עולים על המשקל: על השפעות עודף משקל אצל בני נוער

עולים על המשקל: על השפעות עודף משקל אצל בני נוער

האם ידעתם שהשמנת יתר הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה הגדולה של המאה<br /> ה-21? והאם ידעתם שהילדים ובני הנוער בישראל נמצאים במקום ה-11 בעולם בהשמנת יתר? כנראה שיש לנו הרבה צעדים לפסוע עד שילדינו ייהנו&nbsp;<a href="/Child_Nutrition" target="_blank">מתזונה נכונה</a>, החיונית לגדילה ולהתפתחות תקינה.

ולחדשות - מחקר ישראלי חדש ורחב היקף שמומן על ידי הקרן לבריאות וסביבה ופורסם בכתב העת New England Journal of Medicine בדק את נתוניהם של 2.3 מיליון נערים שהיו מועמדים לגיוס לצה''ל בשנים 1967- 2010. החוקרים מצאו שהשמנת יתר בגיל 17 העלתה את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם בגילאים מבוגרים יותר. למעשה, הסיכון לתמותה היה גבוה עד פי 5 בקרב אלו מהנערים שהתמודדו עם השמנת יתר!
על פי איגוד רופאי המשפחה בישראל ההערכה היא שכ-15-20% מהמתבגרים בארץ סובלים מעודף משקל. אז נכון, לא כל מבוגר שמן גם היה ילד שמן, אבל למשקל עודף בילדות בהחלט יש השפעה על הסיכוי להפוך למבוגר שמן עם סיכוי גבוה יותר לתחלואה ותמותה.

איך מגדירים מהו עודף משקל?

על ידי מדידה של מדד מסת הגוף (BMI - Body Mass Index) זהו מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת משקל.  המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה במטרים והמשקל בקילוגרמים. (החישוב= משקל לחלק לגובה במטרים בריבוע).
הערכה של משקל בילדים ונוער מתבצעת באופן מעט שונה מאשר במבוגרים, שם משתמשים במדד של BMI. לנוחותכם הוספנו בסוף הכתבה קישורים לטבלאות של משרד הבריאות. את בדיקת התוצאות מול עקומות אלו מומלץ לעשות עם איש מקצוע.

מה מחדש המחקר?

  1. החוקרים מצאו כי כל עלייה במסת הגוף (BMI) מעל ל-22.0 מעלה את הסיכון וזאת למרות שזו מסת גוף שכאמור נחשבת בגבולות הנורמה.
  2. בפרספקטיבה של 44 שנים רואים עלייה דרמטית בעודף משקל והשמנת יתר.
  3. נמצא קשר בין העלייה במשקל, לעלייה בסיכון לתמותה מהמחלות שהוזכרו למעלה. 

איך ניתן לשנות את הנתונים?

יוצרים שינוי בהרגלי התזונה בפרט והחיים בכלל. למה הכוונה?

מעבר להרגלי תזונה בריאים יותר כגון:

  1. הפחתת כמויות הסוכר והמלח והעדפת מוצרים דלי שומן (ראו המלצות בסוף הכתבה)
  2. אכילת 5 מנות ירקות ופירות מדי יום
  3. העדפה של פחמימות מורכבות ודגנים מלאים
  4. צמצום צריכת שתייה ממותקת תוך שאיפה להימנעות מוחלטת ושתיית מים בלבד
  5. תזונה עתירת סידן
  6. צמצום בצריכת חטיפים ודברי מאפה
  7. אכילת ארוחת בוקר מדי יום
  8. קיום של כמה שיותר ארוחות משפחתיות

קיום שיגרה של פעילות גופנית:
יש לנסות ולהקפיד שבני הנוער יצברו לפחות 60 דקות של פעילות מדי יום, ולנסות למנוע את אותה ירידה חדה בפעילות הקורית אצל רבים עם גיל ההתבגרות.

צמצום שעות ה'מסכים' לעד שעתיים ביום:
וזה כולל טלוויזיה, מחשב, טלפונים ניידים וכל מכשיר המונע תנועה ופעילות אקטיבית.

וכמובן, שאין כמו דוגמא אישית:
על ההורים להוות דוגמא לאורח חיים פעיל לילדים, חשבתם למשל להציע למתבגר/ת הפרטיים שלכם לצאת פעם בשבוע לצעידה משותפת? גם מדברים וגם מרוויחים פעילות גופנית. ובכלל, רצון להוות דוגמא אישית יכול להוביל לשינוי מבורך אצל כל בני המשפחה.

רוצים לשפר את התזונה של ילדיכם? להפחית את כמות צריכת הסוכר בבית? להגביל את השימוש במלח בתזונת הילדים?

לחצו כאן כדי לצפות בסרטוני הווידיאו של רותי אבירי, דיאטנית המתמחה בסיוע להורים בהתמודדות עם תזונת ילדיהם וקבלו כלים פרקטיים, מידע חשוב וטיפים יישומיים.

רוצים לעשות ניסויים מעניינים שיובילו להפחתת כמויות הסוכר בבית? לחצו כאן

ומה עושה חברה כמו 'תנובה' כדי לתרום לשיפור התזונה?

תנובה השיקה בשנת 2013 את תכנית המצפן התזונתי המייצגת את המחויבות שלה לשיפור מתמיד של סל מוצרים בסיסי ויומיומי לתזונה טעימה ובריאה יותר לכל בית וילד בישראל. במסגרת התכנית תנובה פועלת להפחתת סוכר ומלח המוכחים כגורמים התורמים לתזונה לקויה המובילה להשמנה ותחלואה. מאז השקת התכנית ועד היום הפחיתה תנובה ממוצריה למעלה מ - 82 טון מלח ו -989 טון סוכר שהם כ- 4 מיליארד קלוריות.
 
קישורים לטבלאות משרד הבריאות:
בנים/בנות 5-19
בנות- http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/g-BMI-age-5-19.pdf
בנים- http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/b-BMI-age-5-19.pdf