שוברים מיתוסים אמונות שגויות בתזונות פעוטות

שוברים מיתוסים: אמונות שגויות בתזונות פעוטות

צוות דיאטניות תנובה

תזונת פעוטות הוא נושא מורכב המצריך מאיתנו ההורים להבחין בין עיקר לתפל ובין נכון ללא נכון. בכתבה שלפניכם נבחן מספר מיתוסים מקובלים - ובעיקר נשבור אותם...

מיתוס מספר 1 – ילדים צריכים לאכול מאוזן כל יום.
מי לא נתקל בילד שבמשך תקופה ארוכה רוצה רק 'פסטה בלי כלום'? אין סיבה להילחץ כשילד נתפס לסוג מזון אחד לתקופה ארוכה. שכיח מאוד שילדים (ואם להודות באמת – גם מבוגרים...) "נתפסים" למזון מסוים ומבקשים אותו יום אחרי יום.
 
אותנו ההורים זה מלחיץ כי משהו פה מרגיש לנו "לא בריא" ו-"לא נכון", אך אם נדע שילד לא צריך לקבל כל יום את כל רכיבי התזונה, אלא זה יכול להיות ממוצע שבועי ואף יותר מכך, נוכל להירגע מעט ופחות להתרגש מכך.
 
מיתוס 2 – ילדים חייבים להיות פתוחים לטעמים חדשים.
תלונה שכיחה בקרב הורים היא: "הילד שלי לא מוכן לטעום שום דבר חדש.." מסתבר, שילד צריך להיחשף למזון חדש לא פחות מ- 20  פעמים בממוצע עד שיסכים לטעום אותו.
 
חישבו על עצמכם. כשמציעים לכם לראשונה מזון שלא אכלתם מעולם, לא תחששו? אין סיבה להתייאש ולהחליט שהוא לא אוהב את המזון הזה אחרי פעמיים שלא אכל אותו, אלא מומלץ להמשיך ולהתמיד לחשוף אותו לאותו מזון. רוב הסיכויים שבסוף נופתע.
 
"לחשוף" אומר שמניחים את המזון הבריא שוב ושוב על השולחן גם אם הילד לא נוגע בו. לא מלחיצים, לא מדברים על המזון, לא מנדנדים, אלא רק מניחים מולם וחושפים אותם למזון המוצע.
 
מיתוס 3 – ההורה יודע יותר טוב מהילד אם הילד שבע או רעב.
הורים רבים מרגישים שהילד אכל כ"כ מעט- לא יכול להיות שזה מספיק לו... או ההיפך- הוא אכל כ"כ הרבה- לא יכול להיות שהוא עוד רעב.
 
האמת היא שרק הילד עצמו יודע באמת האם הוא שבע או רעב ועד כמה, ועל ההורים להפנים כי לילדים יש דרגות רעב שונות ויש מצבים בהם הילד  צריך לאכול יותר ולפעמים פחות. בדיוק כמונו המבוגרים. צריך לסמוך על הילד ולא לנסות להחליט עבורו אם ברגע מסוים הוא רעב או לא. חשוב שנדע שתינוקות נולדים עם תחושת רעב ושובע נכונה ומדויקת ועלינו, ההורים, להאמין בילד שידע לווסת את צריכת המזון שלו.
 
מיתוס 4 – יש מאכלים שהילד שלי לא נוגע בהם.
השאלה היא – מי אמר? אם בעקבות פעם אחת שהצעתם מזון מסוים לילדכם והוא סירב, החלטתם שהוא לא מוכן לאכול אותו תמצאו עצמכם כנראה בסיפור "הנבואה שמגשימה את עצמה".
 
אל תחליטו שילדים לא אוהבים מאכל מסוים בגלל שלא אכלו ממנו פעם אחת. אם תאמינו, גם הם יאמינו ויעשו כך כדי לא לאכזב אתכם.
 
אתם בטח מכירים את זה שהילד שלכם שלא נוגע בביצים ובגן הגננת מספרת שהוא אוכל ביצים כמו כולם או שהוא הלך לחבר ואכל שם חביתה, נכון?  בקיצור, זה לא הם. זה אנחנו!  אם הילד סרב למזון שהוצע לו, אולי פשוט לא התחשק לו באותו הרגע את אותו מזון. במקרה כזה, אל תאמרו דבר והמשיכו לשים את המזון על השולחן ותנו לו את האפשרות הנקייה לחשוב.
 
בהצלחה!