אכלנים בררנים

אכלנים בררנים

קארין זרעוני

הילד חי על פיצה, שניצל או 'פיתה בלי כלום'? הבת שלכם לא נוגעת במאכלים ירוקים כי הם מזכירים לה חייזרים? ובכלל, אתם מאד מוטרדים מזה שהם כאלה אכלנים בררניים? קבלו את העצות שלנו שיעזרו לכם להתמודד עם הבררן הקטן שלכם ולהציע תזונה נכונה יותר עבורו.

נתחיל בכמה בשורות טובות: הראשונה היא שאתם לא לבד. הורים רבים מתמודדים כמוכם בכל יום מחדש עם ילדים שמוכנים לאכול מספר מזונות בודדים בלבד ונמנעים לחלוטין מכל האחרים. הבשורה השנייה היא שכנראה שהמשפט הקלישאתי משהו ש:''עד החתונה זה יעבור'' הוא נכון, והבשורה השלישית והמצוינת היא שאצל מרבית הילדים זה יעבור עוד הרבה לפני ענידת הטבעת. ורק כדי לסבר את האוזן, מחקר עדכני שפורסם בכתב העת המקצועי המוביל לרפואת ילדים, Pediatrics, שעקב אחר אלף ילדים בני שנתיים עד חמש, ומצא שכ- 20% מהנבדקים היו אכלנים בררניים, מעל 17% מהם הוגדרו כאכלנים בררנים באופן מתון, ורק  3% אובחנו כבררנים באופן חמור. 

אז איך יוצרים שינוי אצל ילדים שהם אכלנים בררניים?

השינוי אינו מתבצע בשיטת 'זבנג וגמרנו', להיפך- הוא יכול לקחת חודשים ארוכים וזאת על מנת להגביר את החשיפה למאכלים חדשים בצורה מדורגת ולא מאיימת. גם כאן, כמו בהרבה התמודדויות הוריות רבות, מילת המפתח היא 'סבלנות'. בנייר העמדה שפורסם ב-2013 מטעם עמותת הדיאטנים והתזונאים 'עתיד': נאמר ש''חשוב כי הורים ימנעו מרודנות בהאכלה, הכוללת שליטה קיצונית והכתבה של סוג המזון והכמויות הנאכלות על ידי הילד. התנהגות זו עלולה לגרום להתנגדות לאכילת מאכלים בריאים, לסרבנות אכילה או לחילופין לאכילת יתר ולחוסר מודעות לתחושת הרעב/שובע הטבעיים של הגוף... יש להעדיף סגנון הורות סמכותי, המאפשר לילד אוטונומיה בבחירת המזון והכמויות, תוך מתן אפשרות אכילה בהתאם להרגשת הרעב והשובע שלו... הורות סמכותית, המכבדת את צרכי הילד וקשובה לצרכיו ולרצונותיו, תורמת ועוזרת לילדים להפוך למבוגרים בעלי אכילה מודעת''.

ואלו הכלים שיוכלו להיות לכם לעזר:

לא מכריחים לאכול או  'לסיים הכל בצלחת'- עושים הכל כדי לא להפוך את חווית האכילה למתסכלת ומקושרת לחוויות שליליות. להיפך, משאירים אותה נעימה, טעימה ומהנה לכולם. ככל שנצמצם את הוויכוח סביב נושא האוכל, כך תלך ותפחת ההתנגדות לו. חשוב שהילד לא ישתמש בו כבקלף מיקוח. לכן, כשילד מסרב לאכול- אל תכעסו אבל בשום אופן אל תציעו פיצוי של חטיף או ממתק. נסו להציע לו שוב את הארוחה בשעה מאוחרת יותר, אולי הוא פשוט לא רעב?

  • דוגמא אישית- כשהילד רואה אתכם נהנים ממאכלים מגוונים, יש יותר סיכוי שככל שהוא יגדל כך גם הוא יסכים לנסות מאכלים חדשים.
  • שיתוףכבר מגיל צעיר כדאי לתת לילדים לקחת חלק פעיל בתכנון והכנת המנות: החל מהליכה משותפת לחנות ובחירת המצרכים, דרך קיצוץ וקילוף ירקות ופירות לסלט, וכלה בהכנה משותפת של מאכלים כגון פיצה, בחירת רוטב לפסטה וכו'. שיתוף הוא דרך טובה להגברת הרצון להעיז ולטעום את מה שהם הכינו בעצמם.
  • חשיפה לטעמים חדשים- מניחים מאכל אחד בכל פעם בצלחתו של הילד על מנת שיתרגל לטעם, לצבע ולמרקם. כדאי להתחיל בכך בגיל מוקדם ככל האפשר ולזכור שעל פי מחקרים יש להתמיד ולחשוף את הילד בין 10 ל-20 פעמים למזונות חדשים לפני שהוא באמת יתרגל אליהם.
  • לא מתייגים- לא מחליטים שהילדה לא אוכלת מאכל מסוים  ומפתחים סביב זה את הדיון בכל פעם מחדש, מכיוון שיש ילדים שהם בעלי נטייה להיכנס ל'תפקיד' ואז הנבואה מגשימה את עצמה. המשיכו לחשוף אותה גם למה שנדמה לכם שהיא אינה נוגעת בו.
  • יוצרים הרגלי אכילה ומשרים אוירה נעימה- יושבים ביחד לאכול לפחות ארוחה אחת ביום ומייצרים זמן איכות נינוח וללא מריבות סביב האוכל. מנצלים את הזמן לשיחה על נושאים משותפים, מתעניינים בסדר יומם וממש לא מרחיבים בעניין בררנות האכילה שלהם.
  • מפשטים- מכינים מנות פשוטות המבוססות מכמה מרכיבים בודדים ולא מעמיסים כמויות גדולות על הצלחת- אלא מגישים מנות קטנות בכל פעם.
  • מתנסים- הילד/ה הילדים כבר קוראים לבד? תנו להם ספר בישול במתנה ועודדו אותם להכין את המתכונים הראשונים שלהם שנראה להם שהם יאהבו להכין ולטעום..
  • משחקים במחבואים- אם הילדים הפרטיים שלכם נמנעים ממאכלים מסוימים שחשוב לכם שהם יאכלו, או שהם אוהבים רק מרקמים חלקים אתם יכולים להשתמש באחת מהשיטות הבאות:
  • שייקים ומרקים- שילוב של מספר פירות עם מנת יוגורט או חלב או מיץ תפוזים שנכנסים יחדיו לבלנדר, או מרק ירקות מ2-3 ירקות שנמעכים עד למרקם חלק יכולים להוות פתרון מוצלח בהחלט.
  • רטבים- הילד אוהב רוטב בולונז אך לא עומד בירקות שיש בו? מעכו אותם למחית חלקה והוסיפו לבשר ולרוטב העגבניות. גם ברוטב לפסטה ניתן לפעול לפי אותו עקרון: לרוטב העגבניות מוסיפים בצל, גזר מגורר, פלפלים ומועכים למחית אחידה במעבד המזון.

ואיך מתמודדים עם סרבן פירות וירקות למשל?

1. מציעים ואוכלים בעצמנו שפע פירות וירקות בכל ארוחה.
2. שמים במקום בולט (על השיש, במקרר או על שולחן האוכל) קערה עם פירות העונה ומציעים אותם גם בין הארוחות כשבדיוק יש דרישה ל''משהו טעים''.

ומה עם סרבנות למאכלי חלב/מאכלים בצבע לבן?

הוסיפו פרי ליוגורט או כוס חלב ובכך תשנו את צבעם. שלבו גבינות במאכלים כמו פשטידות ופיצה, הכינו מטבלים מיוגורט ותבלינים בעלי צבע חזק כגון: פפריקה אדומה או זעתר. 

הילד לא אוכל מספיק מאכלי בשר?

רבים מהילדים נרתעים 'מלראות את החיה בצלחת' – הציעו להם מאכלים כגון בולונז, מאפה מבצק עלים ובשר טחון, פשטידות וכו'.

ומה אם למרות כל הניסיונות הילד ממשיך להיות בררן?

במצב כזה כדאי לשלול סיבות רפואיות: כגון: בעיות בליעה, צרבות, ריפלוקס, בעיות עיכול וכדומה, כולל רגישות יתר למרקמים מסוימים. מומלץ בהחלט גם לשלול בעיות תזונתיות או פסיכולוגיות ולהתייעץ עם דיאטן/ית  או פסיכולוגי/ת ילדים.