נגישות
Review 5

גיליון 5 – תזונה ונפש, ינו' 02

מובילות בבריאות - היערכות לקראת העתיד

חלוקת מענקי מחקר 2001

בכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר מדי שנה מכון תנובה למחקר מעניק מלגות וקרנות סיוע, שייעודן הינו קידום המחקר בתחומי התוזנה והטכנולוגיה של המזון בישראל. בחודש יוני 2001 יצא קול קורא לחוקריםלהגשת הצעות מחקר בנושא:"חלב ומוצריו – תזונה, בריאות וטכנולוגיה". למכון תנובה למחקר הגיעו עשרות הצעות מחוקרים, תזונאים, רופאים וטכנולוגים ממוסדות ומתוכן נבחרו לקבלת מענקי המחקר 5 הצעות:

הצעות המחקר הנבחרות לשנת 2001

חוקר ראשי

תחום התמחות

נושא המחקר

ד"ר ברקת פלק

מנהלת מחלקת מדעי החיים, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט

פיסיולוגיה של המאמץ – ילדים

השפעת התזונה והפעילות הגופנית על חוזק העצם, כפי שנמדד ע"י אולטרא-סאונד עצם, בספורטאים צעירים ובוגרים

ד"ר נחום ויסמן מנהל היחידה לתזונה קלינית, מרכז רפואי ת"א

גסטרואנטרולוגיה ותזונה

קביעת אי סבילות ללקטוז בהתבסס על מדד משולב של: מבחן מימן, צריכת מוצרי חלב, פעילות האנזים ברקמה, רמת IGF1 ברקמה, ורמת הביטוי המולקולרי הריקמתי של mRNA והחלבון ללקטאז

ד"ר אהוד בהרב

רופא בכיר, מחלקה פנימית ב', ופרופ' אברהם וינברגר, מנהל מחלקה פנימית ב' , בי"ח בילינסון

רפואה פנימית

השפעה של האכלת חולדות בחיידקים פרוביוטיים על התפתחות דגם מחלת בכצ'ט

ד"ר יחזקאל קשי

מרצה בכיר, הפקולטה להנדסת מזון, הטכניון

גנטיקה ומיקרוביולוגיה של מזון

בחינת גורמים המשפיעים על ריכוז החומצה הלינולאית המצומדת (CLA) בחלב פרות בישראל

פרופ' ראול רז

מנהל יחידה,מרכז רפואי העמק, פרופ' בפקולטה לרפואה, הטכניון

מחלות זיהומיות

טיפול בפרוביוטיקה למניעת זיהומים בדרכי השתן בנשים עם זיהום בדרכי השתן לאחר גיל המעבר

אנו במכון תנובה למחקר, מאחלים הצלחה לכל החוקרים, ומצידנו נמשיך לתרום לקידום המחקר בתחום התזונה והמזון בישראל

הכנס המדעי השנתי של מכון תנובה למחקר

הכנס השנתי של מכון תנובה למחקר בנושא "מובילות בבריאות- היערכות לקראת העתיד" התקיים ב- 24/12 במרכז הכנסים של מגדלי עזריאלי.

האירוע החגיגי במרכזו של הכנס היה טקס חלוקת מלגות המחקר לשנת 2001, בנוכחות ד"ר בועז לב, מנכ"ל משרד הבריאות, אשר פתח את הכנס בדברים בנושא: "קידום בריאות בישראל- מדיניות ומגמות לעתיד", מר אריק רייכמן – מנכ"ל תנובה, מר עופר בלוך- מנכ"ל תשלובת החלב, גב' ורדה פולק- CIO תנובה, ופרופ' זמיר הלפרן – יו"ר הועדה המדעית של מכון תנובה למחקר.

תכנית הכנס ד"ר דורון לנצט, ראש פרוייקט הגנום האנושי בישראל, מכון ויצמן למדע "חקר הגנום כאמצעי עתידני במניעת מחלות " פרוייקט גנום האדם מביא בכנפיו מאגר עצום של מידע. ידועות כיום כ- 5000 מחלות גנטיות תורשתיות, למשל ציסטיק פיברוזיס וטאי זקס, שהן נדירות יחסית ונגרמות כל אחת על ידי פגם בגן יחיד. מעניינות לא פחות מבחינת ההיבטים הכללים של בריאות הציבור הן המחלות הרב-גניות. באלה נכללות לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, אוסטאופורוזיס, אלרגיה, מחלות חיסון עצמי ואף מחלות נפש. כל אחת מאלה נגרמת על ידי קומבינציה ספציפית של הבדלים גנטיים.המטרה העתידנית של המחקר היא יצירת מצב בו ייעלמו כמעט כליל המחלות התורשתיות עקב יכולת לדיאגנוזה מוקדמת מאד. בנושאי המחלות הרב-גניות, נראה שיתפתח מצב בו לכל אדם יהיה "כרטיס זיהוי" גנטי, לפיו יקבל תרופות מסוגים ובמינונים אישיים. במסגרת זו נחקרת גם הגנטיקה של חושי הטעם והריח, וכך ניתן יהיה גם ליצור מזונות, תבלינים ובשמים "לפי מידה".

ד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי "מניעה וגילוי מוקדם של סרטן – אמצעים הכרחיים להפחתת התחלואה והתמותה" מדי שנה נפטרים בישראל כ- 10,000 אנשים ממחלה ממארת.קיימות שתי אסטרטגיות לצמצום ההיארעות והתמותה – מניעה וקידום בריאות. המניעה מתבצעת בשתי רמות – ראשונית ושניונית: הראשונית כוללת חינוך והסברה, פעולות מניעה ע"י חקיקה וכן מניעה תרופתית – תחום המתפתח בשנים האחרונות, אך עדיין לא קיימות המלצות ברמה הלאומית. במישור המניעה שהניונית מתמקדות רוב המדינות בשלושה נושאים עיקריים: גילוי מוקדם של סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת ושל סרטן צוואר הרחם. בשנים האחרונות מתחילה מגמה של הקצאת משאבים לביצוע פעולות מניעה. אין ספק, כי מניעת המחלות הממאירות – יש בה כדי להביא לצמצום התחלואה בסרטן, ולשיפור בתוצאות התחלואה שכבר קיימת. המניעה מועילה הרבה יותר מעלותה, ותורמת רבות לצמצום ההוצאה הלאומית לבריאות.

פרופ' אבי קראסיקמנהל המכון האנדוקריני, ביה"ח ע"ש שיבא תל השומר "חידושים במניעת סוכרת מסוג II באמצעות תזונה ופעילות גופניתסוכרת מסוג 2 היא מחלה ששכיחותה עולה בעולם כולו. הסוכרת היא תוצאה של קשר בין רקע גנטי וגורמי סיכון התנהגותיים וסביבתיים. הבסיס הגנטי לסוכרת עדיין אינו ידוע, אך יש עדות מכרעת לכך, כי גורמים הניתנים לשנוי דוגמת הרכב הדיאטה, פעילות גופנית והשמנה, הם הגורמים הלא גנטיים החשובים. בחודשים האחרונים הסתיימו מספר מחקרים רחבי הקף, כפולי סמיות, המראים לראשונה באופן מתודי את השפעת השינוי מגורמים של תזונה ופעילות גופנית על התפתחות של אי סבילות לסוכר ושל סוכרת מסוג 2. בנוסף, עומדים להסתיים ולהתפרסם בקרוב תוצאות מחקרים של טפולים תרופתיים, המכוונים למניעת סוכרת מטיפוס 2. ממצאים משכנעים אלה מחייבים לשנס מותניים ולהפנות את מירב המאמצים למניעת סוכרת מסוג 2 – המחלה הכרונית הנפוצה בעולם המערבי.

פרופ' אורי גולדבורטהחוג לאפידמיולוגיה , הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וראש היחידה לאפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה, המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד "אפידמיולוגיה של מחלת לב כלילית-יישומים לקידום בריאותבנושא המלצות תקופתיות, אפשר לדבר על תהליך העובר מהמלצות ייחודיות לגורם סיכון אחד (תמיד החלו בלחץ דם או כולסטרול בדם) להמלצות המתבססות על סיכון כולל, ובכל זאת מעידים ממצאים רבים על תת שימוש בתרופות. האירופאים מפתחים כרגע פרוייקט SCORE, שישמש אולי הבסיס החישובי והאלגוריתמי לנבא פרוגנוזה "אובייקטיבית". בישראל, עברו ההמלצות האחרונות מידיה הבלעדיות של החברה לטרשת העורקים, אשר בשתי מהדורות קודמות התרכזה רק בהמלצות לטיפול בהיפרכולסטרולמיה והיפרטריגליצרידמיה לידי דיון משותף של חמישה איגודים ומתייחסים כעת לסיכון האבסולוטי. עדיין חסר כלי הערכה מסודר לשמירה על קיום ההמלצות. אחת הדרכים להבטיח פעולה מוצלחת הוא שיתוף פעולה בין אנשי התזונה, הפעילות הגופנית, ה"לוחמים בעישון" והקרדיולוגים. על אף קיום איגודים מקצועיים רבים, חוג לאפידמיולוגיה וקרדיולוגיה מונעת באיגוד הלב של ישראל ו"לב אל לב" , כל דיסציפלינה מתרכזת בתחום הספציפי שלה ולא נראה כי הגענו למערך מאוחד, פעיל בצורה שוטפת, אשר מאגד את כל הכוחות הללו להתווית תכנית למניעה וטיפול בגורמי הסיכון.

פרופ' מוטי רביד,הפקולטה לרפואהאוניברסיטת ת"א, בי"ח מאיר כפ"ס "ההיסטוריה של הרפואה 2025-2000 " הסתכלות על המגמה של המאה הנוכחית בגידול האוכלוסייה מביאה אותנו לשיעור גידול מפחיד העומד על כמעט 3 אחוז לשנה, והוא מעמיד בספק את יכולת האנושות לספק מזון וצרכים בסיסיים תוך 30 שנה. אולם מבט קרוב יותר על המגמות בשני העשורים האחרונים מראה התמתנות ברורה בשיעור הגידול השנתי. במדינות המערב הגידול הוא בשיעור אפסי או שלילי, ואילו במדינות המתפתחות הוא יורד והולך בהתמדה, כך שהסיכוי לפיצוץ אוכלוסין קטן יותר. מגמה נוספת שיש להביא בחשבון היא העלייה בתוחלת החיים וכתוצאה ממנה השינוי בפרופיל התחלואה. החיזוי המדעי אומר, כי ברמת הידע הנוכחית ללא פריצת דרך עקרונית בהבנת תהליכי החיים, תוחלת החיים המרבית הצפויה היא 85-90. ההתקדמות הממשית בעשורים האחרונים, הצפויה להמשך עד 2025, היא תוספת תוחלת הבריאות. זאת – אם תפסק או תתמתן המגמה הנוכחית של העלייה המתמדת במשקל היחסי של האוכלוסייה. בשנת 2000 הגיע מס' השמנים בעולם למצב בו הוא משתווה למס' הרעבים!! המשקל היחסי הגבוה מהווה תשתית לתחלואה גוברת במחלות המטבוליות, הפרעה בשומני הדם, סוכרת ויתר לחץ דם, ששילובם מהווה גורם סיכון עיקרי לתמותה בשני שליש של האוכלוסייה כיום. הצפי לרבע המאה הקרוב הוא שלא יהיה שינוי מהותי בסוגי התחלואה זולת ירידה במחלות זיהומיות כתוצאה משיפור צפוי ברמת חיים בחלק מהארצות המתפתחות.

מר עמית לבני, סמנכ"ל גיתם BBDO "המדיה בשירות קידום הבריאותארגונים וחברות המשווקים מוצרים או מסרים בריאותיים משתמשים יותר ויותר במדיה. פרסום מסרי בריאות הינו מורכב. קיימים מספר מכשולים הכרוכים בפרסום מעין זה: • רעש הפרסומי – הצרכן נחשף מידי יום ללמעלה מ – 1,500 מסרים פרסומיים! בטלויזיה, דיוור,אינטרנט,עיתונות,פרסום חוצות,רדיו, ובנקודות המכירה. • רגולציה – מגבלות ועמימות • מורכבות המסר • אדישות קהל היעד • הדחקה מה ניתן לעשות אל מול מכשולים אלו? • מיקוד – בעיה אחת מול תועלת אחת באופן קונסיסטנטי • הפשטה – האנשה, מלחמת "טובים" ברעים • הסטה – הגנבת המסר הבריאותי בתוך הצעה צרכנית אטרקטיבית • המחשה – של נזק או תועלת בריאותית • הומור – העברת המסר בסיפור הומוריסטי, היוצר קשב ומעורר חשיבה

משה משעלי, פסיכולוג ייעוצי מומחהמוסמך בתרפיית הגשטלט "דרכים להעלאת מוטיבציה לשינוי התנהגות במטופלים" החוקרים פרוצסקה ודיקלמנטה (1982-2001), יוצרי המודל הטראנס תיאורטי להסברת תהליכי שינוי, הצליחו באמצעות שני מבנים מושגיים (שלבי שינוי ותהליכי שינוי) לתת מענה לשאלות מרכזיות המעסיקות את תחומי הייעוץ והטיפול מזה שנים רבות. בעזרת שני מבנים אלו, הצליח המודל להסביר ולנבא למי מבין טעוני הטיפול יש סיכוי להיכנס לתהליך טיפולי? למי מהם סיכוי להתמיד בו? ולמי לבסוף סיכוי הצלחה גבוה מההליך הטיפולי? שינוי התנהגות מחייב, על-פי המודל, מעבר דרך שישה שלבי שינוי בתבנית אותה כינו המחברים "מעגל השינוי". השלבים דרכם צריך המטופל לעבור הנם: קדם הרהור, הרהור, הכנה-החלטה, פעולה, שימור, נפילה, ולבסוף שלב השינוי הקבוע. כל שלב הנו נקודת ציון המתארת את מוכנות המטופל לשינוי ואת מידת מעורבותו בתהליך. בדרך כלל הפרט מוצא עצמו נע דרך שלבים אלו כמה פעמים עד להגעה ליעד המיוחל שהנו שלב "השינוי הקבוע". נמצא, כי חשיבותו המעשית של המודל הטראנס תיאורטי קשורה ביכולתו לברר את רעיון התאמה בין תהליכים טיפוליים שונים לבין שלבי המוכנות של המטופל לטיפול. אבחון לא נכון של שלב השינוי בו מצוי האדם, עלול לדעת החוקרים לגרום לשימוש לא מתאים בתהליכי שינוי . חוסר התאמה בן תהליך טיפולי ושלב מוכנות עלול להוביל לעיכוב בהתקדמות בשלבי מעגל השינוי ואולי אף לרגרסיה.