לעזור לילדים להתמודד עם פחד דרך משחק

ספר לי קצת על רגעי הפחד,

קל הרבה יותר לפחד ביחד” (“בוא”, עברי לידר)

אני רוצה לדבר איתכם על פחדים של ילדים ודרכים להתמודד איתם.

פחדים וחרדות של ילדים הם תופעה טבעית, המתפתחת לצד הבשלה טבעית של המוח, וכשילדים מתחילים להבין סיבה ותוצאה והבחנה בין מציאות ודמיון. כל גיל מאופיין בפחדים משלו. תינוקות יגיבו בבהלה לרעשים חזקים או נפילה, בגיל 7 חודשים הם יתחילו לחוות חרדה מאנשים זרים ובהמשך חרדת נטישה כתגובה לעזיבת ההורה. עם התפתחות היכולת לתקשר, ההבנה והדמיון,  ילדים בגילאי 3 ומעלה ישלבו בפחדים דמיון ומציאות. לדוגמה פחד מחושך, ממפלצות ומשדים. בגילאי בית הספר הפחד הופך ריאלי יותר וילדים יפחדו מגנבים ורוצחים ובהמשך ממוות ופרידה. בגיל ההתבגרות הפחדים מתמקדים במוות ובבני גילם.

ילדים יגיבו בפחד גם בתגובה לגירויים חדשים, אפילו כאלו שנחווים על ידינו המבוגרים כנעימים: לדוגמה שחייה בים או מסיבת יום הולדת. אי הוודאות יכולה מאוד להפחיד. פחדים מתעוררים גם כשהילד קולט פחד או בהלה אצלנו ההורים וחושב שאם ההורה מגיב כך אז יש סיבה לדאגה. לכן הרבה פעמים עם הופעת פחדים וחרדות אצל ילדים, חשוב שנבדוק עד כמה אנו חרדים ממצבים שונים ואיך אנחנו מגיבים בתגובה לחרדות ופחדים אלו. זכרו שהילדים טובים בלקלוט סימנים מאוד עדינים של חרדה אצל הוריהם.

ילדים יגיבו לפחדים אלו באופן שונה בהתאם לאופי הילד וחוויות החיים שלו, ולרוב ישתפו אותנו ההורים במצוקה הרבה שפחדים וחרדות אלו גורמים. למרות שהופעה של פחדים בילדות היא טבעית, בהרבה מקרים נראה איך פחדים שהיו אמורים להיעלם מהר מעמיקים והופכים את החיים של הילדים ובני משפחתם לקשים ומורכבים. הסיבות לכך הן רבות. אחת הסיבות לשכיחות הגבוהה מאוד של חרדות אצל ילדים היא החשיפה הרבה והלא מבוקרת למידע מציף ומבלבל דרך המסכים השונים – מה שגורם להצפה רגשית, לאי הבנה מלאה של הדברים והשלמת הפערים בדמיון, ובגלל העדר כלים מספקים להתמודדות עם מה ששמעו וקלטו, עולה מאוד רמת החרדה.

הנטייה שלנו ההורים היא לרצות לעזור לילדים לא לפחד ולהרגיש טוב יותר, אך מהר מאוד אנחנו מגלים שלהגיד לילד “אין לך ממה לפחד, אין כלום מתחת למיטה” לא עוזר. חשוב להבין כמה הפחד של הילד הוא אמיתי. גם אם לנו הוא נראה מאוד לא ריאלי.

אז איך עוזרים לילד להתמודד עם הפחדים שלו?

העזרה שילד זקוק לה מול פחדיו המאיימים היא בכמה מישורים. נתחיל בכך שמאוד חשוב ליצור סביבה תומכת ומכילה שנותנת לגיטימציה לפחדים ומאפשרת אותם. במקביל חשוב מאוד להציב גבולות ולצמצם את מה שמזין את הפחדים: שעות המסך של הילדים והתכנים אליהם הם חשופים. אך יש לנו כלי זמין נפלא שביכולתו לעזור לילדים בצורה עמוקה להבין ולהתמודד עם הפחדים שלהם בנוכחותנו: המשחק.

דונלד וויניקוט דיבר על כך שהמשחק טיפולי כשלעצמו והוא מתרחש במרחב מעברי מיוחד הקיים בו זמנית בעולם הפנימי ובעולם החיצוני של הילד. תכונות אלו מאפשרות לנו חלון לעולם הפנימי של הילד – למקום בו הוא באמת חי. כך שבעצם גם אם אנחנו לא מבינים למה הילד בחר דווקא למשל לשחק בחיות במלחמה, איך זה קשור לעולמו הפנימי ועל מה הוא עובד כרגע, הילד עושה בדיוק את מה שהוא צריך כדי להרגיש טוב יותר, לעבד את האירועים בחייו ואת כל זה הוא עושה בנוכחותנו ההורים בסביבה מוגנת ובטוחה.

לדוגמה: לילי בת ה-5 שנולד לה אח, החלה להראות קשיים רבים בהתנהגות וקשיי פרידה קשים מההורים מתוך חשש מאוד גדול שלא יאהבו אותה יותר, שהיא תאבד את הקשר הקרוב עם אמה, וגם שמשהו נורא יקרה לתינוק החדש כעונש על המחשבות והאמביוולנטיות מאז שהתינוק הצטרף למשפחה.

הוריה של לילי הקפידו לשחק איתה ולהקדיש לה זמן משחק לא מובנה עם המון הכלה וקבלה. לילי שיחקה בכל פעם משחק דומה בבית הבובות, בו הילדה הלכה לישון והאמא שלה נעלמה. היא חיפשה את האם במקומות רחוקים, ולחיפוש הצטרף האב והאח התינוק. בשלבים הראשונים של המשחק לא נמצאה האם. אך עם הזמן המשחק התפתח והשתנה והאם נמצאה, ובכל פעם שמצאה אותה אמרה האם לבתה: “אוי ילדה שלי אני כל כך שמחה שמצאת אותי. התגעגעתי אלייך” (מילותיה של הילדה). אפשר לראות בדוגמה הזו איך לילי מצאה מקום בטוח לשחק באופן המוגן ביותר את הפחדים שלה, לעבד אותם ואף ליצור מציאות חדשה בה האם מגיבה בדיוק כמו שהיא צריכה. המשחק איפשר ללילי לעבד את פחדיה בנוכחות הוריה אך מבלי לנהל שיחה המביאה את הפחדים והאשמה למודעות.

לנו ההורים יש כוח רב לסייע לילדנו להרגיש טוב יותר ולעבד תכנים שמפחידים ומאיימים עליהם. הדרך הזמינה ביותר היא להיפגש איתם באופן קבוע לזמן משחק של 1 על 1, משחק לא מובנה שמובל על ידי הילד – על כך כתבתי במאמר נוסף באתר “זמן משפחה” של תנובה. אך יש לנו אפשרות גם לנסות לעזור לילד כשהחרדה עולה ומתחילה התנהגות של הימנעות מדברים הקשורים בפחד. לדוגמה: ילדים הפוחדים לעלות לקומה השנייה בבית, ללכת לשירותים לבד, להרדים את עצמם, וכדומה.

אז מה אומרים?

ברגע שהפחד מופיע נשאל את הילד “מה מפחיד אותך? תתאר לי את הפחד, מה יכול לקרות?”. אנו נשקף לילד את הפחד ובכך נשדר לו הבנה וקבלה: “אני מבינה שמפחיד אותך ללכת לחדר לבד, אבל אני כאן איתך”. או “המחשבות שלנו לפעמים יכולות להפחיד אותנו. כי אנחנו מדמיינים כל מיני דברים שיש כשחשוך.” ואז להציע לו ללכת ולבדוק.

אנחנו יכולים ללמד את הילדים לנהל את הפחד ולהרגיש מעט יותר בשליטה. טכניקה פשוטה ומאוד יעילה להתמודדות עם פחד: נשימות.

אפשר להגיד: כשאנחנו פוחדים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפחד היא לנסות לעשות את מה שמפחיד אותנו. בוא נלמד איך לנשום כך שנוכל להירגע כשאנו מפחדים ואז יהיה לנו קל יותר לעשות את זה. בוא נעשה את זה ביחד. לשיטה קוראים 246 (יש לה כל מיני שמות וכל מיני מספרים… אך הרעיון הוא דומה).

אנו נשאף אוויר ונספור עד 2 ואז נעצור את הנשימה ונספור עד 4 ואז נשחרר אוויר לאט לאט ונספור עד 6. נעשה זאת כמה פעמים. הגוף שלנו לא יכול להיות גם רגוע וגם לחוץ באותו זמן ואנו נרגעים ומסוגלים להתמודד טוב יותר.

כדי לעבוד על הנשימות ממליצה לקחת בועות סבון ולעשות עם הילד תחרות הבלון הגדול ביותר. בלון גדול מלמד לנשוף לאט.

דרך נוספת היא ללמד את הילדה לדמיין את המקום שהיא הכי אוהבת בעולם ובו היא מרגישה בטוחה ומאושרת. אמרו לה: “דמייני מקום שהיית בו, בו הרגשת הכי מאושרת ורגועה, הרגשת בטוחה ומוגנת. דמייני מי נמצא איתך, איך נראה המקום, איזה רעשים את שומעת, ובדמיון תצלמי סלפי שלך במקום הזה”.

ואז לחבר בין שתי הטכניקות: בזמן הנשימות לדמיין את התמונה שצילמת בדמיון.

חשוב לתרגל את התרגילים האלו מספר פעמים עם הילדה.

איך נדע אם הפחד של הילד טבעי או שזו חרדה הדורשת טיפול? הפחד מופיע כחלק משלב התפתחותי נורמטיבי או בתגובה לגירויים חדשים מאיימים ואינו מביא פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי של הילד. לעומת זאת חרדה היא מצב בו הילד מגיב בפחד מוגזם לסיטואציה או גירוי שאין בהם איום ממשי, ואז נלווית לזה הימנעות ממפגש עם הגורם המפחיד. קשה לפעמים להבחין בין פחד טבעי לחרדה אך אם הפחד משבש את אורח חייו של הילד ושל המשפחה לאורך זמן כדאי לפנות לייעוץ וטיפול אצל איש מקצוע.

ד”ר מיכל קדרון היא פסיכולוגית ילדים ומבוגרים, מדריכת הורים ובעלת מכון “רגעים” בפרדס חנה כרכור. בנוסף היא מנהלת את “התוכנית לפסיכותרפיה במשחק: טיפול בילדים והדרכת הורים” במכללת אורנים.

כדי ללמוד יותר על מיומנויות ויסות והתמודדות עם פחדים של ילדים, או להתייעץ לגבי טיפול ואבחון אתם מוזמנים ליצור קשר דרך מכון “רגעים” לאבחון וטיפול פסיכולוגי. למכון סניפים בפרדס חנה כרכור, עפולה וכפר תבור.

052-2467895
ובאתר: https://www.regaim.org.il/

לכל התכנים