זמן 1 על 1 עם מתבגרים – בהישג ידכם

רגע לפני שאני אתן לכם כמה טיפים לבילוי זמן משותף עם מתבגרים, חשוב שכהורים למתבגרים נשאל את עצמנו את השאלה: מהי מערכת היחסים שלנו עם המתבגרים שלנו?

קחו דקה לחשוב על המשפט שמתאר את מערכת היחסים שלכם עם המתבגר שלכם. מה הוא יהיה? הוא יהיה “הולכים על ביצים”?

הוא יהיה “יש לי מתבגרפלצת בבית”?

אולי הוא ה”עלוקה כפוית הטובה”?

אולי הוא החבר הטוב לשבת לדבר איתו?

אולי הכי כיף לי להכיר את האדם המיוחד הזה שגדל לי בבית?

אולי היא אחלה פרטנרית להתייעץ איתה על איזה רכב כדאי לרכוש?

אני מכירה בתים שבהם המתבגרים הם בתפקיד שליחים של הבית: לך תביא לי מהחדר את זה, תחליף ליונתן טיטול, אתה יכול לקפוץ רגע לירקן להביא פירות? תוציא כבר את הזבל, כמה פעמים אפשר לבקש ממך? מערכת יחסים כזו של ציווים והוראות, רק תסגור את המתבגרים שלנו עוד קצת בתוך החדר שלהם וכמה שיותר רחוק מאיתנו.

דמיינו את עצמכם רגע כמתבגרים. וההורים שלכם מבקשים מכם לעשות משהו שכרגע לא ממש מתאים לכם לעשות.

איך הייתם מגיבים? יש סיכוי שהתגובה שעולה בכם עכשיו, היא מילה שלא הייתם רוצים שהמתבגרים שלכם יאמרו לכם.

אז למה הציפיות שלנו מהמתבגרים שלנו שונות?

הדבר הראשון שאני מזמינה אתכם לעשות, הוא שוב להיזכר – איך הייתם אתם כשהייתם מתבגרים? רציתם לבלות זמן פרטי עם אחד ההורים שלכם? עם מי מהם? ולמה דווקא איתו או איתה? ואם לא רציתם, מה הייתה הסיבה? המתבגרים שלכם כנראה מרגישים כמוכם, אם טוב להם איתכם הם ירצו לבלות זמן יחד, וההיפך.

הדבר השני שאני אציע לכם, מה שד”ר ג’סטין קולסון מציע, והוא לחשוב על מערכת היחסים שלכם עם המתבגרים שלכם כמו על מיכל מים. אם מיכל המים מייצג את הקשר שלנו עם המתבגרים, אז האוויר בתוך המיכל מייצגים את התיקון וההוראות שאנחנו נותנים למתבגרים שלנו.

אנחנו רוצים שיהיה לנו מיכל מלא במים, לא מלא באוויר. כדי שנבחן את הקשר שלנו עם המתבגרים אני ארצה שתבדקו – כמה מים יש במיכל, לעומת כמה אוויר יש בו, באחוזים.

כמה אוויר יש במיכל היחסים שלכם עם המתבגרים? כמה קשר, תקשורת, מילים טובות, מחוות של טוב יש לכם?

וכמה הנחיות, ציוויים, הערות וביקורת יש בו?

מתי הפסקנו להרעיף עליהם מילים טובות? מתי הפסקנו ללטף ולחבק אותם? וכשאין כל כך מערכת יחסים, הכללים של הבית הופכים להיות אמצעי למרד. כך, המתבגרים שלנו מסתובבים בעולם בתחושה של “רגע, למה את כל הזמן אומרת לי מה לעשות?”.

תחשבו על יום ממוצע, סתם יום, אולי אפילו היום עם המתבגרים שלכם. כמה פעמים אמרתם למתבגר או למתבגרת שלכם היום: “תעשי את זה”, “את יכולה בבקשה לבוא לפה?”, “אני קוראת לך, בואי רגע נו”, “למה לא עשית את מה שביקשתי ממך?”, “אויש עשית את מה שביקשתי ממש ממש גרוע!”.

וכל אלה הם ציווים, פקודות, הנחיות, ביקורת ותיקון – חגיגה לאוזניים ממש.

לעומת זאת, כמה משפטים כאלה המתבגרים שמעו מאיתנו בימים הקרובים? משפטים כמו “תמיד חלמתי בדיוק על ילד כמוך!”, “אני כל כך אוהבת לשמוע אותך מדברת וחושבת, את פשוט אדם מרתק!”, “פתרת את המשבר הזה בצורה כל כך חכמה!”, “זה רעיון ממש טוב ממי שלי!”, “התגעגעתי אלייך אהובה שלי תביאי חיבוק!”, “אתה לבוש יפה כל כך, אתה יפה כל כך!”.

והנה טיפ הזהב לקרבה למתבגרים, כזה שאם תקפידו עליו בשבועיים הקרובים כבר תראו איך הם מתמסרים הרבה יותר בקלות לבלות זמן אתכם. אנחנו רוצים שלהם יהיה קשר איתנו, ומה עם הקשר שלנו איתם? הוא באחריותנו ההורים.

מתי בפעם האחרונה שאלנו את המתבגר שלנו:

1. ממי, מה אתה מתכנן לעשות היום?
2. מה קורה איתך אהוב שלי?
3. מה מעסיק את המוח החכם שלך?
4. בוא נשב לדבר קצת…מה אתה אומר?

ומתי בפעם האחרונה שאלנו את המתבגר שלנו:

אתה צריך עזרה במשהו?

איך אני יכולה לעזור לך במשהו היום?

זה כל מה שהמתבגרים שלנו צריכים מאיתנו. הם לא צריכים מאיתנו המון זמן, כמו הילדים הצעירים יותר, הם פשוט צריכים שנתעניין בחיים שלהם. גם אלה הזמנות לקשר, לביחד, לאני איתך במה שאת צריכה, אני ביחד איתך ולא אויבת שלך. זה צריך להיות הפוקוס שלנו – איך אנחנו בונים את הקשר עם המתבגרים.

אחרי שתרגלה את ההנחיות האלה ומילאה המון מים במיכל הקשר שלה עם המתבגרת, אחת התלמידות שלי ניסתה לקבוע זמן כזה עם הבת שלה. הבקשה הזו שלה הייתה נשמעת לילדה מוזרה אז כמו מתבגרת טובה היא הציעה לאמא לבלות שעה בשבוע במסעדה ספציפית
שהיא רוצה.

האמא חזרה אליי לחדר נרעשת מהבת שמנצלת את המצב ושלה כאמא זה ממש לא נראה מוסרי או ערכי לבלות איתה זמן בכל שבוע במסעדה, זה עולה המון כסף וזה לא לעניין, היא רק בת 12.

הצעתי לה שתיקח את קצה החוט שהגישה לה המתבגרת שלה, שתגיד שאת הפעם הראשונה הם יערכו במסעדה ויראו מה קורה משם, בשבוע אחר כך האמא תבחר את הפעילות וככה יחליטו ביחד, ככה בעצם יבנו את הקשר.

השיחה האינטימית, הפתוחה, המפתיעה בחשיפה שלה לשתיהן, הייתה כזו ששינתה את מסלול הקשר של אמא והמתבגרת שלה, כנראה לתמיד. את הפרטים אשאיר חסויים אבל אתם תצטרכו לנסות ולראות בעצמכם מה קורה או מה יכול לקרות כשמבלים זמן עם מתבגרים.

הוא רוצה ללכת לקנות נעליים? מעולה – לכי איתו. זמן הנסיעה, השיטוט והחיפוש, הוא זמן יקר לבניית קשר. תוכלי להקשיב, לשמוע את הראש שלו עובד, באוטו ובנסיעה הוא קהל שבוי ואצלי יש חוק אחד כשאני מסיעה למקומות: “אני לא נהגת מונית, כשנוסעים איתי, מדברים איתי ולא עם או בנייד”.

אפשר ללמוד כל כך הרבה במציאת זוג נעליים או בגדים למתבגרים. אל תשפטו את זה, תזרמו עם מה שבא, עם מה שהם רוצים, תסמכו על עצמכם שמשם תוכלו לקחת את הקשר שלכם אל הרמה הבאה ולוודא שיש במיכל שלכם יותר מים מאוויר.

לכל התכנים