להתבגר ולהתגבר הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות

להתבגר ולהתגבר: הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות

מתוך מאמר שפורסם במגזין Review, באדיבות טלי גוגול אוסטרובסקי, MSW, ואנדראה לזר, MA

תקופת ההתבגרות מביאה עמה שינוי בתפיסות לגבי הזהות העצמית, דימוי הגוף ועוד. להורים יש חלק משמעותי בפיתוח זהות חיובית אצל המתבגרים. רוצים לדעת איך? כל התשובות במאמר שלפניכם.

גיל ההתבגרות נקשר אצל רובנו עם הבניה אקטיבית של זהות. זהותנו כבני אדם נוצרת, נבנית ומשתנה לאורך כל חיינו. בגיל ההתבגרות תהליך זה הופך מרכזי ודרמטי.
 
הסיבות לכך קשורות  להתפתחויות פיזיולוגיות וקוגניטיביות המזמינות את המתבגר לסוג חדש של קשר עם העולם, המשפיע על תפיסת העצמי ועל האפשרויות שהיא פותחת.

בנוסף, התפתחויות אלו מתרחשות בהקשר של רעיונות חברתיים ותרבותיים המשפיעים על הבניית הזהות.
 
ניתן להתייחס לזהות גם במטפורה של סיפור - הסיפור של האדם על עצמו, על יכולותיו, על מה שמניע אותו בפעולותיו, ועל המשמעות של החוויות, הרגשות, המחשבות והמעשים שלו (White, 2007).

סיפור זה נוצר לאורך חיי האדם, תוך כדי התנסויותיו. כך למשל, כאשר נערה בת 15 מתקשה להתעורר בבוקר לבית הספר, היא עשויה לפרש אירוע זה במספר דרכים. האופן שבו יתפרש האירוע קשור לתגובה של האנשים המשמעותיים לה לקושי להתעורר.
 
הם עשויים להגיב בגערה, כעס, לחץ, חיוך או הבנה. תגובה זו תעצב את תפיסת הנערה את עצמה כ"לא אחראית", "מאכזבת", "כשלון", או כ"גדולה". ניתן לשער שהאופן שבו תתפוס את עצמה ישפיע על ההתנהגות שלה ועל יחסיה עם הסביבה. עיצוב זה של הסיפור על הזהות מתרחש בתוך קונטקסט תרבותי.
 
התגובה אליה בחיוך או בגערה קשורה לרעיון הדומיננטי בחיי המשפחה. האם גיל ההתבגרות פירושו מרדנות, שבירות מוסכמות וזלזול בחוקים ובמבוגרים, ולכן צריך להקפיד עימה שבעתיים או שפירושו צמיחה ולכן צריך להגיב בגמישות.
 
יכולת ההפשטה: מעבר ל"כאן ועכשיו"-
גיל ההתבגרות מספק לנערים ונערות שפע של אירועים התורמים לעיצוב זהותם, לצד אפשרויות חדשות לפירוש האירועים. זו תקופה בה חלה התפתחות קוגניטיבית דרמטית. אחת היכולות המרכזיות המתפתחת היא יכולת ההפשטה. יכולת זו  מאפשרת הכללה של אירועים קונקרטיים ומתאפשרת חשיבה על דברים שמתרחקת מה"כאן ועכשיו" ומדוגמאות ספציפיות.
 
חשיבה אבסטרקטית מאפשרת למתבגר להתייחס לאירועים ורעיונות בעלי מכנה משותף ושחולקים את אותם יחסים. כך, למשל, אם ילד יכול להבין שאסטרטגיה טובה במשחק כדורגל היא להשתמש בשחקנים הטובים ביותר בקבוצה, כמתבגר, החשיבה האבסטרקטית מאפשרת לו לראות שזה דומה ליכולת להשתמש במקסימום יכולת הריכוז שלו בעת לימוד למבחן מאתגר.
 
החשיבה המופשטת מאפשרת ליצור שרשראות של הפשטות המתרחקות מהמקור הקונקרטי שהתחיל אותן (Mark Ylvisaker, 2006). החשיבה מאופיינת ביכולת אדפטציה, גמישות, שימוש במושגים והכללות, פתרון בעיות מושג על ידי הסקת מסקנות לוגית מאוסף של תצפיות, הנחת הנחות ובחינתן. התפתחויות אלה מזמינות את המתבגר לשאול שאלות על מה שעד עכשיו היה מובן מאליו.
 
חשיבה פילוסופית: גוונים של שחור ולבן-
התפתחות חשובה נוספת בשלב זה היא של חשיבה פילוסופית. בתהליך זה החשיבות של המשמעות של המתרחש בחיים תופסת מקום מרכזי יותר, גם היכולת לתת משמעות לדברים מתרחבת. מתבגרים מאמצים רעיונות מעצם היותם רעיונות. זו הסיבה שבגיל זה נבחרים עקרונות פילוסופיים המנחים את ההתנהלות כגון צמחונות כעניין עקרוני ולא רק כי "טעים לי" או "מגעיל אותי".  
 
במקביל, מתפתחת יכולת השיפוט אשר לוקחת בחשבון יותר מרכיבים ממה שנלקח בחשבון בשנים המוקדמות. מוסר הוא גורם שנלקח בחשבון כעת כגורם שיש לו משמעות אישית רחבה ולא רק כהיענות לדרישות חברתיות (Power, Higgins & Kohlberg,1989).
 
הבחירה בצמחונות, אכילה בריאה, עישון וצריכת אלכוהול נעשית מתוך תפיסה מוסרית וערכית ולא רק עפ"י המקובל המשפחתי או הסביבתי (Brucculeri, Ostrowsky, 2000). 
 
אחד האתגרים בשלב התפתחותי זה הוא שהתפתחות אינה ליניארית ועקבית. ההתפתחות היא הדרגתית ונעה לכיוונים שונים בזמנים ובהזדמנויות שונות. יתכן שבנושא מסוים תינקט עמדה מורכבת הלוקחת בחשבון אספקטים שונים של הנושא ובתחום אחר החשיבה תהיה חד ממדית יותר ומצומצמת.
 
התנועה בין חשיבה מורכבת לצד חשיבה חד ממדית מאתגרת את היכולת של המבוגרים להבין מה קורה. כשמגלים שיכולת ההפשטה והראיה הפילוסופית המורכבת מתפתחת בתחום מסוים, ישנה נטייה של המבוגרים הסובבים את המתבגר לצפות שהיא תופיע בכל התחומים. ציפייה זו היא בסיס לאי הבנות, אכזבות ושיפוט לא נכון של סיטואציות.
 
אחד מהשלבים של התפתחות יכולת השיפוט היא ראיה של "שחור - לבן". אם משהו הוא "כן" אז כל האחרים הם "לא". תופעה זו מלווה אותנו כל חיינו. על מנת להבין משמעויות של דברים עלינו להבין מה הן כוללות ומה נשאר מחוץ להגדרתן. ככל שמתפתחת האפשרות הקוגניטיבית לשיפוט, ה"כן" וה"לא", ה"שחור" וה"לבן" הופכים לעשירים ומגוונים יותר.
 
אינטראקציה כמילת מפתח: גם למבוגרים יש חלק חשוב
תהליך זה של התפתחות החשיבה אינו מתרחש בוואקום. הוא מתרחש באינטראקציה עם הסביבה, באמצעות קשר ודיאלוג עם בני הגיל ומבוגרים שונים. ויגוצקי (Vygotsky, 1978) התייחס להתפתחות קוגניטיבית כתהליך אינטראקטיבי. תהליך זה מאפשר לאדם להתפתח ממה שמוכר וידוע אל מה שאפשרי לדעת.
 
לדעתנו, ההתפתחות הדרמטית המתרחשת בגיל זה דורשת התנסות מרובה באינטראקציות חברתיות ולכן קבוצת השווים מקבלת מקום כה מרכזי בחיי המתבגר. הם מספקים כר נרחב לתרגול ופיתוח יכולות דיאלקטיות אלה. אחד הפירושים המקובלים לתופעה זו בשיח החברתי המערבי הוא הרעיון שמתבגרים אינם מעריכים עוד את דעתם של המבוגרים ושל הוריהם בעיקר. 
 
תפיסה זו מביאה לבידוד של מבוגרים וצעירים כאחד. המבוגרים חווים חוסר יכולת להשפיע על ילדיהם, תסכול, עלבון ודאגה לשלומם ולעתידם. המתבגרים נותרים מורחקים מהידע, האכפתיות והתמיכה של המבוגרים, בזמן שהם מאוד זקוקים לה.
 
כפי שאמרה לנו שלי בת ה-17 כשהסבירה מדוע התחרטה שלא ניגשה לבחינה:
"ההורים פתחו לי את העיניים. אני רוצה להצליח, להגשים את החלומות שלי, שיהיה לי שמח וטוב, להיות מאושרת, שתהיה לי קריירה, לגדל משפחה, להצליח כלכלית. אמרתי לעצמי שאם לא אלמד עכשיו זה אבוד. עוברות לי מחשבות בראש, אכפת לי ממה שאני עושה. זה שההורים לא צעקו עלי, התייחסו אלי כאל אדם בוגר, הבהיר לי שאני עכשיו תלויה בעצמי, יותר קל לי לקחת אחריות. אם אצטרך משהו אפנה אליהם. במידה."
 
שלי המשיכה לדבר על הקושי בכך שלא תמיד הפעולות שלה מקבלות הכרה חיובית: "אני תמיד יוצאת הרעה... ככה הם רואים אותי... אח"כ אני מאשימה את עצמי... יש זמנים כאלה ויש גם זמנים טובים. המוח של כל אדם סלקטיבי, אני גם זוכרת תקופות טובות. כל גיל ההתבגרות, המעבר מילדה לנערה, גורם לי להיות יותר רגישה לדברים שאומרים לי, עושים לי."
 
לעיתים קרובות הדחייה של המתבגרים היא לא את המבוגרים אלא את השיפוט המכאיב והשלילי של מעשיהם וכוונותיהם. בגיל בו מתפתחות גם האפשרויות לביקורת, החיצים החדים ביותר שלה מופנים פנימה.
תחת בקורת עצמית  מכאיבה, מתבגרים משוועים לתמיכה, קבלה וליווי. האתגר שלנו כמבוגרים הרוצים להשפיע באופן חיובי על חייהם הוא לפתח דרכים שונות לתקשורת המסתקרנות לגבי ההתפתחויות בחייהם ועוזרות להם להפיק את המיטב מהתפתחויות אלה.
 
הקשר עם הגוף: לא לצאת מפרופורציות
תחום נוסף שבו חל שינוי בתקופה זו הוא בקשר עם הגוף. הגוף עצמו עובר שינויים דרמטיים, מהירים שהקצב והסדר שלהם שונים אצל כל אחד, מה שמוסיף לבלבול. בנוסף, שינויים אלה נמצאים במוקד של התעניינות חברתית מאוד גדולה.
 
יש לחץ לפרופורציות ספציפיות הנחשבות ל"נכונות" ומושכות. יש התייחסות שלילית לכל מה שחורג מפרופורציות אלה. הפרעות אכילה הן תוצאה קיצונית של הפנמת קריטריונים חברתיים אלה, אך נושא זה מעסיק והופך מטריד ומקור לסבל וחוסר שביעות רצון מהזהות עבור מתבגרים רבים.
 
התעוררות המיניות מחזקת את היות הגוף מקור להנאה, סטטוס חברתי ובה בעת לבושה, לחץ וחששות. העיסוק של החברה המערבית במיניות הוא מבולבל. מצד אחד יש עיסוק פומבי אובססיבי וקישור שלה לכל נושא החל ממודעת פרסומת לסבון כלים וכלה בהדחת נשיא.מצד שני מיניות אמורה להיות תחום דיסקרטי ואפילו סודי. השיח עליה מלווה במבוכה ובושה.

הפער בין האישי והציבורי מעמיד סטנדרטיים בלתי אפשריים למיניות. גם ההתפתחות המינית של מתבגרים אינה ליניארית ומצטרפת לבלבול הקיים ממילא. זה גם השלב שבו מתבגרים נמצאים בסיכון מוגבר לניצול מיני והרבה פעמים הדבר יבוא לידי ביטוי בסימנים של פגיעה בגוף דרך הרזיה או השמנה קיצוניים, השחתת הגוף או פגיעה בו.
 
ההשפעות החיוביות של התעוררות המיניות הן של חיזוק הקשר עם הגוף. להתפתחות זו יש פוטנציאל להוות בסיס לעניין גובר בלקיחת אחריות על תהליכים חשובים כמו מאבק בהשמנת יתר, פיתוח הרגלי אכילה בריאים ושמירה על כושר גופני.
 
סביבה שופטת - וקובעת משמעות
להתפתחויות מקבילות אלה, שהזכרנו רק את חלקן, השפעה על רגשותיהם של מתבגרים והסובבים אותם. מצבי הרוח מתחלפים במהירות ורגשות מבוטאים בקיצוניות: בכי, כעס, שמחה, תסכול והתלהבות יכולים להחוות במלוא עוצמתם בפרק זמן קצר ביותר. המתבגרים נדרשים לתת משמעות למכלול החוויות החדשות והעוצמתיות.
גם כאן תקבע תגובת הסביבה את המשמעות שלהם. זהו תהליך מרגש שבו היכולות החדשות מאפשרות להם לחקור את עולמם, להתנסות באפשרויות חדשות, לפתח תפיסת עולם ודרכי חיים ייחודיות ולהשפיע באופן ממשי על עולמם. כמו כל למידה אחרת בחיים, התנסות זו כרוכה בלמידה מטעויות ואומץ להמשיך ולנסות.
במפגש שלנו כהורים עם התנסויות אלה, יש לנו ההזדמנות לקחת חלק משמעותי בסיפוק הזדמנות לצמיחה, אתגר, תחושת בטחון, שייכות והחשוב מכל - פיתוח זהות חיובית. כדי לעשות זאת עלינו לשמור על סקרנות, עניין, הומור, גמישות ואורח רוח ולחפש יחד איתם דרכים להעשרה הדדית תוך שיתוף פעולה.
 
למאמר המלא

פלאפל ביתי אפוי

גרגרי חומוס עשירים בסיבים תזונתיים ובחלבון מן הצומח. מומלץ לשלב פעם בשבוע מנת קטניות כחלופה למנת עוף או בקר.

שף: יונתן וקסלר