה אחת מנסה לבדוק קיום של פולימורפיזם בגנים המעורבים בתהליך ההתבגרות כגורם לשונות בעיתוי ההתבגרות. עד כה לא נמצא קשר בין שונות גנטית (פולימורפיזם) בגנים הגורמים להתבגרות מאוחרת (FGFR1,GNRH, GNRHR, GPR54, KAL1, KISS1, LEP, LEPR, PROK2 PROKR) (7), גנים המקדדים לאנזימים שונים בתהליך יצירת הורמוני המין, רצפטור לאסטרוגן וטסטוסטרון ואחרים לבין הבדל בגיל המחזור באוכלוסיה הכללית .
יחד עם זאת, נמצא קשר בין וריאנטים גנטיים הקשורים לקביעת גובה ולגיל הופעת מחזור ככל הנראה המחבר ביניהם הוא סגירה מוקדמת של פלטות הגדילה עקב חשיפה מוקדמת לאסטרוגן. באופן דומה נמצא קשר עם גנים המעורבים בתהליך ההשמנה וגיל מוקדם יותר של מחזור. לאחרונה זוהו מספר וריאנטים גנטיים שכיחים הקשורים לשונות בגיל הופעת המחזור. ב-2009 דווח במספר מחקרים לא תלויים על קשר בין הגן LIN28B הנמצא בכרומוזום 6 כגורם הגנטי הראשון שזוהה כמשפיע על גיל ההתבגרות בבנים ובבנות (8).

נדרשים 17% שומן להתחלת התבגרות ומינימום של 22% שומן על מנת שהמחזורים יהיו עם ביוץ. בנות בעלות משקל עודף של 30% מתחילות התבגרות בגיל מוקדם יותר. בנות בעלות תת משקל ומתבגרים עם מאזן אנרגטי שלילי כמו בספורט תחרותי יחוו התבגרות מאחרת.

שינויים פיזיולוגים במהלך ההתבגרות
האצת הגדילה בעת תהליך ההתבגרות (טבלה מספר 1)
שתי תקופות בלבד בחיי האדם מאופיינות בקצב גדילה מואץ: תקופת הגדילה התוך רחמית וגיל ההתבגרות. האצת הגדילה החלה ונובעת מתהליך ההתבגרות אחראית ל-20-25% מהגובה הסופי של האדם הבוגר.תהליך האצת הגדילה נמשך כ-24-36 חודשים ובזמן זה גדלים בממוצע כ-23-30 ס"מ. בשלבים הראשונים של ההתבגרות עיקר הגדילה נובעת מהארכת הגפיים ויותר מאוחר בתהליך עיקר הגדילה אקסיאלית,(trunk) כלומר עמוד השדרה. האצת הגדילה קשורה לגיל העצמות ולא לגיל הכרונולוגי.
שני אפיונים מבדילים בהאצת הגדילה בין בנים ובנות. בבנות, האצת הגדילה חלה כשנתיים מוקדם יותר מאשר בבנים. כלומר בבנות האצת הגדילה המוצמדת להתבגרות מופיעה כבר בתחילת ההתבגרות, בשלב התבגרות 2של טאנר (גיל ממוצע 9 שנים) ולעיתים מהווה אף את הסימן הראשון להתבגרות. מאידך בבנים, האצת הגדילה חלה בשלבים מתקדמים יותר של ההתבגרות, בשלב התבגרות של טאנר 3 (גיל ממוצע 11 שנים). לפיכך לבנים יש שנתיים תוספת של גדילה טרום התבגרותית. בנוסף מידת האצת הגדילה גדולה יותר בבנים מאשר בנות, שיא קצב הגדילה בבנות הוא כ-9-10 ס"מ לשנה ובבנים הקצב מהיר יותר כ-12-13 ס"מ בשנה. שני השינויים הללו בגדילה בין בנים ובנות תורמים להפרש גובה ממוצע של כ-13 ס"מ בין גברים לנשים.
להורמוני המין הנוצרים בתקופת ההתבגרות (טסטוסטרון בבנים ואסטרוגן בבנות) תפקיד חשוב בהתארכות העצמות ובהתגרמותן. השפעת הורמוני המין על גדילת העצם מתבצעת בצורה ישירה ועקיפה. השפעה ישירה על תאי הסחוס שבלוחיות הגדילה והשפעה עקיפה ע"י גירוי התאים הסומטוטרופינים שבהיפופיזה לייצר ולהפריש את הורמון הגדילה בכמות גדולה יותר, בתמורה הורמון הגדילה גורם לעליה ביצור החלבון IGF1 ולהאצה בקצב הגדילה. כך שגדילה תקינה בתקופת ההתבגרות מחייבת תקינות של שני צירים: ציר הורמון הגדילה וציר ההתבגרות.
סיום ההתבגרות מהווה גם סיומו של תהליך הגדילה עם התגרמות וסגירה של לוחיות הגדילה הסחוסיות. לוחיות הגדילה נסגרות בגיל עצם של 17 שנים בבנים ו-15 שנים בבנות, לאחר האצת הגדילה. אסטרוגן, ההורמון הנקבי הינו הגורם העיקרי הפועל דרך הרצפטור לאסטרוגן הנמצא בלוחיות הגדילה להבשלתן ולסגירתם הן בבנות והן בבנים. חלק מהורמוני המין הגבריים, טסטוסטרון, הופך בגופם של הבנים לאסטרוגן בתהליך ביוכימיה הנקרא ארומטיזציה. במצבים נדירים בהם חסרים קולטנים לאסטרוגן בלוחיות הגדילה, או חסר של האנזים הגורם לארומטיזציה של טסטוסטרון לאסטרוגן, קצב התארכות העצמות יהיה איטי יותר בתקופת ההתבגרות והתגרמות לוחיות הגדילה לא תתרחש במלואה. בצורה דומה, התבגרות מוקדמת עלולה לגרום להאצה וסגירה מוקדמת של לוחיות הגדילה ולקפח גובה סופי.

שינוי משקל הגוף
בתקופת ההתבגרות ישנה עליה במשקל. בנות עולות במשקל בממוצע 7-10 ק"ג, כאשר חלק גדול מעלייה זו נובע מבניה של רקמת שומן, ובבנים עליה של 10-13 ק"ג שברובה נובעת מבניה של מסת שריר.
בתחילת ההתבגרות ישנה ירידה במסת השומן בעיקר בבנים, אך מסת השומן עולה בשני המינים לאחר שיא האצת הגדילה במיוחד בבנות, בנות מתבגרות בעלות אחוזי שומן גבוהים יותר מאשר בנים. במהלך ההתבגרות חל שינוי במבנה הגוף, בבנות איזור הירכיים מתרחב ובבנים איזור הכתפיים.

טבלה 1: אפיוני האצת גדילה בבנים ובבנות במהלך ההתגברות

בנים

בנות

 

11 שנים

9 שנים

גיל

26-28 חודשים

24-36 חודשים

משך

26-28 ס"מ

23-26 ס"מ

סך גדילה

13.5 שנים
טאנר 4
9 ס"מ לשנה (5.4-11.2)

11 שנים
טאנר 2-3
10.3   ס"מ   לשנה (5.8-13.1)

שיא קצב גדילה
גיל
שלב התבגרות
קצב גדילה

 

 

 

 

 

 

 

 

שינויים בגדילת העצם 
קיים קשר ישיר בין שלב ההתבגרות, שיא האצת הגדילה וצמיחה של העצם. מסת העצם מושפעת ממספר גורמים: גנטיקה, הורמוני המין, משקל, פעילות גופנית מתונה, והפרשת הורמון גדילה. מאגרי הסידן בחלקם הגדול נצברים במהלך ההתבגרות. כמחצית מכמות הסידן בגוף מושקעת במהלך ההתבגרות בבנות וכשני שליש בבנים (9-10). שיא מינרליזציה של העצם חל בבנות בגיל 14-16 שנים ובגיל כ- 17.5 שנים בבנים (11). מסת העצם נמוכה יותר במצבים של תבנית התבגרות מאוחרת וגבוהה יותר בהתבגרות מוקדמת.
מספר תופעות שכיחות יותר בגיל ההתבגרות על רקע ההאצה בגדילה. הגדילה של עמוד השדרה עלולה להחמיר דרגה של סקוליוזיס. הגדילה של גלגל העין מחמירה מיופיה. המתבגר גם חשוף יותר לדלקות בגידים (כגון Osgood-schlatter ) עקב עליה במסת השריר וגדילה לא מסונכרנת של השלד הגורמת להגבלת תנועה. כמו כן שברים בעצם הרדיוס שכיחים יותר במתבגרים בשיא האצת הגדילה.
שינויים ביוכימיים מלווים את מהלך ההתבגרות וכוללים עליה במסת תאי הדם האדומים בעיקר בבנים בתיווך של טסטוסטרון. רמות נמוכות יותר של מאגרי ברזל במתבגרות בהשוואה למתבגרים, עליה בחומצה אורית, עליה בפעילות האוסטיאובלסטית בעצם וכתוצאה מכך עליה ברמות פוספור ואלקלין פוספאטאז בדם.

נמצאה התאמה בין גיל התבגרות ההורים וילדיהם. ההתאמה החזקה ביותר נמצאה בין גיל מחזור של האם וילדתה, כך שגיל המחזור של האם הוא מנבא טוב של גיל המחזור של הילדה

מגמות בגיל ההתבגרות והמחזור לאורך השנים
טווח הגיל התקין להתחלת התבגרות המינית בבנות הוא 8-13 שנים ובבנים 9-14 שנים. על כן התבגרות מוקדמת מוגדרת כהתבגרות שמתחילה לפני גיל 8 שנים בבנות ולפני גיל 9 שנים בבנים. התבגרות מאוחרת מוגדרת כהעדר סימני מין משניים מעל גיל 13 שנים בבנות ומעל גיל 14 שנים בבנים.
תהליך ההתבגרות הנורמלית דומה לקונצרט המשלב הרמוניה של צלילים מתוזמנים לעיתים המנגינה סוערת ולעיתים איטית, עולה או יורדת בדומה לתהליך ההתבגרות. יש שיבצעו תהליך מהיר וסוער מתחילת סימני המין הראשוניים ועד סיום ההתבגרות ולעומתם יהיו ילדים שתהליך ההתבגרות יהיה איטי ומתמשך. במחקרים הראו שכ-14% מהבנות מתחילות התבגרות, טאנר 2 בגיל 8 שנים ואילו 10% עדין לא החלו התבגרות בגיל 12 שנים (12). כלומר קיים הבדל בטווח של ארבע שנים בעיתוי ההתבגרות הנורמלית.

איור 2: ציר נוירו אנדוקריני – ציר הגונדוטרופינים והאנדרנל
ב-1997 הראו הרמן-גידנס ועמיתיו לראשונה מגמה של תחילת התבגרות בגיל מוקדם יותר ממה שהיה נהוג להגדיר כתקין בעבר. 17,000 בנות בקרב 225 מרפאות ברחבי ארה"ב נבדקו לגיל תחילת התבגרות וגיל מחזור. בגיל 8 שנים 48% מבנות ממוצא אפריקאי ו-14.7% מבנות ממוצא לבן היו בעלות לפחות אחד מסימני המין המשניים. ממוצע הגיל להופעת שדיים (תחילת התבגרות) וגיל הופעת המחזור היה 8.9 ו-12.2 שנים בהתאמה לבנות ממוצא אפריקאי, 10 ו-12.9 שנים בהתאמה לבנות ממוצא לבן (13). במאמר סקירה פטר ועמיתיו בדקו מספר מחקרים גדולים שנערכו באוכלוסיית ילדים בארה"ב במטרה לאושש אם אכן ישנה מגמה של ירידת גיל ההתבגרות בשלושת העשורים האחרונים. במחקר נמצא כי 14% מהבנות בגיל 8 שנים נמצאות כבר בשלב התבגרות של טאנר 2, אולם גיל המחזור או שלב 5 של ההתבגרות לא השתנה בשלושת העשורים האחרונים (14). בבנים לא נצפתה ירידה בגיל תחילת ההתבגרות, אולי מכיוון שקשה יותר לקבוע את גיל תחילת ההתבגרות בבנים. לסיכום, בנות בתקופתנו מתחילות להתבגר מוקדם יותר מבעבר אך גיל המחזור נותר קבוע מאז שנות השישים, בסביבות גיל 12-13 שנים. כלומר תהליך ההתבגרות מתחיל אומנם בגיל מוקדם יותר אך נוטה להמשך תקופה ארוכה יותר ועל כן גיל המחזור או סיום ההתבגרות נותר ללא שינוי משמעותי.
מגמת השינוי בגיל תחילת ההתבגרות והמחזור נבדקו גם במדינת ישראל. גודיאק ועמיתיו פרסמו תוצאות מחקר איסוף נתונים לגבי גיל המחזור הראשון בקרב מתגייסות לצה"ל. הבנות בטווח גיל של 18-19 שנים התבקשו למלא שאלון שבין יתר הנתונים כלל שאלה לגבי גיל הופעת מחזור ראשון. 11,392 שאלונים מולאו ע"י מתגייסות בין השנים 1986 ו-2000. גיל המחזור הממוצע על פי הדיווח בשאלונים ירד מ 1.3 ± 13.4שנים לבנות שנולדו לפני שנת 1970 ל 1.3± 13 שנים לבנות שנולדו לאחר 1978 (15).
מדוע גיל התחלת התבגרות מופיע מוקדם יותר מבעבר? גורמים גנטיים אינם משתנים בעשור או אף יותר כך שסביר להניח כי לסביבה יש תפקיד מרכזי כגורם להופעת ההתבגרות בגיל מוקדם יותר מבעבר. תיאוריות רבות פותחו בניסיון להסביר זאת והן כוללות שיפור בתזונה, בבריאות בתברואה ובאיכות החיים, שינויי באורח חיים כגון השמנת ילדים, זיהום סביבתי, הורמונים בתוצרי מזון או קוסמטיקה, השפעת אמצעי תקשורת וטלוויזיה. השמנה ככל הנראה הינה הפקטור המשפיע ביותר על תחילת התבגרות, זאת כבר ידעו המצרים הקדמונים כאשר פיסלו את אלת הפריון כאישה שמנה ויפה. תמיכה נוספת לתיאורית התזונה נמצא במחקרים שהראו כי שכיחות התבגרות יחסית מוקדמת גבוהה יותר בבנות עם עודף משקל. אין עדיין הוכחה ממשית לתיאוריות אלו.

השמנה ככל הנראה הינה הפקטור המשפיע ביותר על תחילת התבגרות, זאת כבר ידעו המצרים הקדמונים כאשר פיסלו את אלת הפריון כאישה שמנה ויפה. תמיכה נוספת לתיאורית התזונה נמצא במחקרים שהראו כי שכיחות התבגרות יחסית מוקדמת גבוהה יותר בבנות עם עודף משקל.

תהליך ההתבגרות יפה ומופלא בעיתו ככתוב בקהלת פרק ג "לַכּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תּחַת הַשּׁמָיִם עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד… אֶת הַכּל עָשָה יָפֶה בְעִתּוֹ" .

References:
1. Marshall W, Tanner J. Variations in the pattern of pubertal changes in girls. Arch Dis Child 1969;44:291. 2. Marshall, W, Tanner JM. Variations in the pattern of pubertal changes in boys. Arch Dis Child 1970;45:13.
3. Frisch R, McArthur J. Menstrual cycles: Fatness as a determinant of minimum weight for height necessary for their maintenance or onset. Science 1974;185:949.
4. Ahima RS, Prabakaran D, et al. Role of leptin in the neuroendocrine response to fasting Nature 1996;18:250-2.
5. Petri E. Untersuchungen zur Erbbedingtheit der Menarche. Z
Morphol Anthropol 1935;33:43–8.
6. Kaprio J, Rimpelä A, et al. Common genetic influences on BMI and age at menarche. Hum Biol. 1995;67(5):739-53.
7. Gajdos ZK, Butler JL, et al. Association studies of common variants in 10 hypogonadotropic hypogonadism genes with age at menarche J Clin Endocrinol Metab. 2008;93(11):4290-8.
8 . Sulem P, Gudbjartsson DF, et al. Genome-wide association study identifies sequence variants on 6q21 associated with age at menarche. Nat Genet 2009;41:734.
9. Magarey AM, Boulton TJ, et al. Bone growth from 11 to 17 years: relationship to growth, gender and changes with pubertal status including timing of menarche. Acta Paediatr 1999;88:139-46.

10. Lloyd T, Rollings N, et al. Determinants of bone density in young women. I. Relationships among pubertal development, total body bone mass, and total body bone density in premenarchal females. J Clin Endocrinol Metab 1992;75:383-7.

11. Bachrach LK, Hastie T, et al. Bone mineral acquisition in healthy Asian, Hispanic, black, and Caucasian youth: a longitudinal study. J Clin Endocrinol Metab. 1999; 84:4702-12.
12. Parent AS, Teilmann G, et al. The timing of normal puberty and the age limits of sexual precocity: variations around the world, secular trends, and changes after migration. Endocr Rev. 2003;24(5):668-93.
13. Herman-Giddens ME, et al. Pediatrics. Secondary sexual characteristics and menses in young girls seen in office practice: a study from the Pediatric Research in Office Settings network .1997;99:505-12.
14. Lee PA, Guo SS, Kulin HE. Age of puberty: data from the United States of America. APMIS. 2001;109:81-8.
15. Chodick G, Chodick G, et al. Secular Trends in Age at Menarche, Smoking, and Oral Contraceptive Use Among Israeli Girls, Prev Chronic Dis 2005;2:A12