נגישות

גיליון 34 – התנהגויות אכילה, ספט' 11

מפגשים מקצועיים - מכון תנובה למחקר

מפגש מקצועי של מכון תנובה למחקר התקיים בנושא נוטרי גנטיקה – נושא בו עסק גליון מס' 33 של המגזין

התקיימו 4 הרצאות:
OBESITY- getting personal
ד"ר רות בירק, מרצה בכירה, המחלקה לתזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאי אריאל
בבסיס תחום הנוטריגנטיקה מונחת ההנחה המוכחת שאנשים בעלי שונויות גנטיות ספציפיות מושפעים יותר או פחות מגורמים תזונתיים. זיהוי הגנים התורמים לתופעת ההשמנה בכלל האוכלוסייה הוא בעל חשיבות רבה ועשוי לאפשר בעתיד מתן המלצות תזונתיות ותרופתיות פרטניות יותר על בסיס נטייה גנטית

הגורם הגנטי בהפרעות אכילה
ד"ר רחל בכנר, מרכזת היחידה להפרעות אכילה, פסיכיאטריה של המבוגר, הדסה עין כרם
גב' איילת בורד, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקרי אטיולוגיה של אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא ספציפיות מציינים מגוון רחב של גורמים התורמים לסיכון להתפתחותן של הפרעות אלו, ביניהם; השפעות משפחתיות, התפתחותיות, אישיותיות, ביולוגיות, קוגניטיביות, חווייתיות וחברתיות-תרבותיות. מעבר לגורמים אלו קיים גורם גנטי ברור, כפי שעולה ממחקרי משפחות ותאומים. התורשתיות המשוערת של אנורקסיה עומדת על 50%-80% בעוד שהמרכיב הגנטי של בולימיה ככל הנראה נמוך יותר. על אף שאנו מודעים למרכיב הגנטי החזק בהפרעות אכילה, עדיין איננו יודעים הרבה בנוגע לגנים המשפיעים בפועל על הפרעות אלו.

גנטיקה וספורטאי עילית: עבר, הווה ועתיד
ד"ר ניר עינון, המחלקה לתזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאי אריאל
במהלך שני העשורים האחרונים חלה התפתחות דרמטית בתחום המחקר הגנטי הקשור לפעילות גופנית. התפתחות זו עשויה להוות גורם משמעותי בהתאמת ענפי ספורט לרקע הגנטי ובשיפור הישגיהם של ספורטאים בכלל ושל ספורטאי עילית בפרט. הגורמים התורשתיים קובעים במידה רבה את היכולות הספורטיביות על ידי השפעה על המדדים הפיזיולוגיים הקשורים למאמץ גופני. השאלה העיקרית כיום היא איננה האם יש השפעה לגורמים גנטיים על יכולות ספורטיביות, אלא זיהוי ואפיון הפרופיל הגנטי המייחד פנוטיפ ספורטיבי ספציפי (אירובי ואנאירובי).

הקשר בין צריכת מגנזיום וסידן לשוני הגנטי בטרנספורטר של מגנזיום והשפעתם על סרטן המעי הגס
פרופ' בטי שוורץ, מנהלת בית הספר למדעי התזונה ומרכז אקדמית של המרכז לנוטריגנומיקה ומזונות פונקציונאליים, המכון
לביוכימיה, במדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות, האונברסיטה העברית בירושלים
היארעות של סרטן המעי הגס היא גבוהה בעולם המערבי לעומת האוכלוסייה של מזרח אסיה. אם משווים את צריכת המגנזיום של האוכלוסייה המערבית לזו של מזרח אסיה לא נמצא הבדלים משמעותיים אבל, מה שכן נמצא הוא הבדל ביחס הצריכה בין סידן למגנזיום. עד לאחרונה חשבו שלמגנזיום וסידן יש תעלות יוניות משותפות. רק לאחרונה התגלה הגן המקודד ל- transient receptor melastanin 7 (TRPM7) שהיא תעלה יונית בעלת זיקה חזקה יותר למגנזיום מאשר לסידן. הוכח ש- TRPM7 משחקת תפקיד מרכזי בהומיאוסטזיס של מגנזיום.
תוצאות מחקר שנעשה לאחרונה כחלק מה- Tennessee colorectal polyp study , הכולל יותר מ- 5000 חולים הסובלים מאדנומה או קרצינומה של הקולון, הובילו למסקנה, שככל שצריכת המגנזיום גבוהה יותר הסיכון לפתח סרטן מעי גס הוא מופחת. כמו כן במחקר זה בדקו המצאות פולימרפיזם בגן TRPM7, ואכן הוכח שיש קשר הדוק בין ביטוי הפולימורפיזם ב TRPM7לבין נטייה מוגברת לפתח אדנומה או קרצנומה של המעי. נוסף לכך הראו שבאוכלוסיות בהן הפולימורפיזם מתבטא ביותר מאשר אלל אחד והחולים שיחס צריכת סידן למגנזיום הוא גבוה, הסיכון לפתח את המחלה הממארת הוא הגבוה ביותר.

תקצירי ההרצאות וחלק מהמצגות מופיעות באתר מכון תנובה למחקר