נגישות

גיליון 34 – התנהגויות אכילה, ספט' 11

תירגול מיינדפולונס (Mindfulness) כדרך לשינוי הרגלי אכילה, יובל עודד

יובל עודד
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה וסיי-פי פתרונות מתקדמים בפסיכולוגיה

מיינדפולנס הוא הלוך רוח המתאפיין בתשומת לב מדויקת וערה לרגעי ההווה, תוך השעייה של השיפוטיות שלנו. הלוך רוח של מיינדפולנס מאפשר לנו התבוננות אל תוך העולם הפנימי שלנו מתוך עמדה של סקרנות וקבלה, ואגב כך משנה גם את מפגשנו עם העולם שסביבנו
תירגולים שונים המשלבים מדיטציית מיינדפולנס, מתוך מטרה להגביר את יכולת הויסות הפסיכולוגית והפיזיולוגית, מתאימים מאד לשינוי הרגלי אכילה לקויים.

העשורים האחרונים מאופיינים בעלייה עצומה בשיעורי ההשמנה. התופעה הופכת לחמורה ביותר בעיקר במדינות המערב. מחקרים רבים מצביעים על ההשלכות הקשות שיש למשקל יתר על הבריאות ועל קשר למחלות שונות כולל יתר לחץ דם, סכרת מסוג 2, הפרעות שינה וסוגי סרטן שונים (1). בנוסף, מספר רב של מחקרים מצביע על קשר שלילי בין משקל גוף לבין רווחה נפשית ותחושת נוחות עם העצמי (Well-being) (2).
קיימות דרכים שונות להפחית השמנה, עם זאת על פי הספרות המחקרית עולה, כי שינויים באורח החיים חיוניים להשגת שמירה על משקל תקין לאחר ההתערבות הטיפולית. שינויים אלה כוללים: דיאטות Low fat/Low calorie , שינוי בדפוסי האכילה, תירגול גופני והתערבויות פסיכו-חינוכיות. היתרון הגדול בגישות המתמקדות בשינוי אורח חיים הינו בכך, שהסיכונים בגישות אלו הינם מינימליים ועלותם נמוכה. בנוסף, הם מאפשרים ניהול ושימור הרווחה הנפשית והבריאותית תוך הזדקקות מינימלית לעזרה חיצונית (3).
בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בטכניקות של מיינדפולנס במסגרת תוכניות שונות להפחתת משקל ושינוי הרגלי אכילה. להלן יתוארו חלק מטכניקות אלו.

חיים עם טייס אוטומטימיינדפולנס (קשיבות) לעומת mindlessness
במאמר זה אעשה שימוש לסירוגין במונחים מיינדפולנס וקשיבות (התרגום למיינדפולס על פי האקדמיה העברית ללשון). מיינדפולנס הוא הלוך רוח המתאפיין בתשומת לב מדויקת וערה לרגעי ההווה, תוך השעייה של השיפוטיות שלנו. הלוך רוח של מיינדפולנס מאפשר לנו התבוננות אל תוך העולם הפנימי שלנו מתוך עמדה של סקרנות וקבלה, ואגב כך משנה גם את מפגשנו עם העולם שסביבנו.
שלושה אלמנטים מופיעים במרבית הדיונים על מיינדפולנס בספרות הפסיכותרפיסטית והבודהיסטית. (א) מודעות (Awareness), (ב) לחוויה הנוכחית ((Present experience, (ג) תוך קבלתה (Acceptance). שלושת המרכיבים הנפרדים הללו משולבים בצורה מלאה בחוויית המיינדפולנס.
ההתבוננות הלא שיפוטית הינה בזרם השוטף של הגירויים הפנימיים והחיצוניים בעת התרחשותם. חוסר שיפוט מטפח קשיבות, כאשר אנו מתמודדים עם מצבים פיסיים או רגשיים קשים. על ידי כך שאנו לא שופטים את החוויה שלנו, אנו עשויים לראות אותה כפי שהיא מבלי לשאוף לשנותה. כמי שחש את הפוטנציאל והכח שיש במיינדפולנס, החל בשנות השבעים המאוחרות Zinn- Jon Kabat לשלב רעיונות אלה בתחומי הרפואה.
הוא הקים את הקליניקה להפחתת מתח, המציעה Mindfulness-based stress reduction )MBSR(, באוניברסיטה של המרכז הרפואי של מסאסוצ'טס. מאז, הוא ועמיתיו סייעו למעל 10,000 איש עם טווח רחב של מצבים, הכוללים מחלות לב, סרטן, איידס, כאב כרוני, בעיות של הקיבה והמעיים הקשורות למתח, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, הפרעות שינה, חרדה, ופאניקה. מחקרים רבים מצביעים על יעילות ההתערבות עבור מגוון רחב של אוכלוסיות. רב המשתתפים בתוכנית ה MBSR חוו הפחתה בסימפטומים פיזיים ופסיכולוגיים והפחתה זו נשמרה זמן רב, יחד עם שינויים חיוביים עמוקים בגישה, בהתנהגות, ובתפיסה עצמית, תפיסה של אחרים ותפיסת העולם (4).

קשיבות יומיומית מאפשרת לנו לפתח תובנה לתפקוד הפסיכולוגי, ולהגיב במיומנות לסיטואציות חדשות. תרגול קשיבות הוא ניסיון מודע להחזיר את ההכרה לעיתים קרובות יותר אל ההווה, עם כל המאפיינים של הקשיבותקשיבות לכשעצמה אינה בלתי רגילה, אך רצף של קשיבות אכן נדיר למדי

התבוננות יותר מעמיקה בקשיבות מעלה איכויות אלה המאפיינות אותה:
• לא קונספטואלית. הקשיבות קיימת ללא ספיגתה בתהליכי החשיבה שלנו.
• ממוקדת בהווה. הקשיבות היא תמיד ברגע הנוכחי. מחשבות על החוויה שלנו הם שלב אחד מעבר לרגע הנוכחי.
• לא שיפוטית. הקשיבות אינה יכולה להתרחש בחופשיות אם אנו רוצים שהחוויה שלנו תהייה משהו אחר.
• מכוונת. הקשיבות תמיד כוללת כוונה למקד תשומת לב במקום כלשהו. החזרת תשומת הלב לרגע הנוכחי מעניקה לקשיבות המשכיות לאורך זמן.
• התבוננות הנוטלת חלק בחוויה. קשיבות אינה צפייה מנותקת. פירושה לחוות את הגוף והנפש בצורה יותר אינטימית.
• לא מילולית. את חווית הקשיבות לא ניתן לתפוס במילים, משום שהמודעות מתרחשת לפני שהמילים עולות בראש.
• חוקרת. מודעות קשובה תמיד חוקרת רמות עדינות יותר של תפיסה.
• משחררת. כל רגע של מודעות קשובה מעניק לאדם חופש מסבל מותנה.

מאפיינים אלו מתרחשים במקביל בכל רגע של קשיבות. תרגול קשיבות הוא ניסיון מודע להחזיר את ההכרה לעיתים קרובות יותר אל ההווה, עם כל המאפיינים של הקשיבות. קשיבות לכשעצמה אינה בלתי רגילה, אך רצף של קשיבות אכן נדיר למדי (5).

קשיבות יומיומית מאפשרת לנו לפתח תובנה לתפקוד הפסיכולוגי, ולהגיב במיומנות לסיטואציות חדשות. קשיבות במדיטציה עמוקה מעניקה תובנות לאופייה של הנפש ולגורמי הסבל. תובנות אלו, כגון מודעות לארעיותם של דברים, עוזרות לנו להיות פחות שקועים במחשבות ולטפח מודעות גבוהה יותר.
אכילה פעמים רבות נעשית באופן אוטומטי ללא מודעות. לאכילה מודעת (Mindful eating) פוטנציאל לשנות את הדרך בה אדם מתייחס למזון ולאכילה בכמה צורות: (א) על ידי זיהוי הטריגרים לאכילה שאינה מודעת כגון מצבים רגשיים שונים, לחצים או מסיחים אחרים (ב) על ידי זיהוי מדויק יותר של מצבי רעב או שובע (ג) על ידי יצירת חוויה שונה בעת חוויית האכילה, קריא, זיהוי איכויות הטעם והערכת טיבו של המזון הנצרך.

כיצד מדיטציית מיינדפולנס מסייעת לחידוד המודעות להרגלי אכילה
הנסיון המצטבר מדגים כיצד מאפייני התירגול בקשיבות הופכים סוג תירגול זה למתאים במיוחד עבור חידוד המודעות לדפוסי אכילה. אנו אוכלים ארוחה אחר ארוחה, חטיף אחר חטיף כמעט ללא מודעות למה ואיך אנו אוכלים. למשל בזמן צפייה בסרט אנו עשויים להיות מופתעים כאשר ידנו חשה את תחתית מיכל הפופקורן. ההבדל בין אכילה שמאופיינת בקשיבות (eating Mindful) לעומת אכילה שאינה קשובה Mindless)) הוא בכך שבראשונה אנו מודעים, רגע אחר רגע לחויית האכילה בתוך ומחוץ לגופינו. היכן בגוף אנו חשים רעב? איך אנו חשים שובע? מהי ההרגשה לפני תחושת שובע מלאה? היכן חשים סיפוק? אנו שמים לב לצבע, סוג ומרקם המזון שאנו מכניסים לפה, אנו מפנים תשומת לב לחשיבה, בעוד שאנו נמנעים מחשיבה שיפוטית וביקורתית אנו שמים לב למוסחות כאשר איננו במלוא הקשב לאכילה. אנו שמים לב כיצד האכילה משפיעה על מצב רוחנו וכיצד רגשות משפיעות על דפוסי האכילה.

אחד התרגילים המרכזיים בגישות מבוססות מיינדפולנס הינו "תרגיל הצימוק".
(תורגם ועובד לעברית מתוך סדנא שניתנה על ידי סיי-פי פתרונות מתקדמים בפסיכולוגיה בהנחיית פרופסור זינדל סגל, ספטמבר 2010)

זהו תרגיל פשוט המדגים אכילה מודעת, כשתהיו מוכנים אתם מוזמנים לחקור את הצימוק בכל חושיכם.
החזיקו את הצימוק בין האגודל לאצבע, עצמו את עיניכם ומוללו אותו… חושו בטקסטורה של הצימוק, לחצו עליו בעדינות. מה התחושה הנחווית בקצות האצבעות? כעת פיקחו את עיניכם והתבוננו בו. האם הוא נראה כפי שחשתם אותו? שימו לב לצלליות על פני משטח הצימוק, איך שטח הפנים שלו נראה? מה הצבע שלו? האם הוא משנה את צבעו במקומות שונים? האם הצימוק יבש או לח? האם צורתו סימטרית? נסו להרגיש את הצימוק…האם הוא רך או קשה? האם לקצותיו יש צורה מובנית? האם הטקסטורה שלו זהה בכל שטח פניו? כמה הוא כבד? כעת הריחו אותו מספר פעמים תוך כדי שאיפה. שימו לב לכל תחושה המתעוררת בפה ובגרון. כעת מקמו את הצימוק בעדינות בין שיניכם הקדמיות וגעו בו בעזרת לשונכם. שימו לב לתחושות המתעוררות בפה, בגרון ובבטן. מבלי ללעוס אותו עדיין, שימו לב כיצד, רגע אחר רגע, שינויים מתחוללים בפיכם וגם בצימוק עצמו. כעת הניחו את הצימוק על לשונכם…חושו את מגע הלשון עם הצימוק? גלגלו אותו בעזרת הלשון, האם הוא מורגש אחרת באזורים שונים של הפה? כעת לפני שאתם לועסים את הצימוק שימו לב לתחושות העולות בציפייתכם לאכול את הצימוק, האם אתם מרגישים בהפרשת הרוק הנלווית? האם אתם מרגישים בטעם עוד לפני שנגסתם בו עם שיניכם? אנא התבוננו במחשבותיכם ובציפיותכם. האם אתם מצפים לבלוע את הצימוק ולאכול אחד נוסף, או שאולי אתם פשוט נהנים מעושר החוייה העכשוית של הצימוק שנמצא בפה? כשתהיו מוכנים אנא ניגסו בצימוק בעדינות. אלו טעמים משתחררים מהצימוק לאחר הנגיסה? האם הטעם והטקסטורה של פנים הצימוק שונים מהחוץ שלו שהרגשתם קודם? האם יש שינוי בלחות? בטעם? האם התחושות בפה שונות בחלקי הפה השונים? נסו לשים לב לתחושות המלוות את הלעיסה האיטית של הצימוק והתייחסו אל כל תחושה בנפרד. בזמן הלעיסה, מה אתם שומעים? ולקראת הבליעה האם אתם מרגישים את התחושות במורד הגרון שלכם? האם תוכלו לעקוב אחריהן עד שיגיעו לקיבה? איזה תחושות נותרו בפה? האם הטעם והתחושה בפה שונים עכשיו ביחס לתחושות שהיו לפני אכילת הצימוק? לפני בליעת הצימוק? האם המחשבות שלכם נמצאות עדיין בחווית האכילה הזאת או שהן נדדו למקום אחר? שימו לב לתחושות בגוף כולו לאחר שסיימתם ללעוס את הצימוק. תרגיל הצימוק הסתיים.

תרגיל הצימוק מהווה דוגמא מצוינת לדרך בה ניתן להעלות באופן משמעותי את המודעות לסוגי מזון שונים. נסיוננו הקליני מראה למשל ששתיית קפה באותו אופן מסייעת בטווח הארוך להפחתת הכמות היומית הנצרכת וכן במקרים רבים להפחתת הצורך בהמתקת המשקה.

Mindfulness-based eating awareness training – MB-EAT
לאחרונה התפתחו גישות טיפוליות המנסות לשלב מספר תירגולים מתחום המיינדפולנס בנסיון להשפיע לאורך זמן על המודעות האישית לצריכת מזון. אחת מהן הינה (Mindfulness-based eating awareness training- MB-EAT).
גישה זו משלבת אלמנטים מהMBSR (Mindfulness- based stress reduction) ומCBT (Cognitive behavior therapy) ביחד עם מדיטציות אכילה מודרכות. בהמשך להתמקדות הקיימת ב CBT בעבודה על עיוותי החשיבה ומציאת חלופות לאכילה רגשית, מנסה גישה זו לחזק את יכולת ההפנמה ולסייע בשימור העקרונות שנלמדו. מיקוד הקשב בתירגול הינו על דימוי הגוף, המשקל ותהליכי ויסות של תחושות הקשורות לאכילה כגון תיאבון ושובע. תהליך המדיטציה מוטמע לתוך פעילויות יומיומיות הקשורות להשתוקקות למזון ולאכילה. מוגברת המודעות לתהליכים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים הקשורים לדפוסי האכילה. תחילה המיקוד הינו בהעלאת המודעות לדפוסים השונים, ובהמשך הדגש הוא על התנתקות מתגובות לא רצויות. מספר מדיטציות הקשורות לאכילה מתורגלות, בתחילה מדיטציית הצימוק ולאחר מכן מדיטציות מורכבות ומאתגרות יותר הכוללות מיקוד בסוגי מזון שונים ובשיפור היכולת לבחירה מודעת מושכלת יותר בין סוגי המזון השונים. הטיפול משלב גם תרגול בפעילות קשובה כגון הליכה מודעת (6).

לאכילה מודעת (Mindful eating) פוטנציאל לשנות את הדרך בה אדם מתייחס למזון ולאכילה בכמה צורות: (א) על ידי זיהוי הטריגרים לאכילה שאינה מודעת כגון מצבים רגשיים שונים, לחצים או מסיחים אחרים (בעל ידי זיהוי מדויק יותר של מצבי רעב או שובע (ג) על ידי יצירת חוויה שונה בעת חוויית האכילה, קריא, זיהוי איכויות הטעם והערכת טיבו של המזון הנצרך

מיינדפולנס כדרך לשינוי הרגלי אכילה
תירגול קבוע במיינדפולנס מטפח את היכולת להשתחרר מדפוסי תגובתיות ומהרגלים שאינם רצויים. שינוי הרגלים הינו תהליך המתרחש בשלבים וראשיתו הינה בזיהוי ההתנהגות אותה רוצים לשנות וזיהוי המחשבות הרגשות והתחושות הנלווים לה. תירגול מיינדפולנס כפי שתואר מתאים במיוחד לשלב ראשוני זה. בשלב שני מוגדרת ההתנהגות החלופית הרצויה. הגדרת השינוי אותו רוצים להשיג נעשית באופן חיובי. לדוגמא, במקום להחליט שעלי להפסיק לצרוך דגני בוקר מומתקים מיקוד הקשב הינו בדימוי של צריכת דגני בוקר בריאים אותם מצמידים לדימויים חיוביים של בריאות חופש וקלילות. לאחר מכן יש להדגיש ולחזק את ההתנהגות הרצויה כדי ליצור שינוי התנהגותי קבוע. הפניית הקשב לפעולת האכילה והפחתה של Multi- tasking בנוסף להאטת קצב האכילה משפרים מאד את סיכויי השגת השינוי. בנוסף, טיפוח טקסים כלומר הגדרה מדויקת של ההתנהגות וביצועה בזמן מוגדר יגבירו את סיכויי השגת השינוי לטווח הארוך.
אחד הקשיים בהם נתקלים בעת הנסיון לשנות הרגלי אכילה נעוץ בתפקיד שיש לאכילה בויסות מצבים רגשיים. פעמים רבות התקפי אכילה תפקידם להפחית מצבים רגשיים לא נעימים אצל אנשים שמיומנויות הויסות הרגשי אצלם לקויות. אנשים חווים רגשות שליליים כאשר יש פערים אחרים בין המצוי לרצוי. ברגע שעולה רגש שלילי, מתוך הפחד שיגבר יש חיפוש אחר גורמים שיסייעו בהחלשתו. על ידי הסחת הקשב מהרגש השלילי, התקפי האכילה מסייעים בהקלה זמנית של המצוקה הרגשית וכך מתבצעת למידה.
תירגול מיינדפולנס מסייע לרכוש גישה מסתגלת יותר להתמודדות עם מצבים רגשיים שאינם רצויים. הוא כולל אימון בויסות רגשי ושיפור הסבילות למצוקה רגשית. מיומנויות הקשיבות נלמדות על מנת לסייע להתמודד אחרת עם הנטייה להשתמש בהתקפי האכילה על מנת להמנע ממודעות רגשית. ניתן דגש על חוסר שיפוטיות, על שיפור היכולת למודעות והתמקדות במצבים רגשיים תוך התרחשותם מבלי להגיב אליהם באופן התנהגותי. למשל, לומדים המשתתפים להתבונן ברגשותיהם כאילו היו עננים הנעים בשמיים, מבלי לשאוף לשנות את איכות הרגש ומבלי להפעיל ביקורת עצמית על כך שהם חווים רגשות אלה. מיומנויות מיינדפולנס מהוות בסיס לויסות רגשי ולשבירת מעגלי סבל הנובעים מהתנהגויות אימפולסיביות ואוטומטיות. כאשר אדם מצוי במודעות קשובה יכולתו לבצע בחירות אדפטיביות באשר לויסות הרגשי משתפרת.

אכילת יתר באה לעתים כהרגל של פיצוי, למשל במצבים בהם הצבת יעדים אישיים קשים להשגה מובילה למחשבות שליליות ורגשות שליליים כאשר אדם אינו עומד ביעדים שהציב לעצמו. מצב פנימי אברסיבי זה מוביל להיצרות הקשב ולהפחתת העכבות מול האכילה.
מיומנויות מיינדפולנס שונות מכוונות לטפח התבוננות לא שיפוטית בתחושות גוף, תפיסות, מחשבות ורגשות. תירגול קבוע במיינדפולנס מביא לשיפור ביכולת המתרגלים לזהות סימנים לרעב ושובע, משפר יכולתם להתמודד עם מחשבות שליליות ומאפשר להם לבחור בהתנהגויות סתגלתניות יותר במצבי לחץ (7). למשל, במקום להפנות קשב למה שיקרה בעתיד (לדוגמא, פחד מכך שתהיה עליה במשקל) מסיטים את הקשב לקבלה של התחושות הקיימות כאן ועכשיו (רעב או צמא) ללא ביקורת וללא שיפוטיות.

תרגיל נוסף שפותח על מנת לסייע ברכישת הרגלי אכילה נכונים ומחנך להתמודדות אחרת עם מחשבות, דימויים ופחדים הקשורים לשומן הוא תרגיל "נהג האוטובוס" (8). במקום להגיב בהתנהגויות של צומות למחשבות שליליות אלה, המתרגלים לומדים להתבונן בהן בצורה שאינה שיפוטית ובגישה מקבלת. המטרה היא לסייע למתרגלים לזהות בין שטף המחשבות את אותן מחשבות קשות כגון "אני שמן כמו לויתן" מבלי להאמין או להזדהות עם אותן מחשבות. בתרגיל מתבקש המתרגל לדמיין שהוא נהג אוטובוס המסמל את תנועתו לעבר מטרות חיים שהוא מוקיר. מחשבות הקשורות לשומן משולות לנוסעים על האוטובוס שדורשים מהנהג לשנות את מסלולו ולנסוע ב"דרך האנורקסיה". תרגיל זה מאפשר למחשבות שליליות להיות נוכחות מבלי לפעול על פיהן.

מיינדפולנס כאמצעי טיפולי בהפרעות אכילה
טיפולים מבוססי מיינדפולנס מפותחים כיום גם לצורך התערבות בהפרעות אכילה שונות. טיפולים אלה עדיין נחשבים לחדשניים ומצויים בשלבים ראשוניים של מחקר לגבי יעילותם ולגבי המנגנונים העומדים בבסיסם (9-13). חשוב לזכור כי אנשים הסובלים מהפרעות אכילה מאופיינים בצורך גבוה בשליטה וברצון להמנע מחוויות פנימיות שליליות. בנוסף הם מראים נטייה חזקה לשיפוטיות ולנוקשות מחשבתית. לעתים קרובות בחירותיהם נעשות מתוך דפוסים אוטומטיים שנלמדו היטב. תכונות אלה מקשות על יכולתם של רבים להתמיד בתירגול הרב הנדרש להשגת הגמשה ושינוי.
רכישת מיומנות במיינדפולנס דורשת סבלנות והתמדה ובמידה מסוימת מהווה חשיפה (Exposure) חזקה לרבים מפחדיהם של הסובלים מהפרעות אכילה. לכן, על מנת להגיע להישגים בלימוד גישה זו על המטפלים לאמץ גישה טיפולית גמישה ביותר. הנסיון מוכיח ששילוב גישות המעודדות הגמשה פיזיולוגית ומחשבתית כגון היפנוזה וביופידבק משפרים את ההיענות לתירגול מיינדפולנס. סוגיות אלו מהוות בסיס פורה למחקר עתידי.

אכילת יתר באה לעתים כהרגל של פיצוילמשל במצבים בהם הצבת יעדים אישיים קשים להשגה מובילה למחשבות שליליות ורגשות שליליים כאשר אדם אינו עומד ביעדים שהציב לעצמו. מצב פנימי אברסיבי זה מוביל להיצרות הקשב ולהפחתת העכבות מול האכילה.

לסיכום
תירגולים שונים המשלבים מדיטציית מיינדפולנס, מתוך מטרה להגביר את יכולת הויסות הפסיכולוגית והפיזיולוגית, מתאימים מאד לשינוי הרגלי אכילה לקויים. "פתיחת שדה המודעות" במדיטציה עשויה להרחיב ולהעשיר את חייהם של המתרגלים ולאפשר להם לרכוש הרגלי אכילה בריאים יותר ולשמר אותם לאורך זמן. המרכיב של "קבלה עצמית" בתרגול הקשיבות מסייע למתן את ההשפעות שיש לדימוי עצמי שלילי על אכילת יתר. הפחתת התגובתיות האוטומטית וחידוד האבחנה לשינויים רגעיים מהוה הזדמנות ללמידה המעודדת אי-הצמדות להרגלים, עמדות ותפיסות.

References:
1. Haslam DW, James WP. "Obesity". Lancet 2005;366:1197-209.

2. Simon GE et al. Association between obesity and psychiatric disorders in the US adult population. Archives Gen. Psych 2006;63:824-30.

3. Powell LH et al. Effective obesity treatments. Am Psychologist 2007;62:236.

4. Segal ZV, Williams JMG & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventing relapse. New York: Guilford

5. Hayes SC, Strosahl KD & Wilson KG. (1999). Acceptance and commitment
therapy: An experiential approach to behavior change. New York: Guilford Press.

6. Kristeller JL, Quillian-Wolever R & Sheets V. (2005). Mindfulness-based eating
awareness therapy (MB-EAT): A randomized trial with binge eating disorder.
In Baer, R. (Ed.) (2006) Mindfulness and acceptance-based interventions: conceptualization, application and empirical support. San Diego, CA: Elsevier

7. Baer R. (Ed.) (2006) Mindfulness and acceptance-based interventions: conceptualization, application and empirical support. San Diego, CA: Elsevier

8. Hayes SC, Wilson KG, et al. Emotional avoidance and behavioral disorders: A functional dimensional approach to diagnosis and treatment. Journal of Consulting and Clinical Psychology1996;64:1152-68.

9. Heffner M, Eifert GH. (2004). The anorexia workbook: How to accept yourself,
heal your suffering, and reclaim your life. Oakland, CA: New Harbinger.

10. Telch CF, Linehan MM. Group dialectical behavior therapy
for binge-eating disorder: A preliminary, uncontrolled trial. Behav Ther 2000;31:569-82.

11. Kristeller JL, Hallett CB. An exploratory study of a meditation-based
intervention for binge eating disorder. J Health Psychol 1999;4:357-63.

12. Safer DL, Telch CF. Dialectical behavior therapy for
bulimia nervosa. Am J Psychiatry 2001;158:632-34.

13. Dalen J, Smith WB, et al. Mindful Eating and Living (MEAL): weight, eating behavior, and psychological outcomes associated with a mindfulness-based intervention for people with obesity. Complementary therapies in medicine 1 2010;8:260-64