נגישות

גיליון 36 – רקמת השומן, מאי 12

מפגשים מקצועיים במכון תנובה למחקר

מפגש מקצועי של מכון תנובה למחקר התקיים בנושא מטבוליזם – נושא בו עסק גליון מס' 35 של המגזין

התקיימו 4 הרצאות:

יעילות מטבולית של מקורות אנרגיה פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, אוניברסיטת בן-גוריון

מדדי הגוף השונים והשפעתם על טיפוסים שונים גב' איריס שמחוני שגב, פסיכולוגית קלינית

תנגודת הירידה במשקל (Weight Loss Resistance)  – שינויים מטבוליים במהלך הרזיה צחי כנען, דיאטן קליני, מתמחה בהרזיה ובתזונת ספורט

פעילות גופנית והשפעתה על מטבוליזם בטווח הקצר והארוך רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית, המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל"  

יעילות מטבולית של מקורות אנרגיה

פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, אוניברסיטת בן-גוריון

מנגנונים רבים ומורכבים התפתחו לוויסות צריכת האנרגיה וההוצאה האנרגטית על מנת לשמור על איזון במשקל הגוף. איזון זה קשה במיוחד להשגה אצל אנשים בעלי רמה נמוכה של חמצון שומן, הוצאה אנרגטית, פעילות סימפטטית ופעילות גופנית ספונטנית, כאשר בנוסף לצריכת אנרגיה עודפת, כל הגורמים הללו מסבירים את הנטייה של חלק מהאנשים לעלייה במשקל. לשומן, פחמימות וחלבון עשוי להיות אפקט דיפרנציאלי מעבר לערך הקלורי שלהם במונחים של: חמצון, השפעה הורמונלית, יעילות מטבולית מיטוכונדראלית והרכב רקמות השומן ומסת הגוף הרזה.

  מדדי הגוף השונים והשפעתם על טיפוסים שונים

גב' איריס שמחוני שגב, פסיכולוגית קלינית

ההרצאה התיחסה לאופני העיכול הנפשי השונים של כלים שאמורים לתמוך באינטראקציה הטיפולית של הדיאטנית והפונה. על המצע המורכב של הציפיות וההקשרים ששמות מדדים שונים, המתארים מצב ותנועה מתוכו, יוצרים ועל ההקשר של חווית ההימדדות באמצעים שונים. הוסבה תשומת הלב לאופני חוויה שונים של אנשים שהינם בחלקם מצביים, וחלקם קשורים להתקבעות של דפוסי פרשנות של יחסים – למשל: צורך, למידה, רצון בהולכה, מאבקי כוח והיכולת להתמודד איתם באופן מועיל בדרך לחבירה המאפשרת שינוי.

תנגודת הירידה במשקל (Weight Loss Resistance)  – שינויים מטבוליים במהלך הרזיה

צחי כנען, דיאטן קליני, מתמחה בהרזיה ובתזונת ספורט

המונחים הסתגלות מטבולית (Metabolic adaptation), או תנגודת הירידה במשקל (Weight Loss Resistance), מתארים ירידה חדה ולא פרופורציונלית בהוצאה הקלורית היומית ומנגנון פיצוי פיזיולוגי המקדם עליה חזרה במשקל, שאיננה תוצאה של חזרה להרגלים ולהתנהגות אכילה קודמת בלבד. התגובה לחסר קלורי "הדיאטה", שונה בין אנשים: מירידה אנרגטית מינורית ועד ירידה בת מאות קלוריות ב- Total Energy Expenditure (0-800~ קק"ל). הפגיעה המטבולית מגיעה לשיאה לאחר ירידת משקל בת 10% ואיננה מחמירה עם ירידה נוספת. שמירה על משקל נמוך במשך שנים אינו מביא לתיקונו, בעוד עליה במשקל מחזירה את "הגלגל" המטבולי לאחור. בניגוד לדעה הרווחת, חילוף החומרים הבסיסי (Resting Metabolic Rate) נפגע באופן מינורי יחסית ועומד על כ 150 קק"ל ביממה. ההוצאה הקלורית על עיכול וספיגת המזון איננה משתנה. למעשה, 80% מתופעת ה"הסתגלות המטבולית" מקורה בהתייעלות פעילות השריר והפעילות הגופנית היום יומית (Non-Resting Energy Expenditure). ההיפו-מטבוליזם המתואר מתבטא בהפחתת עוצמת מערכת העצבים הסימפתית ועליה בפרא-סימפתית, בשינוי ריכוז הלפטין והאינסולין המתווכים למצב האנרגיה האצורה בגוף, ירידה בפעילות הורמוני התירואיד ושינוי פרופיל ההורמונים הקשורים לתחושות שובע ורעב כגון גרלין, CCK, PYY ועוד.

  פעילות גופנית והשפעתה על מטבוליזם בטווח הקצר והארוך

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית, המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל"

האימון הגופני מהווה מרכיב משמעותי-בר שינוי במאזן הקלורי. האימון מעלה את ההוצאה האנרגטית במהלך הפעילות עצמה, מגביר את חילוף החומרים לפרק זמן לאחר תום האימון ואף יכול להשפיע על חילוף החומרים במנוחה (RMR). לאימון יש גם השפעה על העלות האנרגטית הקשורה בעיכול וספיגת המזון (DIT). ההוצאה האנרגטית במהלך אימון גופני תלויה במשתנים רבים: גיל, מין, כושר גופני, עצימות האימון ומשכו וסוג האימון. לאחר מאמץ גופני קיימת עלייה בצריכת החמצן מעבר למנוחה. עצימות המאמץ היא הגורם העיקרי שמשפיע על צריכת החמצן העודפת, אך זו אינה מושפעת מהבדלים במשך המאמץ כאשר העצימויות נמוכות מ 50-60% מהצח"מ. בעצימויות שמעל הסף הנ"ל קיים יחס ישר בין צריכת החמצן העודפת ומשך המאמץ בעצימות נתונה. לכן, חשיבות הפעילות הגופנית בשינוי/שמירת הרכב גוף נובעת מההוצאה האנרגטית הישירה בפעילות עצמה. למרות שהתרומה החד פעמית של צריכת החמצן העודפת למאזן האנרגיה היומי אינה משמעותית, לצריכת החמצן העודפת המצטברת מתדירות של 3 אימונים בשבוע יכולה להיות השפעה משמעותית על המאזן האנרגטי השנתי שמקבילה לכמות האנרגיה האגורה ב- 1.5 ק"ג של רקמת שומן. השפעת האימון הגופני על חילוף החומרים במנוחה נאמדת ב 3-16%. השונות הגדולה נובעת ממשתנים רבים המשפיעים על המדידה (כושר גופני, שיטת המדידה, שעת המדידה וכו'.) העלייה בחילוף החומרים במנוחה נובעת בעיקר מעלייה במסת הגוף הרזה, אשר מוגבלת בקרב רוב האוכלוסייה. לא נמצאה  אחידות בהשפעת האימון גופני על האפקט התרמוגני של המזון, עקב מעורבותם של משתנים רבים כגון: מועד האכילה, משך האימון ועצימותו, דרגת ההשמנה של הנבדק ועוד. מרבית העבודות מצאו עלייה בהוצאה האנרגטית, אך עלייה זו נמצאה כזניחה ביחס להוצאה האנרגטית היומית, ועמדה על עשרות קק"ל בודדות. אימון מסייע ביצירת מאזן אנרגיה שלילי, תורם לעלייה בחילוף החומרים בפרק הזמן שלאחר המאמץ, מגדיל את חלקה היחסי של כמות השומן שמאבדים בעת הירידה במשקל, וממתן את הירידה במסת הגוף הרזה הנלווית לדיאטת רזון.