נגישות

גיליון 52 – אריכות חיים ותזונה – ספטמבר 2017

משולחן המערכת

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וַיֹּאמֶר ה', לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".
בראשיתו'א'ג'

בספר בראשית, בשחר ימי האנושות, נקבע ע"י האל כי ימיו של האדם יגיעו למאה עשרים שנה.

כך נולד בתרבותנו הביטוי "עד מאה ועשרים" כמילה נרדפת וכברכה לאריכות ימים.

למרות שעפ"י הכתובים אברהם אבינו נפטר בגיל 175, יצחק אבינו נפטר בגיל 180, ויעקב אבינו נפטר בגיל 147, ובל נשכח שהיה גם מתושלח שהאריך ימים… כשחוקרים את ההיסטוריה מגלים שבמרבית ימי האנושות, חיי האדם היו קצרים מכך בהרבה.

אלא שבמאה השנים האחרונות, חלה קפיצה אדירה בתוחלת החיים, אנו עדים ושותפים לשינוי שלא היה כדוגמתו באף עידן של האנושות ושהתרחש בתקופת זמן קצרה ביותר.

האפשרות שהחיים יכולים להתארך מעבר לכמה עשורים, ולחצות את גבולות המאה הופכת להיות יותר ויותר מציאותית, וכך חוברים להם יחד תנאים סביבתיים עם יכולות טכנולוגיות, עם שאיפתו של האדם לחיות עוד ועוד…

האם אנחנו חיים בעידן שבו הברכה עתיקת היומין "עד 120" תתחלף ותקבל גרסה חדשה?