נגישות
Review 6

גיליון 6 – תזונה וסרטן, מאי 02

פורומים מקצועיים במכון תנובה למחקר

פורום מקצועי התקיים לאחרונה במכון תנובה למחקר בנושא גיליון מס' 5 של המגזין- Food and Mood בריאות נפשית ויכולת שכלית – הקשר עם תזונה ואורח חיים ההרצאות הקיפו את הנושא משלושה תחומים מגוונים: השפעת התזונה על תפקוד המוח, פרופ' אליוט בארי השפעת צמחי מרפא על זיכרון, שינה ומצב נפשי, ד"ר אביטל סבג-חורש השפעת פעילות גופנית על בריאות הנפש, פרופ' מאיר ברזיס

השפעת התזונה על תפקוד המוח פרופ' אליוט בארי, מנהל המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, ביה"ס לרפואה, מרכז רפואי "הדסה"

קוגניציה ומצב רוח מושפעים מגורמים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים. מספר מרכיבי מזון הם בעצם אבני בניין לנוירוטרנסמיטורים, והגברת ריכוזם ברקמת המוח יכולה להשפיע באופן ישיר על התקשורת בין תאי העצב. כך למשל טירוזין וטריפטופן, שתי חומצות אמינו, אשר מהוות בסיס לייצור נוירוטרנסמיטורים מונואמיניים (אדרנלין, נוראדרנלין, דופמין וסרוטונין), מגיעות ישירות מפירוק חלבון תזונתי או אנדוגני. קישור טריפטופן לחלבוני הפלסמה, והנשא אשר מכניס חומצת אמינו גדולה זו אל רקמת המוח, מושפעים מרמות מרכיבי מזון אחרים כדוגמת גלוקוז וחומצות שומן חופשיות. ההשפעה של ארוחה עשירה בפחמימות על מצב הרוח, באמצעות העלייה ברמת הסרוטונין, ידועה זה מכבר. רמת הסרוטונין במוח מושפעת מהמעבר של טריפטופן דרך מחסום דם-מוח. מעברה של זו תלוי ביחס שבין טריפטופן לבין חומצות אמינו ארוכות שרשרת ניטרליות ( LNAA – Large (neutral AA בפלסמה. תפריט עשיר בחלבונים מפחית את כניסת הטריפטופן, בשל תחרות על אתרי הכניסה עם חומצות אמינו אחרות. ניתן למצוא קשר בין מאזן אנרגיה שלילי לבין יכולת מוחית. כאשר הוגבלה תזונת עכברים ל- 60% מכמות התזונה המתאימה להם, הוצג שיפור משמעותי בתפקודם במבוך. חשיבות ההימנעות מתת תזונה הוכחה על ידי כך, שעכברים אשר תזונתם הוגבלה עוד יותר ל- 40%, סבלו מפגיעה קוגניטיבית ומקושי לתפקוד במבוך. תוספת טירוזין למזונם של העכברים שיפרה את היכולת הקוגניטיבית. במחקר נוסף אשר בו נמצאה יכולת למידה מוגברת בעקבות הגבלה קלורית הוצג, כי ישנה עלייה בכמות קולטני NMDA לגלוטמט, נוירוטרנסמיטור החשוב בלמידה וזיכרון. גם לפעילות גופנית יש השפעה על המוח, על מצב הרוח ועל הערנות. פעילות גופנית מביאה להפרשת אנדורפינים מחד, ולעליה ביחס בין טריפטופן לחומצות אמינו מסועפות שרשרת (Branch chain AA) מאידך. השילוב בין השפעות אלה מסביר את תחושת העייפות מצד אחד עם הגברת הערנות, יחד עם תחושות של הנאה ורגיעה. צמחי מרפא בראי הנפש ד"ר אביטל סבג-חורש NDAC

רפואת הצמחים קיימת מאז ומעולם, ועד היום מקבלת חלק נכבד בתורת הריפוי. את השימוש בצמחים ברפואה למדים מעדויות היסטוריות שונות, ובמיוחד מהכתבים הסיניים העתיקים, הלוקחים אותנו 5000 שנה אחורה עם תיעוד של כ- 6000 צמחי מרפא. אבות ההרבליסטים החשובים היו היפוקרטס (מאה חמישית לפני הספירה), הרמב"ם ( 1134-1240), קלפפר (1616-1654) אשר מרד בממסד הרפואי, ותירגם מלטינית לאנגלית את השימוש בצמחי המרפא ועוד רבים אחרים. את סודן של 38 התמציות המשפיעות על הלך הרוח של המטופל, גילה בשנת 1900 ד"ר אדוארד באך – רופא ובקטריולוג, ואלו נקראות עד היום על שמו – פרחי באך. מבין תמציות אלו פופולאריים ביותר בשימוש היא תמצית "ההצלה" (Rescue), המורכבת מחמישה סוגי צמחים, ושימושית במצבים של סטרס נפשי וגופני כמו בזמן החלמה מניתוח, פצעים וכוויות. ההבנה כי מתח, חרדה או פחד עלולים להחליש את מערכת החיסון, ולהגביר את רגישותו של הגוף לזיהומים ומחוללי מחלה אחרים, היוותה את הבסיס לתורתו של באך. דוגמאות לצמחים בעלי השפעה על מצבים נפשיים: קנביס – ברפואה הסינית משתמשים בזרעי הצמח במצבים של חוסר דם, חוסר אנרגיה ולבעיות במערכת העיכול. מסתבר, כי מחקרים מוכיחים את סגולותיו הרבות על הנפש. מנצלים אותו היום לטיפול בחולים סופניים, הזקוקים לכמויות אדירות של משככי כאבים. פסיפלורה – צמח מרפא זה מכיל חומרי הרגעה אלקלואידים ופלבנואידים, ללא תופעות לוואי ממכרות. במחקר שבוצע לאחרונה בניו-זילנד השתמשו בצמח להפחתת תופעות חרדה, דיכאון והתקפי פאניקה. רדיולה – במחקר שהתפרסם בשנת 2000 נמצא שהצמח יעיל בהפגת מתחים ועייפות. צמח זה ידוע ביעילותו בהפחתת חרדות, סטרס ודיכאון ממושך. הוא משפר את הפעילות המנטלית על ידי עיכוב פירוק דופאמין וסרוטונין, ומונע את הירידה ברמתם במוח בזמן סטרס. צמח זה נחשב בפרמקולוגיה לאחד החשובים ביותר לתמיכה במצבי מתח.

הגיע זמן לזוז – המרשם לבריאות הנפש פרופ' מאיר ברזיס, רפואה פנימית בי"ח "הדסה"

שפע של מחקרים מראים, שפעילות גופנית מונעת מחלות רבות ומשפרת באופן מובהק את תוחלת החיים ואת איכות החיים. פעילות גופנית מונעת השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס, תמותה ממחלות לב, שבץ מוחי, סרטן השד והמעי הגס, אבני כיס מרה, הגדלת הערמונית (פרוסטטה) ודיברטיקולוזיס. הליכה של כמה קילומטרים ביום מורידה את התמותה כדי מחצית, גם בגיל הקשיש. לא קיים אף טיפול תרופתי המתקרב ליעילות כזאת. בארה"ב, ה-Surgeon General קבע, שהיעדר פעילות גופנית מזיקה לבריאות במידה דומה לזו של עישון סיגריות. יתר על כן, הבעיה הרבה יותר נפוצה: לעומת שליש האוכלוסיה שמעשנים, שני שלישים אינם עוסקים די בפעילות גופנית. בשנים האחרונות, מחקרים מראים שלפעילות גופנית גם השפעה מרחיקת לכת על בריאות הנפש. סוגים שונים של פעילות גופנית משפרים את מצב הרוח, את רמת התיפקוד ואת איכות החיים, עם הקטנת תחושת עייפות, הן אצל בריאים והן אצל חולים במחלות גופניות שונות (כגון מחלת לב, אי ספיקה נשימתית, מחלות פרקים או סרטן). כמו כן, נמצא שיפור בתיפקוד הקוגניטיבי, ביצירתיות המנטלית ובזכרון. באחרונה נמצא, שפעילות גופנית מקטינה את הירידה בתיפקוד הקוגניטיבי שמתרחשת עם העליה בגיל. בנוסף, סקירה שיטתית של נסויים אקראיים מבוקרים (systematic review of randomized controlled trials), הראתה תועלת טיפולית של פעילות גופנית בדכאון. פעילות גופנית גם מפיגה מתחים – האם אין זו כשלעצמה תוצאה רצויה בחברה שלנו? איך לעודד פעילות גופנית באוכלוסייה? ניתן להשקיע בחינוך ובהסברה, בטלוויזיה ובעיתונות, בבתי ספר, בצבא ובמקומות עבודה. בנוסף, יש לבנות מסלולים להליכה ברגל, לריצה ולרכיבה על אופניים, כפי שנערכים מהנדסי ערים מתקדמות בעולם. לרופא יש השפעה מכרעת על החלטה של מטופל/ת להתחיל פעילות גופנית – ההיענות נעה בסביבות 40% (בדומה להמלצות על טיפול תרופתי). רצוי לתת תמריצים כלכליים שונים לרופא הלוקח את הזמן לעודד פעילות גופנית, ולמטופל, תוך סבסוד מוצרי ספורט, מתקני ספורט ומכוני כושר. השקעה של דולר אחד לעידוד פעילות גופנית מניבה רווח של יותר משלשה דולרים בחיסכון טיפול רפואי – השקעה כדאית ביותר לכלכלת הבריאות. דרושה גישה יצירתית כדי לחולל תמורה באחד המאפיינים הקשים ביותר לשינוי באדם: הרגליו. הגיע זמן לזוז: פעילות גופנית, למשל הליכה כשעה כל יום, רוב ימות השבוע. זהו המרשם לבריאות, גם של הנפש, שכל רופא יכול וצריך לתת לכל פונה. זה מה שאני ממליץ, זה מה שאני עושה. מה אתך?