נגישות

גיליון 57 - שמנים ושומנים במזון - יוני 2019

דייג אוהב זרעי צ'יה? מה כבר יש לחדש בנושא אומגה 3?

ד"ר סיגל אילת-אדר
דיאטנית קלינית, ראש המסלול לתואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא, המכללה האקדמית בוינגייט


לפני שאתם מדפדפים הלאה בטענה: "מה כבר יש לחדש בנושא אומגה-3?" עצרו, כי בסקירה זו יוצגו עידכונים מ-4 השנים האחרונות, מאז שפורסמו ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים עתיד(1). 

אומגה-3 הן חומצות שומן רב בלתי רוויות, בהן הקשר הכפול הראשון נמצא על הפחמן השלישי מהקצה  המתילי (CH3). חומצת שומן אלפא לינולנית (ALA) היא חומצת שומן אומגה-3 קצרת שרשרת בעלת 18 פחמנים. היא חומצת שומן חיונית ומקורה בצמחים, אצות ים ופלנקטון (צבר של אורגניזמים ימיים זעירים, הנבלעים על ידי דגים במעמקי האוקיאנוס). בדגים עוברות חומצות השומן הארכה ללחומצות שומן חומצה איקוסא-פנטאנואית ((EPA עם 20 פחמנים ו-5 קשרים כפולים ובהמשך, לחומצת שומן דוקוסא-הקסאנואית (DHA) עם 22 פחמנים ו-6 קשרים כפולים. בכולן הקשר הכפול הראשון נמצא על הפחמן השלישי מהקצה המתילי, ולכן הן שייכות לקבוצת חומצות שומן אומגה-3.
גם בגוף האדם חומצות שומן ALA יכולות להתארך, ולהפוך לחומצות שומן EPA, DHA, אך כפי הנראה תהליך ההפיכה אינו יעיל: רק  5% מה- ALA יכול להפוך ל- EPA, ואחוז אף נמוך יותר מכך יכול להפוך ל- DHA (2).

אומגה-3 ממקור צמחי (ALA)
ALA ומחלות קרדיוואסקולריות
בסקירת מחקרים, בהם נבדקה תוספת ALA ממקור צמחי על שומני הדם נמצאו 5 מחקרים, מתוכם ב-3 מחקרים נבדקה תוספת ALA במרגרינה מועשרת ב- 4.5-5 גרם ALA. בשני מחקרים נבדקה דיאטה ים תיכונית שהכילה כ-2 גרם  ALA(3). המחקר היחיד, בו נמצא שיפור בשומני הדם, הוא מחקר שהוקע בשל בעיות אמינות  (4 ואין להתייחס אליו. בשאר המחקרים נצפתה השפעה מזערית על שומני הדם (שינוי של 2 מ"ג% ומטה). במחקר ה- Lyon (5), 302 משתתפים קבלו דיאטה ים תיכונית בתוספת מרגרינה מועשרת ב-ALA מול 303 משתתפים בקבוצת הביקורת, שקבלו דיאטה מערבית בריאה National Cholesterol Education Program Step I diet . כל המשתתפים היו חולי לב. לאחר 5 שנים, הקבוצה שקבלה דיאטה ים תיכונית בתוספת ALA הפחיתה את הסיכון שלה לתמותה ב- 70%!. יחד עם זאת לא ברור אם ניתן לייחס את ההשפעה רק לדיאטה הים תיכונית, ואם ל- ALA היתה השפעה נוספת על התוצאה. 
ההמלצה להגדיל את כמות ה- ALA בדיאטה נובעת, כפי הנראה, לא מהשפעתה הישירה, אלא מהעובדה שהמזונות המכילים אותה גם עשירים בסיבים, שומן חד בלתי רווי, ויטמינים ומינרלים.
ההמלצות של אירגוני בריאות בעולם לאכילת ALA נעות בין 1.4-3 גרם ליום (64). בטבלה 1 מוצגת כמות ה- ALA והכמות הדרושה להשגת הצריכה המומלצת, במקורות שונים.

טבלה 1: ALA בשמנים שונים והכמות הדרושה להגעה לכמות היומית המומלצת 64)
 
מזון ALA כמות דרושה להשגת 1.6 ג' ALA ליום לגברים כמות דרושה להשגת 1.1 ג' ALA ליום לנשים
  גרם לכפית מספר כפיות מספר כפיות
זרעי דלעת 0.051 31.40 21.60
שמן זית 0.103 15.50 10.70
שמן אגוזי מלך שחורים 0.156 10.30 7.05
שמן סויה 1.231 1.30 0.89
שמן קנולה 1.302 1.20 0.84
שמן אגוזי מלך אנגלים 2.574 0.62 0.43
שמן פשתן 7.249 0.22 0.15
 

טבלה 2: כמות ALA  ממקורות צמחיים (10 גרם - כף)
 
מזון ALA
  גרם לכף (10 גרם)
אצות ים  (וואקמה, Kelp, Laver) 0.0004 - 0.0186  (6)
ריג'לה (רוגלת הגינה) 0.35 (7)
אגוזי מלך 0.9
מרווה מרושתת (מקור מסחרי) 1.3*
זרעי צ'יה כ- 1.8
זרעי פשתן כ- 1.8
 

אומגה-3  ארוכות שרשרת (EPA, DHA)
EPA ו-DHA מצויות בעיקר בדגים, כשהכמויות הגדולות ביותר נמצאות בדגי ים ממעמקים כמו דגי הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, טונה, פורל, מקרל ולברק.
קיימות באכילת מזונות מהים 
ה- US Department of Health and Human Services. מתייחסים רבות בדוחו"ת האחרונים, להיבטים של קיימות. המלצת הוועדה מ- 2015 (8) היא לאכול דגים ופירות ים, מאחר והיתרונות שבאכילתם גוברים על הסיכון הכרוך בתכולת כספית ומזהמים אורגניים, המכונים בשם הכולל Dioxins
 (Polychlorinated biphenyls, Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, and Polychlorinated dibenzofurans). יתרה מזאת, מציינים כותבי המסמך, כי בארה"ב רמת הזיהום בדגה מהים נשארה יציבה במהלך מספר עשורים. אולם, היבטים אלה יכולים להשתנות לפי אזורים ותקופות, ולכן רמת ההוכחה להמלצה זו היא בינונית. במקביל, מחשש להכחדת מינים ימיים, ההמלצה היא להעדיף את הכיוון של חוות גידול. חוות גידול של דגים עדיפות מבחינת קיימות על גידול בקר וחזירים יחד, אבל יש להפחית ככל הניתן יבוא דגים, בשל תהליכי ההובלה והקירור, הנוגדים גם הם את עקרונות הקיימות. 

תכולת אומגה 3 בדגי הארץ 
על סמך אנאליזות מ- 2015, נראה שקיימות רמות גבוהות של אומגה-3 בדגי הפורל, מוסר, באס ולברק, המגודלים בבריכות בארץ ומשווקים בהקפאה. נוכחות האומגה 3 נובעת מהעשרה בתזונה של דגי הבריכות בישראל

טבלה מס' 3: תכולת חומצות שומן אומגה 3 בדגי בריכה בישראל (ארגון מגדלי הדגים)

תכולת חמוצות שומן אומגה 3

סיכום ועידכון ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות
לאוכלוסיה הכללית 
מומלצת צריכה של  מִגוון של דגים, רצוי שמנים (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדו' ( לפחות פעמיים בשבוע. כל מנת דגים (55-85 גרם) צריכה לספק 500-1000 מ"ג EPA+DHA. 
מאחר והמידע היה מבוסס על מחקרי עוקבה, הרי שרמת ההוכחה היא B ומאחר וזו ההמלצה לאכול, חוזק ההמלצה
1.
לפי ההמלצות האמריקניות מ- 2005, שתי מנות דג לשבוע שוקלות כ- 227 גרם (9). לפי ההמלצות מ- 2015, בדיאטה המכילה 2000 קק"ל מומלץ לאכול 240 גרם דגים בשבוע, ולפי הדיאטה הים תיכונית – 450 גרם בשבוע (8).

רצוי לא לצרוך מעבר ל- 200 גרם ביום של דגים, המכילים רמות גבוהות של כספית (כגון כריש, מקרל גדול, דג חרב), ולא לעבור צריכה של 400 גרם ביום של דגים, המכילים כספית ברמה נמוכה  (טונה טריה, פארידה- Red Snapper, דג חנית-  Marlin). ניתן להפחית את כמות חלק מהמזהמים על ידי הורדת העור והשומן שעל פני הדג לפני הכנתו.
לא באמת מצאנו את ההוכחות לנאמר למעלה,לא מצאנו את תכולת הכספית, ולמען האמת גם לא הכרנו את הדגים המוזכרים. אבל לא יכולנו "להרשות לעצמנו" לא לגעת בנושאים אלה שה-Food and drug Administration- FDA התייחס אליהם בהם בכזה פירוט (כמפורט להלן). ומכאן גם נגזרה ההמלצה השלישית:
 

לילדים ונשים בהריון 
מומלץ להימנע מאכילת דגים עם פוטנציאל לרמות גבוהות של מזהמים. דגי ים מיובאים שעלולים להכיל מזהמים, ולכן אינם מומלצים יותר מפעמיים בשבוע לילדים ולנשים בהריון: כריש, מקרל גדול, דג חרב. ניתן לאכול טונה לבנה בשימורים, סלמון, שפמנון ודגי אגמים.
המלצה זו, שניתנה ללא גיבוי מחקרי מוכר לנו, קבלה את רמת ההוכחה C על דעת המומחים. חוזק ההמלצה 3, הוא למעשה כחוזק המלצה 1 – רק הפוך – לא מומלץ. המלצה זו לפי ה- FDA and Environmental Protection Agency recommendations מכוונת גם לנשים שיכולות להכנס להריון, ומכאן – לכל הנשים בגיל הפריון. 
מזהמים בדגים
מזהמים אורגניים Polychlorinated biphenyls, Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, and Polychlorinated dibenzofurans מכונים בשם הכולל .Dioxin
רמת הכספית, דיוקסינים, EPA, DHA בהליבוט, פורל וסלמון, הוערכה לפי מספר מאגרי נתונים (ארה"ב, צרפת, נורבגיה ויפן).  באופן מפתיע, רמת המזהמים לא נבדלה בין דגת הים לדגי החוות, אבל רמות EPA ,DHA בחוות הגידול היו גבוהות יותר. לא ברור מהדו"ח אם המים בחוות הגידול הם מי ים. בסלמון שנדוג באוקינוס השקט היו רמות הכי נמוכות של דיוקסינים (8).
טונה מסוג אלבקור נחשבה כמכילת רמות גבוהות מהמותר של כספית, אבל ב- 2012 פרסם משרד הבריאות הישראלי את הממצאים הבאים: "ריכוז הכספית שנמדדה בטונה הבהירה, הנאכלת בישראל מקופסאות שימורים, נמוך מהרף המותר. גם בטונה לבנה לסטייקים נמדדו רמות כספית מתחת לגבול.  ההמלצה לכל האוכלוסיה, כולל ילדים, היא לאכול דגים. יחד עם זאת, מומלץ לנשים בהריון להימנע בנוסף לדגים המוזכרים למעלה, גם מטונה לבנה." (מתוך: המלצות משרד הבריאות לצריכת דגים בישראל, 2012) 

לטיפול בהיפרטריגליצרידמיה 
ניתן לשקול ליטול EPA+DHA במינון של 4 3-גרם ביום, לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים (TG) בדם, תחת מעקב רפואי. לא נבדקה השפעה חיובית של טיפול זה על תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.
המלצה זו הסתמכה על המנגנון הביולוגי המוצע, שנצפה במחקרי מעבדה בלבד: של ירידה בסינתזה של Very Low Density Lipoprotein , ועליה בחימצון בטא ( 10, 11). 
אולם, כשהוערכה ההשפעה הקלינית באוכלוסיות בסיכון גבוה – 12,513 מטופלים עם מספר גורמי סיכון למחלות לב, או עדות לטרשת עורקים ללא עדות לאוטם שריר הלב, לא היתה השפעה מובהקת על תמותה קרדיאלית, או על אישפוז מסיבה קרדיוואסקולרית, Hazard Ratio- HR= 0.97; 95% confidence interval - 95%CI 0.88 - 1.08; P=0.58  (12). לכן לא נתנה להמלצה זו רמת הוכחה גבוהה ביותר, אלא B, וגם חוזק ההמלצה היה החלש ביותר IIb. 
לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר  Reduction of Cardiovascular Events with Icosapent Ethyl–Intervention Trial – REDUCE-IT (13), שיכולות לעזור לנו לצאת בהמלצה עתידית.  במחקר זה נבדקה ההשפעה של הפחתת רמות TG בעזרת אומגה-3 במניעה שניונית, באנשים עם רמות הכולסטרול מאוזנות, על אירועים קרדיוואסקולריים. זהו מחקר התערבות בקרב 8179 אנשים עם סוכרת, או עם מחלת לב מוכחת, המטופלים בסטטינים, ועם רמות TG  בטווח של 135-499 מ"ג%. תוספת של 4 גרם אומגה-3 Icosapent Ethyl ליום במשך מעקב חציוני של 4.9 שנים, הפחיתה אירועים קרדיאליים (הכוללים מוות ממחלות לב וכלי דם, אוטם לא קטלני, שבץ מוחי לא קטלני, coronary revascularization ותעוקת חזה לא יציבה), מ- 22% ל-17.2% 
HR= 0.75; 95% CI 0.68 to 0.83; P<0.001. אמנם היתה עליה במספר האישפוזים עקב דימומים והפרעות קצב בקבוצת הטיפול, אבל בעיות אלה היו בשכיחות נמוכה בהשוואה להפחתת התמותה ממחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת, החוקרים לא מצאו הפחתה בסך התמותה (13). מחקר זה הוא מחקר ההתערבות הראשון שבו הוכיחו, שגם הפחתת רמות TG מוגברות, ללא קשר לשאר שומני הדם, בעזרת אומגה-3 מפחיתה תחלואה ותמותה ממחלות קרדיוואסקולריות במניעה שניונית. תוצאות אלה מחזקות את ההמלצה לתת תוסף אומגה-3 גם להפחתת רמות TG. עדיין חסר לנו מחקר מסוג זה במניעה ראשונית באנשים ללא מחלת לב קודמת.
אין המלצה לאנשים, שאינם צורכים מנת דגים לפחות פעמים בשבוע, ליטול תוסף עם מינון יומי מקביל של EPA+DHA.
בניגוד למקובל, לא כתבנו שמומלץ להמנע (שכן תמיד עדיפה המלצת "עשה" על פני המלצת "אל תעשה"), מכיוון שהעמדה של הוועדה היתה, שאין נתונים לגבי השפעת תוסף אומגה-3 באוכלוסיה בריאה. לאור נהירת הציבור לקחת את התוסף, מצאנו לנכון לשנות את ההמלצות משנת 2011 ולכתוב את ההמלצה באופן הזה, כשרמת ההוכחה היא C  - דעת המומחים. 
אולם – הייתכן שבהיעדר מחקרים, אנחנו מונעים מהציבור טיפול שיכול היה להועיל לו? ואולי בבחינת למל"מ (לא מועיל לא מזיק) ? לשאלה זו לא היתה לנו תשובה עד לפרסום תוצאות מחקר VITamin D and OmegA-3 TriaL-  VITAL. במחקר התערבותי זה, בקרב 25,871 משתתפים, במשך מעקב חציוני של 5.3 שנים, לא נמצאה תועלת בתוספת של 1 גרם ליום אומגה 3 ליום (460 מ"ג EPA ו- 380 מ"ג  DHA), יחד עם 2000 יחב"ל ויטמין D, על הפחתת תמותה קרדיוואסקולרית. HR=0.93;95% CI, 0.82 -1.04. בבדיקת תוצאות בריאותיות ספציפיות נמצא סיכון מעט מופחת לאוטםHR= 0.72;95% CI, 0.59 - 0.90 , אך לא לשבץ מוחי ולסרטן. מחקר זה מחזק את המלצתנו הנוכחית: אין תועלת בנטילת תוספי אומגה-3 לאנשים בריאים, גם אם אינם אוכלים דגים.

לאנשים עם מחלת לב כלילית ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 1 גר' ליום  DHA, EPA. 
המלצה זו, ברמת הוכחה A מבוססת על מחקרי התערבות מניעה שניונית, החל ממחקר Diet and Reinfarction Trial DART ב- 1989 (14) . מאידך, במטה אנאליזות של מחקרי התערבות שפורסמו ב- 2012 (15, 16), לא נמצא קשר בין תוספי אומגה-3 לסך תמותה ולתחלואה ותמותה קרדיאליים, ודאי לא בנוטלי סטטינים (17). ולכן, בהמלצות 2015, הורדה דרגת ההמלצה ל- IIb. באופן מעשי: רק לאנשים עם מחלת לב מוכחת, שאינם מאוזנים בעזרת תרופות מצילות חיים כמו אספירין וסטטינים.
המטה אנאליזה הגדולה ביותר עד כה פורסמה על ידי מרכז המחקר ע"ש קוקריין, ובה נכללו 79 מחקרי התערבות אקראיים עם 112,059 משתתפים עם משך מעקב של 12-72 חודשים (18). התוצאות מוצגות בטבלה 3.

טבלה 4: תוצאות מטה אנאליזה של מכון המחקר על שם קוקריין 2018
 
מספר המחקרים התוסף הנבדק מספר אנשים תוצאה בריאותית Relative risk (95% CI) משמעות
39 EPA, DHA
0.5-3 גרם ליום
92653 סך תמותה 0.98;
(0.90 -1.03)
אין הבדל,
מחקרים באיכות גבוהה
25 EPA,DHA
0.5-3 גרם ליום
67772 תמותה קרדיוואסקולרית 0.95;
(0.87-1.03)
אין הבדל
38 EPA,DHA
0.5-3 גרם ליום
90378 תחלואה קרדיוואסקולרית 0.99;
(0.94-1.04)
אין הבדל,
מחקרים בדרגת הוכחה גבוהה
21 EPA,DHA
0.5-3 גרם ליום
73491 תמותה ממחלת לב כלילית 0.93;
 (0.79-1.09)
אין הבדל
28 לא מצויין 84301 אירועים כליליים 0.93;
 (0.88-0.97(
הפחתה בסיכון,
דרגת הוכחה בינונית
5 הגברת צריכת ALA 19327 סך תמותה 1.01;
(0.84-1.20)
אין הבדל
5 הגברת צריכת ALA 19327 אירועים קרדיוואסקולריים 0.95;
(0.83-1.07)
הפחתת סיכון
במחקרים שהיו בדרגת הוכחה באיכות גבוהה
24 EPA,DHA
0.5-3 גרם ליום
35534 הפחתת רמות TG 15% עם אפקט גבוה יותר ככל שכמות הצריכה גבוהה יותר הפחתת רמות,
דרגות הוכחה באיכות גבוהה


מסקנות החוקרים:
להוספת EPA, DHA בעיקר מתוספים, יש השפעה קטנה בלבד, אם בכלל, על אירועים קרדיוואסקולריים, וההמלצות הקודמות על נטילתן, מקורן במחקרים עם סיכון מוגבר יותר להטיה. ברמת הוכחה בינונית, ובהסתמכות על מחקר אחד בלבד, כתבו החוקרים, ש ALA יכולה להפחית באופן מתון סיכון לתחלואה קרדיוואסקולרית וסיכון לאריתמיה.

דפוסי אכילה שכוללים מאכלי ים ותוצאות בריאותיות נוספות
בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בגישה התזונתית, ומעבר להתייחסות לדפוסי אכילה, ולא רק למזון ספציפי, כחלק מתפיסת "השלם גדול מסכום חלקיו" (19).
בטבלה 4 מסוכמת ההשפעה של אכילת דגים ופירות ים על מספר תוצאים בריאותיים, ורמת ההוכחה להמלצה. דגים ופירות ים מהווים חלק מדפוסי אכילה ולא לבדם (בהסתמך על מקור 8).

טבלה 5:  השפעת אומגה 3 על הפחתת סיכון לתחלואה
 
תוצא בריאותי רמת ההוכחה
מחלות קרדיוואסוקלריות גבוהה
משקל גוף והשמנה בינונית
סוכרת סוג 2 בינונית
סרטן הריאה מוגבל
סרטן המעי הגס והרקטום דגים לא מוזכרים כחלק מדפוס האכילה
סרטן השד דגים לא מוזכרים כחלק מדפוס האכילה
תחלואה נוירולוגית ופסיכולוגית  היבטים הקשורים לגיל מוגבל
בריאות העצם במבוגרים דגים לא מוזכרים כחלק מדפוס האכילה
ילדים לא נבדק
דיכאון סיכון מופחת. דרגת הוכחה בינונית


אומגה-3 בתוספים ותוצאים בריאותיים שונים
למרות ריבוי מחקרים על תוספי אומגה-3, אין הרבה תחומים רפואיים בהם ניתן לתת המלצה גורפת לנטילתם. שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מחזקים את ההמלצות הקיימות: מחקר REDUCE IT חיזק את ההמלצה לצרוך 3-4 גרם אומגה-3 בתוסף להפחתת רמות TG, ומחקר VITAL הראה, שאנשים בריאים אינם זקוקים לתוסף של אומגה-3. ההמלצה להוסיף 1 גרם אומגה- 3 לאנשים חולי לב, גם היא בדרגת הוכחה נמוכה מבעבר, ורק לחולי לב שנוטלים סטטינים ואספירין, אך אינם מאוזנים.
קיימים תחומים נוספים, בהם יש רמזים להשפעה חיובית של אומגה-3 בתוסף כמו דיכאון, נשים בסיכון ללידות מוקדמות או רעלת הריון, ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז, אולם עדיין מוקדם מכדי לצאת בהמלצה כמותית גורפת. 
השאלות שנשארו פתוחות הן האם לתת תוסף למניעת מחלה או לטיפול בה? מהו המינון המתאים? צריך לבנות המלצות ספציפיות למחלות שונות, במודל של ההמלצות למניעה וטיפול קרדיוואסקולרים.  בתחומים אחרים כמו סוכרת, כבד שומני ואלצהיימר, לא נמצאה הוכחה ליעילותו של התוסף, או שההוכחה אינה משמעותית קלינית.
בטבלה 65 מופיעים תוצאים בריאותיים שונים, ההשפעה של אומגה-3 בתוספים, ורמת ההוכחה להמלצה ממקורות שפורסמו בשנתיים האחרונות.
 
טבלה 6: אומגה-3 בתוספים ותוצאים בריאותיים
 
תוצא בריאותי רמת ההוכחה  
השפעת נטילת תוסף במהלך ההריון על תוצאות ההריון(20) בסקירת קוקריין, שכללה הגברת צריכת אומגה-3 מהתזונה ו/או מתן תוספים, נמדדה הפחתה בלידות מוקדמות לפני שבוע 37 וגם בלידות לפני שבוע 34 (רמת הוכחה מתונה-גבוהה), סיכון נמוך יותר ללידת תינוק במשקל גוף נמוך ותמותת עוברים, אך גם סיכון מעט מוגבר לתינוקות גדולים לגיל הריון. מתנהלים כרגע עוד 23 מחקרים לבדיקת השערה זו. לא היו הבדלים בשכיחות אישפוז בטיפול נמרץ, דיכאון אחרי לידה, והוכחה חלשה להפחתת רעלת הריון.
עדיין אין המלצה גורפת לנטילת תוסף אומגה-3 בהריון(21).
 
השפעת נטילת תוסף אומגה-3 בהריון – על הילוד (21) השפעה לא משמעותית קלינית על קוגניציה, IQ, ראייה, תוצאות גדילה, שפה, התנהגות או Body Mass Indes (BMI) בגיל 19 (רמת הוכחה נמוכה עד נמוכה מאד).  
ילדים על הספקטרום האוטיסטי (22,23) אין תועלת. מחקרים מעטים עם 183 משתתפים  
Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) (24) ב-7 מחקרי התערבות ) n=534) תוסף אומגה-3 בכמות  27 - 640 DHA  מ"ג ו-80-650 מ"ג EPA, שיפר תסמיני ADHD וב- 3 מחקרי התערבות (n=214) אף שיפר מדדים קוגניטיביים הקשורים לריכוז. ייתכן שממצאים אלה קשורים לרמה נמוכה של EPA, DHA בדמם של ילדים אלה.  
כבד שומני (25) יכול להפחית אנזימי כבד. רמת הוכחה נמוכה  
אירועים קרדיאליים בחולי סוכרת סוג 2 (26)

ASCEND: A Study of Cardiovascular Events In Diabetes

מחקר התערבות בקרב 15,480 משתתפים  

תוסף של 1 גרם ליום במשך מעקב חציוני של 7.4 שנים.

לא נמצאה השפעה של התוסף על הפחתת סיכון

 

 
אלצהיימר (27) רמזים חלשים לגבי תועלת, כשיש פגיעה קלה בתיפקוד המוח
אין הוכחה לתועלת בחולים
 
דיכאון (28) הסיכון הנמוך ביותר נצפה בכמות של 1.8 גרם ליום אומגה-3 הסיכון הנמוך ביותר נצפה בכמות של 1.8 גרם ליום אומגה-3
 
לסיכום
דגים ופירות ים מהווים היום חלק מדפוסי אכילה שונים, שמומלצים ברחבי העולם, בעיקר בשל תכולת EPA ו DHA בתוכם. מומלץ גם לאכול מזונות מכילי ALA, כיוון שהם עשירים בסיבים, שומן חד בלתי רווי, ויטמינים ומינרלים. זאת למרות ,שהפיכת חומצת השומן האלפא לינולנית ל-EPA, DHA בגוף איננה יעילה. למרות ריבוי מחקרים על תוספי אומגה-3, מעטים התחומים הרפואיים, בהם ניתן לתת המלצה גורפת לנטילתם.

 
לידים
1. המלצת הוועדה מ- 2015 (8) היא לאכול דגים ופירות ים, מאחר והיתרונות שבאכילתם גוברים על הסיכון הכרוך בתכולת כספית ומזהמים אורגניים, המכונים בשם הכולל Dioxins
2. שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מחזקים את ההמלצות הקיימות: מחקר REDUCE IT חיזק את ההמלצה לצרוך 3-4 גרם אומגה-3 בתוסף להפחתת רמות TG, ומחקר VITAL הראה שאנשים בריאים אינם זקוקים לתוסף של אומגה-3. ההמלצה להוסיף 1 גרם אומגה- 3 לאנשים חולי לב, גם היא בדרגת הוכחה נמוכה מבעבר, ורק לחולי לב שנוטלים סטטינים ואספירין, אך אינם מאוזנים.
3. קיימים תחומים נוספים, בהם יש רמזים להשפעה חיובית של אומגה-3 בתוסף כמו דיכאון, נשים בסיכון ללידות מוקדמות או רעלת הריון, ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז, אולם עדיין מוקדם מכדי לצאת בהמלצה כמותית גורפת. 


מקורות
 
1. סיגל אא, הנקין י. המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות: מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל - עתיד. Cardiol Updat Rev. 2012.
2. Plourde M, Cunnane SC. Erratum: Extremely limited synthesis of long-chain polyunsaturates in adults: implications for their dietary essentiality and use as supplements. Appl Physiol Nutr Metab. 2008. doi:10.1139/h07-187
3. Balk EM, Lichtenstein AH, Chung M, Kupelnick B, Chew P, Lau J. Effects of omega-3 fatty acids on serum markers of cardiovascular disease risk: A systematic review. Atherosclerosis. 2006. doi:10.1016/j.atherosclerosis.2006.02.012
4. Horton R. Expression of concern: Indo-Mediterranean Diet Heart Study. Lancet. 2005. doi:10.1016/S0140-6736(05)67006-7
5. de Lorgeril M, Renaud S, Salen P, et al. Mediterranean alpha-linolenic acid-rich diet in secondary prevention of coronary heart disease. Lancet. 1994. doi:10.1016/S0140-6736(94)92580-1
6. Gebauer SK, Psota TL, Harris WS, Kris-Etherton PM. n-3 Fatty acid dietary recommendations and food sources to achieve essentiality and cardiovascular benefits. In: American Journal of Clinical Nutrition. ; 2006.
7. Uddin MK, Juraimi AS, Hossain MS, Nahar MAU, Ali ME, Rahman MM.  Purslane Weed ( Portulaca oleracea ): A Prospective Plant Source of Nutrition, Omega-3 Fatty Acid, and Antioxidant Attributes . Sci World J. 2014. doi:10.1155/2014/951019
8. 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee. USDA Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee.; 2015. doi:10.1007/s13398-014-0173-7.2
9. Nicklas TA, Weaver C, Britten P, Stitzel KF. The 2005 Dietary Guidelines Advisory Committee: Developing a key message. J Am Diet Assoc. 2005. doi:10.1016/j.jada.2005.06.023
10. Park Y, Harris W. Effects of fish oil on VLDL triglyceride kinetics in humans. Lipids. 2002.
11. Harris WS, Bulchandani D. Why do omega-3 fatty acids lower serum triglycerides? Curr Opin Lipidol. 2006. doi:10.1097/01.mol.0000236363.63840.16
12. n–3 Fatty Acids in Patients with Multiple Cardiovascular Risk Factors. N Engl J Med. 2013. doi:10.1056/nejmoa1205409
13. Bhatt DL, Steg PG, Miller M, et al. Cardiovascular Risk Reduction with Icosapent Ethyl for Hypertriglyceridemia. N Engl J Med. 2018. doi:10.1056/NEJMoa1812792
14. Burr ML, Gilbert JF, Holliday RM, et al. EFFECTS OF CHANGES IN FAT, FISH, AND FIBRE INTAKES ON DEATH AND MYOCARDIAL REINFARCTION: DIET AND REINFARCTION TRIAL (DART). Lancet. 1989. doi:10.1016/S0140-6736(89)90828-3
15. Kwak SM, Myung SK, Lee YJ, Seo HG. Efficacy of omega-3 fatty acid supplements (eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid) in the secondary prevention of cardiovascular disease: A meta-analysis of randomized, double-blind, placebo-controlled trials. Arch Intern Med. 2012. doi:10.1001/archinternmed.2012.262
16. Rizos EC, Ntzani EE, Bika E, Kostapanos MS, Elisaf MS. Association between omega-3 fatty acid supplementation and risk of major cardiovascular disease events: A systematic review and meta-analysis. JAMA - J Am Med Assoc. 2012. doi:10.1001/2012.jama.11374
17. Leshno M, Goldbourt U, Pinchuk I, Lichtenberg D. The cardiovascular benefits of indiscriminate supplementation of omega-3 fatty acids; meta-analysis and decision-making approach. Int J Food Sci Nutr. 2018. doi:10.1080/09637486.2017.1402868
18. Abdelhamid AS, Brown TJ, Brainard JS, et al. Omega-3 fatty acids for the primary and secondary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2018. doi:10.1002/14651858.CD003177.pub3
19. Eilat-Adar S, Mete M, Fretts A, et al. Dietary patterns and their association with cardiovascular risk factors in a population undergoing lifestyle changes: The Strong Heart Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2013;23(6). doi:10.1016/j.numecd.2011.12.005
20. Middleton P, Gomersall JC, Gould JF, Shepherd E, Olsen SF, Makrides M. Omega-3 fatty acid addition during pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2018. doi:10.1002/14651858.CD003402.pub3
21. Saccone G, Saccone I, Berghella V. Omega-3 long-chain polyunsaturated fatty acids and fish oil supplementation during pregnancy: Which evidence? J Matern Neonatal Med. 2016. doi:10.3109/14767058.2015.1086742
22. Horvath A, Łukasik J, Szajewska H. ω-3 Fatty Acid Supplementation Does Not Affect Autism Spectrum Disorder in Children: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Nutr. 2018. doi:10.3945/jn.116.242354
23. James S, Montgomery P, Williams K. Omega-3 fatty acids supplementation for autism spectrum disorders (ASD). Cochrane Database Syst Rev. 2011. doi:10.1002/14651858.cd007992.pub2
24. Chang JPC, Su KP, Mondelli V, Pariante CM. Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acids in Youths with Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis of Clinical Trials and Biological Studies. Neuropsychopharmacology. 2018. doi:10.1038/npp.2017.160
25. Yan J-H, Guan B-J, Gao H-Y, Peng X-E. Omega-3 polyunsaturated fatty acid supplementation and non-alcoholic fatty liver disease. Medicine (Baltimore). 2018. doi:10.1097/md.0000000000012271
26. Bowman L, Mafham M, Stevens W, et al. ASCEND: A Study of Cardiovascular Events iN Diabetes: Characteristics of a randomized trial of aspirin and of omega-3 fatty acid supplementation in 15,480 people with diabetes. Am Heart J. 2018. doi:10.1016/j.ahj.2017.12.006
27. Canhada S, Castro K, Perry IS, Luft VC. Omega-3 fatty acids’ supplementation in Alzheimer’s disease: A systematic review. Nutr Neurosci. 2018. doi:10.1080/1028415X.2017.1321813
28. Grosso G, Micek A, Marventano S, et al. Dietary n-3 PUFA, fish consumption and depression: A systematic review and meta-analysis of observational studies. J Affect Disord. 2016. doi:10.1016/j.jad.2016.08.011