נגישות
דף הבית גיליון 38 – תזונה ודלקת
Review - חזרה

גיליון 38 – תזונה ודלקת, ינואר 2013

תזונה ודלקת - האם השלם גדול מסכום חלקיו ? ד"ר גל דובנוב-רז

ד"ר גל דובנוב-רז

מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא,

בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר

 

לפני כמעט אלפיים שנה הגדירו הרומאים את הדלקת, ואפיינו את חמשת מרכיביה הקלאסיים  – אודם, נפיחות, כאב, חום ואבדן תפקוד. במקור, התהליך הדלקתי עוזר להלחם בזיהומים ובתאי גוף בלתי תקינים, ובכך מציל חיים. עם זאת, התהליך הדלקתי הינו חרב פיפיות: מחד, עוזר ומגן כנגד פתוגנים שונים, אך מאידך, עלול בפני עצמו לגרום לתחלואה אם הוא פועל ביתר, או ללא צורך. התהליך הדלקתי כולל תהליכים מולקולריים רבים, אשר מוכרים בחלקם, ואף מושפע מנטייה גנטית, שגם היא הולכת ומתבררת במרוצת השנים. ידע רב הצטבר לגבי התהליך הדלקתי מאז תובנות הרומאים, אך עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי. מרכיבי מזון רבים קשורים לתהליך הדלקתי. חלק ממרכיבי המזון מסייעים לפעילות מערכת החיסון וללחימה במחוללים, בעוד חלק אחר עוזר בריסון הדלקת כאשר מתרחשת ביתר.

'דלקת' הוא שם כללי לביטוי הקליני של תהליך בו מערכת החיסון מופעלת ביתר, כתגובה לטריגר מסוים. סביר, כי במקור נועדה היא לעזור בלחימה במחוללי מחלה מסוגים שונים, ולצורך כך צוידנו במגוון רחב של תאים ועשרות חלבונים שונים. הביטוי הבולט לעין של הדלקת הוא זה אשר תואר לפני כמעט אלפיים שנה ע"י הרומאים, ומוכר כחמשת מרכיביה הקלאסיים  – אודם, נפיחות, כאב, חום ואבדן תפקוד.

במקור, התהליך הדלקתי עוזר להלחם בזיהומים ובתאי גוף בלתי תקינים, ובכך מציל חיים. עם זאת, התהליך הדלקתי הינו חרב פיפיות: מחד, עוזר ומגן כנגד פתוגנים שונים, אך מאידך, עלול בפני עצמו לגרום לתחלואה אם הוא פועל ביתר, או ללא צורך. לדוגמא, ישנם מקרים בהם המערכת "נדלקת" ללא מחולל מזוהה ותוקפת את אברי הגוף עצמו, כמו במגוון הרחב של המחלות האוטואימוניות. סוג נוסף של פעילות בלתי-תקינה הוא אלרגיה. במקרים אלו, זרוע ספציפית של מערכת החיסון, הכוללת את התאים האאוזינופילים, תאי המאסט, נוגדנים מסוג IgE, וכן חלבונים מתווכים שונים, פועלת ביתר שאת כנגד גורם זר, אשר לרוב אינו מסוכן כלל. לדוגמא, מקרי אלרגיה למזון או לתרופות, או התקף אסתמה כתגובה לנגיף נשימתי פשוט.

לעתים התהליך הדלקתי הינו תת-קליני, מלווה מצבים פתולוגיים אחרים ומחמיר אותם – כגון הדלקת הנלווית לשקיעת השומן בטרשת העורקים [1], או זו הנלווית לשקיעת חלבוני העמילואיד במחלת אלצהיימר [2].

התהליך הדלקתי כולל תהליכים מולקולריים רבים, אשר מוכרים בחלקם [3], ואף מושפע מנטייה גנטית, שגם היא הולכת ומתבררת במרוצת השנים. ידע רב הצטבר לגבי התהליך הדלקתי מאז תובנות הרומאים, אך עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

מרכיבי מזון רבים קשורים לתהליך הדלקתי, ומשני היבטיו אשר תוארו מעלה. חלק ממרכיבי המזון מסייעים לפעילות מערכת החיסון וללחימה במחוללים, בעוד חלק אחר עוזר בריסון הדלקת כאשר מתרחשת ביתר. אסקור מספר דוגמאות לתרומת מרכיבי מזון שונים בכל אחד מהמצבים.

מרכיבי מזון המסייעים לתהליך הדלקתי

 חלבון

תהליכי דלקת כרוניים, בין אם על רקע זיהומי (כגון שחפת ואיידס), דלקתי (מחלות אוטואימונית כגון דלקת מפרקים כרונית ומחלת מעי דלקתית) או גידולי (כגון סוגי סרטן כרוניים), גורמים לרוב לירידה במסת הגוף הרזה [4]. הסיבה העיקרית לכך היא, שחלבוני הדלקת הרבים עשירים בחומצות אמינו מסועפות שרשרת, בניגוד לחלבונים האגורים בגוף (אלבומין, חלבוני השריר). לכן, לשם ייצור כמויות מוגברות של חלבוני הדלקת, יש צורך בפירוק כמות גדולה יותר של מאגר החלבון בגוף. לשם צמצום השימוש במאגרי הגוף ליצירת חלבוני הדלקת, יש לוודא צריכת חלבון מספקת בתזונה בכמות רבה יותר לעומת הדרישות של האדם הבריא. באופן כללי, יש לוודא צריכה של לפחות 1.2-1.4 גרם חלבון/ק"ג משקל גוף במצבי דלקת כרוניים [4]. בחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ, דרושים לפחות 1.5 גרם חלבון לק"ג משקל גוף [5] – אך כמובן שיש להתאים את הכמויות אישית לכל חולה. חשיבות רבה נמצאה למספר חומצות אמינו נוספות, בעיקר גלוטמין, אשר משפרת את פעילות מערכת החיסון, ולאוצין וחומצות אמינו מסועפות נוספות, אשר מעודדות בניית רקמת שריר ומצמצמות את הפגיעה בה בעת סטרס.

חלבוני הדלקת הרבים עשירים בחומצות אמינו מסועפות שרשרת, בניגוד לחלבונים האגורים בגוף (אלבומין, חלבוני השריר). לכן, לשם ייצור כמויות מוגברות של חלבוני הדלקת, יש צורך בפירוק כמות גדולה יותר של מאגר החלבון בגוף.

ויטמין D

אחד הנושאים ה"חמים" ביותר בתחום התזונה כיום הינו ויטמין D. בעשורים האחרונים עלתה שכיחות המחסור בויטמין D ברחבי העולם המערבי, ורמות בלתי תקינות נמצאות בקרב עשרות אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, גם בישראל [6]. במספר מחקרים תצפיתיים זוהה קשר בין מחסור בויטמין D לבין הסיכון לפתח זיהומים נשימתיים בגילאים שונים – החל מילודים ועד לאוכלוסיה הבוגרת [7-9], בשני מחקרים התערבותיים הודגמה הפחתה של זיהומים אלו בעקבות תיסוף של הויטמין [10,11], אך המחקרים נערכו בקרב ילדים בעלי רמות בסיסיות נמוכות מאוד. במחקרים אשר בוצעו במבוגרים ובאוכלוסיות מערביות, לא הודגמה הגנה שכזו. זיהום נשימתי משמעותי נוסף בו ויטמין D  הינו בעל משמעות רבה הינה מחלת השחפת [12], ומספר מחקרים התערבותיים מלמדים כי בעקבות תיסוף בוויטמין אכן ישנה הטבה במדדי מחלה שונים. במקרים רבים, לחימה במחוללי מחלה מצריכה פעילות של מספר מרכיבי מערכת החיסון, ואכן לויטמין D ישנו תפקיד כמעט בכל מרכיב – החל מסוגי התאים השונים, ועד למרכיבים החלבוניים והנוגדנים [13]. עם זאת , אין די נתונים התומכים בביצוע בדיקות סקירה לאיתור רמות נמוכות של ויטמין D, או המלצה לתיסוף לשם חיזוק פעילות מערכת החיסון או הפחתת זיהומים.

 

תזונה להפחתת דלקת

 ברפואה אנו לרוב נדרשים לדכא את התגובה הדלקתית, ולא להגבירה. הדבר נמדד על ידי סמנים שונים בדם, כגון החלבון CRP או שקיעת דם, המשמשים רבות בקליניקה, וכן על ידי ציטוקינים שונים הנמדדים בעיקר בתנאי במחקר. מבין החומרים השונים, קיימים מספר ציטוקינים אשר זוהו כמוקדים מרכזיים בתהליך הדלקתי, כגון IL-1 [14], IL-6 [15] ועוד, וכן מולקולות חדשות יותר [16]. רכיבי תזונה רבים ומסוגים שונים נמצאו כמפחיתים את התגובה הדלקתית, ובכל אחד המנגנון מוכר במלואו או בחלקו. בנוסף, תזונה דלה בשומן או בעלת אופי ים-תיכוני, נמצאה גם כמפחיתה סמני דלקת שונים.

אנטיאוקסידנטים

התהליך הדלקתי כולל הפרשת חומרים שונים מתוך תאי הדלקת אל הסביבה, ביניהם רדיקלים חמצניים. אנטיאוקסידנטים יכולים לצמצם את הנזק של תרכובות אלו, ובכך צפויים לצמצם את הנזק הרקמתי שנגרם עקב הדלקת. עם זאת, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד.. לדוגמא, בדלקת מפרקים כרונית, אכן נמצא כי רמות אנטיאוקסידנטים בדם נמוכות, וסמני הנזק החמצוני מוגברים [17]. מתן תוסף ויטמיני A,C, E אכן שיפר את הסטטוס בדם, אך לא נבדקה השפעה קלינית. בסקירה אשר סיכמה מספר מחקרים, בהם נתנו תוספי סלניום או ויטמיני A,C,E לדלקות מפרקים, לא נמצאה הוכחה ליעילותם, אלא ממצאים סותרים [18]. במחקר מאוחר יותר, של תוסף ויטמין C עם קוורצטין או תוסף חומצה ליפואית, לא נמצאה השפעה על מדדי דלקת או מדדי דלק המפרקים [19]. גם במחלת מעי דלקתית, אשר כוללת גם היא פעילות דלקתית רבה, נמצאו רמות נמוכות של אנטיאוקסידנטים בדם [20]. טרם פורסמו מחקרים איכותיים בהם בחנו את השפעת מתן אנטיאוקסידנטים על פעילות המחלה. מצב מחלה נוסף בו תלו תקוות רבות באנטיאוקסידנטים, הוא טרשת העורקים ואירועים לבביים. עדויות תצפיתיות רבות בשנות ה-90 זיהו קשר בין רמות אנטיאוקסידנטים בדם או צריכתם לבין סיכון מופחת למחלות לב וכלי דם. בהמשך פורסמו תוצאות מחקרים התערבותיים רבים, וכמעט בכולם לא נמצא כי מתן אנטיאוקסידנטים מפחית את הסיכון לתחלואה מסוג זה [לדוגמא 21,22]. לפיכך, מהידוע כעת לגבי מחלות דלקתיות קשות או תת-קליניות כגון טרשת העורקים, אין תימוכין למתן אנטיאוקסידנטים כאמצעי טיפולי. עם זאת, יש מקום רב למחקר קליני נוסף בתחום המחלות האוטואימוניות.

פוליפנולים

פוליפנולים הינם תרכובות צמחיות מסוגים רבים, כולל גניסטאין, קוורצטין, רסברטרול, כורכומין ועוד. תרכובות אלו נמצאו כמשפיעות על אתרים רבים בתהליך הדלקתי, כגון השפעה על פעילות כל סוגי תאי הדלקת, על חלבונים שונים, פעילות דמוית אסטרוגן ועוד [23]. המחלות הנחקרות כוללות דלקת מפרקים, מחלת מעי דלקתית, אסתמה, טרשת העורקים, התסמונת המטבולית, סרטן, דלקות עור או כבד ועוד. עקב המגוון הרחב של החומרים וההשפעות השונות ביניהם, קשה להתייחס אליהם כקבוצה אחידה מבחינה קלינית, ויש לבחון את ההשפעה של כל חומר בפרד, ועל כל מחלה באופן ספציפי. אחד החומרים הבולטים הוא רסברטרול- פוליפנול הנמצא בעיקר בענבים ויין אדום, מספר סוגי פטל, בוטנים, וצמחים נוספים [24]. הוא מפחית את התהליך הדלקתי במספר מנגנונים, והינו אנטיאוקסידנט פוטנטי. למרות מחקרים רבים במעבדה, ולמרות מחקרים תצפיתיים לגבי הקשר בין צריכת ענבים ויין עם תחלואה, מפתיע כי כמעט ולא פורסמו מחקרים קליניים עם חומר זה. פוליפנול בולט נוסף הוא הכורכום, אשר גם הוא בעל תכונות אנטי-דלקתיות, ובעל פוטנציאל בטיפול בסרטן, אלצהיימר, טרשת נפוצה ועוד. במחקר איכותי אחד נמצא כי מסייע ברמיסיה במחלת מעי דלקתית [25]. גם כאן יש עדיין צורך במחקרים קליניים נוספים, לשם חידוד הפוטנציאל הטיפולי באדם.

חומצות שומן רב-בלתי רוויות

בשונה ממרכיבי תזונה אנטי-דלקתיים אחרים, חומצות השומן הרב-בלתי רוויות מסוג אומגה-6 ואומגה-3 משמשות בין היתר כאבני בניין ליצירת חומרים דלקתיים מרכזיים – פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. חומצות השומן מסוג אומגה-6 נחשבות כפרו-דלקתיות, שכן הפרוסטגלנדינים והלויקוטריאנים הנוצרים מהן מעודדים יצירת חלבונים דלקתיים מרכזים כגון TNF, CRP, ומספר ציטוקינים (איור 1?). מאידך, חומצות שומן מסוג אומגה-3 הינן אנטי-דלקתיות, ובשני מנגנונים עיקריים: האחד, הן מתחרות על אותם אנזימים שמאריכים את חומצות האומגה-6, ובכך מפחיתים את ייצור החומרים הדלקתיים. המנגנון השני כולל יצירת פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים שונים מעט, אשר פעילותם היא אנטי-דלקתית (איור 2). ישנן עדויות רבות ממחקרי מדע בסיסי וממחקרים תצפיתיים, כי צריכת גבוהה של חומצה לינולאית (אומגה-6, אבן היסוד ליצירת חומצה אראכידונית) מעודדת תהליכי דלקת [26]. עם זאת, מעיון במחקרים קליניים התערבותיים כפולי סמיות, לא נמצאה בהכרח השפעה כזו [27], וברור כי גם כאן יש צורך במחקר רב נוסף. מעבר למנגנון עיקרי זה, חומצות שומן מסוג אומגה-3 מפחיתות דלקת בשתי דרכים נוספות לפחות: הן מפחיתות את יצור המתווך התוך-תאי החשוב NFkB, הקשור עם תגובת עקה, והן משפיעות על נוזליות ממברנות התאים, אשר בתורה משפיעה על פעילות רצפטורים למתווכים דלקתיים שונים [28].

למרות ההשפעה האנטי-דלקתית של משפחת אומגה-3 (ובעיקר החומצות ארוכות השרשרת DHA, EPA), לא נמצאה השפעה של חומרים אלו על חומרת מחלת מעי דלקתית [29], אך כן בדלקת מפרקים [30]. עם זאת יש לזכור כי קיימות תרופות פוטנטיות ביותר, המדכאות את מערכת החיסון והתהליך הדלקתי הפתולוגי ביעילות רבה, ויתכן ותוספי התזונה יתאימו למקרים קלים יותר או כתוספת לטיפול התרופתי המקובל.

תזונה ים תיכונית

בנוסף למחקר בנושא מרכיבי מזון ספציפיים ודלקת, נערך מחקר רב גם לגבי מבנה התזונה הכללי. מחקרים תצפיתיים והתערבותיים רבים, ובמגוון של אוכלוסיות, הציגו שוב ושוב כיצד התזונה הים תיכונית, העשירה בירקות, פירות, קטניות ודגים מפחיתה מגוון רחב של סמני דלקת, בעוד תזונה מערבית העשירה בשומן, דברי מתיקה ובשר מעובד, קשורה עם רמת גבוהות יותר של דלקת [31-34]. במחקר התערבותי אשר בוצע בישראל, בו 322 משתתפים בעלי השמנה חולקו אקראית לקבוצות תזונה דלת שומן, דלת פחמימות או ים-תיכונית למשך שנתיים, נמצאה ירידה משמעותית בסמן הדלקת CRP בעקבות התזונה הים-תיכונית, אם כי גם בקבוצה שניזונה מתזונה דלת פחמימות [35]. במחקר התערבותי אחר, אשר נערך באיטליה, גם נמצא כי תזונה ים תיכונית הפחיתה את רמותיהם של מספר סמני דלקת [36], וכן הודגמה הפחתה של סמני דלקת בגברים עם התסמונת המטבולית [37]. עם זאת, ראוי לציין כי לא בכל המחקרים מוצגות תוצאות דומות [38], וסביר כי הבדלים בסוגי האוכלוסייה, הרכב התזונה וההצמדות להנחיות הם הסיבה העיקרית להבדל. כך או כך, נראה כי תזונה ים-תיכונית, אשר כוללת חלק ניכר ממרכיבי המזון הספציפיים המוכרים כמפחיתי דלקת, יעילה למטרה זו – בנוסף לשאר יתרונותיה.

כפי שהוזכר בפתיח, סוג נוסף של דלקת הינה התגובה האלרגית, אשר מתבטאת בגיל הצעיר בעיקר כצפצופים חוזרים בדרכי הנשימה או בפריחה עורית (אטופיק דרמטיטיס). נמצא כי תזונה ים-תיכונית הן במהלך ההריון [39] והן בגיל הילדות [40] מפחיתה את הסיכון לכך. גם בנושא זה ישנם הטוענים אחרת, ושוב, יש צורך במחקר נוסף לשם זיהוי אות הרכב תזונה מיטיב.

 חומצות שומן מסוג אומגה-3 מפחיתות דלקת בשתי דרכים נוספות לפחות: הן מפחיתות את יצור המתווך התוך-תאי החשוב NFkB, הקשור עם תגובת עקה, והן משפיעות על נוזליות ממברנות התאים, אשר בתורה משפיעה על פעילות רצפטורים למתווכים דלקתיים שונים

לסיכום

 

התהליך הדלקתי מאפשר חיים ולחימה במחוללים, אך לעתים עלול להוות מחלה בפני עצמו. לשם תמיכה בתהליך הדלקתי בעת לחימה בזיהומים שונים או תאי סרטן, יש צורך באספקה נאותה של אנרגיה, חלבון, ויתכן שאף שמירה על רמות נאותות של ויטמין D. מהפן השני, זוהו מספר רב של מרכיבי מזון, אשר יתכן ומסוגלים לצמצם את התהליך הדלקתי, בין אם כחלק ממחלה אוטואימונית ובין אם כשמתרחש "על אש קטנה" כפי שקורה בטרשת העורקים,  אך עד אשר יוגדרו המינונים והאינדיקציות הברורים לטיפול הדרך עוד רבה. קיימות קבוצות מזונות נוספות בעלות פוטנציאל אנטי-דלקתי, שלא הוזכרו בהרחבה, כגון דגנים מלאים [41], מגנזיום [42], חומצה לינולאית מצומדת (CLA) [43] וגם מוצרי חלב [44]. גם במקרים אלו יש צורך במחקר רב נוסף לשם הכרת המינון המתאים של כל חומר, מנגנוני ספיגה ופירוק, והתאמה למצבי המחלה הספציפיים. עד אשר יזוהו אותם פרמטרים "פרמקולוגיים" אלו, נותר להמשיך ולצרוך תזונה מאוזנת וים-תיכונית, הכוללת את כל הרכיבים אשר תוארו לעיל גם יחד, וזאת לשם מגוון יתרונות בריאותיים, כולל הפחתת מדדי דלקת.

 

מסגרות טקסט     

 

  1. Libby P. Inflammation in atherosclerosis. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2012;32:2045-51.
  2. Czirr E, Wyss-Coray T. The immunology of neurodegeneration. J Clin Invest 2012;122:1156-63.
  3. Omenetti A, Chiesa S, Gattorno M. Principles of inflammation for the pediatrician. Pediatr Clin North Am 2012;59:225-43.
  4. Guadagni M, Biolo G. Effects of inflammation and/or inactivity on the need for dietary protein. Curr Opin Clin Nutr Metab Care 2009;12:617-22.
  5. Singer P, Berger MM, et al. ESPEN Guidelines on Parenteral Nutrition: intensive care. Clin Nutr 2009;28:387-400.
  6. Oren Y, Shapira Y, et al. Vitamin D insufficiency in a sunny environment: a demographic and seasonal analysis. Isr Med Assoc J 2010;12:751-6.
  7. Maxwell CS, Carbone ET, Wood RJ. Better newborn vitamin D status lowers RSV-associated bronchiolitis in infants. Nutr Rev 2012;70:548-52.
  8. Ginde AA, Mansbach JM, Camargo CA. Association Between Serum 25-Hydroxyvitamin D level and upper respiratory tract infection in the third National Health and Nutrition Examination Survey. Arch Intern Med 2009;164:384-390.
  9. Laaksi I, Ruohola JP, et al. An association of serum vitamin D concentrations < 40 nmol/L with acute respiratory tract infection in young Finnish men. Am J Clin Nutr 2007;86:714-7.
  10. Urashima M, Segawa T, et al. Randomized trial of vitamin D supplementation to prevent seasonal influenza A in schoolchildren. Am J Clin Nutr 2010;91:1255-60.
  11. Camargo CA Jr, Ganmaa D, et al. Randomized trial of vitamin D supplementation and risk of acute respiratory infection in Mongolia. Pediatrics 2012;130:e561-7.
  12. Martineau AR, Honecker FU, et al. Vitamin D in the treatment of pulmonary tuberculosis. J Steroid Biochem Mol Biol 2007;103:793–798
  13. Hewison M. Vitamin D and immune function: an overview. Proc Nutr Soc 2012;71:50-61.
  14. Dinarello CA. Interleukin-1 in the pathogenesis and treatment of inflammatory diseases. Blood 2011;117:3720-32.
  15. Gabay C. Interleukin-6 and chronic inflammation. Arthritis Res Ther 2006;8 Suppl 2:S3.
  16. de la Fuente H, Cibrián D, Sánchez-Madrid F. Immunoregulatory molecules are master regulators of inflammation during the immune response. FEBS Lett 2012;586:2897-905.
  17. Jaswal S, Mehta HC, Sood AK, Kaur J. Antioxidant status in rheumatoid arthritis and role of antioxidant therapy. Clin Chim Acta 2003;338:123-9.
  18. Canter PH, Wider B, Ernst E. The antioxidant vitamins A, C, E and selenium in the treatment of arthritis: a systematic review of randomized clinical trials. Rheumatology 2007;46:1223-33.
  19. Bae SC, Jung WJ, et al. Effects of antioxidant supplements intervention on the level of plasma inflammatory molecules and disease severity of rheumatoid arthritis patients. J Am Coll Nutr 2009;28:56-62.
  20. Hengstermann S, Valentini L, et al. Altered status of antioxidant vitamins and fatty acids in patients with inactive inflammatory bowel disease. Clin Nutr 2008;27:571-8.
  21. Sesso HD, Buring JE, et al. Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men: the Physicians' Health Study II randomized controlled trial. JAMA 2008;300:2123-33.
  22. Cook NR, Albert CM, et al. A randomized factorial trial of vitamins C and E and beta carotene in the secondary prevention of cardiovascular events in women: results from the Women's Antioxidant Cardiovascular Study. Arch Intern Med 2007;167:1610-8.
  23. González R, Ballester I, et al. Effects of flavonoids and other polyphenols on inflammation. Crit Rev Food Sci Nutr 2011;51:331-62.
  24. Smoliga JM, Baur JA, Hausenblas HA. Resveratrol and health–a comprehensive review of human clinical trials. Mol Nutr Food Res 2011;55:1129-41.
  25. Kumar S, Ahuja V, Sankar MJ, Kumar A, Moss AC. Curcumin for maintenance of remission in ulcerative colitis. Cochrane Database Syst Rev 2012;10:CD008424.
  26. Dubnov G, Berry EM. Polyunsaturated Fatty acids, insulin resistance, and atherosclerosis: is inflammation the connecting link? Metab Syndr Relat Disord 2004;2:124-8.
  27. Johnson GH, Fritsche K. Effect of dietary linoleic acid on markers of inflammation in healthy persons: a systematic review of randomized controlled trials. J Acad Nutr Diet 2012;112:1029-41.
  28. Chapkin RS, Kim W, Lupton JR, McMurray DN. Dietary docosahexaenoic and eicosapentaenoic acid: emerging mediators of inflammation. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 2009;81:187-91.
  29. Turner D, Shah PS, et al. Maintenance of remission in inflammatory bowel disease using omega-3 fatty acids (fish oil): a systematic review and meta-analyses. Inflamm Bowel Dis 2011;17:336-45
  30. Lee YH, Bae SC, Song GG. Omega-3 polyunsaturated fatty acids and the treatment of rheumatoid arthritis: a meta-analysis. Arch Med Res 2012;43:356-62.
  31. Lopez-Garcia E, Schulze MB, Fung TT, Meigs JB, Rifai N, Manson JE, Hu FB. Major dietary patterns are related to plasma concentrations of markers of inflammation and endothelial dysfunction. Am J Clin Nutr 2004;80:1029-35.
  32. Esmaillzadeh A, Kimiagar M, et al. Dietary patterns and markers of systemic inflammation among Iranian women. J Nutr 2007;137:992-8.
  33. Nettleton JA, Steffen LM, Mayer-Davis EJ, Jenny NS, Jiang R, Herrington DM, Jacobs DR Jr. Dietary patterns are associated with biochemical markers of inflammation and endothelial activation in the Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis (MESA). Am J Clin Nutr 2006;83:1369-79.
  34. Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Pitsavos C, Das UN, Stefanadis C. Adherence to the Mediterranean diet attenuates inflammation and coagulation process in healthy adults: The ATTICA Study. J Am Coll Cardiol 2004;44:152-8.
  35. Shai I, Schwarzfuchs D, et al. Dietary Intervention Randomized Controlled Trial (DIRECT) Group. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med 2008;359:229-41.
  36. Esposito K, Marfella R, et al. Effect of a mediterranean-style diet on endothelial dysfunction and markers of vascular inflammation in the metabolic syndrome: a randomized trial. JAMA 2004;292:1440-6.
  37. Richard C, Couture P, Desroches S, Lamarche B. Effect of the Mediterranean diet with and without weight loss on markers of inflammation in men with metabolic syndrome. Obesity 2012 Jun 15. doi: 10.1038/oby.2012.148.
  38. Michalsen A, Lehmann N, et al. Mediterranean diet has no effect on markers of inflammation and metabolic risk factors in patients with coronary artery disease. Eur J Clin Nutr 2006;60:478-85.
  39. Chatzi L, Torrent M, et al. Mediterranean diet in pregnancy is protective for wheeze and atopy in childhood. Thorax 2008;63:507-13.
  40. Castro-Rodriguez JA, Garcia-Marcos L, et al. Mediterranean diet as a protective factor for wheezing in preschool children. J Pediatr 2008;152:823-8.
  41. Lefevre M, Jonnalagadda S. Effect of whole grains on markers of subclinical inflammation. Nutr Rev 2012;70:387-96.
  42. Song Y, Li TY, van Dam RM, Manson JE, Hu FB. Magnesium intake and plasma concentrations of markers of systemic inflammation and endothelial dysfunction in women. Am J Clin Nutr 2007;85:1068-74.
  43. O'Shea M, Bassaganya-Riera J, Mohede IC. Immunomodulatory properties of conjugated linoleic acid. Am J Clin Nutr 2004;79(6 Suppl):1199S-1206S.
  44. Panagiotakos DB, Pitsavos CH, Zampelas AD, Chrysohoou CA, Stefanadis CI. Dairy products consumption is associated with decreased levels of inflammatory markers related to cardiovascular disease in apparently healthy adults: the ATTICA study. J Am Coll Nutr 2010;29:357-64.

 

כותרות איורים

איור 1: שינויי מסת הגוף הרזה של נער בן 17 עם מחלת מעי דלקתית, אשר פנה למרפאה לשם הגברת פעילות גופנית. ביקור המרפאה השני (חץ שחור שמאלי) התרחש לאחר התקף וטיפול בן מספר שבועות בסטרואידים. ניתן לראות ירידה של 4 ק"ג במסת הגוף הרזה בתוך חודשיים. רק כעבור 7 חודשים של אימון גופני, חזרה מסת הגוף הרזה לזו שלפני ההתקף.

איור 2: תהליך הארכת חומצות שומן רב-בלתי רוויות ממשפחות אומגה-3 ואומגה-6. חומצות השומן הראשוניות, חומצה לינולאית (אומגה-6) וחומצה אלפא-לינולנית (אומגה-3) משתמשות באותם אנזימים לשם ייצור החומצות הארוכות יותר, ובך מתחרות זו עם זו