נגישות

גיליון 55 - תזונת תינוקות ופעוטות - אוקטובר 2018

חלב אם

מיכל בבקובי
דיאטנית בבית החולים לילדים ע"ש לילי ספרא-תל השומר, מדריכת הנקה מטעם עמותת עתיד ובעלת תואר שני בחוג למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב


חלב אם הינו נוזל חי ודינאמי, אשר מייצג קשר של צורך ותגובה הדדית, בין הפגיעות והדרישה של התינוק לבין היכולת המהירה של גוף אמו להגיב ולספק לו זאת על ידי שינויים ברכיבי החלב.
פרט ליתרון העצום שיש לחלב האם כנוזל דינאמי, נחקרו לאורך שנים רבות יתרונותיו הרבים, קצרי הטווח וארוכי הטווח, הן לתינוק והן לאם.
המאמר סוקר את הרכב החלב בשלביו השונים ואת חשיבות הרכבים אלו לתינוק.


חלב אם הינו נוזל חי ודינאמי, אשר מייצג קשר של צורך ותגובה הדדית, בין הפגיעות והדרישה של התינוק לבין היכולת המהירה של גוף אמו להגיב ולספק לו זאת על ידי שינויים ברכיבי החלב.
היכולת הדינאמית הזו באה לידי ביטוי הן באופן אקוטי כאשר התינוק נחשף למחוללי מחלה, וכתגובה מופרשים לחלב נוגדנים וגורמי חיסון ביתר (1), והן באופן כרוני כאשר הרכב החלב משתנה בהתאם לגיל התינוק, ולדרישות המאפיינות את אותה תקופת גדילה. לדוגמא ידוע כי מרכיב אשר חיוני להתפתחות תקינה של תאי המח בגיל מסוים, עלול להיות רעיל בגיל אחר (2).
פרט ליתרון העצום שיש לחלב האם כנוזל דינאמי, נחקרו לאורך שנים רבות יתרונותיו הרבים, קצרי הטווח וארוכי הטווח, הן לתינוק והן לאם. יתרונותיו הבולטים ביותר הינם: אצל התינוק הגנה בפני זיהומים, ביסוס מערכת חיסונית חזקה, הגנה מפני אלרגיות, הפחתה משמעותית בסיכון למוות בעריסה, והגנה מפני מחלות כרוניות בהמשך החיים דוגמת סוכרת סוג 2, השמנה ולוקמיה בילדות. אצל האם, הפחתה בדימומים לאחר הלידה, חזרה מהירה יותר של הרחם לגודלו המקורי, הפחתת הסיכון לסרטן השד והשחלות והפחתה בסיכון לסוכרת סוג  2 (3).
בעבר מחקרים שבדקו את יתרונות חלב האם השוו את התינוקות היונקים לתינוקות שהוזנו בתחליף מזון לתינוקות (תמ"ל), כאשר בשנים האחרונות צורת ההשוואה שונתה כך שההשוואה היא לגולד סטנדרט, תינוקות יונקים. שינוי זה מאפשר לדבר גם על הסיכונים שבאי הנקה ולא רק על יתרונות ההנקה.
המאמר סוקר את הרכב החלב בשלביו השונים ואת חשיבות הרכבים אלו לתינוק.
 
שלב הקולוסטרום

הקולוסטרום, החלב הראשוני שנוצר ברקמת השד החל משבועות 12-16 להריון  ועד להופעת חלב המעבר כ-72 שעות לאחר הלידה. הקולוסטרום מאופיין בצבע צהבהב שמקורו ברכיב הבטא קרוטן (ולא בריכוז השומן כפי שנהוג לחשוב), נפחו קטן מאוד (בין 2-20 מ"ל לארוחה) ומתאים בדיוק לדרישת היילוד ולנפח הקיבה שלו (כ-7 מ"ל ביום הלידה וכ-23 מ"ל ביום השלישי לחייו). הקולוסטרום עשיר בחלבון, נתרן, כלור, וויטמינים מסיסי שומן לדוגמא ויטמין A וויטמין E (שריכוזם גבוה פי 3 מריכוזם בחלב הבוגר) וקרוטנואידים (אשר ריכוזם בקולוסטרום יכול להגיע עד פי 10 מריכוזם בחלב בוגר) (1). לריכוזים הגבוהים של אנטיאוקסידנטים אלו ישנה חשיבות רבה בהגנה על היילוד מפני האתגרים החימצוניים, אשר קשורים במעבר לסביבה רוויית חמצן בהשוואה לסביבה התוך רחמית, בה היה מצוי עד לא מזמן. הסטרס החימצוני בשלב זה נמצא קשור להתהוות מחלות יילודים דוגמת   (bronchopulmonary dysplasia)BPD , רטינופתיה של פגים ו-NEC(necrotizing Enterocolitis).
-בהקשר זה נמצא כי קיים קשר בין תכולת האנטיאוקסידנטים בדמה של האם לבין ריכוז האנטיאוקסידנטים בחלב שלה (4). בנוסף ידוע כי רמות ויטמין A בחלב האם מושפעות מתזונת האם (5). 
לריכוז החלבון הגבוה בקולוסטרום תפקיד חשוב הן מבחינה חיסונית, והן מבחינת גדילה והתפתחות. תהליך ההבשלה של מעי התינוק לוקחת מספר שבועות, במהלכם תפקוד מחסום מוקוזת המעי ירוד, המאפשר מעבר של חלבונים שלמים ושל חיידקים פתוגניים. על כן ישנה חשיבות עליונה להפחתת חדירות המעי במהרה מצד אחד, ולהגנה מרבית על חדירות מערכת העיכול מן הצד השני (6). הנוגדנים מהווים את הרכיב העיקרי בתכולת החלבון בקולוסטרום כאשר הנוגדן החשוב ביותר הוא ה-( .secretory IgA (SIgAנוגדנים אלו הם בעלי חשיבות רבה בכל הנוגע להגנה על מוקוזת המעי של התינוק. SIgA פועל באופן מקומי כקו ההגנה הראשון במעי התינוק, ועל כן רק 10% מתכולתו בחלב האם נספג ומגיע לזרם הדם של התינוק. מולקולות ה- SIgAנשארות פעילות לכל אורך מערכת העיכול של התינוק, ומונעות היצמדות של מחוללי מחלות. פעילות ה- SIgA נעשית בשקט ללא שפעול התגובה הדלקתית שעלולה להזיק ליילוד, במנגנון שנקרא הרחקה חיסונית (Immune exclusion) (7).
בנוסף, על מנת למקסם את היכולת החיסונית של הקולוסטרום, חשוב שהאם ותינוקה יהיו יחדיו באותו החדר, בזמן שהותם בבית החולים, וזאת על מנת שהאם תעשיר את החלב שלה עם נוגדנים כנגד חיידקים ווירוסים, להם שניהם חשופים (1).
רכיב חשוב נוסף שריכוזו בקולוסטרום גבוה פי 20 מאשר בחלב הבוגר הוא ה- Epidermal growth factor (EGF). רכיב זה חשוב במיוחד להבשלה וריפוי המעי. ה-EGF עמיד בפני pH חומצי כך שהוא מסוגל לעבור את הקיבה ולהגיע למעי, שם הוא פועל על תאי האנטרוציטים להגברת ייצור הדנ"א, חלוקת תאים, ספיגת מים וגלוקוז וסינתזת חלבונים ((5.
ישנם מצבים בהם הרכב הקולוסטרום משתנה. לדוגמא סוכרת משנה את הרכב הקולוסטרום כך שהוא מכיל רמות גבוהות יותר של גלוקוז, רמות נמוכות יותר של SIgA ו-SIgG, רמות נמוכות יותר של חלבון C3, רמות נמוכות יותר של עמילאז ורמות גבוהות יותר של ליפאז (8). בנוסף, עישון גורם להפחתה ברמות האנטיאוקסידנטים בקולוסטרום ((9. ניתוח קיסרי גם נמצא כגורם הפוגע בתכולת האנטיאוקסידנטים בקולוסטרום (10).
במקרים מסוימים מתן הקולוסטרום לתינוק נמצא בחשיבות עליונה. בפגים לדוגמא, קיים סיכון מוגבר לזיהומים בהשוואה לתינוק שנולד במועד, ובנוסף מערכת החיסון שפועלת אצלם, אשר מבוססת בעיקרה על מערכת החיסון המולדת, נוטה להתנהג בתגובתיות יתר בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד 11)‏). במקרה זה מחקרים רבים הראו שמתן חלב אם הפחית את הסיכון לפתח סיבוכים הקשורים למערכת החיסונית של הפגים, כאשר נמצא כי הקולוסטרום של אימהות לפגים מכיל פי שניים יותר גורמים חיסוניים דוגמת מאקרופאגים ולימפוציטים  בהשוואה לקולוסטרום מאמהות שילדו במועד(12) . מקרה נוסף הינו בתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, מהלך בו היילוד אינו נחשף לחיידקי תעלת הלידה, אלא נחשף לראשונה לחיידקים הנמצאים בסביבת בית החולים בו הוא נולד (13‏). נמצא כי הרכב חיידקי המעי בתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי אינו מכיל חיידקים שמקורם מאמם, לעומת הרכב החיידקים בתינוקות שנולדו בלידה ווגינלית (14). בנוסף ידוע כי תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נמצאים בסיכון מוגבר יותר לחלות במחלות שנמצא כי חלב האם מפחית את הסיכון לחלות בהן, כמו לדוגמא אסטמה, השמנה וסוכרת סוג 1 (15). במקרים אלו של ניתוח קיסרי, נמצא כי הזנה בלעדית של חלב אם במשך 3 חודשים לפחות, משנה את הרכב חיידקי התינוק לטובת הרכב חיידקים הדומה יותר לתינוקות שנולדו בלידה ווגינלית (16‏).
 
שלב החלב הבוגר

לאחר שלב הקולוסטרום מגיע חלב המעבר, ששומר על מספר מאפיינים משותפים עם הקולוסטרום, אך בעיקר מתאפיין בשלב "האצת" ייצור החלב, במטרה לתמוך בדרישות התזונתיות המוגברות של התינוק הגדל. בהמשך, כשבועיים מיום הלידה, יופיע החלב הבוגר. 

לקטוז
הרכיב העיקרי בחלב הבוגר הנו הלקטוז (70 גר/ליטר). ללקטוז תפקידים רבים בהתפתחות ובגדילה של התינוק. הלקטוז חשוב להתפתחות התקינה של המח בעיקר כמקור לכמות מספקת של גלקטוז בתהליך בניית שכבת המיאלין. בנוסף, הלקטוז משמש כאבן בניין לאוליגוסכרידים בחלב האם, ובכך מסייע בביסוס פלורת מעי תקינה, החשובה להרחקת חיידקים פתוגניים ממערכת העיכול. ללקטוז תפקיד חשוב גם בהגברת ספיגת הסידן מחלב האם למעי התינוק (1). ריכוז הלקטוז נשאר יחסית קבוע וכמעט אינו מושפע מתזונת האם, עם זאת במהלך ההנקה ריכוזו יורד כאשר במקביל ריכוז השומן עולה. שינוי זה מאפשר להשיג את כמות הנוזלים וכמות האנרגיה להן זקוק התינוק, ומאפשר לתינוק לפתח מנגנון תקין לרעב ושובע (17).‏

שומן
השומן הוא הרכיב השני בכמותו בחלב האם, וריכוזו בחלב נתון להשפעה הגדולה ביותר של תזונת האם. השפעת תזונת האם באה לידי ביטוי בשונות הרכב השומן בחלב (18, 19). חלב האם מכיל כ-200 חומצות שומן שונות שזוהו עד כה, אך רובן נמצאות בריכוזים מאוד נמוכים. קבוצת חומצות השומן הארוכות והבלתי רוויות (LC-PUFA) נמצאת בריכוז הגבוה ביותר בחלב האם, כאשר חומצת השומן החד בלתי רוויה החומצה האולאית היא חומצת השומן הנפוצה ביותר (20). הרכב השומן בקולוסטרום שונה בהרכבו מהחלב הבוגר, בכך שהוא מכיל יותר חומצות שומן בלתי רוויות, בעיקר חומצות שומן מסוג אומגה 6, ופחות חומצות שומן רוויות (21). רוב חומצות השומן בחלב האם מגיעות מתזונת האם בשתי דרכים, על ידי מעבר ישיר לאחר הספיגה מהמעי לזרם הדם של האם, ומשם לרקמת השד, ועל ידי מעבר עקיף מפירוק מאגרי השומן ברקמות האם (18). רוב המחקרים שבחנו את השפעת תזונת האם על הרכב השומן בחלב שלה התמקדו בעיקר בחומצות השומן החיוניות, אומגה 3 ואומגה 6, וזאת בשל חשיבותן הרבה בהתפתחות מערכת העצבים של התינוק (19). מחקרים הראו כי כאשר האם צורכת תוספי אומגה 3 ישנה עלייה בריכוז חומצות שומן אלו בחלב שלה (22-25). בנוסף מחקרים הראו כי המצאות חומצות השומן מסוג טרנס בחלב האם מושפעת באופן בלעדי מצריכתן על ידי האם, וכי ישנו קשר הפוך בין כמות שומן הטרנס הנצרך בתזונת האם לבין ריכוז חומצות השומן החיוניות בחלב האם (18,26). חומצות שומן בינוניות (MCFAs) הן קבוצת שומן נוספת שנפוצה בחלב האם. קבוצה זו מופיע בטווח ריכוזים רחב הנע בין 4% ל-27%, וריכוזה מושפע מכמות השומן והפחמימות בתזונת האם. כאשר האם צורכת תזונה עשירה בפחמימות ודלה בשומן, סינתזת חומצות השומן הבינוניות עולה (18,26). השפעת תזונת האם על הרכב השומן בחלב שלה יכול להתבטא בפרק זמן קצר של בין יומיים לשלושה (27).
לעומת הרכב השומן שנתון להשפעת תזונת האם, ריכוז השומן פחות נתון לשינוי אם כי בחלב אם לאימהות המניקות מעל 12 חודשים ריכוז השומן גבוה באופן משמעותי מחלב האם שנשאב מאימהות לתינוקות קטנים יותר. גם כאן חלב האם מגשים את ייעודו בכך שהופך למרוכז קלורית במקביל לצמצום צריכתו על ידי התינוק (28).

חלבונים
פרקציית החלבון בחלב האם מהווה כ-0.8%-1% מהרכב החלב הבוגר. מחקרים אחרונים מדברים על המצאות של לפחות 761 חלבונים שזוהו בחלב האם, כאשר ריכוזם נע מריכוזים מאוד נמוכים לריכוזים גבוהים (1). פרקציית החלבון מחולקת לשלושה חלקים: חלבונים השייכים לממברנה של טיפות השומן בחלב האם, חלבוני קזאין וחלבוני מי גבינה (Whey). כמות החלבונים השייכים לממברנת טיפות השומן בחלב האם מזערית, וכמעט אינה תורמת לכמות החלבון הכללית בחלב האם. היחס בין ריכוז חלבוני הקזאין לריכוז חלבוני מי הגבינה משתנה עם גדילת התינוק, כאשר בקולוסטרום חלבוני מי הגבינה שולטים בפרקציה החלבונית, בעוד שרמת חלבוני הקזאין כמעט ואינה ניתנת לזיהוי. עם גדילת התינוק ריכוז חלבוני הקזאין בחלב האם עולה, כאשר לקראת גיל שבועיים היחס בין חלבוני מי הגבינה לבין חלבוני הקזאין מתייצב ועומד על כ-40:60, בהתאמה.
מבין חלבוני מי הגבינה, החלבונים העיקריים בשלב הקולוסטרום הם הלקטופרין וה-.SIgA חלבונים אלו מעורבים בהגנה החיסונית על הגוף ובמניעה מפני דלקת, על כן לא מפתיע כי רמתם בשלב זה גבוהה כל כך.
פרט לתפקיד התזונתי של החלבון בחלב האם, פרקציית החלבון אחראית גם על תפקידים נוספים כמו תפקידים אנזימתיים, שיפור בספיגת נוטריאנטים, השראת גדילה ותפקידים חיסוניים (29).
 
חיידקים בחלב האם

במשך שנים רבות נחשב חלב אם לנוזל סטרילי. גם כאשר התגלו חיידקים בחלב האם ההתמקדות הייתה על חיידקים פתוגניים, שעלולים לעבור לתינוק. המידע על החיידקים הלא פתוגניים החל להיאסף רק בשנים האחרונות (30,31), וכיום ידוע כי במיליליטר אחד של חלב מאמא בריאה קיימים בין 103 ל-104 חיידקים (31). הזנים הנפוצים ביותר בחלב אם הם הסטרפטוקוקוס והסטפילוקוקס. הרכב החיידקים בחלב האם משתנה בין אימהות, ולכל אם ניתן למצוא הרכב חיידקים הייחודי לה, כאשר היחסים בין אוכלוסיות החיידקים השונות נשאר יחסית יציב עם הזמן (31-33). עם זאת, קיימת דינמיות בהרכב החיידקים בשלבי ההנקה השונים לדוגמא בקולוסטרום ריכוז חיידקי הפה נמוך באופן משמעותי לעומת ריכוזם בחלב הבוגר יותר. בנוסף, המגוון החיידקי בקולוסטרום גבוה יותר בהשוואה לחלב הבוגר (33). 
מקור חיידקי החלב עדיין אינו ידוע. קיימות שתי תיאוריות בהקשר זה, התאוריה הישנה יותר מדברת על הדבקה חיצונית, ומעבר של חיידקי עור מפיטמת האם וחיידקי פה התינוק לבלוטות החלב של האם. התאוריה החדשנית יותר מדברת על מעבר חיידקים מהמעי של האם אל בלוטות החלב דרך מערכת הדם שלה על ידי תיווך המערכת החיסונית (31,30). האמת היא כנראה באמצע מאחר וניתן למצוא בחלב האם חיידקים המאפיינים את כל האיברים והאזורים הללו, אם כי הרכב החיידקים לא דומה להרכב החיידקים מאזורים אלו (30,32,33).
ישנן עדויות כי חלב האם משמש כפרוביוטיקה לחיידקי המעי של התינוק, לדוגמא הזנים Veillonellaו- Staphylococcus epidermidis שזוהו בדוגמאות חלב אם השייכות לאמא מסוימת, זוהו גם בדוגמאות הצואה של תינוקה. מחקרים אחרים הראו כי בחלב האם קיימים גם חיידקים חיים, כאשר דגימות מחלב אם הצליחו לגדול על צלחות אגר ובסביבה נוזלית (43). חיידק ה- Bifidobacterium breve לדוגמא זוהה בשלוש מערכות אקולוגיות - מעי האם, חלב האם ומעי התינוק.
ישנם מספר גורמים שנמצאו כמשפיעים על הרכב חיידקי חלב האם, ביניהם אפשר למנות גורמים גנטיים, השפעה סביבתית וגיאוגרפית, סוג הלידה וגורמים אמהיים דוגמת מצבה הבריאותי, משקלה והתזונה שלה (30,33). מחקר שבדק את השפעת סוג הלידה על הרכב חיידקי החלב של האם מצא, כי הרכב החיידקים בחלב מאמהות שילדו בניתוח קיסרי מתוכנן שונה באופן משמעותי מהרכב החיידקים בחלב מאימהות שילדו לידה ווגינלית. הבדלים אלו נצפו כבר בשלב הקולוסטרום, ובהמשך גם בחלב של שלושה חודשים לאחר הלידה. העקביות בשינוי מעידה על כך שאפקט הניתוח הקיסרי הוא לא קצר טווח לתקופה של מספר שבועות לאחר הלידה, אלא מדובר בשינוי ארוך טווח שמגיע למספר חודשים. באופן מפתיע הרכב חיידקי החלב של אמהות שעברו ניתוח קיסרי לא מתוכנן לא הראה שוני מובהק מהרכב החיידקים בחלב מאימהות שילדו לידה ווגינלית. ההשערה שהעלו חוקרי המחקר בנוגע לממצאים אלו הייתה, כי תהליכים פיזיולוגיים שהאם עוברת במהלך הלידה עצמה (לדוגמא שינויים הורמונליים) הינם בעלי השפעה בקביעת הרכב חיידקי החלב שלה. 
השפעה אמהית נוספת שמחקר זה הציג הייתה משקל האם, הן מבחינת ה-BMI של האם בתחילת ההיריון, והן מבחינת צבירת המשקל במהלך ההיריון. חלב אם של נשים שהיו בעודף משקל לפני ההיריון הכיל פחות מגוון חיידקי בשלב הקולוסטרום וכחודש לאחר הלידה, בהשוואה לחלב אם של נשים שהיו במשקל תקין לפני ההיריון. בנוסף נצפה הבדל משמעותי בריכוז זני חיידקים ספציפיים בחלב אם מאימהות שהיו בעודף משקל, או שצבירת המשקל שלהן במהלך ההיריון הייתה גבוהה מההמלצות, לעומת חלב אם מאימהות שהתחילו את ההיריון במשקל תקין או שעליית המשקל שלהן במהלך ההיריון הייתה תקינה. חשוב להדגיש כי תוצאות מחקר אלו מבוססות על מדגם קטן של 18 נשים ושיש צורך במחקרים נוספים בתחום (33). 
בנוגע להשפעת התזונה של האם על הרכב חיידקי החלב שלה כמעט ולא נעשו מחקרים שבדקו קשר זה, וההנחה כי לתזונת האם ישנה השפעה בקביעת אוכלוסיות החיידקים בחלב שלה, מתבססת על הממצאים, כי ישנם חיידקים מהמעי של האם אשר נוכחים גם בחלב שלה, וכי ידוע שתזונת האדם משפיעה על הרכב חיידקי המעי שלו, ומכאן אפשר לגזור כי השפעת תזונת האם הינה השפעה עקיפה המתבטאת דרך חיידקי המעי שלה. בנוסף, מעניין יהיה גם לבדוק האם קיימת השפעה ישירה של תזונת האם על החיידקים בחלב שלה. 
 
אוליגוסכרידים בחלב האם

אוליגוסכרידים (HMO) הם הרכיב השלישי בתכולתו בחלב האם (23-7 גר'/ליטר). האוליגוסכרידים הם קומפלקס מומס, אשר פרט למקרים בודדים מורכב מבסיס של מולקולת הלקטוז שיכולה להתארך בתהליך אנזימתי על ידי קשרי β1-3 למולקולה שנקראת lacto-N-biose או על ידי קשרי β1-6 למולקולה שנקראת N-acetyllactosamine. בקצוות השרשרת מולקולות של Fucose (סוג  של סוכר) או חומצה סיאלית אשר יכולות להקשר בקשרי α. רוב מולקולות האוליגוסכרידים המצויות בחלב אם מחוברות למולקולת ה-  ,Fucoseעם זאת, לא כל האימהות יכולות לייצר סוג כזה של אוליגוסכריד והיכולת תלויה בגנטיקה של האם. אימהות שבחלב שלהן מצוי אוליגוסכריד מן הסוג הזה נושאות את אחד או שני הגנים המקודדים לאנזים Fucosyltransferase (FUT). קיימים שני סוגי FUT- FUT2 ו- 3FUT, כאשר השוני בין שני הסוגים הוא במיקום קישור מולקולת ה-   Fucos לאוליגוסכריד. FUT3 קשור גם בתהליך סימון כדוריות הדם, כך שלפי סוג הדם של האמא ניתן לחזות באופן חלקי את הרכב האוליגוסכרידים בחלב שלה (35). שני שליש מאוכלוסיית הנשים בעולם מסוגלות לייצר את שני סוגי האנזימים הללו (36).
בקולוסטרום ריכוז האוליגוסכרידים הוא הגבוה ביותר ובמעבר לחלב הבוגר ריכוזם יורד. בחלב של אמא לתינוק פג יש ריכוז גבוה יותר של אוליגוסכרידים מאשר בחלב של אמא שילדה במועד. עד כה זוהו יותר מ-200 סוגים שונים של אוליגוסכרידים בחלב אם, כאשר הרכבם משתנה במהלך ההנקה ובין אמהות. 
למולקולות האוליגוסכרידים מייחסים תפקידים רבים, ביניהם תפקידים הקשורים למטבוליזם, להגנה על התינוק מפני זיהומים, ותפקידים הקשורים למערכת החיסון של התינוק (36). האוליגוסכרידים בחלב עמידים בפני הPH- החומצי בקיבת התינוק, ובפני אנזימי העיכול שלו, ועל כן רובם מגיעים בצורתם השלמה למעי התינוק. במעי האוליגוסכרידים משמשים כמצע סלקטיבי לחיידקים, בעיקר חיידקים מהזן ביפידובקטריה. פרט לתפקיד הפרהביוטי של האוליגוסכרידים, הם משמשים גם בתפקיד אנטיבקטריאלי, כאשר במהלך המעבר שלהם במערכת העיכול של התינוק הם קושרים חיידקים פתוגניים, ובכך מונעים מהם אפשרות להתבסס במעי התינוק (35). 
בנוסף לתפקידים שפורטו עד כה לחומצה הסיאלית שנמצאת בחלק מסוגי האוליגוסכרידים ישנו תפקיד חשוב בהתפתחות המח של התינוק, כאשר היא מהווה רכיב מרכזי במבנה הגנגליונים במח. נמצא כי בשבועות הראשונים לאחר הלידה ריכוז החומצה הסיאלית בחלב האם הוא הגבוה ביותר, במקביל בתקופה זו המח עובר התפתחות מואצת, אשר דורשת אספקה מוגברת של רכיבים החיוניים להתפתחות תקינה זו (37). 
 
סיכום

חלב האם טומן בחובו יתרונות רבים לתינוק, כאשר מאמר זה סקר רק חלק קטן מיתרונות אלו. בנוסף חשוב לציין שפרט ליתרונות הרבים שחלב האם מספק לתינוק, קיימים גם יתרונות והשלכות בריאותיות לאם עצמה שכלל לא הועלו במאמר זה. לסיום חשוב להדגיש כי על אף המחקר הפורה והידע העצום שנאסף עד היום על חלב האם, רב הנסתר על הגלוי.

מקורות
 
1. Walker, Marsha. Breastfeeding management for the clinician. Jones & Bartlett Publishers, 2016.‏
2. Woodhouse, Allison, and A. Mark. "The relationship of food and academic performance: A preliminary examination of the factors of nutritional neuroscience, malnutrition, and diet adequacy." Christian Perspectives in Education 5.1 (2012): 1.‏
3. van den Berg, Martin, et al. "WHO/UNEP global surveys of PCDDs, PCDFs, PCBs and DDTs in human milk and benefit–risk evaluation of breastfeeding." Archives of toxicology 91.1 (2017): 83-96.‏
4. Zarban, Asghar, et al. "Antioxidant and radical scavenging activity of human colostrum, transitional and mature milk." Journal of clinical biochemistry and nutrition 45.2 (2009): 150-154.‏
5. Ballard, Olivia, and Ardythe L. Morrow. "Human milk composition: nutrients and bioactive factors." Pediatric Clinics 60.1 (2013): 49-74.‏
6. Catassi, C., et al. "Intestinal permeability changes during the first month: effect of natural versus artificial feeding." Journal of pediatric gastroenterology and nutrition 21.4 (1995): 383-386.‏
7. Palmeira, Patricia, and Magda Carneiro-Sampaio. "Immunology of breast milk." Revista da Associação Médica Brasileira 62.6 (2016): 584-593.‏
8. Morceli, G., et al. "Diabetes induced immunological and biochemical changes in human colostrum." Acta Paediatrica 100.4 (2011): 550-556.‏
9. Zagierski, Maciej, et al. "Maternal smoking decreases antioxidative status of human breast milk." Journal of Perinatology 32.8 (2012): 593.‏
10. Şimşek, Yavuz, et al. "Mode of delivery changes oxidative and antioxidative properties of human milk: A prospective controlled clinical investigation." The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine 28.6 (2015): 734-738.‏
11. Lewis, Erin D., et al. "The importance of human milk for immunity in preterm infants." Clinics in perinatology 44.1 (2017): 23-47.‏
12. Mathur, N. B., et al. "Anti‐infective factors in preterm human colostrum." Acta Pædiatrica 79.11 (1990): 1039-1044.‏
13. Shin, Hakdong, et al. "The first microbial environment of infants born by C-section: the operating room microbes." Microbiome 3.1 (2015): 59.‏
14. Korpela, Katri, et al. "Selective maternal seeding and environment shape the human gut microbiome." Genome research (2018).‏
15. Schack-Nielsen, Lene, and Kim Fleischer Michaelsen. "Breast feeding and future health." Current Opinion in Clinical Nutrition & Metabolic Care 9.3 (2006): 289-296.‏
16. Azad, Meghan B., et al. "Impact of maternal intrapartum antibiotics, method of birth and breastfeeding on gut microbiota during the first year of life: a prospective cohort study." BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology 123.6 (2016): 983-993.‏
17. Hall, Barbara. "Changing composition of human milk and early development of an appetite control." The Lancet 305.7910 (1975): 779-781.‏
18. Innis, Sheila M. "Maternal nutrition, genetics, and human milk lipids." Current Nutrition Reports 2.3 (2013): 151-158.‏
19. Innis, Sheila M. "Impact of maternal diet on human milk composition and neurological development of infants–." The American journal of clinical nutrition 99.3 (2014): 734S-741S.‏
20. Andreas, Nicholas J., Beate Kampmann, and Kirsty Mehring Le-Doare. "Human breast milk: a review on its composition and bioactivity." Early human development 91.11 (2015): 629-635.‏
21. Zou, Xiao-Qiang, et al. "Human milk fat globules from different stages of lactation: a lipid composition analysis and microstructure characterization." Journal of agricultural and food chemistry 60.29 (2012): 7158-7167.‏
22. Henderson, Robin A., et al. "Effect of fish oil on the fatty acid composition of human milk and maternal and infant erythrocytes." Lipids 27.11 (1992): 863-869.‏
23. Sherry, C. L., J. S. Oliver, and B. J. Marriage. "Docosahexaenoic acid supplementation in lactating women increases breast milk and plasma docosahexaenoic acid concentrations and alters infant omega 6: 3 fatty acid ratio." Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids (PLEFA) 95 (2015): 63-69.‏
24. Lauritzen, Lotte, et al. "Maternal fish oil supplementation in lactation: effect on visual acuity and n− 3 fatty acid content of infant erythrocytes." Lipids 39.3 (2004): 195-206.‏
25. Dunstan, Janet A., et al. "The effects of fish oil supplementation in pregnancy on breast milk fatty acid composition over the course of lactation: a randomized controlled trial." Pediatric Research 62.6 (2007): 689.‏
26. Jensen, Robert G. "Lipids in human milk." Lipids 34.12 (1999): 1243-1271.‏
27. Insull, W., et al. "The fatty acids of human milk. II. Alterations produced by manipulation of caloric balance and exchange of dietary fats." The Journal of clinical investigation 38.2 (1959): 443-450.‏
28. Mandel, Dror, et al. "Fat and energy contents of expressed human breast milk in prolonged lactation." Pediatrics 116.3 (2005): e432-e435.‏
29. Lönnerdal, Bo, et al. "Longitudinal evolution of true protein, amino acids and bioactive proteins in breast milk: a developmental perspective." The Journal of nutritional biochemistry 41 (2017): 1-11.‏
30. Gomez-Gallego, Carlos, et al. "The human milk microbiome and factors influencing its composition and activity." Seminars in Fetal and Neonatal Medicine. Vol. 21. No. 6. WB Saunders, 2016.‏
31. Jeurink, P. V., et al. "Human milk: a source of more life than we imagine." Beneficial microbes 4.1 (2012): 17-30.‏
32. Hunt, Katherine M., et al. "Characterization of the diversity and temporal stability of bacterial communities in human milk." PloS one 6.6 (2011): e21313.‏
33. Cabrera-Rubio, Raul, et al. "The human milk microbiome changes over lactation and is shaped by maternal weight and mode of delivery–." The American journal of clinical nutrition 96.3 (2012): 544-551.‏
34. Jost, Ted, et al. "Vertical mother–neonate transfer of maternal gut bacteria via breastfeeding." Environmental microbiology 16.9 (2014): 2891-2904.‏
35. Smilowitz, Jennifer T., et al. "Breast milk oligosaccharides: structure-function relationships in the neonate." Annual review of nutrition 34 (2014): 143-169.‏
36. Morrow, Ardythe L., and David S. Newburg. "Human Milk Oligosaccharide." Gastroenterology and Nutrition: Neonatology Questions and Controversies (2018): 43.‏
37. Wang, Bing, and Janette Brand-Miller. "The role and potential of sialic acid in human nutrition." European journal of clinical nutrition 57.11 (2003): 1351.‏