איך אפשר להוריד את הלחץ ולהירגע ביחד

הנה מידע חשוב שלא בטוח שכולם מודעים אליו וכדאי להכיר, גם באופן כללי אבל במיוחד בימי מלחמה :רגשות הם דבר מדבק. לחץ מדביק בלחץ, דאגה מדביקה בפחד, בהלה מדביקה בבלבול. ילדים מדביקים את ההורים ברגשות, והורים מדביקים את הילדים ברגשות. כל מה שאתם מרגישים יכול לעבור הלאה, רסס טיפתי של תחושות.

ולמה זה מידע שחשוב לשים אליו לב במיוחד בימי מלחמה? כי בתקופה הנוכחית נפוצות תחושות של מתח ולחץ, אצלנו ואצל הילדים. כי מספיק אדם אחד ששרוי בפחדים ובדאגות על מנת לשנות את כל היום שלנו ואת כל האווירה בבית. כי הלחץ הזה, המאוד טבעי, מוביל גם להתנהגויות תואמות, בעיקר בקרב ילדים: ילד לחוץ יכול לצעוק, אם הוא מפחד הוא יכול להרביץ, אם הוא מתוסכל הוא יכול לברוח. התנהגויות שנראות לנו מרגיזות או דווקאיות, הן פעמים רבות תולדה של תחושות מתח ופחד מאוד לא נעימות.

כי מה לעשות – העצבים של כולנו מתוחים. גם אם נכנסו לסוג של שגרת מלחמה חדשה והכל מסביב נראה לעתים כמעט רגיל – זה לא באמת ככה. המתח ממשיך, חוסר הוודאות עוד מורגש, האופק לא מאוד ברור ולהחזיק תקווה ואמונה זה לא פשוט. לא פשוט, אבל אפשרי. וזה תלוי בנו, רק בנו.

בין אם אתם, ההורים, מרגישים את המתח והלחץ אצלכם ואצל הילדים ובין אם אתם לא – הוא שם. הגוף מרגיש, וצובר בתוכו את הורמון הלחץ, קורטיזול. הנה כמה טכניקות שיכולות לסייע לכולנו להיות קצת יותר מווסתים רגשית, ובכך למנוע התנהגויות ילדים שקשה להתמודד איתן. כל אחת מההמלצות האלו תורמת במשהו לרגיעה, כל אחת מהן יכולה להפוך להיות ריטואל יומי קבוע, שגרה של פריקת לחץ וחיבור וקרבה בין בני המשפחה.

1.תנועה. כל תנועה נחשבת. ריצה, קפיצה, דילוג, עליה וירידה במדרגות. הלחץ מקשה את השרירים שלנו ויכול ליצור כאבים שונים בגוף, לגרום לחריקת שיניים, לכסיסת ציפורניים ועוד. אנחנו, הורים וילדים כאחד, צריכים לזוז, כל יום, לפחות כמה דקות ביום.

2.מוזיקה. מוזיקה, גם כזו שגורמת לנו להזיל דמעה, עוזרת לנו לפרוק מתח. תאזינו למוסיקה, ואם אתם רוצים לאחד את שתי ההמלצות הראשונות, הרי שמסיבת ריקודים משלבת גם מוזיקה וגם תנועה, ולגמרי יכולה להפוך להיות ריטואל יומי שבו אתם עוצרים הכל, רגע לפני הארגונים והמקלחות של הערב, ופשוט רוקדים לצלילי שיר שבחרתם עם הילדים. גם אם בהתחלה לא כולם יסכימו להשתתף אתם תגלו שככל שתהיו עקביים, לאט לאט כולם יצטרפו.

3.מגע. רגשות הם דבר מדבק, מגע הוא דבר מווסת. הוא חינמי והוא מרגיע את שני הצדדים שלוקחים בו חלק. איזה מגע? כל מגע נחשב! חיבוק, אבל ארוך, כזה של 20 שניות לפחות, משחרר את הורמון האהבה -האוקסיטוצין, זה שמשתחרר אצלנו אחרי לידה, נשיקה, קיצי בשיער, רק תבחרו. וכמובן שהכי מכולם – מסאז’. אז אתם תעשו לילדים, הם יעשו לכם, כולם ירוויחו.

4.לישה. הנה מידע מפתיע: פעולת הלישה לא תורמת רק למאזן הפחמימות שלנו, היא גם מאפשרת לגוף לפרוק את הלחץ דרך קצות האצבעות. אנחנו יכולים ויכולות ללוש בצק והילד יכול ללוש פליי – דו או פלסטלינה (את זה עדיף לא לאכול אחר כך). פעולת הלישה מאפשרת הרגעה ויכולה להחליף כסיסת ציפורניים, לעיסה של קצות הבגדים או כל הרגל מיותר אחר.

5.בקשת עזרה. בקשו מהילדים לעזור לכם, גם אם אתם לא באמת צריכים. עזרו אתם לשכנה שהאיש שלה במילואים או שהיא מבוגרת ולבד. תארגנו מפגש בבניין שבו אתם גרים או תשקו את החצר החיצונית, תתנדבו ביוזמה כלשהי בשכונת מגוריכם או בעיר. היכולת לגייס כוחות כדי לעזור לאחר מסמנת למוח שלנו שאנחנו לא חסרי אונים אלא מלאי תושייה. ומילא אנחנו, אבל ילד שמרגיש שאם יש כלים נקיים בארון זה בזכות העובדה שהוא מקפיד על התורנות שלו, או שהכלבה שבעה כי הוא דואג לה למזון – מרגיש גם הוא מלא יוזמה, תושייה ויכולת, אפילו שהוא רק ילד.

6.אמצו מנטרה משפחתית. ותחזרו עליה פעם ביום, עדיף יותר. מנטרה יכולה להיות פסוק שאתם מאמינים בו, הבטחה או רעיון שחשוב לכם לשמר בלבבות של הילדים שלכם. החזרה על המנטרה יכולה להרגיש ולתרום להורדת הלחץ ולתחושת הביטחון.

כל אחת מהטכניקות האלו יכולה לעזור לפריקת המתח והלחץ, ובוודאי שהשילוב שלהן. הן מומלצות עבור הילדים וגם בשבילנו, הן יכולות לסייע בהפיכת הבית כולו למווסת, רגוע ושמח ולתרום לחיבור ולקרבה המשפחתיים. וגם אחרי שהמלחמה תסתיים ונשוב לשגרה אמיתית, הטכניקות האלו יהיו כאן כדי לשמש אותנו ולשרת אותנו ביומיום.

וזכרו – רגשות מדבקים. ונכון שאנחנו אוטומטית חושבים על רגשות רעים כמו לחץ ומתח ועצב שיכולים לעבור לאחרים, אבל גם רגשות טובים מדבקים. גם שמחה, פירגון ואנרגיות טובות יכולות להרים ולשנות לנו, ולאחרים, את היום.

לכל התכנים