נגישות

גיליון 35 – מטבוליזם, ינו' 12

השפעת אימון גופני על חילוף החומרים שלאחר המאמץ, יאיר להב

יאיר להב, דיאטן קליני וספורט, ראש תחום לימודי כושר ותזונה מכון וינגייט

בשנת 1984 הוטבע המונח "Excess Post–exercise Oxygen Consumption " (EPOC), אשר מתייחס לעליה בצריכת חמצן מספר שעות לאחר הפעילות הגופנית.
האם עליה זו בצריכת החמצן בעת הפעילות הגופנית ולאחריה משפיעה על קצב חילוף החומרים הבסיסי? עד כמה משמעותית השפעה זו לטוח הקצר והארוך ואילו מאפיינים של הפעילות הגופנית אכן משפיעים עליה?

בדיקת המרכיבים השונים של ההוצאה האנרגטית, כולל RMR, יכולים לשפר את הבנתנו בנושא המאזן האנרגטי, בהתייחס לתופעת ההשמנה (1). כחלק מכך, צריכת חמצן עודפת לאחר מאמץ גופני מעבר לצריכה במנוחה, מעניינת בעיקר את האוכלוסייה המעוניינת להפחית ממשקלה (2). בעת מאמץ גופני מתרחשת עליה בצריכת חמצן על מנת לספק את הצורך האנרגטי העולה, לאחר המאמץ הצורך האנרגטי וצריכת החמצן אינם חוזרים למצב של מנוחה, אלא נשארים גבוהים למשך זמן מה. בתחילה סברו כי העלייה בצריכת החמצן נבעה מחוב החמצן שנוצר בתחילת הפעילות, לאחר מכן הוצע כי חוב החמצן נוצר מסינתזת גליקוגן מלקטט. כך או אחרת, המונח חוב חמצן אינו עומד בבסיס המכניזם לעליה במטבוליזם לאחר מאמץ גופני.
ב 1910 דווח לראשונה על עליה בRMR לאחר מאמץ גופני. החוקרים דיווחו על עליה של 11.1% ב -RMR אצל נחקרים שביצעו מאמץ ואשר ישנו 7–13 שעות בחדר בו נבדקה מנת הנשימה וההוצאה האנרגטית. חוקרים נוספים מצאו עליה של 25% בRMR- כ-7 שעות מסיום משחק כדורגל, ועליה של 15% אצל נחקרים שהלכו 16 ק"מ בקצב 6.4 קמ"ש. במקביל לממצאים אלו מחקרים נוספים מצאו שינוי קל בRMR – בעקבות מאמץ גופני, כאשר חלק מהשונות מיוחסת לעצימות המאמץ, מין המשתתפים, ורמת הכושר של הנחקרים. במחקרים ראשוניים אלו, ואף בחדשים יותר, קיימות בעיות מתודולוגיות דוגמת עיתוי המאמץ ביום, הרגלי אכילה, שתיית קפאין, לחצים נוספים, טמפרטורה, בדיקת צריכת החמצן בנקודות זמן קבועות או באופן מתמשך ללא הפסקה משך שעות היום. בחלק מהמחקרים דוגמאות בדיקת צריכת חמצן בסיום המאמץ שימשו כבסיס להערכת חילוף החומרים שעות מסיום הפעילות, ולבסוף חלק מהבדיקות נעשו בישיבה והאחרות בשכיבה (3).
בשנת 1984 הוטבע המונח "Excess Post–exercise Oxygen Consumption " (EPOC), אשר מתייחס לעליה בצריכת חמצן מספר שעות לאחר הפעילות הגופנית.
ל- EPOC מספר מרכיבים. החלק "המהיר" המתייחס לשעה מתחילת האימון, והחלק "המתמשך" שאורכו מספר שעות. לאימונים (מאמצים חוזרים ונשנים של תרגול) יש השפעה כרונית על RMR ביחס לאנשים לא מאומנים, בעיקר כאשר ישנה אספקת אנרגיה נאותה בתקופת האימונים (4).

הערכה מטבולית בשיטת קלורימטריה ישירה 
רוב המחקרים אשר בדקו את חילוף החומרים ביצעו זאת באמצעות קלורימטריה עקיפה, כאשר הבדיקות נעשו בזמנים משתנים ממחקר למחקר, ובסיום נעשה ניסיון לשקלל את הנתונים לכלל תוצאה סופית. מעטים המחקרים אשר בדקו הוצאה אנרגטית במנוחה לאחר מאמץ על ידי קלורימטריה ישירה. במחקר (1) אשר בדק EPOC בחדר מטבולי, נתבקשו נבדקים לרכוב 45 דקות בעצימות של 72.8% מה- VO2max, ממוצע ההוצאה האנרגטית עמד על כ-519 קק"ל. לאחר מכן הוכנסו הנבדקים לחדר מטבולי למשך 24 שעות, והמשיכו בפעילות רגילה, לאחר שקלול הנתונים נמצא, כי במשך 14 שעות מסיום עלה חילוף החומרים ביחס למנוחה ב 190 קק"ל, נתון המיצג תוספת של 37% להוצאה האנרגטית בזמן מאמץ. החוקרים ציינו כי נתון זה גבוה משמעותית מנתוני מחקרים בעבר, אשר בדקו את ההוצאה האנרגטית מחוץ לתא מטבולי.

השפעת אורך ועצימותו של המאמץ על EPOC
הממצא הבולט והעקבי בהתייחס לצריכת החמצן העודפת לאחר פעילות אירובית הוא שפעילות בת 5–20 דקות ובעצימות של 50%-80% לא גורמת ל EPOC מעבר ל- 35 הדקות הראשונות של התאוששות מסיום המאמץ. באחד המחקרים (5) נמצא, כי רכיבת אופניים בעצימות של 80% מהצח"מ (VO2max ) גרמה לעליה בEPOC משך 30-10 דקות מסיום המאמץ. אך מה בדבר מאמצים ממושכים יותר? במחקר שבדק גברים, אשר רכבו 80 דקות בעצימות של 80% מה VO2max – נמצא, כי לאחר 12 שעות צריכת החמצן העודפת עמדה על 48 ליטר – עדות להוצאה אנרגטית של 240 קק"ל, ולאחר 24 שעות ה EPOC הייתה גבוהה ב 5.9% ביחס לימי בקרה ללא פ"ג. באיור 1 ניתן לראות כי לאור מחקרים אלו ואחרים, ישנו קשר ישיר בין משך המאמץ ועצימותו לבין צריכת חמצן עודפת. כמו כן נדרש מאמץ של לפחות 60-50% מה VO2max –על מנת להעלות את ה EPOC למספר שעות מסיום המאמץ.

איור 1: הקשר בין עצימות (שמאל) ומשך האימון (ימין) לבין EPOC
מחקרים נוספים (6,7) אשר בהם נעה ההתערבות מ- 20 דקות הליכה בעצימות של 30% מהVO2max -, ועד 80 דקות מאמץ בעצימות של 70% מה VO2max – הראו קשר ליניארי בין משך ועצימות המאמץ לEPOC בסיום המאמץ, וכי במאמץ שמשכו 80 דקות ובעצימות של 70% נמצא כי צריכת החמצן העודפת עמדה בשעה הראשונה על כ – 30 קק"ל (5.7 ליטר חמצן). כעבור 4 שעות מסיום המאמץ צרכו הנבדקים כ – 50 קק"ל יותר (במשך כל 4 השעות), ואילו צריכת החמצן העודפת במשך כל 8 השעות מסיום המאמץ עמדה על כ- 75 קק"ל (14.6 ליטר חמצן). במחקרים אלו נמצא כי מכלל המשתנים לעצימות האימון ההשפעה הגדולה ביותר על EPOC וכי 45% מהשונות ב – EPOC מיוחסת לעצימות בה נעשתה הפעילות, ואילו למשך המאמץ השפעה מועטה יחסית הנעה בין 8.9%-7.7%.
מחקרים אחרים (8-10) הראו צריכת חמצן גבוהה יותר ולמשך זמן רב יותר בסיום מאמץ. במחקר (9) בו נתבקשו גברים לדווש משך 80 דקות, בעצימויות משתנות ועם הפסקות של 5 דקות בין קטע לקטע נמצא, כי כעבור 10 שעות עמדה צריכת החמצן העודפת במונחי קלוריות עודפות – על כ 150 קק"ל. השוני ב EPOC אינו ברור דיו, אך מוצעים הסברים המיוחסים להבדלים בין ריצה לרכיבה, ואף כושרם הגופני של הנבדקים. במחקר בו ההוצאה האנרגטית במנוחה עלתה משמעותית – הנבדקים רכבו על אופניים ורמת הכושר שלהם הייתה נמוכה והם הוגדרו כ"לא מאומנים". יתכן כי נתונים אלו בעלי השפעה על ה EPOC. מחקר נוסף (11) אשר מצא עליה משמעתית ב EPOC נעשה על נבדקים מאומנים, אשר רצו 35 ק"מ בעצימות של 70% מה VO2max – למשך 160 דקות. נבדקה צריכת החמצן לקבוצת הביקורת ולקבוצת הנבדקים, ונמצא כי 8 שעות מסיום המאמץ צריכת החמצן העודפת עמדה על 32.4 ליטר חמצן – שווי אנרגטי של כ160 קק"ל . עדות לכך שאף 30 דקות של הליכה על מסילה בעצימות של 70% מה VO2max – בעלי השפעה על EPOC נמצאה בקרב נשים אשר "צרכו" כ- 50 קק"ל משך שלוש השעות מסיום המאמץ (12).
מחקר אחר (13) ניסה לצמצם את ספקטרום המאמץ, ולהשוות משתנה אחד בלבד: עצימות או משך מאמץ. במחקר נתבקשו הנבדקים להוציא 300 קק"ל – קבוצה אחת בעצימות של 50% מהVO2max –, ואילו הקבוצה השנייה בעצימות של 75% מהVO2max -. קבוצה א סיימה את ההוצאה האנרגטית ב- 30 דקות ואילו קבוצה ב סיימה את המאמץ ב- 20 דקות. קבוצות אחרות ביצעו מאמץ כאשר העצימות נשארה קבועה: 50% מה VO2max –, אך המאמץ נמשך 30 דקות לעומת 60 דקות. הממצאים הראו כי רמת EPOC מושפעת בעיקר מרמת המאמץ, ואילו משך המאמץ נמצא במתאם עם משך הEPOC, אך לא עם רמתו. הלכה למעשה – אלו שהתאמצו יותר צריכת הקלוריות הנוספת הגיעה לכ – 30 קק"ל ואילו הקבוצה שהוציאה אותה אנרגיה, אך במאמץ ממושך ומתון צריכת הקלוריות הנוספת עמדה על 12 קק"ל.
אך, גם לאור הנתונים לעיל, האינטראקציה בין העצימות למשך המאמץ לא ברורה דיה, להלן איור המציג קשר בין עצימות ומשך מאמץ, ממנו ניתן ללמוד על סינרגיזם ביו שני המשתנים.

איור 2: השפעת עצימות המאמץ ומשכו על צריכת חמצן לאחר מאמץ
מחקר פרוספקטיבי (2) ראשון מסוגו בדק את השפעת אימון אירובי על EPOC לאחר מאמץ זהה אבסולוטית ולאחר מאמץ יחסי. בתחילה נבדקה רמת כושר וצח"מ לקבוצת ביקורת וקבוצת הנחקרים. קבוצת הנחקרים קיבלה תוכנית מסודרת בת 12 שבועות, בסיומה נתבקשו 2 הקבוצות לבצע מאמץ זהה אבסולוטית ומאמץ יחסי לכושר הגופני. הממצא המעניין היה שאימון גופני, אשר שיפר את כושרם הגופני של הנבדקים, גרם לירידה ב-EPOC כאשר המאמץ שביצעו הנחקרים היה זהה אבסולוטית לקבוצת הביקורת. כאשר קבוצות המחקר ביצעו מאמץ יחסי ליכולת הגופנית, לא נמצא שינוי ב- EPOC. הסיבות אשר נבדקו במחקר, ואשר יכולות להסביר את הירידה בEPOC במאמץ אבסולוטי, היא ירידה ברמת הקטוכולמינים, ירידה ברמות חומצת חלב והשימוש הגבוה בשומן ביחס לגלוקוז – עם השיפור ברמת הכושר הגופני. לסיכומו של דבר EPOC מושפע ממאמץ יחסי ולא ממאמץ אבסולוטי.

השפעת אינטרוולים על EPOC
השואה בין סוגי אינטרוולים נבחנה אף היא (14). נשים נתבקשו משך 36 דקות ללכת על מסילה. קבוצה אחת ביצעה אינטרוולים 3 דקות 30% ו- 3 דקות 90% מה VO2max – ואילו השנייה הלכה בעצימות של 60% מה VO2max –. המתאמנות אשר ביצעו אינטרוולים הראו EPOC למשך זמן רב יותר – 38 דקות לעומת 17 דקות מסיום המאמץ, וכלל צריכת הקלוריות הנוספת עמדה על 17.4 קק"ל לעומת 9 קק"ל אצל הנשים אצלן המאמץ היה אחיד.
השפעת פעילות גופנית אירובית ארוכת טווח על EPOC
רוב המחקרים בדקו משתנים שונים של פעילות גופנית על צריכת חמצן בסיום מאמץ , אך נושא ה EPOC בטווח של חודשים לא נבדק דיו. במחקר (15) אשר ניסה לעמוד על 16 חודשי אימון גופני והשפעתם על EPOC, נתבקשו 25 נשים וגברים בעלי עודף משקל והשמנה לבצע תוכנית אימונים על גבי מסילה עד הגעה ל- 5 ימי אימון בשבוע. צריכת החמצן בסיום המאמץ נבדקה בתחילת תוכנית האימונים, כעבור 9 חודשים ובסיום – כעבור 16 חודשים. השינוי ב-EPOC שנמצא אצל הגברים עמד על 10 קק"ל. ההסבר שניתן על ידי החוקרים הוא שנפח האימון עלה ובעקבותיו צריכת החמצן המאוחרת.
לסיכום, השינוי העיקרי בצריכת החמצן לאחר פעילות גופנית אירובית הוא תלוי משך ועצימות האימון, הקשר בין משך האימון ו EPOC הולך מתחזק ככל שעצימות האימון עולה.

השפעת אימון מפוצל על EPOC
מספר מחקרים הראו EPOC גבוה אחרי פיצול אימון ביחס לביצועו בצורה מתמשכת. במחקר (16) בו ביצעו נבדקים 30 דקות רכיבה על אופניים בעצימות של 70% מה VO2max- לעומת שתי רכיבות בנות 15 דקות עם 6 שעות מנוחה בין הראשונה לשנייה נמצא, כי צריכת החמצן הנוספת עמדה על 5.3 ליטר לעומת 7.4 בפיצול.

השפעת אימון סופר-מכסימאלי על EPOC
כיוון שקיים קשר ישיר בין עצימות אימון ל EPOC, הרי מתבקש שאימון עצים יגדיל את צריכת החמצן, ואכן מרבית המחקרים תומכים בכך. במחקר (17) שבדק 20 מאוצים בני דקה כל אחד בעצימות של 105% מה VO2max-עם 2 דקות מנוחה בין מאמץ למשנהו, לעומת ריצה בת 30 דקות בעצימות של 70% מ VO2max- נמצא, כי למרות המרחק הזהה שעברו הנבדקים, הרי האימון בעצימות-על גרם לEPOC גבוה פי 2 ביחס לאימון בעצימות הנמוכה יחסית. כמו כן ה EPOC – בקבוצת העצימות הגבוהה נמשך על פני מספר שעות גבוה יותר.

השפעת אימון כוח על EPOC
מחקרים רבים בדקו את השפעת אימוני כוח בנפרד על EPOC, והשוואה בין אימוני כוח ואירובי. במחקר (18) נעשתה השוואה בין 40 דקות רכיבת אופניים בעצימות של 80% מהדופק המכסימאלי, ביחס לאימון משקולות מחזורי בו בוצעו 8 תרגילים 4 סטים בני 15 חזרות בכל תרגיל, כאשר המשקל שהורם מהווה 50% מהמשקל המכסימאלי, וביחס לאימון כוח בן 3 סטים עד כישלון (כישלון – חוסר יכולת להרים את המשקל פעם נוספת), בו המשקל המורם הוא 80-90% מה 1RM (1 RM- המשקל המכסימלי שאפשר להרים פעם אחת ). הממצאים הראו כי אימון הכוח אשר בוצע עד כישלון גרם לEPOC הגבוה ביותר. מחקר אחר (19), בו ההוצאה האנרגטית באימון הכוח הושוותה לאימון האירובי נמצא, כי אימון הכוח גרם לעליה משמעותית ב – EPOC שהגיעה ל- 14 שעות מסיום האימון.
לאימון כוח השפעה ארוכת טווח על EPOC. במחקר (20) נתבקשו נבדקים לבצע 8 סטים בני 6 חזרות המהווים משקל מכסימאלי (RM6 – המשקל המכסימלי שניתן להרים 6 פעמים). כמו כן הודגש השלב האקסצנטרי בכל חזרה, והוא נמשך כ 4 שניות (שלב אקסצנטרי – שלב בו השריר מתארך). נמצא, כי 24 שעות לאחר האימון עלתה רמת חילוף החומרים ב 18%, ו- 48 שעות מסיום המאמץ ההוצאה האנרגטית נשארה גבוהה ב11%. (חשוב לציין כי אימון כוח מסוג זה אינו ישים לרוב האוכלוסייה ורק מתאמנים ברמה גבוהה יכולים לעמוד בעצימות זו ).
במחקר נוסף (21) הושווה אימון כוח בעצימות נמוכה בטווח של 15 חזרות מול אימון כוח בעצימות גבוהה בטווח של 8 סה"כ. האימון נטו (לא כולל זמן מנוחה) עמד על 6.9 דקות לאנשי העצימות הגבוהה / 8.3 דקות לאנשי העצימות הגבוהה. בשעתיים מסיום האימון צריכת החמצן הייתה כפולה בקרב אנשי המאמץ הגבוה .

השפעת אימוני כוח שונים על EPOC
רוב המחקרים, אשר בדקו את השפעת אימוני כוח על EPOC , לא ביצעו השוואה בין פרוטוקולים שונים של אימוני כוח. השונות יכולה להיות בנפח האימון, בעצימות במשקל היחסי המורם ובטכניקות האימון המבוצעות. אחד המחקרים (22) אשר ניסה לעמוד על השונות, בדק השפעת שתי שיטות אימון על EPOC : האחת אימון מחזורי – אימון בו מבצעים רצף של תרגילים שונים אחד אחרי השני עם מנוחה של כ- 30 שניות בין תרגיל למשנהו, והשיטה השנייה קרויה "התשה מוקדמת" – שיטת אימון קשה, בה נוהגים לבצע 2 תרגילים ברצף לאותה קבוצת שרירים. מספר התרגילים שבוצע היה זהה. הממצאים הראו שלאימוני כוח, אשר מבוצעים בנפח ועצימות זהים, אין השפעה שונה על EPOC , למרות סדר שונה של תרגילים וטכניקת אימון שונה.
מחקר אחר (23) בדק את השפעת זמן מנוחה בין סטים והשפעתו על צריכת החמצן בסיום מאמץ. נבדקים גברים ביצעו 5 סטים בתרגיל לחיצת רגליים, אשר הושווה לתרגיל פרפר לחזה. זמן המנוחה עמד על דקה או 3 דקות. הממצאים הראו כי אימון קבוצת שרירים גדולה (רגליים) גרם לעליה גבוהה יותר בEPOC ביחס לקבוצת שרירים קטנה (חזה). לזמן המנוחה לא הייתה השפעה על צריכת החמצן, בעיקר בהתייחס לקבוצת שרירים קטנה.
לסיכום, ככל שעצימות אימון הכוח והמשקל המורם ביחס ליכולת המכסימלית גדלים כך גוברת ההשפעה על הEPOC.

מכניזם אפשרי לעליה מהירה ב EPOC –
מספר גורמים מוצעים כמשפיעים על הEPOC : סינתזה של ATP ושל קראטין פוספט, סילוק לקטט, ואספקת חמצן לאברי מטרה המצויים במחסור של חמצן. כמו כן מוצע, כי חומצות השומן המצויות בזרם הדם צריכות לעבור סינתזה מחדש ליצירת טריגליצרידים, הן בכבד והן בתאי השומן. נתון זה נחשב כבעל השפעה גדולה על RMR. בנוסף נדרשת אנרגיה לסנתז חלבון, בעיקר אחרי אימוני כוח, כאשר שיחלוף החלבון עולה בסיום מאמץ. כמו כן קיים צורך לסנתז גליקוגן מחדש בשריר ובכבד, אך זה רלוונטי בעיקר אם ישנה התערבות תזונתית. בנוסף לאמור לעיל גם רמת הקטוכולמינים בסיום האימון משפיעה על ה- EPOC בסיום מאמץ (2,3).

לסיכום
לפעילות גופנית השפעה על צריכת חמצן בסיום המאמץ. פעילות גופנית קצרה ובעלת עצימות נמוכה תשפיע באופן מינורי על צריכת הקלוריות בסיום המאמץ, בעוד שפעילות גופנית עצימה וארוכה יכולה לגרום לעליה משמעותית בחילוף החומרים ובEPOC למשך יממה ומעלה.
בהתייחס לאימוני כוח הדברים פחות ברורים, אך ניתן לומר ששכל שקבוצות שרירים גדולות מעורבות באימון, וככל שהעצימות גבוהה והמשקל המורם גבוה, כך ישנה עליה בEPOC . בצד הפרקטי הגם שכל קלוריה תורמת למאמץ המלחמתי לירידה במשקל, הרי לאוכלוסייה רגילה אשר מידת המאמץ הפיסי המקובל בפעילות גופנית אינה גבוהה, לEPOC תרומה מינורית לתהליך הירידה במשקל.
לידים:
1. השינוי העיקרי בצריכת החמצן לאחר פעילות גופנית אירובית הוא תלוי משך ועצימות האימון, אך לעצימות האימון ההשפעה הגדולה ביותר על EPOC. 45% מהשונות ב – EPOC מיוחסת לעצימות בה נעשתה הפעילות, ואילו למשך המאמץ השפעה מועטה יחסית הנעה בין 8.9%-7.7%.
2. ל- EPOC מספר מרכיבים. החלק "המהיר" המתייחס לשעה מתחילת האימון, והחלק "המתמשך" שאורכו מספר שעות. לאימונים (מאמצים חוזרים ונשנים של תרגול) יש השפעה כרונית על RMR ביחס לאנשים לא מאומנים, בעיקר כאשר ישנה אספקת אנרגיה נאותה בתקופת האימונים

References:

1. Amy M. Knab R, et al. A 45 – Minute Vigorous Exercise Bout Increases Metabolic Rate for 14 Hours. Med sci Sports Exerc. 2011; 1643:1648.
2. Sedlock DA, Man-Gyoon L, et al. Excess Postexercise Oxygen Consumption After Aerobic Exercise Training. Int j Sport Nutr Exerc Metab. 2010;336-349.
3. Borsheim E, Bahr R. Effect of Exercise Intensity, Duration and Mode on Post – Exercise Oxygen Consumption. Sports Med 2003; 1037-1060
4. Gaesser GA, Brooks GA. Metabolic bases of excess post-exercise oxygen consumption. Med Sci Sports Exerc 1984; 16: 1: 29-43
5. Elliot DL, Goldberg L, Does aerobic conditioning cause a sustained increase in the metabolic rate? Am j Med Sci 1988; 296: 249-51.
6. Gore CJ, Withers RT. Effect of exercise intensity and duration on postexercise metabolism. J Appl Physiol 1990; 68 (6) : 2362 – 8.
7. Gore CJ, Withers RT. The effect of exercise intensity and duration on the oxygen deficit and excess post- exercise oxygen consumption. Eur j Appl physiol 1990; 60: 169-74.
8. Maehlum S, Grandmontagne M, Magnitude and duration of excess postexercise oxygen consumption in healthy young subjects. Metabolism 1986; 35 ( 5 ): 425-9.
9. Bahr R, Ingnes I, et al Effect of duration of exercise on excess postexercise O2 consumption. J Appl physiol 1987 feb; 62 ( 2) : 485-90
10. Bahr R, Sejersted OM. Effect of intensity of exercise on excess postexercise O2 consumption. Metabolism 1991 Aug; 40 ( 8): 836-41.
11. Withers RT, Gore CJ, et al. Some aspect of metabolism following a 35 km road run. Eur j Appl Physiol 1991; 63: 436-43.
12. Quinn TJ, Vroman NB, Postexercise oxygen consumption in trained females: effect of exercise duration. Med Sci Sports Exerc 1994 Jul; 26 ( 7): 908-13.
13. Sedlock D, Fissinger JA, Effect of exercise intensity and duration on postexercise energy expenditure. Med Sci Sports Exerc 1989; 21:662-6.
14. Kaminsky LA, Whaley MH. Effect of interval-type exercise on excess postexercise oxygen consumption ( EPOC) in obese and normal-weight women. Med Exerc Nutr Health
1993; 2: 106-11.
15. Lechemina JD, Jacobsen Dj, et al. Effects of long-term aerobic exercise on EPOCE. Int Sports Med. 2008 jan; 29 (1) : 53-8.
16. Almuzaini KS, Potteiger JA, Effects of split exercise sessions on excess postexercise oxygen consumption and rest-ing metabolic rate. Can J Appl Physiol 1998 Oct; 23( 5): 433-43.
17. Laforgia J. Withers RT, et al. Comparison of energy expenditure elevations after submaximal and supramaximal running. J Appl Physiol 1997; 82 ( 2) :661-6.
18. Elliot DL, Goldberg L, Effect of resistance training on excess post-exercise oxygen consumption. J Appl Sport Sci Res 1992; 6 (2): 77-81.
19. Gilette CA, Bullough RC, Melby C. postexercise energy expen-diture in response to acute aerobic or resistive exercise. Int J Sport Nutr 1994; 4: 347-60. 20. Dolezal BA, Potteiger JA, et al. Muscle damage and resting metabolic rate after acute resistance exercise with an eccentric overload. Med Sci Sports Exerc 2000 Jul; 32 (7): 1202-7
21. Thornton Mk, Potteiger JA. Effects of resistance exercise bouts of different intensities but equal work on EPOC. Med Sci Sports Exerc 2002 Apr; 34 (4): 715-22.
22. Lavinas Da Silva R, Arias Brentano M, et al. Effects of Different Strength Training Methods on postexercise energetic expenditure . Journal of strength and Conditioning Research 2010; 2255 -2260.