מה לעשות כשלא מצליחים להימנע ממתוקים

זו לא אשמתכם
הטעם המתוק הוא הטעם המועדף עלינו החל מהרגע בו אנחנו יוצאים מרחם אמנו לאוויר העולם. הסיבה לכך שאנחנו למעשה מתוכנתים לאהוב את הטעם המתוק ולהימשך אליו היא כפולה. מצד אחד הטעם המתוק הוא טעמו של חלב האם ומצד שני הטעמים המרים או החמוצים הם לרוב טעמים שבטבע שייכים לצמחים רעילים.

עם זאת, בעוד שמדובר על נטייה טבעית, הרי שלרוע המזל היא עלולה לגדול ולהתעצם עם השנים. סף הרגישות שלנו לטעם המתוק הולך ועולה עם העלייה בצריכה ועם ההיחשפות שלנו למזונות יותר ויותר מתוקים. בשלב מסוים הנטייה הטבעית יכולה להיות בעוכרינו.

המנגנון הפיזיולוגי
כאשר הגלוקוז נספג למערכת הדם ומגיע למוח שלנו, הוא גורם להפרשת חומר שנקרא סרוטונין. הסרוטונין הוא החומר שאחראי להרגשת העונג ולהשריית שלווה על האדם. לפיכך כבר מגיל צעיר צריכה של סוכרים מקושרת אצלנו בתת מודע להרגשה טובה. העניין הוא שבאותה המהירות שבה רמות הסוכר עולות, כך הן גם יורדות, מה שמעורר בנו חיש מהר את התאווה לצרוך מזון מתוק נוסף. די בקלות ניתן להיגרר למעגל אינסופי של צריכת מתוקים בלתי פוסקת כפי שוודאי אין צורך להסביר לכם.

אז מה ניתן לעשות על מנת להתגבר על התאווה למתוקים?
מה שחשוב להבין זה שלא רק סוכרים פשוטים יכולים להעלות את רמת הסוכר בדם אלא גם פחמימות מורכבות, אך ככל שהפחמימה מורכבת יותר ועתירת סיבים יותר כמו למשל בקטניות, אורז מלא או לחם מלא, כך גם קצב עליית הסוכר בדם וקצב ירידת הסוכר יהיו איטיים ומתונים יותר, ועל ידי צריכה קבועה של פחמימות מלאות לאורך היום ניתן לשמור על רמת סוכר יחסית קבועה בדם, להימנע מקפיצות ברמת הסוכר ובכך לחסוך את התאווה למתוקים.

בסרטון שלפניכם הדיאטנית רותי אבירי מסבירה את המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחורי התאווה לטעם המתוק ומספקת דרכים מועילות ואיכותיות להתמודדות עם התופעה. צפייה מהנה.