10 הדיברות להאכלה בריאה לפעוטות

שעת הארוחה מגיעה. אתם דואגים שעל השולחן יהיו מאכלים בריאים – ירקות, גבינה, ביצים, לחם, המכילים את כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הנחוצים לתזונה נכונה.
 
אתם מושיבים את הפעוט או הפעוטה סביב השולחן, אך נתקלים בסירוב בכל פעם שאתם מגישים לפיו אחד מהמאכלים. תוך זמן קצר אתם מתחילים לאבד את הסבלנות, אבל הילד בשלו – הוא מתמיד בסרבנותו והארוחה מוכתרת ככישלון.
תאמינו או לא, אבל אפשר בהחלט לגרום לארוחה להיות מהנה יותר, הן עבור הפעוטות והן עבור ההורים.
 
כדי להגיע למצב הזה, יש לזכור שתזונה נכונה לא מורכבת רק מכל אבות המזון, אלא גם משילוב של גורמים חיצוניים, כגון אווירה נינוחה, אכילה משותפת יחד עם ההורים, שיתוף הפעוטות בהכנת הארוחה, ועוד.

אז איך עושים זאת?

1. לא מכריחים 
כל כפייה מעוררת דחייה. חשבו איך אתם מרגישים כשמישהו מכריח אתכם לעשות משהו שאתם לא רוצים. הפעוטות מרגישים אותו הדבר בדיוק. לכן, חזקו ועודדו אותם כשהם אוכלים מזון בריא, ואל תאמרו דבר כשהם לא עושים זאת.
 
2. אוכלים איתם ביחד
פעוטות אוהבים לחקות. דוגמא אישית היא חוויית הלימוד בעלת ההשפעה החזקה ביותר על פעוטות. אם אתם רוצים שילדכם יעשה משהו, אל תאמרו דבר - פשוט עשו זאת בעצמכם שוב ושוב ותנו להם לצפות. ברוב המקרים יגיע הרגע בו הם ינסו לחקות אתכם.
למשל, אם אתם רוצים שילדכם יקראו ספרים, אל תדחקו בהם לעשות זאת, אלא דאגו לקרוא ספרים בעצמכם. כך בדיוק לגבי כל מזון בריא שהייתם רוצים שיאכלו. אכלו אותו בעצמכם והשאירו לילד את הבחירה.
 
3. יוצרים אווירה נעימה ורגועה                                                                       
האווירה בזמן הארוחה חייבת להיות נינוחה. אווירה לחוצה יוצרת מצב בו האוכל הופך לכלי שבאמצעותו הפעוטות "עושים דווקא" להוריהם.
איך יוצרים אווירה נעימה סביב השולחן? מספרים סיפורים, משחקים במשחקים, ממציאים שמות למאכלים, עורכים תחרויות משעשעות, ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
 
4. משתפים אותם בהכנת האוכל                                                                    
פעוטות יאכלו ברצון רב יותר מאכלים שהכינו בעצמם, או כאלו שעזרו בתכנונם או בהכנתם. איך עושים זאת? ראשית, מתכוננים לבלגאן! זכרו שזהו מחיר נמוך תמורת העובדה שהפעוטות נהנים מההתעסקות במזון, וייתכן שיאכלו את המזון הבריא. שנית, מתאימים את המטלות לגיל הילד.
דוגמאות למטלות לפעוטות: לערבב מצרכים, לפתוח את הדלת של המקרר, להוציא מצרכים לא שבירים מהמקרר (כדוגמת ירקות), לבקש מהם לשיר כדי להנעים את זמנו של ההורה המבשל במטבח.
 
5. מתאימים את צורת וגודל המנה לשלב ההתפתחותי, לגיל ולגודל הילד                    
פעוטות לא יאכלו כריך שהם לא יכולים לאחוז בנוחות, או שהם לא יכולים לנגוס בו בנוחות. מרקם נוזלי מדי לא יתאים לפעוטות שרק עכשיו למדו לאכול לבד בכפית. לפעוטות שמתחילים לאכול באמצעות הידיים יש להתאים "מזון אצבעות" - כזה שהם יכולים להחזיק בידיים בקלות. 
חשוב לזכור: גם אם המזון הבריא שהצענו לפעוטות טעים להם, אבל מסיבות טכניות הם מתקשים באכילתו - הם לא יאכלו אותו.
 
6. ילדים צריכים סיבה לכל דבר 
כדי לדרבן את המוטיבציה הפנימית של הפעוטות, כדאי להסביר להם בפשטות ובקצרה את התועלות שיפיקו מתזונה נכונה. בריאות אולי לא מעניינת אותם, אבל האפשרות להיות גדולים וחזקים מאוד רלוונטית עבורם. דוגמאות למשפטים שימושיים: גזר עוזר לך לראות יותר טוב בלילה, סידן עוזר לך לגדול, גבינה צהובה שומרת לך על השיניים, ועוד.
 
7. האוכל הבריא חייב להיות טעים, אסתטי ומעורר תיאבון                                              
היו יצירתיים בכל הקשור בהגשת המזון: קשטו את המנה עם ירקות החתוכים בצורות מעניינות. סדרו את המזון על הצלחת בדרך ייחודית ומגרה; חתכו את המנה לצורות שהילדים אוהבים, כמו למשל עמק בצורות לילדים
 
8. לא נלחצים כשהפעוטות אוכלים סוג מזון אחד במשך תקופה ארוכה                           
זה שכיח מאוד שפעוטות "מתאהבים" בסוג מזון מסוים, ומבקשים אותו יום אחרי יום. את מרבית ההורים זה מלחיץ, משום שהם חושבים שזה לא בריא. אבל אין סיבה להתרגש. פעוטות לא חייבים לקבל בכל יום את כל רכיבי התזונה האפשריים. ניתן לערוך ממוצע שבועי של הרכיבים, ולהסיר דאגה מלבכם.
 
9. מניחים את המזון הבריא שוב ושוב על השולחן, גם אם הפעוטות לא נוגעים בו              
לא מלחיצים, לא מדברים על המזון, לא מנדנדים, אלא רק מניחים אותו מולם וחושפים אותם למזון המוצע. נמצא כי ילד צריך להיחשף למזון חדש כ- 20 פעמים בממוצע עד שיסכים לטעום אותו.
המשמעות היא שאסור להתייאש ולהחליט שהפעוט לא אוהב את המזון אחרי פעמיים שסרב לאכול אותו, אלא להמשיך לחשוף אותו לאותו סוג מזון. מרבית הסיכויים שבסוף תופתעו לטובה.
 
10. סומכים על הפעוט שיידע לווסת את צריכת המזון שלו                                             
רק הפעוט עצמו יודע באמת האם הוא שבע או רעב, ועד כמה. על ההורים להפנים כי לפעוטות יש דרגות רעב שונות, וישנם מצבים בהם הפעוט צריך לאכול יותר ולפעמים פחות, בדיוק כמונו המבוגרים. צריך לסמוך על הפעוט ולא לנסות להחליט עבורו האם הוא רעב או לא.
 
בהצלחה ובתיאבון!