מורידים מסך: התנהלות נכונה עם מסכים במלחמה

המלחמה גרמה לנו להידבק למסכים אפילו יותר מהרגיל. ובאופן טבעי – גם לילדינו. איך נוכל לסייע להם, וגם לעצמנו, להפחית בצריכת המסכים?

4:25 דקות

דקות

01/02/24

אהבתם? שתפו עם חברים

אהבתם?
שתפו עם חברים

יש לי זמן לקרוא ולהתעמק
תנו לי רק ראשי פרקים

“הם כל היום במסכים”. זו התלונה השכיחה שלנו לגבי הילדים. אבל אם נהיה כנים, נודה שגם אנחנו כל היום מול המסכים. וביתר שאת, בתקופת המלחמה. אנחנו מתעדכנים ללא הרף באתרי חדשות, בוואטסאפ ובסטוריז. במקרה שבן או בת הזוג במילואים, מתווספת התחושה שעלינו להיות תמיד זמינים, מעודכנים ובדריכות שיא. זה מובן וזה טבעי, אבל לעתים זה מוגזם.

למה אנחנו בכלל ניגשים למסך? לפי מחקר מ-2020, שבו הצמידו לאנשים משקפיים מצוידות במצלמה, יש שני מצבים שבהם אנחנו בורחים למסכים. הראשון – שעמום והשני כשלא נעים לנו.

בואו ננתח את שני המצבים האלו, כהורים וכילדים. כהורים, אנחנו עלולים להשתעמם בפעילויות של ילדינו. משעמם להסתכל עליהם בגינה, משעמם לראות אותם בונים במגנטים, מרכיבים פאזל, משחקים עם הבובות – אז אנחנו במסך. הבעיה נוצרת כשהם מחפשים את המבט שלנו ואת תשומת הלב שלנו, ופוגשים פנים שתקועות במסך.

ומתי ילדים משתעממים? לדבריהם – תמיד. ילדים תמיד טוענים שמשעמם להם ורוצים שנהיה צוות ההווי ובידור שלהם. אבל האמת היא שאם משהו מעניין אותם, הם יכולים לשקוע בו שעות ארוכות. ובכל מקרה, אין שום דבר רע בשעמום, למעשה זה ממש חשוב להשתעמם ולבהות, זה בסדר שהילד שלנו משתעמם.

המצב השני שבו אנחנו פונים למסכים הוא כשלא נעים לנו. וזה, כולנו יודעים, קורה הרבה לאחרונה. אנחנו בעיצומם של ימים לא נעימים שכוללים עצב, אבל, דאגות. קשה לנו נפשית ואין לנו איך להתחמק מזה. הפתרון שתמיד זמן ונגיש לנו הוא המסך. כמעט בכל שימוש במסך יש לנו איזה שהוא תגמול: סרטון מנחם על אבא או אמא שחזרו ממילואים, מלווה במנגינה מרגשת, סיפור גבורה, לייקים שקיבלנו על פוסט שכתבנו, ואם אתם חובבי משחקים – גם בהם יש מלא תגמול, פרסים וצבירת נקודות ומעבר שלב.

התגמול הזה הוא בעצם הורמון שנקרא ״דופמין״, זה הורמון שגורם לנו לתחושה טובה, לעונג, תחושה שאנחנו מקשרים פעמים רבות עם המסך. וזה לא רע, זו פשוט לא האופציה הכי טובה ובוודאי לא היחידה שיכולה לתת לנו הקלה. באותה מידה אפשר להתחבק, להתכרבל, לשמוע מוזיקה טובה, כל אלו משחררים גם הם דופמין, ועדיפים על פני המסכים.

אז בואו נסכים שמסכים הם לא דבר נורא, ובימים אלו הם יכולים להיות הרגע שאנחנו, כהורים, לוקחים לעצמנו. בטח בתקופה כה לחוצה ואם בן או בת הזוג חסרים לנו. השאלה היא איך, בעצם, עושים את זה נכון, וכאן אפשר לתת כמה עצות לשימוש נכון ולא אקססיבי במסך.

השאלה הכי נפוצה של הורים  היא ״כמה זמן מסך מומלץ?״, אבל יותר מהכמה, חשוב המה. כי בואו נסכים שדין פורטנייט הוא לא דין סדרה טובה בחינוכית. ממש כמו שאצלנו דין גלילה בפייסבוק לא כדין שיחה טובה ומנחמת עם חברה.

הנה כמה דרכים יצירתיות שיסייעו לנו, ההורים, להתמודד עם צריכת המסכים של ילדינו, וגם של עצמנו.

  1. מרחבים ירוקים

מרחבים ירוקים הם כל המקומות שאליהם אנחנו לא מכניסים סמארטפון. ארוחות, חדר שינה, גינה – ההחלטה נתונה בידינו. זה אומר שבזמן הארוחה, למשל, הסמארטפונים נכנסים למגירה. ואם אנחנו בגינה, אז הסמארטפון בתיק. כמה שיותר רחוק מאיתנו, על מנת לשמור על המרחב הנקי שהגדרנו.

  1. גלגל האפשרויות

אם השעמום הוא זה ששולח את הילדים למסך – בואו נטפל בשעמום. בחנויות האפליקציות יש אפליקציות רבות שעוזרות לקבל החלטות ומבוססות על גלגל המזל. אחת מהן היא tiny decision, למשל. בזמן נייטרלי, לא כשהילד משועמם, חישבו ביחד איתו מה אפשר לעשות כשמשעמם לו. מלאו איתו את הגלגל באפשרויות, למשל לצייר, לשחק במגנטים, לקרוא, להשקות עציצים וכו. בפעם הבאה שהוא ישתעמם, הוא ילחץ על הגלגל ומה שהגלגל מחליט – הוא עושה. דעו שגם השימוש בגלגל משחרר אצל שניכם דופמין.

  1. הפסקה פעילה

כשאנחנו או הילדים מול המסך, אנחנו יושבים או שוכבים, כמעט ולא זזים. ההמלצה היא לבחור פרק זמן קבוע, למשל 30 דקות, שאחריו עושים הפסקה פעילה. מה זה אומר? אוכלים משהו, משחקים, רצים, קופצים, קולעים לסל. כל דבר שכולל תזוזה, החלפת מנח. בכל פעם שהילדים מול המסך כוונו טיימר, וכשהוא מצפצף קומו ביחד איתם לעשות פעילות יחד. כי דוגמה אישית היא חלק מהסיפור. כמובן שאם הילדים יושבים לצפות בפרק וודאו שהטיימר מכוון למשך זמן הפרק, אל תעצרו להם אותו באמצע, לא הייתם רוצים שיעשו את זה גם לכם.

  1. שחקו עם הילדים

אם יש לכם כח – שבו לשחק עם הילדים. זה הדבר שיגרום להם הכי הרבה אושר. אבל לפעמים אנחנו עייפים ולא תמיד יש סבלנות וגם זה בסדר, במקרה כזה אפשר לצפות כל המשפחה בתוכן כלשהו, אבל איכותי ומעשיר. אם כבר מסך אז ביחד.

  1. בלי מסכים בבוקר ולפני השינה

במקום כמה זמן מסך, שימו דגש על המתי. לפי מחקרים, עדיף לא לצפות במסך בחצי השעה הראשונה בבוקר. וזה הגיוני, דמיינו שכשאתם גוללים ברשת חברתית זה כאילו הכנסתם אל חדר השינה 100 אנשים שונים על הבוקר, מטורף לא? בנוסף, עדיף שהילדים יסיימו צפייה במסכים שעתיים לפני השינה, ואם אתם בעניין של דוגמה אישית אז גם אתם. ואם מתעקשים על מסך, עדיפה הטלוויזיה על פני הסמארטפון, שהוא קרוב יותר לפנים ולעיניים ומשבש את הכניסה לשינה ואת איכותה.

וזכרו – אין דבר חשוב, מחזק ומחבר יותר מתשומת לב ומשחק משותף עם הילדים. זה המרפא הכי גדול לנפש, שלהם ושלנו.

לכל התכנים

left_arrow_white