תפקיד המשמעת העצמית בתכנון זמן

“אני רוצה שעה אחת בשבוע לעצמי”, אמר כל הורה כל יום פעם אחת לפחות, “שעה שלא אצטרך לעשות בה כלום ושום דבר. לעצמי. אני. איתי. בלי עבודה. בלי כלים. בלי כביסה. בלי לוגיסטיקה. שעה של כלום. בלי לשמוע את המילה אמאאאאאאאא אף לא פעם אחת”.

סדר ושעה שבועית לעצמי.

אז רגע לפני הכלים, אני רוצה לשאול אתכם. נניח שהייתה לך שעה שבועית שלמה בשבוע שכל כולה מיועדת למה שבא לך לעשות, מה היית רוצה לעשות בשעה הזו?

משמעת עצמית – כמה יש לך ממנה?

יש מגוון כלים שיש לי להציע לך כדי לנהל את הזמן שלך טוב יותר. אני חושבת שכדי לפנות זמן ממשי ופניוּת להכיל את כל יתר הכלים שאני עומדת להציע כאן, כדאי שאתחיל מלספר לך איך אני מצליחה לעשות את זה בעצמי.

אני ואלפי ההורים שעברו דרך התכנים האלה.

נתחיל מההתחלה. כדי לנהל את הזמן ההורי שלנו ולמצוא בתוכו גם זמן לעצמנו נדרש כנראה שינוי, זו הסיבה שאתם קוראים את הכתבה הזו עכשיו, אבל שינוי מצריך משמעת עצמית, נכון?

לא נכון – אתם  לא זקוקים למשמעת עצמית כדי לעשות שינוי.

כמה משמעת עצמית יש לך?

1. זה תלוי
2. הרבה
3. מעט

התשובה “זה תלוי” נכונה תמיד. ברור שיש מרחבים שבהם יש המון משמעת עצמית. בעבודה אנחנו חרוצים, מגישים דוחות ומשימות בזמן, לא מאחרים, עומדים ביעדים אבל בתזונה וכושר… פחות. או להיפך בדיוק.

כשאתם מתבוננים בחייכם באופן כללי, מה אתם יותר?

יותר מצליחים לעשות שימוש במשמעת העצמית, או פחות?

יש יותר מרחבים שבהם אתם לא מצליחים לעשות מה שאתם רוצים, או כאלה שכן?

אז התשובה “תלוי” יורדת כאופציה, עכשיו תבחרו:

1. יש לי הרבה משמעת עצמית
2. יש לי מעט משמעת עצמית

יופי, עכשיו כשענית בכנות אני יכולה להתחיל להסביר שבכלל לא חשוב כמה משמעת עצמית יש לך ובהקשר הזה יש לי כמה חדשות בשבילך, חדשות רעות, חדשות ממש רעות ובסופן, חדשות טובות.

החדשות הרעות שלי הן שלא משנה כמה משמעת עצמית יש לנו, זה לא עתיד להשתנות. אי אפשר להתאמן להגדיל את מאגרי המשמעת העצמית שלנו.

החדשות היותר רעות הן שגם אם אנחנו חושבים שיש לנו המון משמעת עצמית, בפועל יש לנו ממנה, מעט מאוד. ממש מעט.

איך אני יודעת? המדע והמחקר שבדקו מאגרי משמעת עצמית וכמה מהם הם אוזלים, מוכיח
את זה.

דוגמאות? הנה בבקשה, אני יכולה להיות מאוד סבלנית במהלך יום העבודה שלי, להפעיל המון משמעת עצמית ולהתאפק מול קולגות, לא להרים את קולי, לא לומר את מה שאני חושבת, לעמוד במטלות וביעדים שלי, ואז להגיע הביתה אחר הצהריים ומה נשאר לי מהמשמעת העצמית שלי? תוך ארבע דקות (סימבוליות) בדיוק, המאגר שלי מתרוקן והנה אני מוצאת את עצמי צועקת, חסרת סבלנות. למה? כי מאגר המשמעת העצמית שלי היה בשימוש כל היום ונגמר. אזל. התרוקן. נתראה שוב מחר.

עוד דוגמה? אנחנו יכולות לשמור על תזונה לאורך כל היום, להקפיד על שתיית מים, להימנע מאוכל שאנחנו יודעות שאינו בריא לנו, כל היום נצליח להתאפק! נפעיל את כוחה של המשמעת העצמית שלנו, ואז כשיירד הערב והילדים במיטה, נתנפל על שאריות האוכל שנותרו בצלחות ארוחת הערב.

עוד דוגמאות? אין צורך, העיקרון מובן אז בואו נעבור יחד אל החדשות הטובות באמת.

אתם לא צריכים יותר משמעת עצמית ממה שיש לכם! מה שמחליף משמעת עצמית לשינוי כל הרגל והתנהלות, הוא היכולת שלנו להפוך אותה לריטואל.

מה זה ריטואל? טקס.

ובהרחבה, ריטואל היא התנהגות שיוצאת מתוך ערך עמוק, היא עקבית, ספציפית, מדויקת ומתרחשת באותו אופן בקביעות.

כדי ליצור טקס אני צריכה לחשוב מה הוא הביטוי הפיזי, ההתנהגות שמייצגת בעיני נוכחות של אותו ערך בחיי. את ההתנהגות הזו אני צריכה ליצור באופן טקסי, כלומר, ליצור לה תדירות עקבית ולשמור עליה.

דוגמה: אם ערך שחשוב לי לקדם בחיי ולהביא ממנו עוד הוא ערך של צמיחה אישית והתפתחות, אז הנה התהליך שאני צריכה לעבור.

ערך (צמיחה אישית והתפתחות) – > ביטוי פיזי (קריאת ספר) -> קביעת הזמן הרצוי (בכל ערב 15 דקות לפני השינה) -> בסופו של התהליך אני יוצרת עם עצמי חוזה פנימי ואישי, ביני לביני, שבכל ערב אני קוראת 10 עמודים / פרק לפני השינה.

ברגע שבחרתי, אני צריכה לגייס את כל המשמעת העצמית שלי כדי להתמיד בריטואל הזה שיצרתי לי לפני השינה לפחות ל-30 יום (יש הגורסים 21 יום ויש הגורסים 40 יום, כך או כך אתם מבינים שנדרשת כאן התמדה), בהם אני ממש צריכה להשקיע מאמץ מיוחד כדי לעמוד בריטואל שקבעתי לי. ברגע שהוא מוטמע, הוא הופך להיות כמו אוטומט שלי, קצת כמו צחצוח השיניים בבוקר, את הרי לא מתווכחת עם עצמך רגע לפני שאת פשוט מצחצחת שיניים באוטומט. נכון? אז בדיוק ככה יהיה גם עם קריאה ועם עוד הרבה ריטואלים אחרים שתבחרי לפעול ולהכניס אל חייך.

בינתיים אני רוצה שתחשבו על כמה ריטואלים שאתם רוצים להכניס לחייכם. אני ממליצה להתחיל בשני ריטואלים, להרוויח את השמחה והשקט שהם יוצרים ורק אחרי שהשלמתם 30 יום, המשיכו לשני הריטואלים הבאים. אתם מוזמנים כבר לנעוץ ביומן תזכורת להכניס ריטואל חדש.

שימו לב שאם לא הצלחתם להקפיד על 30 יום בדיוק, תצטרכו להתחיל את הספירה מחדש, זה אולי יחרוק ויהיה קצת קשה בהתחלה, אבל אני ממש רוצה שתרוויחו את התחושה הטובה הנלווית להטמעה של ריטואל חדש, כזה שאולי הרבה מדי זמן לא הצלחתם להכניס לחייכם:

1. ערך שחשוב לי _____________________
2. הביטוי הפיזי, הפעולה שאני רוצה לבצע _____________

1. ערך שחשוב לי _____________________
2. הביטוי הפיזי, הפעולה שאני רוצה לבצע _____________

1. ערך שחשוב לי _____________________
2. הביטוי הפיזי, הפעולה שאני רוצה לבצע _____________

1. ערך שחשוב לי _____________________
2. הביטוי הפיזי, הפעולה שאני רוצה לבצע _____________

כשנולד תינוק חדש במשפחה, או אולי אפילו ראשון, אחת ההמלצות הכי חשובות שאנחנו האימהות מקבלות הוא ליצור לתינוק סדר יום קבוע, זמני האכלה קבועים, זמני שינה קבועים, זמני עיסוי, מקלחת, טיול קבועים. הסיבה היא שהסדר הזה, יוצר לתינוק שתלוי כל כולו בנו, ביטחון. הוא מתחיל להתרגל ולהבין מה בא אחרי מה, מה קורה אחרי מה ומתוך כך הוא מרוויח שקט שגם מקנה לו ביטחון.

זה נכון לגבי תינוק בן יומו, זה נכון באותה המידה גם עבור ילדים גדולים יותר וזה נכון גם עבורנו “המבוגרים”. ככל שסדר היום שלנו מורכב מריטואלים, מפעולות שחוזרות על עצמן באותו אופן ובאותו סדר, ככה אנחנו מרוויחות שקט.

ככל שלנו יש יותר שקט בראש אנחנו יכולות לעשות תיאום ציפיות טוב גם עם הילדים שלנו, וליצור יחד איתם ריטואלים משלהם, וככה יכולה שגרת בוקר או ערב המהוות תמיד צוואר בקבוק לחוץ, להיות יותר שקטות על רצף הזמן, יהיו ימים שיצליחו להם ולכן יותר, ויש פחות.

בסוף ובהתחלה, ניהול זמן הורי שיהיה מאורגן לפי דברים שקורים באופן קבוע בכל שבוע, יהיה אפקטיבי יותר מאשר שבועות ספונטניים שבקלות הופכים להיות כאוטיים.

הנה כמה דוגמאות:

1. זמן קבוע לזמן אישי עם כל ילד, יום ושעה קבועים.
2. דייט זוגי: לקבוע ריטואל של בייביסיטר שמגיעה ביום קבוע ובשעה קבועה כדי שתוכלו לצאת.
3. עזרה של סבים וסבתות: במקום למצוא את עצמנו בכל שבוע מנסים לתאם מחדש, מה שגוזל המון אנרגיה ומצריך זמן תיאום בכל שבוע מחדש, קיבעו עם סבא וסבתא יום קבוע שבו הם אוספים מהגן.
4. יום קבוע שבו אנחנו בית מארח ואפשר לקבוע דייט עם חברים.
5. יום קבוע שבו מתאים לנו שהילד יתארח אצל חברים שלו.
6. זמן קבוע שאתם ההורים בדייט עם חברים (פעם בשבוע למיטיבי לכת, או פעם בשבועיים לריאליים).
7. זמן קבוע שבו אנחנו מתקשרים לסבא וסבתא לשאול מה שלומם.
8. יום קבוע שהוא יום הניקיונות שכל בני הבית שותפים בו.

וברגע שהעיקרון מובן, אפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד.

הרשימה הזו אולי מציפה אצלך את השאלה “אז מתי אהיה ספונטנית?” ולגבי הספונטניות – כשאנחנו עובדות בכאוס, כל הלו”ז כאוטי וכל יום נראה אחר לגמרי, ובמידה רבה אני צריכה קצת להמציא את הפתרונות ולהתמודד איתם בהפתעה, אז הכל כאוטי. הכל מכעיס, מתסכל, מעצבן ואנחנו מוצאות את עצמנו המון פעמים ביום מחזיקות את הראש כי נזכרנו בעוד משהו חשוב שהיינו צריכות להספיק ולא זכרנו. אני מהמרת שלרוב אנחנו נזכרות בו ברגע שנכנסנו אל המיטה. ככל שיהיו יותר ריטואלים בניהול הזמן ההורי שלכם, ככה יהיה לכם בתוך חלונות הזמן מלא מקום לספונטניות.

אל תהיו ספונטניים ביום הקבוע של הדייט הזוגי אבל תישארו ספונטניים לגבי מה תעשו בו וכך עם כל חלון זמן.

קחו לכם זמן כי הוא האוויר שלכם, הוא הדלק והמטען שמאפשר לכם להיות ההורים
שרציתם להיות.

לכל התכנים