נגישות

גיליון 38 – תזונה ודלקת, ינואר 2013

חלב והשפעתו על התהלך דלקתי, ד"ר רמית מעוז-סגל ופרופ' יהודה שיינפלד

ד"ר רמית מעוז-סגל ופרופ' יהודה שיינפלד המרכז האוטואימוני ע"ש זבלודוביץ, מרכז רפואי תל השומר

במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, נקשרו לחלב סגולות בריאותיות רבות ובינהן צימצום הסיכון לפתח תיסמונת מטבולית, ירידה בתחלואה קרדיוואסקולרית והפחתת הסיכון למחלת הסרטן. התהליך הנמצא בבסיסן של מחלות אלה הוא התהליך הדלקתי (אינפלמטורי). מאחר ולתזונה יש השפעה משמעותית מאוד על תיפקוד מערכת החיסון ועל תהליכים דלקתיים, במאמר זה ברצוננו להתמקד בהשפעות של צריכת החלב על התהליך הדלקתי, שנמצא בבסיסן של המחלות שהוזכרו לעיל כמו גם במחלות נוספות.

משחר האנושות, חלב הוא הנוזל המיועד להזנת גורי יונקים, ובינהם תינוקות האדם, עד שהם מסוגלים לעכל מזונות נוספים ואף לאחר מכן. הסגולות הרפואיות המיוחסות לחלב הן רבות. פרט לחלבונים, שומנים ופחמימות, החלב מכיל גם ויטמינים ומינרלים חשובים, כגון ויטמין A, ויטמין B12 ו- B2 (ריבופלאבין), ניאצין, אשלגן, מגנזיום, זרחן ואבץ. בנוסף לכך, חלב מהווה מקור מצויין גם לסידן, החיוני בעיקר לצמיחה והתפתחות עצמות השלד והשיניים. צריכת חלב ומוצריו נחשבת ע"י רוב הרופאים והדיאטנים כחיונית למניעת מחלות, וראייה לכך הנה העובדה כי בשנים האחרונות אירגוני בריאות בעולם המערבי כגון הרשות האירופית לבטיחות המזון (EFSA) ומשרד החקלאות האמריקני (USDA) ממליצים על צריכת לפחות 3 מוצרי חלב ביום כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה לכל הגילאים. במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, נקשרו לחלב סגולות בריאותיות רבות ובינהן צימצום הסיכון לפתח תיסמונת מטבולית, ירידה בתחלואה קרדיוואסקולרית והפחתת הסיכון למחלת הסרטן. התהליך הנמצא בבסיסן של המחלות הללו הוא התהליך הדלקתי (אינפלמטורי). מאחר ולתזונה יש השפעה משמעותית מאוד על תיפקוד מערכת החיסון ועל תהליכים דלקתיים, במאמר זה ברצוננו להתמקד בהשפעות של צריכת החלב על התהליך הדלקתי, שנמצא בבסיסן של המחלות שהוזכרו לעיל כמו גם במחלות נוספות. התהליך הדלקתי מקור המושג 'דלקת' הוא במילה 'דליקה', וכך גם בשפה האנגלית (Inflammation, Flame). דלקת היא התהליך המתרחש בגופנו ע"י מערכת החיסון בתגובה לנזק. התהליך הדלקתי יכול להופיע בכל רקמה בגוף. התהליך הדלקתי מתחיל בד"כ כתוצאה מחשיפה למחולל זיהומי (למשל חיידקים, וירוסים או פטריות) או כתגובה לנזק חיצוני (טראומה). מדובר בתהליך חיוני להישרדות אשר מהווה את השלב הראשון בריפוי הגוף. בתהליך מעורבת מערכת החיסון, אשר מתגייסת לצורך תיקון השפעות הנזק. כתוצאה מהתהליך הדלקתי מופיעים (לא תמיד) סימני הדלקת הקלאסיים שהם נפיחות, כאב, אודם מקומי ותפקוד לקוי של האיבר. יש להבחין בין דלקת אקוטית, שהנה בד"כ על רקע זיהומי והיא קצרת מועד, לבין דלקת כרונית. המושג 'דלקת כרונית' מתייחס למצב בו מערכת החיסון אינה מצליחה להתגבר על הטריגר לדלקת באופן מוחלט, ולכן הדלקת ממשיכה להתקיים זמן רב, גם אשר הגורם לה חלף כבר ממזמן. מחלות אוטואימוניות (Autoimmune) הן קבוצה של מחלות שבהן מערכת החיסון 'תוקפת' תאים ורקמות וגורמת לגוף נזק. הסיבה למחלות הללו אינה ידועה, מקובל לחשוב כי מדובר בשילוב של מספר גורמים גנטיים, זיהומיים וסביבתיים. התהליך הדלקתי קיים בבסיסן של מחלות רבות ובינהן גם מחלות אוטואימוניות ומחלת הסרטן.

לקטופרין שייך למערכת החיסון הלא-ספציפית הראשונית (Innate immune system), וזאת בשל יכולתו לדכא שיגשוג של חיידקים ופטריות, להגן מפני תהליך דלקתי, ואף לעודד גדילה ומיון של תאים חיוניים בהגנה מפני התהליך הדלקתי.

חלב והתהליך הדלקתי

החלב מכיל קבוצת חלבונים בשם WHEY. קבוצה זו מכילה בעיקר אלפה וביתא לקטאלבומין alpha & beta-lactalbumin וכן לקטופרין (Lactoferrin). אלפא לקטאלבומין תוספת של אלפא לטקאלבומין במודל חיה נמצאה כבעלת ערך אנטי-דלקתי וגורמת לעיכוב בפעילותם של האנזימים הפרו-דלקתיים COX-2) Cyclooxygenase) ופוספוליפאזה (phospholipase) A(2). החוקרים הסיקו כי לאור התכונות האנטי-דלקתיות של הלקטאלבומין, יעיל להוסיפו לתזונתם של חולים במחלות דלקתיות שנוטלים טיפול נוגד דלקת. תוספת של החלבון לדיאטה היא בטוחה לאור היותו חלבון המצוי באופן טבעי במוצרי חלב רבים ( ). לקטופרין חלבון נוסף המצוי בחלב הוא לקטופרין. לקטופרין הוא גליקופרוטאין ששייך למשפחת הטרנספרינים ((Transferrin ולו תפקידים רבים, כגון קשירת ברזל. לקטופרין מצוי בעיקר בחלב-אם, אך גם בסוגי חלב נוספים כגון חלב פרה וכבש. הוא נמצא גם בהפרשות גוף כגון הרוק והדמעות. ללקטופרין תכונות של חלבון נוגד חיידקים ומווסת את מערכת החיסון. החלבון שייך למערכת החיסון הלא-ספציפית הראשונית (Innate immune system), וזאת בשל יכולתו לדכא שיגשוג של חיידקים ופטריות, להגן מפני תהליך דלקתי, ואף לעודד גדילה ומיון של תאים חיוניים בהגנה מפני התהליך הדלקתי ( ). כמו כן, הוא חשוב גם בהגנה מפני התפתחות של גידול סרטני. על פי מחקרים שונים, תוספת של לקטופרין לדיאטה היא בעלת ערך בריאותי וטיפולי רב בהגנה מפני זיהומים, דלקת ומחלות סרטן, וכן שמירה על משק הברזל בגוף ( ). ללקטופרין תפקיד חשוב במערכת העיכול כחלק מתפקידיו במערכת החיסון הלא ספציפית. הוא מהווה חלבון חשוב להבשלה של מערכת העיכול בתינוקות. לאחרונה פורסם מחקר שבו הודגם כי בחזירים צעירים (כמודל למערכת העיכול של ילדים צעירים), שנזונו מחלב פרה מועשר בלקטופרין ממקור אנושי, אשר יוצר בשיטות רקומביננטיות (Recombinant human lactoferrin), נצפתה ירידה במספר הנויטרופילים בדם ההיקפי ועלייה במספר הלימפוציטים, וכתוצאה מכך ירידה ביחס ניוטרופילים-לימפוציטים (NLR) שמהווה מדד לירידה בהפחתה של התהליך הדלקתי. בנוסף לכך, נצפו שינויים "חיוביים" במראה של המעי הדק, לדוגמא סיסים גבוהים יותר בתריסריון ובאילאום. לא נצפה שינוי ברמת הציטוקינים בעקבות הזנת החזירים בחלב מועשר בלקטופרין. החוקרים הסיקו כי תזונה המכילה חלב עשיר בלקטופרין עשוייה להיות בעלת ערך בריאותי למערכת העיכול ( ). בעבודה נוספת, צריכה של מוצרי חלב נמצאה כבעלת השפעה נוגדת דלקת בעכברים בריאים ובמודל של עכברים עם דלקת במעי הגס (Dextran sodium sulfate – DSS induced colitis ) ( ). אותה השפעה נוגדת דלקת של תוספת לקטופרין לדיאטה נצפתה גם בתאים אנושיים מהמעי הדק. השפעה זו מתרחשת לאור הפרשת ציטוקינים נוגדי דלקת כגון IL-11 ( ). גם לקטופרין ממקור בקר נמצא כבעל תכונות נוגדות דלקת. על רקע תכונות אלו של חלבון הלקטופרין, יש נסיונות להעשיר את תזונתם של תינוקות שנולדו טרם זמנם (פגים) מתוך מטרה למנוע זיהומים בחיידקים במהלך האישפוז בטיפול נמרץ ילודים ( ). לעומת השפעותיו החיוביות של לקטופרין על מערכת העיכול, במחקרים שונים נמצא כי בילדים חולים בדלקת אאוזינופילית של הושט (אזופגיטיס אאזונופיליתEosinophilic (esophagitis, צריכת חלב תורמת להגברת התהליך הדלקתי, וכי מומלץ דווקא להמנע מצריכת חלב ומוצריו ( ). בנוסף לתפקידו בהבשלת מערכת העיכול ובהתמודדות עם מחלות דלקתיות של מערכת העיכול, ללקטופרין תפקיד חשוב גם במערכת הנשימה. תוספת של לקטורפין ממקור בקר לתאים ממקור הסמפונות מחולים בלייפת כיסתית (Cystic Fibrosis-CF) שהודבקו בזיהום בחיידקים (Burkholderia Cenocepacia), גרמה לירידה בהפרשה של ציטוקינים דלקתיים ולעלייה בהפרשה של ציטוקינים אנטידלקתיים. החוקרים הסיקו כי החלבון הוא בעל יכולת ריפוי וניתן יהיה לנצל אותו בעתיד לצורך טיפול בחולי ) CF). שתיית חלב נמצאה כבעלת השפעה אנטידלקתית, בנוסף לתהליך בניית עצם, גם בנשים לאחר הבלות. בעבודה שבה נבדקו מדדים חיסוניים ב-38 נשים לאחר הבלות לאורך תקופה של 6 חודשים נמצא, כי תזונה עשירה בלקטופרין עשיר בריבונוקלאזה Ribonuclease -enriched lactoferrin (R-ELF) בעלת השפעה חיובית ביותר על המצב החיסוני, שהתבטאה בעיקר בשינוי ברמתם של ציטוקינים בדם ההיקפי ועל בריאות העצם. באותה עבודה נצפתה ירידה משמעותית בריכוז ציטוקינים דלקתיים IL-6 ו- TNF-α (Tumor necrosis factor alpha) ועלייה בריכוז של ציטוקינים נוגדי דלקת כגון IL-10. בנוסף לכך, נצפתה גם ירידה ברמה של RANKL (Receptor activator of nuclear factor kappa-B ligand) ו- CRP C-reactive protein) ) לעומת אינבו ( ). השפעה נוגדת דלקת נבדקה גם בקרב אוכלוסייה מבוגרת הכוללת גם גברים. נמצא שצריכת יוגורט פרוביוטי תורמת להפחתה ברמתם של מדדים דלקתיים בפגוציטים (Phagocytes) בדם היקפי באוכלוסייה מבוגרת, ועשוייה לתרום להפחתה בעוצמה של תהליך דלקתי כרוני ( ).

חומצה לינולאית מצומדת – CLA

להשפעתו המיטיבה של החלב יש גם אפקט על מחלות סרטן של המעי. מחקרים חדשים מגלים שצריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך לפתח סרטן מסוגים שונים, ובפרט סרטן המעי הגס. מספר מחקרים מצאו שלחומצה לינולאית מצומדת (Conjugated linoleic acid) שנמצאת בחלב ומוצריו, יתרונות מרשימים במניעת מחלות דלקתיות כגון טרשת עורקים, מחלות סרטניות ושיפור תיפקודה של מערכת החיסון. השפעה זו ככל הנראה מתרחשת על רקע ההשפעה נוגדת הדלקת של חומרים שונים המצויים בחלב על מערכת החיסון ( , ).

ויטמין D

גם וויטמין Dנקשר בספרות הרפואית למערכת הנשימה. נמצא כי חסר בוויטמין D נמצא בקשר ישיר לעלייה בשכיחות זיהומים בדרכי האוויר העליונות ( ). לצריכת חלב השפעה גם על המערכת הקרדיוואסקולרית. חסר בוויטמין D נקשר לסיכון גבוה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות, ותוספת של וויטמין D בחולים קרדיוואסקולריים נמצאה מעלה שיעור השרדות בחולים הללו ( ). כמו כן, במחקרים חדשים דווח כי צריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך לפתח תיסמונת מטבולית. כמו כן, נמצא כי מוצרי חלב דל שומן מסייעים לאיזון לחץ הדם. במחקר שבו נבדקו 1514 גברים ו- 1528 נשים בריאים (ללא מחלות כרוניות כלל או מחלות לב בפרט) בגילאים 18 עד 89, נמצא כי צריכת מוצרי חלב (חלב, גבינה ומשקאות יוגורט) גרמה לירידה ברמת מדדים דלקתיים שמאפיינים מחלות קרדיווואסקולריות (C-reactive protein (CRP), interleukin-6 (IL-6), and tumor necrosis factor-alpha (TNF-α) l). התוצאות נשארו משמעותיות גם לאחר התאמתן לגורמים שונים כגון גיל, משקל, מגדר, פעילות גופנית, מסת גוף, הרגלי צריכת מזון וגורמים נוספים ( ). תזונה עשירה בווטמין D נמצאה כבעלת קשר ישיר למחלות רבות ובינהן מחלות שלד ועצם, מחלות קרדיוואסקולריות, מחלות של בלוטת התריס ( ), מחלות סרטן ומחלות אוטואימוניות ( ). במחלות אוטואמוניות רבות כגון MS (Multiple Sclerosis), SLE (Systemic Lupus Erytematosus, Anti Phospholipis Syndrome ורבות אחרות. בחלק מהמחלות האוטואימוניות אף נמצא מיתאם קליני בין רמת וויטמין D לבין פעילות המחלה כגון RA-Rheumatoid Arthritis. גם בחלל הפה יש לחלב השפעה מיטיבה. רופאי שיניים ממליצים על חלב כמשקה בטוח לשתייה בין הארוחות. צריכת חלב קשורה גם בשכיחות נמוכה יותר לעששת ודלקות חניכיים. כמו כן, הקזאין, הסידן והזרחן שבגבינה מגנים על אמייל השן מפגיעה.‏‏ לפי המלצת משרד הבריאות בישראל שהסתמך על המלצות מומחים, מומלץ לאכול בסיום כל ארוחה קוביית גבינה צהובה במשקל של כחמישה גרם (לאחוז השומן אין חשיבות). לפי ההשערה, השומן שמצוי בגבינות יוצר שכבה מגנה בפני חיידקי העששת. חומרים אחרים המצויים בגבינה כמו סידן, זרחן וחלבון אחראים להשפעותיה המטיבות על בריאות השיניים.

במחקר שבוצע בעכברים שמנים Diet-induced obese (DIO) mice נמצא כי צריכה של משקאות חלב רזה מועשרים בסידן גרמה בעכברים להפחתה במשקל ובעקבותיה להפחתת התהליך הדלקתי ברקמת השומן, שלא נצפתה בקבוצת הבקרה של עכברי DIO שהוזנו בסידן בלבד

חלב, השמנה ותסמונת מטבולית

השמנת יתר מאופיינת בתהליך דלקתי וקשורה באופן הדוק לגורמי סיכון למחלות שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, רמה גבוהה של כולסטרול בדם, אסתמה ומחלות אוטואימוניות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצריכת סידן וויטמין D מסייעת להורדה במשקל במהלך דיאטה ( ). נצפה בסקרים שונים כי כשליש מהנשים בישראל (וכחמישית מהגברים), נמצאים בדיאטה, ורבים מהם אינם צורכים את הכמות המומלצת של סידן, מאחר ואינם צורכים כמות מספקת של חלב ומוצריו. אחת הסיבות להימנעות מצריכת חלב היא האמונה כי מוצרי חלב "משמינים". במחקרים שונים נצפה כי שילוב של מוצרי חלב דלי שומן בתפריט עוזר לירידה במשקל ,ירידה במסת השומן ושמירה על המשקל לאורך זמן. כמו כן נמצא, כי סידן שמקורו במוצרי חלב משפיע יותר על הורדה במשקל, לעומת סידן שמקורו בתוספי מזון. כנראה שהסיבה לכך היא חומרים פעילים נוספים המצויים בחלב אשר משפיעים על חילוף חומרים בתאי השומן. לאור כל זאת, חלב ומוצרי חלב כמו יוגורט, גבינה ומוצרי חלב נוספים, דלי שומן וסוכר, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מתכנית מאוזנת להפחתת משקל ( ). תמיכה נוספת לחשיבותה של צריכת חלב הוכרזה בפאנל של 17 מומחים מרחבי העולם בנשוא תזונה ומחלת לב כלילית. רוב המומחים סברו כי ההרכב התזונתי של המזון חשוב יותר מתכולת השומן הרווי שלו בנוגע לסיכון למחלת לב כלילית. כך שלמרות שמוצרי החלב מכילים שומן רווי, הם מכילים גם חלבונים, סידן ורכיבי תזונה נוספים, ופרופיל ייחודי של חומצות שומן, היכולים לסייע במניעת מחלות לב. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בהם נמצא קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצרי חלב לבין מחלות לב וגורמי הסיכון להן, ביניהם השמנה בטנית, יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2. במחקר שבוצע בעכברים שמנים Diet-induced obese (DIO) mice נמצא כי צריכה של משקאות חלב רזה מועשרים בסידן גרמה בעכברים להפחתה במשקל ובעקבותיה להפחתת התהליך הדלקתי ברקמת השומן, שלא נצפתה בקבוצת הבקרה של עכברי DIO שהוזנו בסידן בלבד ( ). צריכת חלב נקשרת בספרות הרפואית גם למניעה של סוכרת מסוג 2 וסיבוכיה. נמצא כי צריכת כמות מספקת של סידן, ויטמין D ומוצרי חלב עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2. מדענים מהפקולטה לבריאות הציבור בהרווארד, זיהו ב-2010 רכיב אשר נמצא במוצרי חלב בשם Trans-palmitoleic acid, אשר עשוי להקטין את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במעקב של 20 שנה, נמצא שאנשים עם רמה גבוהה של Trans-palmitoleic acid היו בעלי סיכון נמוך לפתח סוכרת ( ). מחלת הסוכרת אף היא נמנית על קבוצת המחלות הדלקתיות. בנוסף לתפקידה בפתוגנזה של המחלה, דלקת מערכתית נחשבת היום כבעלת תפקיד חשוב בסיבוכים ארוכי טווח של מחלת הסוכרת. בחולי סוכרת שניזונו בתזונה עשירה בוויטמין D על ידי שתיית 250 מ"ל של משקאות יוגורט, נמצאה ירידה בציטוקינים דלקתיים כגון CRP ומדדי דלקת נוספים כגון IL-1β, IL-6, fibrinogen, ו- ( ) Retinol binding protein-4 .

לסיכום

כפי שהראנו, התהליך הדלקתי נמצא בבסיסן של מחלות רבות. לחלב על רבים מרכיביו יתרונות תזונתיים רבים הן באנשים בריאים והן באלו החולים במחלות הדלקתיות השונות. צריכת חלב ומוצריו מומלצת ע"י מספר ארגוני בריאות בארץ ובעולם. לגבי אוכלוסיות קטנת עם הגבלות יחודיות בדיאטה כגון אוכלוסיית החולים עם אלרגיה לחלב, דלקת ושט אאוזנופילית ומצבים אחרים, הדבר צריך להבדק.

References:

Novel functions of bovine milk-derived alpha-lactalbumin: anti-nociceptive and anti-inflammatory activity caused by inhibiting cyclooxygenase-2 and phospholipase A2. Yamaguchi M, Biol Pharm Bull. 2009 Mar;32(3):366-71. PMID: 19252279. A bovine whey protein extract stimulates human neutrophils to generate bioactive IL-1Ra through a NF-kappaB- and MAPK-dependent mechanism. Rusu D, J Nutr. 2010 Feb;140(2):382-91. Epub 2009 Dec 23. PMID: 20032479. Nutritional roles of lactoferrin. Lönnerdal B. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2009 May; 12(3):293-7. Review. PMID: 19318940. Consumption of transgenic cows' milk containing human lactoferrin results in beneficial changes in the gastrointestinal tract and systemic health of young pigs. Cooper CA, Transgenic Res. 2012 Oct 17, PMID: 23073908. A cheese-containing diet modulates immune responses and alleviates dextran sodium sulfate-induced colitis in mice. Hosoya T, J Dairy Sci. 2012 Jun;95(6):2810-8. PMID: 22612918. Bovine lactoferrin induces interleukin-11 production in a hepatitis mouse model and humanintestinal myofibroblasts. Kuhara T. Eur J Nutr. 2012 Apr; 51(3):343-51. Epub 2011 Jun 19. PMID: 21688123. Lactoferrin and prevention of late-onset sepsis in the pre-term neonates, Manzoni P, Early Hum Dev. 2010 Jul;86 Suppl 1:59-61. Epub 2010 Feb 6. Review, PMID: 20138718. Identification of specific foods responsible for inflammation in children with eosinophilic esophagitis successfully treated with empiric elimination diet. Kagalwalla AF, J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2011 Aug;53(2):145-9. PMID: 21788754. Lactoferrin decreases inflammatory response by cystic fibrosis bronchial cells invaded with Burkholderia cenocepacia iron-modulated biofilm. Valenti P, Int J Immunopathol Pharmacol. 2011 Oct-Dec; 24(4):1057-68. PMID: 22230411 Inflammatory responses improve with milk ribonuclease-enriched lactoferrin supplementation in postmenopausal women. Bharadwaj S, Inflamm Res. 2010 Nov; 59(11):971-8. Epub 2010 May 15. PMID: 20473630. Probiotic yogurt in the elderly with intestinal bacterial overgrowth: endotoxaemia and innate immune functions. Schiffrin EJ, Br J Nutr. 2009 Apr; 101(7):961-6. PMID: 19353762. "Conjugated linoleic acid. A powerful anticarcinogen from animal fat sources" (1994). Cancer 74 (3 Suppl): 1050–4. PMID 8039138. "Antimutagenic and some other effects of conjugated linoleic acid" (2000). The British journal of nutrition 83 (5): 459–65. PMID 10953669. Association Between Serum 25-Hydroxyvitamin D Level and Upper Respiratory Tract Infection ; Ginde et al, Arch Intern Med. 2009;169(4):384-390. James L, Vitamin D deficiency and Supplementation and relation to Cardiovascular Health. Am J Cardiol 2011; Dairy products consumption is associated with decreased levels of inflammatory markers related to cardiovascular disease in apparently healthy adults: the ATTICA study. Panagiotakos DB, J Am Coll Nutr. 2010 Aug;29(4):357-64. PMID: 21041810. Vitamin-D deficiency is significantly more prevalent among patients with thyroid diseases. Kivity S, Agmon-Levin N, Zisappl M, Shapira Y, Nagy EV, Dankó K, Szekanecz Z, Langevitz P, Shoenfeld Y. Cell Mol Immunol. 2011. Rosen CJ. NEJM 2011; 364: 248-254, Wang TG, Pencina MJ, Booth SL, Circulation 2008.

Dairy calcium intake, serum vitamin D and successful weight loss. Shahar DR, Am J Clin Nutr. 2010 Nov;92(5):1017-22. Epub 2010 Sep 1. PMID: 20810979. ד"ר גיורא וורבר, מומחה לרפואת משפחה, שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית, מועצת החלב, "הרבה חלב הרבה סידן", להיות בריא, מגזין רפואה ובריאות מקצועי לקהל הרחב. A high calcium diet containing nonfat dry milk reduces weight gain and associated adipose tissue inflammation in diet-induced obese mice when compared to high calcium alone. Thomas AP, Nutr Metab (Lond). 2012 Jan 23; 9(1):3. PMID: 22269778. "Antimutagenic and some other effects of conjugated linoleic acid" .The British journal of nutrition, 2000, 83 (5): 459–65. PMID: 10953669. Improvement of vitamin D status via daily intake of fortified yogurt drink either with or without extra calcium ameliorates systemic inflammatory biomarkers, including adipokines, in the subjects with type 2 diabetes. Neyestani TR, J Clin Endocrinol Metab. 2012 Jun; 97(6):2005-11. Epub 2012 Mar 22. PMID: 22442277