אמא, אבא, למה? התמודדות עם שאלות הילדים

למה הם זורקים עלינו טילים? מה זה חטופים? גם אותנו יכולים לחטוף?

אם אתן או אתם הורים לילדים קטנים, כנראה שמעתם לאחרונה את השאלות האלו – ואולי לא ידעתם מה לענות. ילדים רוצים לדעת ולהבין את העולם, והם עושים זאת על ידי שאלות, הרבה שאלות. הבעיה היא שבימי מלחמה, עולות שאלות שלא חשבנו שנצטרך לענות עליהן.

הרבה פעמים השאלות גורמות לנו למבוכה או הפתעה, ואנחנו מעבירים נושא או עונים תשובות כלאחר יד, כאלו שמאוחר יותר אנחנו מצטערים עליהן. מכיוון שתפקידנו, כהורים, הוא לתווך לילדינו את המציאות גם בזמן מלחמה, כדאי להיערך לשאלות כאלו ולחשוב מראש על תשובות.

כמובן שנעדיף שהילדים יפנו אלינו ולא יחפשו את המידע ברשת, גם לגבי המלחמה וגם בכל תחום אחר, ככה נוכל להתאים את המידע לגיל ולאופי של הילד, כמו גם לערכי הבית שלנו. ברשת המידע פרוץ, לא בהכרח אמין ובוודאי לא מותאם באופן אישי.

אז איך עונים לשאלות של ילדים? האפשרות הראשונה היא להחזיר את השאלה אליהם. למשל, אם הילד שואל למה יורים עלינו טילים, אפשר לענות לו בשאלה – “למה אתה חושב?”

היתרון של החזרת השאלה אל הילד, הוא שתשובתו יכולה לספר לנו מה הילד באמת שואל, ולא תמיד זה מה שחשבנו. היתרון הנוסף הוא שתשובת הילד יכולה לגלות לנו מה הוא כבר יודע, וגם לעזור לו למצוא את התשובה בעצמו.

שאלה נוספת לדוגמה: “גם אותנו יחטפו?” אפשר לענות עליה: “אתה חושב שאפשר לחטוף אותנו?” הילד יכול לענות שלא, כי יש לנו סורגים או כי אנחנו נועלים את הבית, ואנחנו צריכים לחזק אותו לומר שזה נכון, שאנחנו מקפידים לנעול את הבית ושאנחנו שמורים ומוגנים כאן.

הילדים שואלים שאלות מתוך העולם הפנימי שלהם, והדיאלוג שלנו איתם יכול לגלות לנו מה מעסיק אותם. במקרה הזה, מדובר בשאלה שמבטאת פחדים טבעיים, וחשוב שניתן תשובה שמעניקה לו ביטחון, במקרה הזה – שאותנו לא יחטפו. אתם בטח תוהים איך אפשר להבטיח דבר כזה – אבל ילדים קטנים צריכים תשובה שמעניקה להם ביטחון, גם אם היא לא בדיוק האמת.

יש סוג של שאלות שמצריכות ידע. למשל, כשילד שואל ״למה ממלאים דלק במכונית?״ הוא בעצם מבקש לדעת מה הדלק עושה או איך פועלת מכונית. ולכן כשילד שואל ״למה״ הוא בעצם מבקש להבין את ה״איך״.

מעל גיל שש, הילדים כבר לא רוצים רק לספוג מידע באופן פסיבי אלא חותרים להשיג ידע בצורה פעילה. הם סקרנים לכל דבר שקורה סביבם באופן טבעי ולכן, כשילד שואל  “למה יש אזעקה?” הוא בעצם מבקש להבין ״איך פועלת האזעקה״.

הנה דוגמה לתשובה מפורטת שמספקת לילדים אינפורמציה באופן בהיר ופשוט:

“יש אנשים שזורקים עלינו טילים כדי להציק לנו. טיל זה כמו צינור כזה שכשהוא נופל לקרקע הוא עושה רעש חזק וגם קצת אש. אבל למדינת ישראל יש מכונה ממש משוכללת שקוראים לה ״כיפת ברזל״ וכשהיא רואה את הטיל, היא ישר טסה אליו ולוקחת אותו שיתפוצץ מעל הים ולא יפגע באף אחד, אבל כדי שלא במקרה במקרה אנחנו ניפגע אז צריך להודיע לכל מי שבסביבה שעכשיו כיפת ברזל פועלת ולכן יש רעש חזק חזק חזק שקוראים לו אזעקה, והוא חייב להיות חזק כדי שגם מי שגר בקומה גבוהה ישמע וגם מי שמקשיב למוסיקה או רואה טלוויזיה ישמע. וכשיש את ההודעה הזו של האזעקה, אנחנו צריכים ללכת לחדר המוגן או לממד בזהירות ולחכות שם 10 דקות ואז זה סימן שהכל עבר ואפשר שוב לצאת”.

גם לשאלה: “מה זה חטופים?” כדאי שתהיה לנו תשובה מוכנה. הנה הצעה לתשובה, ולמעשה השתלשלות שיחה אפשרית עם הילד:

“האנשים מעזה עשו דבר שממש אסור לעשות, הם לקחו אנשים שגרים קרוב לעזה ולאנשים שהם לקחו קוראים חטופים. ומאז, הצבא שלנו שהוא ממש גדול וחזק עושה ממש הכל כדי להחזיר אותם הביתה”.

הילד עשוי לשאול – “ואיפה הם עכשיו?”

התשובה: “בעזה”.

ונכון, זו תשובה לא מפורטת ולא ספציפית, חשוב שההסבר יהיה אמיתי אבל כללי ככל שניתן. אם הילדים לא שאלו, למשל, על מנהרות או על תנאי החזקת החטופים, אין צורך לנדב את הפרטים האלו.

הילד יכול לשאול – “למה יש תמונות של החטופים?”

התשובה: “כי למשפחות שלהם ממש חשוב שכולנו נזכור שהם שם. אתה יודע מה זה ערבים זה לזה? במדינת ישראל כולם עוזרים לכולם, ואם למישהו קורה משהו לא טוב אנחנו עוזרים, כל אחד בדרך שלו. יש חיילים שהלכו לצבא כדי לעזור, יש מי שעוזר בזה שהוא תולה את התמונות, יש מי שעונד דסקית או סרט צהוב ויש מי שהולך להפגנות עד שכולם כולם יחזרו”.

הרבה מהשאלות שמעניינות ילדים הן שאלות מוסריות, וביתא שאת בימי מלחמה. אנחנו נשמע אותם מחלקים את העולם לפייר ולא פייר, חשוב להם להבין מה אמת ומה שקר, מה צודק ומה לא, מה נכון ומה לא. הם רוצים להבין את האתיקה והמוסר של העולם, איך נסביר מוסר של מלחמה?

כאן נוכל לשוב ולהחזיר אל הילד שאלה על השאלה, לתת לו להסביר מה פייר ומה לא בעיניו, לשאול אותו איזה פתרונות הוא היה מציע למצב ומה הוא היה עושה אם הוא היה שר בממשלה. בתוך דיאלוג כזה ביניכם ובין ילדיכם, אפשר לשתף בערכים, בדעות פוליטיות ובמיני שיעור אזרחות שיימסר בכל בית על פי השקפת עולמו.

כדאי להיות ערים לסימנים מצד הילד לכך שהשיחה הספיקה לו. גם אם הילד ממשיך לשאול שאלות, לכתים הוא מאותת לנו לסיים את השיחה במילים מפורשות או בסימנים שחשוב לשים אליהם לב, למשל:

-הילד מפנה את המבט הצידה.

-הילד מעביר נושא.

-הילד מבקש משהו בהקשר אחר לשיחה.

-הילד מבקש לסיים.

כדאי לסיים את השיחה אם הילד מאותת לכך, אבל לעודד אותו להמשיך לשאול ולהזכיר לו שתמיד תענו לו, כי בבית שלכם מדברים על הכל. תמיד, וגם בימי מלחמה.

לכל התכנים