נגישות

גיליון 7 – בריאות נשים, ספט' 02

תיאור מקרה

תיאור המקרה הופנה למערכת ע"י נעמי קידר, דיאטנית קלינית

מחלקת יולדות ונשים, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תה"ש
עליזה, בת 33. עלתה 30 ק"ג ב- 4 השנים האחרונות וכיום שוקלת כ- 100 ק"ג (163 ס"מ).
לפני כ- 5 שנים נישאה למשה, אשר לו שתי בנות בוגרות מנישואים קודמים.
עליזה מנסה להרות מזה 4 שנים בדרכי טיפול שונות, ועתה מטופלת ביחידה להפריה חוץ גופית, כשמאחוריה 7 ניסיונות שנכשלו.
בשל רצונה להתמסר לטיפולי הפריון, הפסיקה לעבוד ונמצאת רוב היום לבדה בבית.
את זמנה היא מעבירה בשיחות עם אמה, שלא מדברת איתה על אי הפריון. עם רוב חברותיה (להן לא סיפרה על ניסיונותיה להרות) ניתקה את הקשר, על מנת שלא תצטרך כל היום להתמודד עם שאלותיהן בנוסח: " נו , למה את מחכה ? … "
גם עם בעלה, שמביע ציניות רבה בנוגע לנושא, קשה לה לדבר באופן חופשי.
לאחרונה, לדבריה "פשוט משעמום", אימצה לעצמה תחביב חדש: אפית עוגות!
כמובן, שגם השעמום משאיר לה הרבה זמן פנוי לאכול אותן …

עליזה הגיעה אלי לאחר ששמעה, כאילו לראשונה, על הקשר בין עודף המשקל לאי פריון, וכל ניסיונותיה לרזות (שבמהלכן אימצה לעצמה את התחביב החדש) לא הצליחו.
בנוסף, היא החליטה להימנע לחלוטין ממוצרי חלב, שכן אולי הם אלו שגורמים לה לאי הפריון. כמובן שהימנעות זאת לא עזרה, ועליזה הגיעה אלי נואשת לאחר כישלון נוסף, והפעם החליטה להימנע לחלוטין מאכילת בשרים, ושמרה על כך בפנטיות קנאית. כל ניסיונותי לגרום לה להימנע מלהמציא לעצמה חוקים משלה לדיאטה, עלו בתוהו.

 שאלות :

1. מדוע עליזה, שמנסה כל כך לרזות למען הצלחת טיפולי הפוריות , ואפילו הפסיקה לעבוד לשם כך, בחרה בתחביב חדש כמו אפיית עוגות?

2. מדוע, למרות החשיבות הרבה שיש כרגע לירידה במשקל, קשה לה כל-כך להיפרד מהאוכל?

3. מדוע עליזה ממציאה לעצמה חוקי דיאטה משלה ?

4. כיצד והאם הדיאטנית יכולה בכל זאת לעזור ?

תגובתה של מיכל ביאלר, עובדת סוציאלית M.S.W
מרפאת שד והפריה חוץ-גופית, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תה"ש

אי היכולת להרות נחווה כאחד הכישלונות הבסיסיים לבני האדם, כשלון שפוגע ופוצע מישורי חיים רבים. אי הפריון, כך חשות נשים, הוא כשלון כל כך בסיסי וראשוני ששום כישור, תכונה, הישג ויכולת, לא יכולים להפחית, לעמעם, לטשטש ולהפחית כאב ואובדן זה.

המישור הראשון שנפגע באופן בולט הוא הדימוי העצמי. נשים לא פוריות נוטות לראות עצמן לא שוות, פגומות ואשמות, מאחר ואינן מצליחות לעשות את הדבר הטבעי ביותר בטבע.

תחום נוסף שנפגע הוא התחום הזוגי. עושה רושם, במקרה של עליזה, שכל אחד מבני הזוג מתמודד אחרת עם הבעיה. בעלה עובד מחוץ לבית, אינו מוותר על הקרירה שלו ומתייחס בהומור שחור וציניות לקושי. לעומתו עליזה מתכנסת בעצמה ומוותרת על עבודה מחוץ לבית. עליזה ובעלה מסתגרים איש איש ב"קליפתו", הן על מנת לא לפגוע בבן הזוג והן ממקום של כעס ופגיעות.

נציין כי בדרך כלל גם תחום יחסי המין מופרע ומושפע מטיפולי הפריון כך, שמקור לאינטימיות לחום, רוך וקירבה בין בני זוג נלקח מהם, ובהיעדר נוחם זה מוגברת תחושת המרחק.

גם מבחינה משפחתית וחברתית בולטת תחושת הבדידות והניכור של עליזה. היא אינה משתפת את אמה בקשייה, ברגשותיה, בחווית הכישלון, הבדידות ובכאב העצום בו היא נתונה, ועם חברותיה אף ניתקה את הקשר לחלוטין. קשה לה לשתף את האם בחוויה שהיא פגומה ושונה, הן על מנת לא לצער ולאכזב אותה, והן על מנת להימנע משאלות והערות כואבות שעלולות לפגוע ולפצוע אותה יותר. בהתנהגות זו מונעת מעצמה קבלת תמיכה והבנה מאחת הדמויות הקרובות והמשמעותיות לה ביותר. החברות, שבעבר שמשו כקבוצת הזדהות ותמיכה, הופכות לראי כואב לשונות ולחריגות שלה. השתתפות בשמחות סביב לידות וימי הולדת הופכים לסיוט, והיא עשויה לחוות עצמה כאדם רע מאחר ואינה יכולה לשמוח בשמחת הקרובים לה.

גם הניתוק ממקום העבודה וויתור על הקריירה (על מנת לא לעמוד מול הצורך לתת הסברים להיעדרויות רבות ואיחורים, אשר דורשת ההתמסרות לטיפולים), מנתק אותה מעוד גורם שמאפשר סיפוק והנאה.

אנו רואים כי בדידותה מתחדדת, ומקורות התמיכה, ההנאה והסיפוק מצטמצמים.

כל זה דוחף את עליזה לפעילות כמו אפיה והעדפת העוגות " שאינן שואלות שאלות …" והעדפת האכילה על פני חברת בני אדם. האוכל משמש גם כפיצוי מהיר ונחמה על הסבל, התסכול, הכאב, הריקנות והרעב לילד.

תירוץ טוב לקושי בהתמודדות עם עודף המשקל, זה מידה מסוימת של לגיטימציה חברתית לעלות במשקל בזמן הטיפולים.

עליזה נותרת בודדה, מדוכאת, נטולת שמחת חיים ומאוכזבת, ועם תחושה קשה של חוסר אונים והיעדר שליטה בחייה.

במצב זה נעשה ניסיון להחזיר שליטה בחיים ובטיפול על ידי מיקוד שליטה חיצוני, קרי, קביעת חוקים נוקשים, כניסיון הן להרגיש בשליטה, ולו מדומה, בחיים, והן להרגיש כי תרמה באופן אקטיבי ויזום להצלחת הטיפול. רובד נוסף של הבנת החוקים בעלי אופי של איסור הוא במישור של הענשה עצמית ומניעת הנאה, מאחר ואינה מצליחה להרות.

 המלצות ועצות לדיאטנית
כצעד ראשון ליצירת קשר עם האישה, דרושה רגישות למצבה והבנה שאכילת היתר וחוקי הדיאטה נובעים מבדידות וריקנות.
השלב הבא להבנת אישה עם בעיות פריון, יהיה קבלתה כאישה שלמה לא פגומה.
ההבנה, שהנשיות הפגועה והפצועה מביאה להתנהגות פוגענית מבחינת משקל ואכילה, תסייע להיות אמפטית.
חשוב לאפשר לאישה להיות אקטיבית בטיפול הן בבחירת התפריט החלופי והן בהכנת המזון. נכון לקבוע מספר מפגשי מעקב על מנת לעקוב אחרי ההתקדמות, ולעודד אותה לקחת אחריות ודרך זה להגיע לשליטה על התזונה שלה. ניתן להציע לה להצטרף לקבוצת תמיכה לנשים העוברות חוויה דומה, כדי להקטין את תחושת הבדידות, הניכור והדיכאון.